LynnConway.com Web

 

מידע בסיסי אודות טרנסג'נדריזם, טרנססקסואליות ואינטרסקסואליות  (TG/TS/IS)  

 

מאת לין קונווי

http://www.lynnconway.com/

Copyright @ 2000-2006, Lynn Conway.

All Rights Reserved.

 

חלק ראשון:

מושגי יסוד בנושאי מיגדר וטרנסג'נדריזם

 

Translation by YFH

Updated  by YFH 4-28-07

LC update 9-14-07

 

English

 

 

 

תמונה של לין והחבר שלה צ'רלי  (כיום בעלה)  בסוף קיץ 2000.
 

 

למדנו ב  סיפורה של לין  שהיא נולדה וגודלה בתור נער, ומאוחר יותר בחיים הפכה לנערה באמצעות טיפול בהורמוני מין נשיים ותהליכים ניתוחיים כבדים. בגלל עבר זה, לין מכונה לפעמים אשה " טרנססקסואלית ". מדוע זה קרה ללין, ומה זה בכלל טרנססקסואליות ?

 

בכדי להבין טרנססקסואליות, אנו חייבות/ים בתחילה לענות על כמה שאלות יסוד אודות מיגדר. מהי זהות מיגדרית? מנין היא נובעת? אילו אירועים מתחוללים בטבע אשר מתערבים בהכוונה נכונה של מיגדר? דפים אלו מיועדים לענות על שאלות אלה. ניתנים בהם קישורים למידע נוסף על זהות מיגדרית, טרנסג'נדריזם, טרנססקסואליות ואינטרסקסואליות, ולמידע על שיטות וטכניקות לשינוי פיסי של מיגדר.

 

הידע בשטח זה מצוי בהתפתחות מהירה. קיימים אתגרים בהגדרה ותיוג של התופעות השונות, ובהפרדה ביניהן, וכן בביצוע הערכות של תדירות הופעתן. קיימות גם פרשנויות שונות למדע שביסוד התופעות, ונקודות השקפה שונות כלפי הפרוטוקולים הסוציאליים והרפואיים אשר מתפתחים על-מנת לתת מענה למצבים אלו.

 

ואולם, לעומת אך לפני שנים ספורות, כיום ידוע הרבה יותר אודות זהות מיגדרית, ושיתוף בתובנות חדשות אלו והתבססות עליהן הינם יקרי ערך. נשבר גם הטאבו על הנושא הזה, כך שאנו יכולות/ים לדון בפתיחות בנושאים חשובים אלו ללא חשש, בושה או אי-נעימות.

  

כפי שנראה, הרבה יותר בני אדם סובלים מבעיה בזהות המיגדרית לעומת מה שחשדו בעבר, וחייהן/ם של מיליוני בני אדם מושפעים בעוצמה מסוגיות של זהות מיגדרית. המפתח לשיפור איכותם של חיים אלו הינו ידע טוב יותר, והבנה של הידע הזה בחוגים נרחבים יותר. 

 

 

חלק ראשון: מושגי יסוד בנושאי מיגדר וטרנסג'נדריזם 

חלק ראשון א': המשך טרנסג'נדריזם  : (עברית)

חלק שני: טרנססקסואליות  (  MtF)    : (עברית)

חלק שלישי: חיים כאשה לאחר המעבר המיגדרי 

 

מקורות באתרי אינטרנט נוספים:

 

 מקורות סיוע לנשים טרנססקסואליות

נשים טרנססקסואליות מצליחות : (עברית)

 ניתוח לנישוי פנים    (FFS) : (עברית)

 קישורי מידע על   TG/TS/IS

גברים טרנססקסואליים מצליחים : (עברית)

 ניתוח לשינוי מין    (SRS) : (עברית)

 

 
 

 
 

חלק ראשון – תוכן העניינים:

 

 

 מושגי יסוד בנושא מיגדר:

 מה עושה אותנו לנער או לנערה? מה קובע את הזהות המינית שלנו?

 מצבים אינטרסקסיים – כולל תינוקות אינטרסקס שהמיגדר שלהם בלתי ברור בלידתם.

 הנוהג "לתקן בניתוח" את אברי-המין של תינוקות אינטרסקס כדי לעשותם "נורמליים".

 כיצד חשפו ניסיונות אלו של "תיקון" את העובדה שהתיאוריות הישנות של היווצרות הזהות המיגדרית היו שגויות.

 עוד לקחים על זהות מיגדרית שהופקו מלימוד בני אדם אינטרסקסים.

 סוף סוף מתרסקת התיאוריה שזהות מיגדרית היא תוצר חברתי.

 התאוריה שמבנה המוח ומערכת העצבים המרכזית שנוצרו בשלב העוברי קובעים את תחושות המיגדר המולדות.

 

 טרנסגנדריזם:

 הקדמה

 ייעוץ וטיפול רפואי בנשים טרנסג'נדריות וטרנססקסואליות.

 מצבים אחרים אשר חופפים או מבולבלים לעיתים קרובות עם טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליות:  

 למשל: להיות הומוסקסואל, מלכוֹת "דראג", שחקנים בתפקידי נשים, טרנסווסטיטים וקרוס-דרסרים, טרווסטי, פטישיסטים, אחרים.

 מדוע יש כאלו המגיבים לבני אדם טרנסג'נדריים וטרנססקסואליים כל כך בעויינות?

 גוונים של אפור: מגוון צירופים ומצבי-ביניים של מיגדר והעדפת בן/ת זוג

 להתעלות מעבר ל"תיוג", ובמקום זאת לחשוב על תחושות מיגדר, התנהגויות מיגדריות ומסלולי התפתחות מיגדרית

 חלק ראשון א': המשך טרנסג'נדריזם

 ההבדלים בין מעבר טרנסג'נדרי  (TG)ומעבר טרנססקסואלי TS)).

 חשיבה מחדש על אפלייה ופשעי-שנאה כלפי הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים/ות.

 למרבה הצער, טרנספוביה מופגנת לעיתים קרובות גם ע"י הומוסקסואלים, לסביות ופמיניסטיות (וכיצד זה משתנה כיום).

 הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר בורחים מהבית, או בעצם "נזרקים מהבית".

 הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר מקבלים את העזרה ממשפחותיהם.

 אבל, אפילו הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר מתקבלים/ות ע"י משפחותיהם ניצבים/ות בפני המון סכנות ממש עכשיו.

 מאמצים להרחיב את מלוא ההגנה על זכויות האדם לטרנסג'נדרים/ות.

 השוני במצב הטרנססקסואלים/ות והטרנסג'נדרים/ות בארצות שונות ברחבי העולם: תמונת מצב.

 התפקיד העצום שממלא האינטרנט כיום בעזרה לטרנסג'נדרים/ות וטרנססקסואלים/ות

 תקוות לעתיד.

 

 

 

 
 

מושגי יסוד בנושא מיגדר:

 

 

מיגדר הוא המרכיב היסודי ביותר בזהותנו כבני אנוש. השאלה הממש ראשונה שכל אחד שואל לגבינו היא – "האם זה בן או בת?"

 

למרות חשיבותו, רוב בני האדם לא מקדישים מחשבה רבה למיגדר. אין להם מושג מה יוצר את התחושה של היותם בן או בת, גבר או אישה. מאחר שמעולם לא סבלו מסיווג במיגדר שגוי, הם מקבלים את המיגדר שלהם כדבר מובן מאליו, כמו האוויר שהם נושמים, ולעולם לא מקדישים לכך מחשבה נוספת. זכות מולדת היא, ללא עוררין, שיהיה לנו מיגדר.

 

על פי התובנות המקובלות, בני אדם - או שהם בנים שגדלים להיות גברים, או שהן בנות שגדלות להיות נשים. קיימות רק שתי אפשרויות, ואת/ה או זה או זה. זה ברור מרגע הלידה, על-פי "המין הגניטלי" [אברי המין], וזה הכל! אבל המציאות אינה כזאת פשוטה, כמו שנראה בהמשך.

 

מה עושה אותנו בן או בת? מה קובע את זהותנו המיגדרית?

 

במהלך ראשית ההריון, עובר שיש לו גנים זיכריים (הכרומוזומים XY) מתפתח בדרך-כלל לבן עם אברי מין זיכריים. הוא מתפתח לבת עם אברי מין נקביים אם יש לו גנים נקביים (הכרומוזומים XX). זה קורה בהרבה יותר מ- 99% מהמקרים. רופאים והורים מסתכלים בלידה על אברי המין של הרך הנולד, ופשוט קובעים שזה בן או בת.

 

אלה שנקבע שהם בנים גדלים בדרך כלל להיות גברים בעלי זהות מיגדר גברית, ואלה שנקבע שהן בנות גדלות בדרך-כלל להיות נשים בעלות זהות מיגדר נשית. שוב, הכל נראה די מובן מאליו.

 

למרות שמעל 5% מכלל הגברים והנשים יגדלו להיות הומואים ולסביות, ויחפשו לאהוב בני זוג מאותו מין ו/או מיגדר כמותם/ן, גם להם/ן יש בדרך-כלל זהות מיגדר גברית או נשית נורמלית כגברים או כנשים, בהתאמה.

 

מצבי אינטרסקס – כולל תינוקות אינטרסקס שבעת לידתם המיגדר שלהם אינו חד-משמעי: 

 

למרות שרוב התינוקות נראים לכאורה או בנים נורמליים או בנות נורמליות, אפקטים גנטיים והתפתחותיים שונים יכולים להוביל, בכמה מקרים, לכך שלתינוק יהיו אברי מין שאינם חד-משמעיים, כך שאפילו הרופאים אינם בטוחים אם זה בן או בת. במקרים אחרים, נראה שאברי המין מתאימים למיגדר מסויים, אבל הם לא מתאימים לגנים של התינוק. ויש מקרים אחרים,  בהם הגנים של התינוק מורכבים יותר מסתם XX או XY, והזהות המיגדרית של הילדים ומסלול ההתפתחות של המיגדר הפיסיולוגי במהלך התבגרותם עשויים להיות קשים לחיזוי מראש. ילדים שיש להם את הוריאציות הגנטיות או הגניטאליות האלה נקראים "אינטרסקס". תינוקות אינטרסקס נוצרים באחת מתוך כ-  1,000 לידות.     

 

לדוגמה, בערך אחת מתוך כ- 13,000 לידות, עובר עם גנים XY (זכר גנטי) אינו מגיב להורמונים העובריים הזיכריים, ומפתח אברי מין שנראים כאברי מין של ילדה, למעט העדרם של אברי רביה פנימיים. תינוקות XY כאלה, הלוקים ב"תסמונת אי‑רגישות מלאה לאנדרוגן" -  cAIS   (complete androgen insensitivity syndrome), מגדירים אותן בפשטות כבנות, ומגודלים אותן כבנות. למרות שהן אינן יכולות להביא ילדים לעולם, הן מתפתחות לעיתים קרובות לנשים דקיקות ומושכות, בעלות זהות מיגדר נשית. על פי השמועה, מספר דוגמניות יפהפיות היו נערות עם cAIS

 

בלידות אחרות, "תסמונת אי‑רגישות חלקית לאנדרוגן" -   (partial androgen insensitivity syndrome) pAIS גורמת לכך שמראה אברי המין החיצוניים יכול להיות בכל מקום על הספקטרום שבין זיכרי לנקבי. (לקבלת מידע נוסף אודות מצבים של AIS ראו את האתר  Androgen Insensitivity Syndrome Support Group (AISSG) . לא יאומן, אבל לרבות מאותן בנות לא מגלים לעולם את טיבעה האמיתי על בעייתן הרפואית, מכיוון שרופאיהן ומשפחותיהן חשים כזאת בושה ומבוכה על ה"סוד הנורא" הזה, שלבנות האלה יש גנים זיכריים. במקום זאת, מספרים להן בדרך-כלל דברים כמו "לא התפתחו אצלך אברי מין נשיים פנימיים, ולכן אינך יכולה ללדת ילדים". לעיתים קרובות הן מגלות את האמת על עצמן במקרה מאוחר יותר בחיים (לדוגמה, קראו את  סיפורה של שרי  באתר האינטרנט של AISSG).

 

החברה שלנו אינה מודעת כמעט לחלוטין לקיומן של נערות עם cAIS, והדבר גרם להן לבעיות רבות. למשל, במשך למעלה מ-30 שנה קיימה הוועדה האולימפית הבין-לאומית "בדיקות מיגדר" גנטיות לכל הנשים האתלטיות כדי לוודא שהן "באמת נקבות" (הדבר נעשה כדי למנוע מ"שינויי מין" להתחרות). במספר לא מבוטל של מקרים העלו בדיקות אלה נערות עם cAIS, זיהו אותן כ"זיכרים", ופסלו אותן מלהשתתף בתחרות. זיהויים שגויים אלה היו ממש טראגיים, מכיוון שנוכחותו של כרומוזום Y אצל נערות AIS אינו הופך אותן לזיכרים, לא מבחינה גניטלית ולא מבחינת זהות המיגדר, ואף לא מעניק להן כל יתרון בחוזק הגופני. לעיתים קרובות נעשו שיוכים מיגדריים שגויים אלה בפומבי, וגרמו השפלה מוחלטת לנשים שהיו מעורבות בכך. 

 

במהפך משמעותי שחל לאחרונה במדיניות נוראה זאת,  ביטלה הוועדה האולימפית הבי"ל את כל הבדיקות הגנטיות מסוג זה , החל ממשחקי הקיץ בשנת 2000. לאחר מכן,  ב-17 במאי 2004, הכריזה הוועדה האולימפית הבי"ל שגברים טרנססקסואלים מנותחים ונשים טרנססקסואליות מנותחות יורשו להשתתף בתחרויות , אחרי שיעמדו בתנאים מסוימים, החל ממשחקי הקיץ בשנת 2004. בכך, הסתיימה סוף סוף אפלייתם של בני אדם אינטרסקס וטרנססקסואלים/ות בהשתתפות במשחקים האולימפיים.  

 

לסקירה על השכיחות והקטגוריות הרבות של מצבי אינטרסקס, ראו באתר אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה את הדף    "עד כמה נפוצים מצבים של אינטרסקס?" . לקבלת מידע נוסף, ראו את  הדף המצויין של "וויקיפדיה" על אינטרסקסואליות , הכולל קישורים להרבה אתרים אודות מצבים ספציפיים.

 

קיומם של תינוקות אינטרסקס XY (זיכרים גנטיים), שיש להן אברי מין נקביים, והמתפתחות עם זהות מיגדר נשית (הנערות עם cAIS), היתה אחת מהרבה עובדות על אינטרסקסואליות שהיו ידועות מזמן, אשר גרמו לפני שנים למדענים להכיר בכך שזהות מיגדר אינה נקבעת ישירות ע"י הימצאות גנים XX או XY. כתחליף, הם בנו תיאוריה שזהות המיגדר היא נייטרלית בעת הלידה, והיא נקבעת מאוחר יותר במהלך הילדות המוקדמת, על-פי אברי המין ואופן גידול הילד/ה. התומך המוביל של תיאוריה זו היה ג'ון מאני (John Money) מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

 

על-פי תיאוריה זו, ילד/ה שיש לו/ה נרתיק ומגדלים אותה כבת תגדל להיות בעלת זהות מיגדר נשית, ללא תלות בגנים שלה. באופן דומה ניבאה התיאוריה כי ילד/ה שיש לו/ה פין ומגדלים אותו כבן יגדל להיות בעל זהות מיגדר גברית נורמלית, ללא תלות בגנים שלו. אם זהותו/ה המיגדרית של הילד/ה לא התפתחה על פי מתכונת זאת, הניחו הפסיכולוגים והפסיכיאטרים שמשהו "השתבש" בגידולו/ה של הילד/ה, או שהילד/ה סובל/ת מהפרעה נפשית או ממחשבות שווא כלשהן (כלומר "חולה נפש"). פתרונות לבעיות זהות מיגדרית כלשהן חיפשו בתחום הפסיכיאטריה, על פי ההנחה שאת "ההפרעה הנפשית" הזאת אפשר לתקן.

 

הנוהג "לתקן בניתוח" את אברי-המין של תינוקות אינטרסקס כדי לעשותם "נורמליים": 

 

בשנות ה-1960, ההתקדמות בתחום הניתוחים הפלסטיים, בשילוב עם תיאוריית "אברי המין + אופן הגידול" של זהות המיגדר, הובילו את הרופאים להמליץ על ניתוחי "תיקון" להרבה סוגים של תינוקות אינטרסקס. הרעיון היה לגרום שאברי המין ייראו מתאימים בהופעתם לבן או לבת, ואז לגדל את הילד/ה במיגדר המתאים, מתוך אמונה שהילד/ה יפתח בהתאם לכך זהות מיגדרית נורמאלית.  

 

 ג'ון מאני מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס , שנעשה בהדרגה הסמכות העליונה בקהילה הרפואית בתחום "מחקר הזהות המיגדרית", היה התומך המוביל של טיפולים כאלה. כמאמין בפסיכולוגיה ההתנהגותית, בה נפשו של התינוק נחשבת לוח חלק נטול מאפייני אישיות משל עצמו,  ג'ון מאני בנה תיאוריה  שזהות מיגדרית הינה תוצר בלבדי של אופן הגידול והחיברות (סוציאליזציה).  

 

המניע לביצוע ניתוחי "תיקון" בתינוקות היה לפתור את "מצב החירום החברתי" שנגרם ע"י לידת תינוק אינטרסקס. עצם קיומם בטבע של תינוקות אינטרסקס רבים, עם המיגוון הרב של צורות אברי-המין שלהם, ממוטט את הדיכוטומיה המיגדרית הקשיחה של זכר-נקבה בתרבותנו. לפיכך, קיומם של תינוקות אינטרסקס מערער על איסורים דתיים וחוקיים רבים המושרשים עמוק. הורים ורופאים נתונים ללחץ חברתי עצום לחסל חריגים אלה. ג'ון מאני סיפק הנמקה תיאורטית אשר נתנה תוקף לניתוחי "תיקון" בתינוקות אינטרסקס, וגרמה להם להיראות "מבוססים מדעית".

 

מכיוון שמבחינה כירורגית היה קל יותר "ליצור ילדה" מאשר "ליצור ילד", קרה לעתים קרובות שבנים XY אינטרסקס בעלי פין קטן או חסר היו נהפכים לבנות. העובדה שבניתוח אבדה ריקמה גניטלית רגישה לא הרתיעה את המנתחים, מכיוון שבמשך שנים רבות לא הכירה החברה שלנו בגלוי בכך שלרוב הנשים יש תחושות מיניות חזקות ויכולת להגיע לאורגזמה. אם התינוק נהפך לילדה, דאגת הרופאים לא היתה האם יהיו לה אח"כ תחושות ארוטיות מיניות חזקות באברי המין, והאם היא תיהנה מתינוי אהבים; דאגתם היחידה היתה האם היא תתפקד מינית להנאתו של בן זוגה הזכר.

 

ניתוחים בתינוקות אינטרסקס נעשים כבר שנים רבות, בשכיחות של אחד מתוך כ-2000 לידות. ברוב המקרים הניתוחים יוצרים בנות. למרבה התדהמה, מעולם לא נערך מעקב מחקרי מאורגן לבדוק כיצד התפתחו מקרים אלה!

 

אפילו בשנים הראשונות של ניתוחים אלה, היו אנשים שקראו להיזהר בעניין, במיוחד חוקר צעיר בשם מילטון דיאמונד  (Milton Diamond), כיום פרופסור באוניברסיטת הוואי. בעודו סטודנט בבי"ס למוסמכים, דיאמונד קרא בנועזות תיגר על התיאוריות של מאני, במאמר משנת 1959, שכותרתו "הערכה ביקורתית של האונטוגנזה [ההתפתחות העוברית] של ההתנהגות המינית האנושית". התובנות של דיאמונד התבססו על התצפיות שלו עצמו בניסויים בבעלי חיים. יתרה מזאת, הוא אסף "עדויות מתחומי הביולוגיה, הפסיכיאטריה, האנתרופולוגיה והאנדוקרינולוגיה כדי לטעון שזהות המיגדר מוטבעת בחיוט המוח למעשה כבר מזמן ההתעברות" (ראו בספר"כפי שהטבע יצר אותו: הילד שגודל כילדה" -  As Nature Made Him , עמ' 44).

 

אולם, ההשקפות שיצורי אנוש כבר "התפתחו בענייני מיניות מעבר להשפעות האבולוציה הביולוגית", ושהמיניות והמיגדר שלנו נבנים באופן חברתי, היו כבר מוטבעות עמוק בקרב הקהילה הרפואית. תחת השפעתו של "נביא המיגדר" ג'ון מאני, שלטה תפיסה זו בחשיבה הרפואית והפסיכולוגית במהלך העשורים הנותרים של המאה ה-20. ניתוחים של תינוקות אינטרסקס בוצעו באלפיהם במהלך עשורים אלה, ושוב, ללא כל מעקבים לאחר מכן. רק בשלהי המאה החלו לצוץ שאלות נוראות, כאשר מעקבים מזדמנים נדירים גילו שהדברים לא התפתחו כפי שניבא מאני. 

 

כיצד מגלים נסיונות "תיקון" אלה שהתיאוריות הישנות של היווצרות הזהות המיגדרית היו שגויות: 

 

בשנים האחרונות, הרבה א/נשים אינטרסקס "מצאו אלה את אלה" באמצעות האינטרנט והחלו להשוות רשמים לגבי מצבם/ן. כתוצאה מכך, נעשה ברור לא/נשי האינטרסקס עצמם/ן שרבים מניתוחי ה"תיקון" לא פעלו בהתאם לתיאוריות של רופאיהם. במקום זאת, א/נשי אינטרסקס רבים/ות נותרו בעלי מום באברי המין בעקבות ניתוחים גניטליים אלה בתינוקות. רבים/ות גם סבלו משברים בזהות המיגדרית, מכיוון שעברו שינוי מיגדרי אקראי, שהתבסס על מה שהיה "הכי קל למנתח לעשות".

 

תחת לחצם של פעילים אינטרסקס, בעיקר של ארגון  ISNA  שהוקם לאחרונה, החלו סוף סוף להתבצע מחקרי מעקב על תינוקות ש"תוקנו באמצעות ניתוח" במשך השנים.  המחקר הראשון מסוג זה . שבדק 25 בנים גנטיים XY שהיו חסרי פין בינקותם (cloacal exstrophy syndrome), אשר נהפכו לבנות באמצעות ניתוח וגודלו כבנות, גילה שכל 25 הנבדקים פיתחו זהות מיגדרית גברית.

 

ילדים אלה, על-אף שגודלו כבנות, הפגינו כולם בצעירותם את משחקי ההתגוששות הגסים (rough and tumble play) של בנים. בשנות העשרה שלהם, התעקש כל אחד מהילדים אלה, כנגד כל העדויות של אברי המין הנשיים ואופן הגידול הנשי שלהם, שהם בנים, ורצו שישנו אותם לבנים. רבים מהם חיפשו נואשות בנות-זוג, ממש כפי שהיו עושים נערים מתבגרים אחרים.

 

במקום להפוך את זהותם המיגדרית המולדת ולהפוך בנים אינטרסקס אלה לבנות, ניתוחי התינוקות הפכו אותם למעשה למקבילה של טרנססקסואלים מנקבה-לזכר! רבים מאותם בנים החלו מאז בתהליך הורמונלי וחברתי של שינוי מיגדרי מנקבה לזכר. למרבה הטרגדיה, תוצאות הניתוחים הגניטליים בינקותם מונעות כליל ניתוח שחזור של אברי מין זיכריים, ובמקרים רבים אף מונעות מהם כליל לחוות הנאה מינית ואורגזמה.

 

עוד לקחים על זהות מיגדרית שהופקו מלימוד בני אדם אינטרסקסים:

 

מחקרים עדכניים אלה מעמידים בספק את כל הנוהג הקיים של ניתוחים גניטליים בתינוקות אינטרסקס.

 

המחקרים עושים דבר נהדר עוד יותר: הם הופכים על ראשה את התיאוריה שאברי-מין ואופן-גידול קובעים זהות מיגדרית, ומעוררים שינוי מערך-התובנות (פרדיגמה) בחשיבה הכוללת של הקהילה הרפואית על טבעה הבסיסי של הזהות המיגדרית. ההתנסויות האישיות של א/נשים אינטרסקס שעברו מסלולים שונים של התפתחות מיגדרית (חלק "תוקנו" בינקותם וחלק לא) נודעות כיום ביתר הרחבה, ומסייעות לבנות הבנה מעמיקה יותר של הווריאציות הרבות בזהות המיגדרית, אשר אינן תלויות במאפיינים הפיסיים של האדם.

 

לדוגמה, במצב אינטרסקס כמו "טרנר-מוזאיק-"XY [הפרעת-התפתחות של בלוטות-מין מעורבות] ])  dysgenesis gonadal mixed [ Mosaic (XY‑Turner , ילד עשוי להיראות בלידתו כבעל אברי-מין זיכריים נורמליים ויגודל כבן, אבל לאחר מכן לא יתפתח כזכר בגיל ההתבגרות, ובמקום זאת יישאר קטן ובעל הופעה נשית. בני נוער אלה עלולים להיתקל בקשיים גדולים אם מצבם נותר בלתי מאובחן, ו/או אם אפשרויות טובות לטיפול בו אינם מגיעות לידיעתם. אם אין להם זהות מיגדרית זיכרית מבוססת-היטב, הם עשויים לעמוד בפני בחירה קשה, באם לעבור טיפולי טסטוסטרון, כדי להיעשות זיכריים (masculinize) ולהפוך לגברים, או לעבור טיפולי אסטרוגן וניתוחים גניטליים כדי להפוך לנשים. במצב טרנר-מוזאיק-XY, בגיל הנעורים יש במקרים מסויימים זהות מיגדרית נשית, ואם ניתנת בידן הבחירה בעניין - הן יבחרו שינוי מין לנקבות. 

 

המאמר  "מה כבר ילדים יודעים " מאת גיין ספאלדינג (Jane Spalding) מספר את סיפורה המשכנע של ילדה כזאת, אשר גודלה בתור בן, אך היתה בעלת זהות מיגדרית נשית ואשר ביקשה, בשנות העשרים שלה, לעבור שינוי מין הורמונלי וכירורגי לנקבה. קיומם של מקרים כאלה מפריך עוד יותר את הקביעה ההחלטית של ג'ון מאני, שאברי מין ואופן גידול קובעים זהות מיגדרית.

 

ג'יין ספאלדינג

 

מקצוע הרפואה, שהוטעה על-ידי התיאוריות של מאני במשך עשורים רבים, גרם להטלת-מום פיסית בלתי הפיכה בתינוקות אינטרסקס באלפיהם. לתובנות משכנעות מנבכי חוויות החיים הטראומטיות של אדם אינטרסקס ש"תוקן" בניתוח עם לידתו, ואשר גדל בלא שסיפרו לו מעולם מה נעשה לו, ראו את הריאיון שנערך לאחרונה עם שריל צ'ייס (Cheryl Chase), בדף בין השורות: השלמה עם ילדים שנולדו "בין-המינים" מאת ויקטוריה טילניי מקדונאו (Victoria Tilney McDonough).

 

שריל היא היו"ר המייסדת של ארגון  Intersex Society of North America (ISNA)  (החברה של צפון-אמריקה לאינטרסקס), והמנהיגה הראשונה של התנועה לשים קץ לבושה, לחשאיות ולניתוחים הגניטליים, שלא-ברצונם, לא/נשים שנולדו עם אנטומיות רבייה לא טיפוסיות. ISNA פועלת לשים קץ לרעיון שאינטרסקסואליות היא מוזרה, או סיבה לבושה. בארצות הברית לבדה עוברים בכל יום חמישה ילדים ניתוחי-מין מזיקים ולא-נחוצים מבחינה רפואית. ISNA קוראת לרופאים להשתמש במודל טיפולי שמתמקד במטופל/ת, במקום במודל שמתמקד בהסתרה. לתובנה נוספת בנושאים אלה, ראו את סרט התעודה של ערוץ דיסקברי,  "האם זה ילד או ילדה?" , אשר הופק בהשתתפות ISNA.

 

שריל צ'ייס, היו"ר המייסדת של ISNA

"כאשר נולד/ת תינוק/ת אינטרסקס, ברירת המחדל היא בדרך-כלל ניתוח",

 אומרת שריל צ'ייס, שלה עשו "ניתוח שינוי מין" לנקבה בהיותה בת

18 חודש. "רופאים רוצים 'לתקן' את מה שלא בסדר, אחר כך זורקים חיתול על

 התינוק/ת, סוגרים את התיק, ומשלחים אותו/ה מעל פניהם אל תוך חייו/ה".

 

 

סוף סוף מתרסקת התאוריה שזהות מיגדרית היא תוצר חברתי:

 

ההשתחררות מהפרדיגמה של ג'ון מאני נסקה במהירות לאחר שהקהילה המדעית למדה שבמשך שנים רבות העלים מאני עדויות ברורות לכך שהתיאוריות שלו שגויות. הקש ששבר את גב הגמל היה המקרה המפורסם מאד של "ג'ון/ג'ואן", אשר הוצג בספר  כפי שהטבע יצר אותו: הילד שגודל בתור ילדה  מאת ג'ון קולפינטו (John Colapinto).

 

לפני עשרות שנים יעץ ג'ון מאני להוריו של תינוק זכר, שאיבד את רוב הפין שלו בתאונה רפואית, לשנות את הילד באמצעות ניתוח ולהפוך אותו לילדה – על-פי התיאוריה ש"היא" תגדל אז להיות ילדה נורמלית במקום "בן לא נורמלי". היה זה מקרה שזכה לתשומת-לב מיוחדת אצל חוקרים מדעיים, היות שהילד נולד עם תאום זהה שהיה יכול לשמש כבסיס להשוואה במחקר על התפתחות מיגדרית. בשלב הראשון, סורס הילד ושארית הפין שלו הוסרה. לאחר מכן הוא גודל כבת. אולם, בהפגינו בבירור זהות מיגדרית מולדת של ילד קטן, "היא" התחילה להצהיר ש"היא בעצם בן" והתמרדה נגד המאמצים לגרום "לה" להתנהג כמו בת. בגיל ההתבגרות, עדיין לא מודעת לניתוח "שלה" בילדות, היא התנגדה לנסיונות הוריה ורופאיה להפוך אותה לנשית באמצעות אסטרוגן וניתוחים נוספים. בסופו של דבר, היא עברה שינוי מיגדרי להפוך לזכר, ממש כפי שהיה עושה טרנססקסואל FtM. במקרה זה, גידולו של בן עם אברי-מין נקביים בתור ילדה בעליל לא שינה את התחושה המולדת של הילד לגבי המיגדר האמיתי שלו.

 

לאורך עשורים רבים, התייחס ג'ון מאני בהתמדה למקרה של ג'ון/ג'ואן כלניצחון, בעודו בודה עובדות שיצביעו על כך שמקרה זה היה "הצלחה גמורה". מאני לא "הרשה" מעולם לאף אחד להתקרב אל "ג'ואן" כדי ללמוד עוד פרטים על חייה, בדחותו כל מגע עמה בשם ה"פרטיות". בהדרגה הפך המקרה לאגדי כל כך, עד שהיה לאבן הפינה התומכת בכל תיאוריית המיגדר של מאני.

 

ואז נפלו עליהם החדשות המרסקות, משהתגלה כי ג'ון מאני ידע בעליל ששינוי המין של התינוק כלל לא עבד. ועוד גרוע מכך, במשך עשרות שנים הוא הסתיר במתכוון הוכחה-נגדית זאת לתיאוריות שלו – עשורים שבמהלכם אלפי תינוקות נוספים נפלו קורבן להטלות-מום ניתוחיות בתינוקות אינטרסקס. כיאה, היה זה  פרופסור מילטון דיאמונד , המדען שבאומץ קרא בעבר תיגר על מאני, כשהיה סטודנט צעיר בלימודי מוסמכים עשרות שנים קודם לכן, אשר חשף את התרמית.

 

פרופ' דיאמונד היה תמיד חשדן באשר לתוצאות של מאני. במהלך השנים הוא ניסה במספר רב של עבודות מחקר ומאמרים לשכנע אחרים לכל הפחות לשקול את האפשרות שזהות מיגדרית הינה מולדת. אולם מאמציו היו ללא הועיל, בשל השררה האינטלקטואלית של מאני בתחום זה.

 

לבסוף, בתחילת שנות ה-1990, הצליח דיאמונד לאתר את הילדה "ג'ואן", שעל-פי ההשערה היתה כעת אישה בוגרת, שהמקרה שלה היה התשתית למלוא נקודת ההשקפה של מאני. בבקשו פשוט לוודא מה קרה או לא קרה לה, נתקל דיאמונד בעובדה הבלתי ניתנת להיאמן, ש"היא" מעולם לא חשה כילדה כלל וכלל, והיתה כעת גבר נשוי! *

 

[* מאוחר יותר הגיע הסיפור לסופו המאד טראגי. למרות ש"ג'ון" הצליח, חברתית וניתוחית, להפוך חזרה את שינוי-המין שעבר בילדותו ולהפוך לזכר, "הוא הכיר בקיום באר עמוקה של זעם מעוות שלעולם לא ייעלם. "אתה לעולם אינך יכול להימלט מהעבר" הוא אמר בשנת 2000 לכתב ה- Seattle Post-Intelligencer.  "אצלי חתכו החוצה חלקים מגופי והשליכו לסל הפסולת. זה ממש הוציא אותי מדעתי"". "ג'ון" התאבד ב-4 במאי 2004.]

 

דיאמונד ועמיתו זיגמונדסון (Sigmundson) עבדו בלא ליאות לתעד את אשר התרחש בפרשה הזאת, וכדי לחשוף את התוצאות כתבו מאמר לכתב-עת מדעי. המאמר היה שנוי במחלוקת עד כדי כך, שרבים מכתבי העת המדעיים פשוט דחו אותו! כה גדולה היתה השפעתו של מאני וההשתחוות בפני הפרדיגמה המחשבתית שלו על זהות מיגדרית, שכעת היתה כבר מבוססת. כתבי העת השונים  פשוט לא יכלו להאמין לעדות שהביטה להם בפרצוף!

 

המאמר "שינוי מין בלידה: סקירה ארוכת טווח והשלכות קליניות" מאת מילטון דיאמונד וה. קית' זיגמונדסון, פורסם לבסוף ב-1997 בכתב העת Archives of Pediatric and Adolescent Medicine. סוּפה לוהטת של תגובות לחדשות המדהימות שבו התחוללה באמצעי התקשורת ובקהילה המדעית. ג'ון מאני נחשף בפומבי כמי שזייף עדויות והעלים עדויות-נגד במקרה שהיווה את אבן הפינה לכל התיאוריה שלו בדבר זהות מיגדרית. בתוך שנתיים פירסם הסופר ג'ון קלפינטו (John Calapinto) תיעוד מפורט של הסיפור הכולל, והביא אותו לידיעת הקהל הרחב.

 
 

 
 

הסיפור של ג'ון/ג'ואן הגיע לראשונה לתשומת לב הציבור באמצעות מאמר מאת ג'ון קולפינטו שפורסם בעיתון The Rolling Stone ב‑11 ברצמבר 1997, שכותרתו  "הסיפור האמיתי של ג'ון/ג'ואן" . להלן קטע מתוך העמוד האחרון של המאמר ההוא:

" - - - הסיפור שלו זיעזע עד יסודותיו את הבניין שנבנה על התיאוריות של ג'ון מאני משנות ה-1950. והוא חשף פגם מרכזי בתיאוריה אשר החזיקה מעמד במרבית המאה ה-20. היה זה זיגמונד פרויד אשר טען לראשונה כי ההתפתחות הפסיכולוגית הבריאה של ילד/ה כבן או כבת נשענת במידה רבה על קיומו, או היעדרו, של הפין – ההשקפה שהיתה עמוד התווך בתיאוריה של מאני על התפתחות מינית, והנימוק המכריע  לכך שדבר ראשון הפכו את ג'ון טיסן (John Thiessen)  לילדה. זוהי השקפה שעליה מערער כיום גם המחקר הנוירו-ביאולוגי, אשר בתחום המין מוביל את החוקרים אל המסקנה, כפי שמנסח זאת ד"ר ריינר (Reiner), ש"אבר-המין החשוב ביותר אינו הגניטליה; זהו המוח - - - "

 
 

 ד"ר ג'ון מאני 

"תיאורטיקן" המיגדר אשר טען שזהות מיגדרית הינה הבנייה חברתית. קידם את השקפותיו ע"י שתלטנות אישית בתחום ובאמצעות זיוף נתוני מחקר והעלמת נתוני-מחקר שעמדו בסתירה להשקפותיו.

 

ד"ר מילטון דיאמונד 

פרופסור לאנטומיה ולביולוגיה של הרבייה, אשר ניפץ את התיאוריה הוותיקה של מאני שזהות מיגדרית הינה הבנייה חברתית. עבודתו מעידה, לעומת זאת, שזהות מיגדרית הינה מולדת באופן ביאולוגי.

 

מאז ועד היום זכה פרופ' דיאמונד  בפרסים חשובים על עבודתו . כיו"ר  המרכז הפסיפי למין ולחברה באוניברסיטה של הוואי , הוא כתב בהרחבה על נושאים של זהות מיגדרית והתערבות באמצעות ניתוחי אינטרסקס. אני ממליצה לכם מאוד על מאמריו (ראו לדוגמה:  מין ומיגדר הינם שונים: זהות מינית וזהות מיגדרית הינם שונים , ו-  שאלה אתית ורפואית המתעוררת עתה:האם צריכים רופאים לבצע קביעתי מין בתינוקות עם אברי-מין בלתי-ברורים? 

 

הפרכת התיאוריות של מאני מובילה סוף סוף לשינוי פרדיגמה לא רק בקהילה המדעית, אלא גם בקהילה הרפואית – על-אף ששם ההתקדמות תהיה איטית יותר, בשל השפעתן הנמשכת של השקפות מאני בקרב "זיקני" אנשי הרפואה. זה מוביל גם להתקפות משפטיות על המשך ביצועם של ניתוחים גניטליים בתינוקות על-ידי "מנתחים מסורתיים". ראו במיוחד את  המאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת המשפטי של אוניברסיטת ייל -   Yale Law Review  אשר מתאר את ההבנה המתעוררת לסוגיות הרפואיות-משפטיות בתחום זה.

 

התאוריה שמבנה המוח ומערכת העצבים המרכזית שנוצרו בשלב העוברי קובעים את תחושות המיגדר המולדות:

 

ובכן, אם לא הגנים הם אלו שקובעים את הזהות המיגדרית (הנערות עם cAIS מפריכות זאת), ואם לא אברי המין ולא אופן הגידול הם אלו שקובעים אותה (הנערים עם cloacal exstrophy מפריכים זאת), אז מה לכל הרוחות כן קובע את הזהות המיגדרית של אדם?

 

עדויות מדעיות הלכו והצטברו לכך שבאופן כלשהו  מבנים מוחיים בהיפותלמוס  (אזור ה-BSTc) קובעים את ליבת התחושות המיגדריות של כל אדם ואת הזהות המיגדרית המולדת שלו/ה. מבנים אלה "מחווטים" לצמיתות בשלב העוברות, במרכזים המוחיים העמוקים יותר ובמערכת העצבים המרכזית (CNS), במהלך השלבים המוקדמים של ההריון, תוך כדי תהליך הטבעה מאופנן-הורמונלית ב-CNS.

 

ככל הנראה, אם מוקדם בהריון, בהשפעת הורמונים בעובר, הופכים מבנים אלה של המוח וה-CNS לזיכריים, אזי יהיו לילד תפיסות גבריות וזהות מיגדרית גברית, ללא תלות באם הגנים או אברי המין הם זיכריים. אם מבנים אלה אינם הופכים לזיכריים מוקדם בהריון, יהיו לילדה תפיסות נשיות וזהות מיגדרית נשית, שוב ללא תלות בגנים או באברי המין. כמו במקרה של תינוקות אינטרסקס בעלי אברי מין בלתי ברורים, יש בלא-ספק דרגות רבות של היפוך-מיגדרי (cross-gendering) של מבני המוח וה‑CNS, כך שבעוד חלק מהתינוקות יהיו לגמרי מהופכי-מיגדר, אחרים יהיו מהופכי-מיגדר רק באופן חלקי.   

 

מחקר עדכני יותר מצביע על כך שהמוח מתחיל להתמיין (differentiate) בזיכרים ובנקבות עובריים/ות עוד מוקדם יותר, ייתכן שלפני שהורמוני המין העובריים מתחילים בפעולתם, וע"י מנגנונים שעדיין לא מובָנים – וזהות מיגדרית הופכת אז לתוצאה מורכבת של האינטראקציה בין התמיינות-מוחית מוקדמת לבין הורמונים עובריים לאחר מכן. לקריאה נוספת על מחקר עולה זה, ראו:  "התפתחות המוח: אבר-המין החשוב ביותר" , בכתב העת Nature, ב- 29 בינואר 2004 (Nature 427, 390 - 392).

 

משום כך זה אפשרי שלחלק מהילדים  תהיה זהות מיגדרית שאיננה תואמת לגנים שלהם. במקרים של cAIS, למשל, המבנים המוחיים של ילדות אלה הינם, כנראה, בלתי רגישים להשפעות ה"מְזַכְרוֹת" (masculinization) של טסטוסטרון עוברי, כמו אברי המין שלהן. לכן, הן מפתחות מבנים מוחיים וזהות מיגדרית של נשים, למרות שהן  XYמבחינה גנטית.

 

משום כך זה גם אפשרי שלחלק מהילדים  תהיה זהות מיגדרית שאיננה תואמת את אברי המין ואת אופן הגידול שלהם. במקרה של נערים עם cloacal exstrophy ופין זעיר ("micropenises"), המבנים המוחיים וה-CNS שלהם אכן הפכו לזיכריים בהשפעת טסטוסטרון עוברי, דבר שהוביל לאחר מכן לזהות מיגדרית גברית, על-אף שבניתוח בינקותם "הפכו אותם לבנות" וגידלו אותם כבנות.   

 

לאותן  תצפיות חדשות במקרים של  exstrophy cloacal   יש כבר השפעה עמוקה בקהילת המחקר הרפואי. עבור מדע המיגדר, תצפיות אלה הן במידה רבה כמו תצפיותיו של גלילאו על הירחים של כוכב צדק.

 

אלה הן תצפיות דרמטיות, חסרות-תקדים ובלתי ניתנות להכחשה, אשר משנות את פרדיגמת החשיבה הקודמת, ועושות זאת בתחום של המדע  אשר הושפע מהרבה מידע מטעה ומאיסורים. במקרה של גלילאו, השינוי היה מ'יקום הסובב את כדור הארץ' ל'יקום הסובב את השמש'. במקרה שלפנינו, השינוי הוא התנתקות מהתיאוריה של 'אברי מין + אופן הגידול' = זהות מיגדרית, לתיאוריה של 'התפתחות נוירו-ביאולוגית של מערכת העצבים המרכזית' = זהות מיגדרית.

 

ההשלכות של שינוי פרדיגמה זה הן נרחבות, בעיקר עבור אלה הסובלים מזהויות מיגדריות מהופכות. במקום להתייחס לתחושות מיגדריות אלה כ"פסיכולוגיות", ניתן כעת להבינן כ"נוירולוגיות" בטבען. 

 

הקשיבו היטב למסקנותיו של ד"ר ויליאם ריינר (William Reiner), רופא ילדים וחוקר בביה"ח ג'ון הופקינס, המבוססות על עבודתו עם ילדים אינטרסקס (ריינר הוא כעת חוקר במחקר מעקב על  Cloacal Exstrophy, המאשש עתה מסקנות אלה):

 

 

"בסופו של דבר רק הילדים עצמם יכולים וחייבים לזהות מי ומה הם. עלינו, כקלינאים וכחוקרים, להקשיב וללמוד. החלטות קליניות חייבות להתבסס בסופו של דבר לא על תחזיות אנטומיות, ולא על ה'נכונוּת' (correctness'') של התפקוד המיני, שכן אין זו שאלה של מוסריות ולא של השלכות חברתיות, אלא על הנתיב המתאים ביותר לדפוס ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית הצפוי ביותר של הילד/ה. במילים אחרות, האיבר שהוא ככל הנראה הקריטי להתפתחות ולהסתגלות הפסיכו-סקסואליות אינו אברי המין החיצוניים, אלא המוח."

 

[William Reiner, M.D., To Be Male or Female--That is the Question, 151 Arch Pediatr. Adolesc. Med. 225 (1997)].

 

 

זה מדהים שהפסיכיאטרים לגמרי החמיצו את כל זאת בעבר, והניחו במשך זמן רב כל כך שזהות מיגדרית הינה נייטרלית בלידה, ונקבעת לאחר מכן באמצעות מגעים חברתיים. בני אדם שתויגו במיגדר שגוי דיווחו בעצמם שנים רבות על הבעייה שלהם לא כמשהו של מחשבות, אלא של תפיסות ותחושות גוף מהופכות-מיגדר – כילדים/ות קטנים/ות, על התחושות המיגדריות של איך שגופך רוצה לנוע, איך שאת/ה מגיב/ה כשנוגעים בך, עד כמה את/ה תוקפני/ת או מתרפק/ת, ואיך את/ה מגיב/ה ופועל/ת עם ילדים קטנים אחרים. ואז, לאחר ההתבגרות המינית, הרגשות שלך כאשר מגרים אותך מינית, והאם דחפים עמוקים אלה הם גבריים (דחפים להיות למעלה) mounting urges)) או נשיים (דחפים להיות סבילה ולהיחדר) (urges of being manipulated and penetrated).

 

האדם לא "מדמיין" את התחושות המיניות והמיגדריות הזיכריות/הנקביות האלה, הנוצרות במערכת העצבים המרכזית, האדם פשוט חווה אותן! המנגנונים התפיסתיים הבסיסיים המעורבים בכך צרובים במוח, ואינם ניתנים לשינוי באמצעים פסיכיאטריים, באותה מידה שלא ניתן לשנות לצמיתות תחושת-חום של אדם לתחושת קור, ולהפך.

 

יהיה אשר יהיה התהליך התוך-רחמי שיוצר זאת, תחושות מיגדריות וזהות מיגדרית של אדם נמצאות במרכז הוויתו/ה. זהות מיגדרית היא קבועה, בלתי ניתנת לערעור ובלתי הפיכה על-ידי כל אמצעי רפואי או פסיכולוגי מוכר. כיום אנו יודעים גם שקיימת רק שיטה אחת לקבוע את הזהות המיגדרית שלך. עלינו לשאול אותך! המיגדר שלך הוא תחושתי: את/ה היחיד/ה שיודע/ת בביטחון מה הוא, ואף אחד אחר לא יכול לומר לך מה הוא.  

 

 

במילים פשוטות:

כשאינך יכול להתאים מיגדר למין – התאם מין למיגדר!

 

 

  טרנסג'נדריזם:

 

עתה, משאנו יודעות/ים כמה דברים בסיסיים אודות מיגדר וזהות מיגדרית, ויש לנו כמה תובנות לגבי הקשיים בפניהם ניצבים בני אדם אינטרסקס, אנו מוכנות/ים ללמוד ולהבין טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליזם.

 

באתר הזה אנו מתמקדות/ים במצבים מיגדריים של זכר-לנקבה [MtF], מאחר שאלו נמצאים בתחום ההתנסות הישירה של לין. ואולם, קיים מכלול סימטרי לגמרי של מצבים מיגדריים של נקבה-לזכר [FtM] שהינם שכיחים כמעט כמו המצבים MtF. למידע נוסף על טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליזם FtM, ראו את האתרים של  FtM International  ו- The American Boyz . המאמר  "ילדות יהיו לילדים" מאת אווה ט. גרינוויי   T. Eve Greenaway  דן בעלייה הפתאומית ביציאת הטרנסג'נדריזם FtM מחביון הצללים אל האור, בהרבה מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב. לקבלת רקע מעמיק על טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליזם FtM, ראו את הספר  Transmen & FtMs  מאת ג'ייסון קרונוול (Jason Cronwell) וכן את ספרו של ג'מיסון גרין (Jamison Green) " Becoming a Visible Man ". ראו גם את דף האינטרנט של לין  Successful TransMen   (עברית ( הכולל קישורי אינטרנט ותמונות של גברים טרנססקסןאליים מצליחים.

 

הקדמה:

 

עובדה נעלמה, שלעיתים רחוקות מדברים עליה, היא שחלק מהנערים הנורמאליים לכאורה בכלל אינם בנים, אלא היו צריכים להיות בנות. על-אף שיש להם גנים נורמאליים XY, אברי-מין זכריים נורמאליים, והם מגודלים בתור בנים, באותה מידה יש להם תחושות מיגדריות, תחושות גופניות וזהות מיגדרית של בנות. באופן דומה, חלק מהבנות בכלל אינן בנות, אלא היו צריכות להיות בנים. זה לא קורה לעיתים מאד קרובות, אבל זה קורה. וכך זה היה מאז ומעולם.

 

כנראה שבאחת מכל 200 עד 400 לידות משהו בודאי מתפספס בשלבים המוקדמים של ההריון, כך שהורמוני המין אינם פועלים כסידרם על השתלבות המוח העוברי. במקרים אלה, נולדים ילדים בעלי מין-מוחי (מין נוירולוגי) וזהות מיגדרית מולדת הפוכים למין שעליו מצביעים הגנים שלהם ואברי המין שלהם גם יחד. מאחר שתינוקות אלה נראים נורמאליים, הם יגודלו במיגדר השגוי, מבחינת המין המוחי שלהם (המין הנוירולוגי). היותם מגודלים במיגדר השגוי גורם להם מצוקה מיגדרית עמוקה, וסבל נפשי כאשר הם גדלים. אלו הן/ם ה"טרנסקסואליות/ים" (TS), אלו המושפעים באופן החזק ביותר מבין ה"טרנסג'נדריות/ים" (TG).

 

במקרים רבים נוספים, כנראה רבים עד כדי אחד מכל 50 ילדים, נראה ש"תוצא היפוך-המיגדר" ("transgendering effect") בא פחות לידי ביטוי, אך עדיין קיים ברמה מסויימת – וזה קורה אצל בנים ובנות כאחד. ניתן להעריך מספרים אלה מתוך המספרים של א/נשים מגווני-מיגדר (gender-variant people) שהסתפחו תמיד לתוך וסביב קהילת הגאווה. על-אף היותם חלק קטן מתוך קהילה זאת, הם מהווים כנראה 1% עד 2% מהאוכלוסיה הכוללת. קבוצה זאת של ילדות/ים מציגה תחום גיוונים נרחב של תחושות היפוך-מיגדרי (ממש כשם שהקבוצה של ילדות/ים אינטרסקס מציגה תחום נרחב של תצורות אברי-מין). לרבות/ים מבין ילדות/ים טרנסג'נדריות/ים אלה יהיו קשיי הסתגלות חמורים אם יכפו עליהן/ם תפקיד מיגדרי יותר מדי קשיח.

 

נשים שמות לב למקרים אלה, במיוחד הילדים הקטנים, המאד נשיים, שבאמת היו צריכים להיות ילדות. לעיתים קרובות, ביניהן, אף תאמרנה "הוא היה צריך להיות ילדה". תגובות אלה של הגיון-בריא, לנוכח ילדים נשיים, נדונות רק לעיתים רחוקות מחוץ לחברת נשים סגורה. אבות במיוחד יעשו כל מאמץ "ליישר" בנים כאלו. הילד הנשי נתפש בטעות כ"התחלה-של- הומוסקסואל". כל מאמץ נעשה אז "להציל את הילד מאותו גורל". מן הצד השני, הילדה המרגישה כמו בן יכולה לעיתים קרובות להפוך ל"נערית" ("tomboy") בלי שיבקרו אותה על כך – למעשה היא עשוייה לזכות בתמיכה על היותה מוחצנת ותוקפנית ונערית בחברה שלנו, הנשלטת ע"י גברים. אבל היא עשוייה עדיין לחוש מידה מסויימת של סבל מיגדרי בגלל התפקיד המיגדרי שניתן לה, כשם שחש/ה זאת הנער/ה הטרנסג'נדר/ית MtF.

 

לא קיים תסריט חברתי שבו נער כזה יכול לספר למישהו "אני מרגיש כאילו שאני ילדה", ולקבל עזרה ממשית לבעיות המיגדריות שלו/ה. במקום זאת, לעיתים קרובות קולטים צעירים טרנסג'נדרים מהורים וחברים ללימודים את הרעיון שהם "הולכים להיות הומואים". מאוחר יותר חלקם אף עשויים לנסות "ליהפך להומוסקסואלים" ולהתקבל בקהילת הגברים הגאים, כאשר למעשה - זה מצליח לעיתים רחוקות מאד. גברים הומוסקסואלים מחפשים גברים בתור בני זוג, לא בני אדם שהזהות המיגדרית שלהם/ן היא נשית. הדבר האחרון בעולם, שצעיר/ה MtF ת/יוכל אי-פעם להפוך ולהיות, זה גבר גאה שמתעסק בגבריות שלו ובחלקים הגבריים שלו אף יותר מאשר הבחור הממוצע!

 

הרבה צעירות/ים טרנסג'נדריות/ים אחרות/ים ימצאו בחשאי דרכים 'להתלבש' (קרוסדרס - cross-dress) בבגדי נערות ונשים, כדרך לחקור את תחושותיהן/ם המיגדריות הנשיות וליהנות מהן, ולעיתים קרובות הן/ם מתחילות/ים לעשות זאת עוד לפני ההתבגרות המינית. מניעת הזדמנויות לבטא בגלוי את הכמיהות המיגדריות שלהן/ם, והצורך לשמור על חשאיות מוחלטת בנושא ה'התלבשות' הם לעיתים קרובות המקור לסבל עצום, חרדה ודיכאון בקרב ילדות/ים אלה.

 

מעט מתבגרות טרנסג'נדריות וטרנססקסואליות MtF ינסו להופיע בגלוי בתור נערות יפות, וימשכו נערים סטרייטיים בתור בני-זוג לתינוי אהבים (ז.א. נערים שיאהבו אותן בתור נערות). מתבגרות MtF אחרות יבקשו את חברתן של נערות, ויימשכו אליהן ויאהבו אותן כאילו הן עצמן היו לסביות. במקרים כאלה, אם החברות שלהן מקבלות את העניין, הן יכולות להיות מאהבות ובנות-זוג נפלאות ומעניקות. ואולם, הרבה צעירות טרנסג'נדריות יחושו כזאת בושה והשפלה בגלל הנטיות הנשיות שלהן שהן יסתירו את "כמיהות הסתר הנוראות" מכולם, לפעמים אפילו מעצמן, במשך הרבה, הרבה זמן.

 

עבור אלו שהן טרנסג'נדריות או טרנססקסואליות בעוצמה חזקה, קיום בלא קביעה נכונה של זהות מיגדרית יוצר הפרדה מבעיתה ממחול החיים. בין אם מדובר על פגישות, מציאת אהבה, חיזור, נישואים, גידול ילדים, ובכלל – עשיית כל הדברים הקטנים של היום-יום אשר מבטאים באופן שגרתי את המיגדר של מישהי/ו, אלו שבמצב טרנסג'נדרי נשארים לעיתים קרובות מורחקים מהמגרש לקו השוליים, להביט בתור קהל-הצופים. ועוד יותר גרוע, בעודן חשות מכוערות ומגוכחות בחברה בחיצוניות הגברית שלהן, הן מוכרחות "להציג כלפי חוץ", ריקות מכל רגש, תפקיד שהוא זר לטבע הפנימי הנשי שלהן.

 

השם הכולל לצורה רבת-העוצמה של תחושות היפוך-מיגדרי אלו הינה "מצוקה מיגדרית" "gender dysphoria". (מצב זה נקרא לעיתים קרובות "הפרעת זהות מיגדרית" - "gender identity disorder" (GID). אולם, אנו נמנעים מלהשתמש במילה "הפרעה", משום שאנו מתייחסים למצב זה כאל שוֹנוּת (variation) טבעית במיגדריות האנושית. במקום זאת, אנו משתמשים בביטוי "מצוקה מיגדרית" המתייחס למצוקה אותה חשים כאשר נאנסים לחיות במיגדר השגוי). לתיאור יותר מובנה של "GID" ורקע על מחקר מקיף בשדה זה, ראו את הקישורים הבאים ב אתר החברה למחקר ולחינוך על זהות-מיגדרי  (GIRES)  :

 

 

GIRES Main Page

Gender Dysphoria [2004]

Definition and Synopsis of the Etiology of Adult Gender Identity Disorder and Transsexualism.

 

"לסיכום, טרנססקסואליזם קשור במידה רבה בהתפתחות העצבית של המוח . . .  לא נמצא כי ניתן להתגבר על מצב זה באמצעות חיברות מנוגדת, וגם לא באמצעות טיפולים פסיכולוגייים או פסיכיאטריים . . .  יחידות'ים יכולות/ים להפיק תועלת מגישה הכוללת תוכנית של הורמונים וניתוחים מתקנים, כדי להשיג התאמה-מחדש של ההופעה המיגדרית לזהות המיגדרית, בליווי התערבות פסיכולוגית משולבת-היטב בכדי לתמוך ביחיד/ה ולסייע בתהליך ההסתגלות למיגדר החברתי הנכון . . .  עשויים להיות טיפולים שונים, והם צריכים להיות מותאמים לצרכים ולנסיבות של כל יחיד/ה."

 

-ציטוט מתוך התקציר באתר GIRES (הקישור השלישי) של מחקר עדכני על הגורמים ל-GID; על מסמך זה חתמו החוקרים המובילים בעולם בשדה זה.

 

 

 ייעוץ וטיפול רפואי בנשים טרנסג'נדריות וטרנססקסואליות:

 

כיום קיימים שירותי ייעוץ וקבוצות תמיכה בנושאי מיגדר בהרבה ערים גדולות (בארה"ב – הערת המתרגמת), כדי לסייע לאלו שבמצב הטרנסג'נדרי לאבחן את מצבם, ולהיות מודעים לאפשרויות של מעבר מיגדרי חברתי ושל סיוע רפואי. האינטרנט מציע כיום מספר רב של  אתרי סיוע לטרנסג'נדריות/ים וטרנססקסואליות/ים  אשר ממספקים מידע שימושי נרחב המתייחס לייעוץ ןלמעברים מיגדריים. רבים מאתרים אלו כוללים רשימות מעודכנות של שירותים לבני אדם TG/TS (יועצים, מכוני אלקטרוליזה, אנדוקרינולוגים, מנתחים). בחלק מאתרים אלה (כמו למשל  TG Forum  ) רשומים גם מועדונים, קבוצות תמיכה ואירועים חשובים ברמה-הארצית בהם בני אדם TG יכולים להתאסף לצורך תמיכה הדדית.

 

במקרים רבים, הקלת הגבלות-מיגדריות ווהתרת גמישות בלבוש, בהתנהגות ובהופעה יכולים להקל את המצוקה של אלו שבמצב טרנסג'נדר, ולשפר במידה גדולה את ההזדמנויות שלהם/ן לביטוי עצמי הוגן ולתחושת בריאות ואושר. במקרים רבים בהם יחידים מוצאים בדרך זו דרגה מסויימת של שקט פנימי וקבלה עצמית, הם יכולים להתקדם למציאת אהבה, וליהנות מהחיים במלואם ללא מאמצים נוספים להתאמה מיגדרית. 

 

ואולם, בני אדם עם תחושות טרנסג'דריות חזקות מאד ישקלו לעשות שינויים פיסיים באמצעות נטילת הורמוני מין, ושינויים חברתיים באמצעות 'התלבשות' תמידית, ובכך לעבור "מעבר טרנסג'נדרי" ( "transgender transition" ), בדרך כלל בליווי היעוץ וההדרכה של יועץ מיגדרי בעל גישה מעשית. כיום, עוברות/ים בכל שנה א/נשים רבות/ים דרך מעבר טרנסג'נדרי, ואז חיות/ים בגלוי את חייהן/ם במיגדר החברתי בו הן/ם חשות/ים הכי בנוח, בעודן/ם נשארות/ים אי-שם באמצע  קשת-הצבעים של המיגדר הפיסי (ז.א., בלי לעבור ניתוח שינוי מין להמרת אברי המין המקוריים שלהן/ם)

  

נתיבי ההתפתחות המיגדרית של נשים TG משתנים במידה ניכרת מאדם לאדם, ותלויים בהרבה גורמים כולל עוצמת המצוקה, עיתוי ההתחלה, והשיטה לביטוי גלוי של מצבן.

 

למשל, בעשורים שעברו היה מאד מקובל בין נערות TG בעוצמה חזקה לנדוד ל'מקומות הדראג' ההומוסקסואלי (ראו למטה), היכן שהיו להן הזדמנויות 'להתלבש' בגלוי ולהופיע בפני קהל, ולהתנסות ביכולתן להיות מושכות בעיני גברים ולזכות בחסדיהם (אבל גברים הומוסקסואליים, שראו בהן בנים). זה לא היה סוד שתמיד היה מיעוט של 'מלכות דראג' שכלל לא היו בנים הומוסקסואליים, אלא למעשה בנות טרנסג'נדריות (או אפילו טרנססקסואליות).

 

עם הריבוי הנוכחי של מועדונים וקבוצות ל'התלבשות' (crossdressing – CD) של גברים הטרוסקסואליים (ראו למטה), וההזדמנויות הרבות בימינו ל'התלבשות' בטוחה בסביבות שכאלה, כיום זה נעשה אפילו יותר נפוץ בקרב TG צעירות להאמין בהתחלה שהן עצמן גברים 'מתלבשים', ולהימשך ל'מקומות ההתלבשות'. רק במהלך הזמן הן מבינות שהן לא מתעניינות ב'התלבשות' כשלעצמה, לצורך חווייה חושנית של מיניות-עצמית. בהרגישן שהן לא ממש כמו מרבית הגברים 'המתלבשים' (שיש להם בדרך כלל נשים או בנות-זוג בבית), הן מתחילות להתעמת עם המצוקה המיגדרית שעמוק בתוכן. מרגע שמתפתחת המודעות הזאת להבדל, הטרנסג'נדריות בדרך כלל נודדות הרחק ממקומות ה-CD, ולקראת מפגשים עם מטפלי-מיגדר וקבוצות תמיכה ל-TG.    

 

כינוסים לאומיים בנושא מיגדר מאפשרים גם הם לא/נשים שרק מתחילות/ים לחקור את בעיות המיגדר שלהן/ם להשתתף באלמוניות בארוע אחד גדול, ולהתוודע למלוא טווח האפשרויות למעבר מיגדרי. כינוסים כדוגמת  Southern Comfort  וה- Colorado Gold Rush , על אף היותם בעיקר מקומות מפגש ל'מתלבשים' הטרוסקסואליים, כוללים גם סדנאות ומרפאות‑ייעוץ מצויינות לסייע לא/נשים להתחיל במעבר מיגדרי. כל מי שמפקפק/ת בזהות המיגדרית שלו/ה יכול/ה להשתתף באחד מהכינוסים הללו (בלבוש גברי או נשי), להיפגש ולשוחח עם א/נשים בכל מיני שלבים של מעבר מיגדרי, ולרכוש במהירות המון מידע לגבי ה'איך לעשות דברים', האתגרים, והאפשרויות של מעבר מיגדרי.

 

לרשת האינטרנט היתה השפעה עמוקה על עולם ה-TG, בהשראת גידול והפצה מהירים ביותר של הידע בנושא מעבר מיגדרי, ובעזרה לא/נשים לחבור ביניהם ולחלוק מידע. עם התרחבות הרשת והנגישות הנרחבת למידע אלקטרוני על טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליזם, הרבה בני אדם TG מדלגים כיום על שלב מועדוני-הדראג ההומוסקסואליים, ועל אירועי ה-CD של גברים הטרוסקסואליים, בשלב הראשון של חקר המיגדר שלהן/ם. במקום זאת, הם הולכים הישר לכינוסים הגדולים למיגדר, ליועצי מיגדר ולקבוצות תמיכה ל- TG לקבלת עזרה, ובשקט ודי באלמוניות תרים את האפשרויות העומדות בפניהן/ם לתמורה מיגדרית וייתכן אף מעבר מיגדרי. גם נערות טרנססקסואליות בעוצמה גבוהה (TS) נוקטות לפעמים במעבר מיגדרי TG, וחיות תקופה ממושכת בתור נשים TG, לפני שהן עוברות ניתוח לשינוי מין (ראו חלק שני: טרנססקסואליות  (  MtF) )

 

מעבר מיגדרי TG אינו מצריך 'רשות' מאף אחד ומשום רשות, על-אף שזה נעשה בדרך כלל בהנחייה של יועץ מיגדר. מי שעושה מעבר מיגדרי MtFTG עובדת קשה לעבור ככל האפשר להופעה נשית ולהתנהגות נשית, ע"י נטילת הורמונים נשיים, הסרת שיער הפנים באלקטרוליזה, עשיית התאמות בקול והרבה התנהגויות אחרות. כמה מהעושות מעבר מיגדרי TG אף תעבורנה ניתוחים קוסמטיים לשיפור תווי הפנים ו/או להגדלת חזה. ברגע ששינויים אלו התקדמו במידה מספקת, היא מבצעת מעבר מיגדרי חברתי בכך שהיא מתלבשת בקביעות לפי המיגדר החדש, משנה כחוק את שמה הרשמי, ומארגנת שינוי של כל מסמכיה לשם החדש ולמיגדר החדש (דבר שכיום קל יחסית לעשותו בהרבה מדינות בארה"ב). עדיין יש בנתיב זה קשיים רבים, משום שהחברה עוד לא מקבלת בקלות מישהי שנמצאת פיסית "באמצע" בין שני המיגדרים הרגילים. ואולם, בחלק מהמקרים נשים שביצעו מעבר מיגדרי נעשו מצליחות מאד בחייהן, זכו לקריירות נאות ואף מצאו בני זוג נפלאים לאהבה.     

 

כמה דוגמאות של נשים TG וסיפוריהן תמצאו בקישורים ובתמונות שלהלן. תמונות אלו מראות את האפשרויות למעבר מיגדרי TG מוצלח ללא SRS (על אף שחלק מהנשים האלה המשיך או ימשיך למעבר מיגדרי טרנססקסואלי שלם, ע"י ביצוע ( SRS .  

 

 

קלפרניה אדמס  (Addams  Calpernia )  בשנת :2000 

אשה טרנסג'נדרית יפה

שעברה נישוי באמצעות נטילת אסטרוגן

 

למידע נוסף אודות קלפרניה ראו חלק ראשון א'. 

בתקופה שחלפה מאז צולמה תמונה זו, עברה קלפרניה ניתוח SRS.

ראו את  האתר החדש של קלפרניה  ואת ספרה החדש  דגם 947 .

סיפורה מובא גם בסרט  נערתו של חייל  -   Soldier's Girl 

 

 

 צ'ריסיס  - אשה טרנסג'נדרית מדהימה ביופיה, אשר הייתה

שחקנית קברט בעיר ניו-יורק בשנות ה-'1970 וה-'1980'.

כאן נראית צ'ריסיס עם ניק נולטה, במשחקם בסרט  Q&A .

 

 

קרלה אנטונלי -  Carla Antonelli  - שחקנית טרנסית יפהפיה מספרד
 
 
 

מרים, אשה טרנסג'נדרית מדהימה ביופיה מבריטניה

מרים מאושרת מאד כמות שהיא, ואיננה מתכננת לעבור  SRS .

מרים היתה לאחרונה  נושא למחלוקת  בבריטניה,

באשר להופעתה  בתוכנית ריאליטי בטלויזיה 

 

 

במקרים של טרנססקסואליות בעוצמה חזקה יותר, מסלולי ההתפתחות ההתחלתיים של נערות TS עשויים להיראות דומים לאלו של נערות TG. ואולם, התוצאה הסופית של מצבן מחייבת יותר מאשר שינוי הורמונלי וחברתי-מיגדרי בלבד. הדרך היחידה עבורן לטפל במצבן הינה לשנות לגמרי גם את המין הפיסי של הגוף, על מנת שיתאים לתחושות המיגדריות המולדות שלהן. משמעות הדבר היא "מעבר מיגדרי טרנססקסואלי", אשר במקרה של טרנססקסואלית מזכר-לנקבה (MtF) מצריך לשנות לגמרי את הגוף, מגוף של איש לגוף של אשה. דבר זה נעשה באמצעות נטילת הורמוני מין נשיים וגם ע"י מעבר   ניתוח לשינוי מין   ( SRS )  לעצב מחדש את אברי המין מזכריים לנקביים. בארה"ב, מעבר מיגדרי טרנססקסואלי מתנהל על-פי  פרוטוקולים רפואיים רשמיים  אשר מחייבים ייעוץ, טיפול הורמונלי, ו"התנסות בחיים אמיתיים" של לפחות שנה, הכוללת חיים ועבודה במיגדר החדש לפני שהמטופלת מקבלת המלצה לעבור SRS (ראו  חלק שני: טרנססקסואליות  ).

 

 

 האריסו,   נערה טרנססקסואלית קוריאנית צעירה ויפה,  שביצעה מעבר מיגדרי בנעוריה 

בעזרת אמה, ועברה את הניתוח לשינוי מין בגיל 19. האריסו עברה לפיכך

'מעבר מיגדרי טרנססקסואלי' והינה כעת אשה  TS  מנותחת  (postop) .

 

 
 

 

 דנה אינטרנשיונל , צעירה ישראלית יפה שעשתה מעבר מיגדרי בנעוריה, ועברה SRS בגיל 22  (ביוגרפיה) . דנה הייתה בנעוריה שחקנית דראג בקברט, ובהמשך דרכה כאשה TS מנותחת הייתה ל  זמרת  בעלת פרסום עולמי.

 

 

 

 

בארה"ב ישנן לפחות 32,000 עד 40,000 נשים טרנססקסואליות מנותחות, (ראו  מידע על נפוצות ה- TS , בחלק השני . כיום עוברים בכל שנה ניתוח SRS מזכר לנקבה בערך 1500-2000 אזרחים של ארה"ב, כך שהמספר הכולל גדל די מהר. כפי שנראה להלן, לאחר המעבר המיגדרי TS הגיעו רבות מנשים אלה בהמשך דרכן לחיים מאד מוצלחים.  

 

המספרים של נשים טרנסג'נדריות והמספרים של נשים הנמצאות בתהליך מעבר מיגדרי טרנסג'נדרי גבוהים פי כמה מהמספרים המתאימים עבור טרנססקסואליות. לכן, סביר שהרבה מאות אלפים ואולי כמה מיליוני בני אדם בארה"ב הינם טרנסג'נדרים.   

 

 

 

לעיתים תכופות יש בילבול בין טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליזם לבין מצבים נפוצים אחרים שבהם קיימות התנהגויות ווהופעות של חילוף מיגדרי. נוכל ללמוד יותר על טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליזם ע"י השוואתם אל מול אותם מצבים אחרים, וע"י המחשת הגבולות, המעורפלים לעיתים, הקיימים בין מצבים אלה.

 

בעודנו דנים במצבים אלה, זיכרו כי "תיוג" בשדה זה הוא מאד לא מדוייק. אנשים שונים מתייגים דברים באופן שונה. חלק מהאנשים מתייחסים לכל המצבים הכוללים 'התלבשות' (cross-dressing) כלכאלה הנמצאים תחת "המטריה הטרנסג'נדרית הכוללת". ואולם, קיימים הבדלים בסיסיים בין אותם בני אדם בעלי זהות הפוכת-מיגדר משמעותית במידה מספקת להובילם למעבר מיגדרי (בני אדם TG ו-TS), בהשוואה לאותם טרנסווסטיטים או גברים הומוסקסואליים המופיעים כמלכות דראג, שזהותם המיגדרית היא גברית. בלא שההבדלים ההם יובנו היטב, תיוג כל המצבים האלה בערימה אחת יכול ליצור בלבול קשה. 

 

בלבולים אלה יכולים להשפיע גם על ילדות צעירות TG/TS המתמודדות עם בעיות המיגדר שלהן מוקדם בחיים. כפי שנראה בהמשך, הרבה ילדות TG/TS חושבות "אני בטח הומוסקסואל", או "אני מלכת דראג", או "אני קרוס-דרסר ('מתלבש')", בשלב שבו הן מנסות להיצמד לתבנית התנהגות שכאילו מדברת אליהן. כתוצאה מכך, הרבה א/נשים TG/TS צעירות/ים עוברים דרך אירועים במועדונים הומוסקסואליים ומועדוני ה'מתלבשים', במהלך דרכם להתמודדות עם ענייני המיגדר שלהן/ם.  

 

שימו לב גם שבתרבויות שונות, תחושות ורגשות של שונות-מיגדרית מבוטאות בדרכים שונות, על-פי חוקים חברתיים קיימים, בכל חברה, אשר במסגרתם אפשרי קיומם של א/נשים טרנסג'נדרים. מילים שונות עשויות לשמש, בחברה נתונה, לתאור א/נשים עם שונות-מיגדרית. "סוגים" אלה משתנים במידה רבה מתרבות לתרבות, ומתפתחים עם הזמן בתוך כל תרבות. לדוגמאות על השונות הנרחבת בסיווג הטרנסג'נדרי בהרבה תרבויות שונות, ראו את הדף של לין המתייחס  למצב בני אדם טרנסג'נדריים וטרנססקסואליים בארצות שונות (עברית)  וכן  האתר של טרנסג'נדר-אסיה .

 

ראו גם את הדף הבא המתייחס לקשיים בתקשורת בין-תרבויות ותרגום בין-שפות בנוגע לשונות מיגדרית. לדוגמה, הדף ההוא דן איך לעיתים קרובות קיים בילבול בין המילה "טרווסטי", בשפות הלטיניות (כדוגמת ספרדית, פורטוגזית, איטלקית וכו'), ובין המילה "טרנסווסטיט", באנגלית (מילה שיש לה משמעות שונה מאד). כפי שנלמד בהמשך, המיון והתיוג הנהוגים לגבי שונות‑מיגדרית הינם מאד תלויי-תרבות ותלויי-שפה, ולפיכך מאד לא-מדויקים.  

 

 הספקטרום הנרחב של א/נשים עם שונות-מיגדרית והמילים המשמשות לתאר אותן/ם : (עברית)

  

(i) בילבול בין טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליזם ובין להיות הומוסקסואל:

 

מעל 5% מכל הנשים והגברים הינן/ם לסביות והומוסקסואליים, ומעדיפות/ים לקיים יחסי מין עם בנות/י זוג לאהבים מאותו המין ו/או המיגדר. תחושה מולדת זאת אצל הרבה א/נשים, של משיכה לאותו-המין, הינה חלק מהטבע האנושי. זה היה כך מאז ומעולם, למרות מאמצים מתמשכים של דתות וחברות שונות לחסל זאת. כנראה שהאהבה תמיד מוצאת דרך לנצח, למרות כל המכשולים.

 

משום שלהיות הומוסקסואל זה כל-כך נפוץ, לעיתים קרובות מבלבלים טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליזם עם "להיות 'פשוט' הומוסקסואל", ולמעשה מבלבלים עם "להיות ממש ממש הומוסקסואל". הדבר הראשון שקופץ לא/נשים לראש כשהן/ם שומעות/ים שמישהי טרנססקסואלית זה "וואו – לא ידעתי ש'הוא' היה הומוסקסואל".

 

קל לראות איך בני אדם היו עשויים לקפוץ למסקנה זאת. כשרואים אשה MtF TS בחברת גבר סטרייט בתור בן-זוגה, חושבים בפשטות שהיא "גבר הומוסקסואל" (או הייתה כזאת). קופצים למסקנה ש'הוא' החליף מין פשוט על-מנת למשוך בני זוג גברים. ואולם, זהו רעיון שגוי לחלוטין ששורשיו נעוצים בבערות אודות זהות-מיגדרית. וכפי שנראה בהמשך, תפישה זאת מבלבלת לגמרי וכורכת יחדיו שני סוגים שונים לגמרי של בני-אדם: נשים טרנססקסואליות וגברים הומוסקסואליים.

 

כיצד החל הבילבול הזה? אפשרות אחת היא שלפני שנים רבות הרבה גברים הומוסקסואליים היו מעורבים ב"גילום תפקידים". במשך עשורים רבים קיימים גברים הומוסקסואליים אשר משחקים "נשיים", ואשר ממלאים בהצלחה תפקידי "נשים" במערכות יחסים, על-אף שהם בעלי זהות-מיגדרית גברית חזקה ובכלל לא מרגישים שהם נשים.  

 

הומוסקסואלים ולסביות גם הרשו לעצמם/ן לעיתים קרובות יותר חירות, יחסית להטרוסקסואלים, ואף לשבור את כללי ההתנהגות המיגדרית – במיוחד בסביבות חברתיות סגורות או "ידידותיות". יחד עם זאת, קשה או בלתי אפשרי להבחין בין ביטויי המיגדר שיש לרוב בני האדם ההומוסקסואליים והלסביות, לבין אלו שיש לבני אדם הטרוסקסואליים/ות.

 

ואולם, גברים הומוסקסואליים נשיים, שהם מיעוט בחברה ההומוסקסואלית הגברית, היו תמיד הרבה יותר מוכרים בציבור מאשר נשים TG/TS, משום שמלכתחילה הקהילה ההומוסקסואלית הגברית הינה כל כך גדולה. אחרי הכל, מעל 5% מכל הנשים והגברים הינן/ם לסביות והומוסקסואליים, ומעדיפות/ים לקיים יחסי מין עם בנות/י זוג לאהבים מאותו המין ו/או המיגדר. באותה עת, נשים TG/TS היו חייבות בעבר לחיות כמעט תמיד 'בארון', נשארות ככל שניתן "בלתי נראות" פשוט כדי לשרוד, ומלכתחילה מספרן היה קטן בהרבה לעומת גברים הומוסקסואליים. כל זה הוביל הרבה חבר'ה לחשוב בטעות שהומוסקסואלים המתנהגים בנשיות או "ממלאים תפקיד נשי" הינם הומוסקסואלים ש"באמת רוצים להיות נשים".

 

כאן לב העניין: לגבר הומוסקסואלי יש זהות מיגדרית נשית. הוא נמשך לגברים שגם להם יש זהות מיגדרית נשית, ואשר נמשכים אליו משום שהוא גבר. הדבר האחרון עלי אדמות שרוצה גבר הומוסקסואלי לעשות זה לשנות את מינו ולהפוך לאשה. לעשות כך יהיה מעשה הרס-עצמי קטאסטרופלי, בגלל זהותו המיגדרית הגברית ואהבתו לזכריות בעצמו ובבני זוגו גם יחד.

 

בניגוד לכך, לאשה TG/TS MtF יש זהות מיגדרית נשית. לאחר השינוי המיגדרי היא יכולה להיות או סטרייטית או לסבית. היא נמשכת לזכרים שלהם זהות מיגדרית גברית, או לנקבות שלהן זהות מיגדרית נשית, ואשר נמשכים/ות אליה משום שהיא נקבה. היא נואשת לשנות את גופה כך שיעניק תחושה של אשה ויחס כאל אשה - לה ולמאהביה גם יחד. אם לאחר השינוי המיגדרי יוצא שהיא לסבית, זה משום שהיא לסבית בתפקידה החדש, ולא משום שהיא "גבר הומוסקסואלי".

 

 

 (ii)מלכות דראג:

 

חלק מהגברים ההומוסקסואלים מתלבשים מעת לעת ב"דראג" לשם שעשוע וכמעין הגחכה של אשה (דראג, באנגלית, בראשי תיבות, פירושו "לבוש כמו נערה" -  DRAG = "DRessed As a Girl"  ). לפעמים הם "הולכים בדראג" למועדונים ובארים, ולפעמים לרגל הזדמנויות מיוחדות ולצורך פעילויות שעשוע שונות. גברים הומוסקסואליים שהם חקייני-נשים כשרוניים במיוחד מופיעים בדראג בכל מיני מועדוני לילה הומוסקסואליים (כדוגמת המועדון  "Oz"    בניו-אורלאנס  ). לחלק מאותם גברים הומוסקסואלים, כדוגמת רו-פאול -  Ru Paul , כישורים נהדרים בתור "מתחזים" והם הפכו לאמני-דראג מפורסמים בחברה 'הרגילה' (mainstream).

 

 

 רו-פאול – אמן דראג מפורסם 

 

המקורות של נוהג די נפוץ זה נמצאים בעברה הרחוק של התרבות ההומוסקסואלית. גברים אלו נקראים "מלכות דראג" (DQ) ובדרך כלל אלו הם גברים הומוסקסואלים בעלי זהות מיגדרית גברית לחלוטין. רבים מהם התחילו בדראג כבני נוער הומוסקסואלים, כשגילו שזוהי דרך למשוך שפע תשומת לב מגברים במועדוני הומוסקסואלים. הם אינם עושים שינויים גופניים כלשהם באמצעות הורמונים, ומסתמכים על כישורי במה נהדרים וכישרון שימוש בביגוד, באביזרים מלאכותיים ובאיפור, בכדי ליצור את דימויי הגוף הנשיים שלהם. בתור גברים הומוסקסואלים, הם מעריכים במידה עצומה את אברי המין הגבריים שלהם. הם נרתעים לחלוטין מהמחשבה על "שינוי מין", ולעולם לא ישקלו דבר שכזה בעצמם יותר מאיזשהו גבר הומוסקסואלי אחר.    

 

קיימת תרבות-משנה די נפוצה של אמני דראג ותחרויות דראג, בקרב גברים הומוסקסואלים בכל רחבי ארה"ב, ותמיד יש איזה חלק קטן של הומוסקסואלים צעירים הנמשכים לאותו "אורח-חיים", כפי שזה מכונה לפעמים. עבור רבים מאותם צעירים, אפילו אלו שאינם מושכים במיוחד בתור בנים, הופעה בדראג במועדון הומוסקסואלי היא דרך שתמיד מצליחה למשוך תשומת לב ומאהבים הומוסקסואלים, לפחות כשהמופיעים עודם צעירים. ואולם, מחוץ למועדונים נערים הומוסקסואלים אלה כמעט תמיד שבים להיות בנים, ומאחר שהם אינם נוטלים הורמונים או עושים שינויים לנישוי גופם, מעטים מאד היו יכולים 'לעבור' בתור נשים לאור היום.

 

הרבה נוער טרנסג'נדרי וטרנססקסואלי, משלמדו שאפשר 'להתלבש' ולהופיע בתור "בנות" במועדונים ההומוסקסואלים המקומיים, חשות משיכה עזה להצטרף לפעילות הזאת ועשויות אף לאמץ לעצמן זהות של מלכות דראג. זה היה תמיד מסלול נפוץ עבור ילדות TG/TS שרק החלו לבחון את סוגיות המיגדר שלהן. לאחר זמן מה של הליכה לאותם מועדונים, בדרך כלל קולטות אותן נערות TG/TS שהן בכלל לא "מלכות" ולא גברים הומוסקסואליים. רבות מתעייפות מתשומת הלב של גברים הומוסקסואלים החושקים בהן בעצם משום ש-"הם בנים", במקום לחשוק בהן כדי לאהוב אותן בתור נשים. בהדרגה הן לומדות על בנות אחרות שכבר לוקחות הורמונים ועברו אלקטרוליזה והגדלת חזה, ואשר יכולות 'לעבור' בתור נשים מחוץ למועדונים. עוד יותר טוב, הן שומעות שחלק מאותן בנות מוצאות חברים - בנים סטרייטיים - האוהבים אותן בתור נערות. כאשר הן לומדות על האפשרויות "לחיות חיים מלאים" באמצעות ביצוע מעבר-מיגדרי TG או TS, הכן עשויות להתחיל לתכנן אף את המעבר המיגדרי שלהן עצמן – ולהתאמץ להתקדם אל מחוץ לחיים החלקיים בדראג-הומוסקסואלי, אל תוך החברה ההטרוסקסואלית, בתור אשה לאחר מעבר מיגדרי.  

 

לפיכך, תקופה ארוכה קיימת התערבבות של נערות DQ, TG, ו-TS בתוך פעילות הדראג ההומוסקסואלי, משום שבלא הפסק, ממש הרבה נערות TG ו-TS עוברות דרך הפעילות הזאת וממשיכות החוצה אל העולם שמעבר לה. על-אף שמרבית הבנות המופיעות במועדונים ההומוסקסואלים הן "מלכות" הומוסקסואליות, תמיד נמצאות בקירבן נערות TS מעטות. עבור חלק מהנערות TS אין זו דרך רעה בתור התחלה, משום שבמועדוני דראג לרוב האווירה היא מלאת-עליצות, חסרת-מעצורים ובלתי‑שופטת, היכן שהן יכולות להרגיש מאד משוחררות ומסוגלות לבחון את סוגיות המיגדר שלהן. בכדי לקבל מבט מבפנים לתוך "אורח-החיים", ע"י נערה טרנססקסואלית שעברה דרך הפעילות במועדון הומוסקסואלי, ראו את ספרה הנפלא של קלפרניה אדמס  Mark 947 .  

 

לקבלת תובנה נוספת לתוך עולמן של מלכות דראג, מופעי דראג ותחרויות דראג, תוכלו לחפש את הקישורים למועדוני דראג מתוך אתרי-קהילה רבים של גברים הומוסקסואלים. מעניינות במיוחד הן תחרויות היופי והמשחק, כמו התחרות המפורסמת  ,Miss Continental   (עוד),  המעניקות הזדמנויות להפגנת יופי נשי המבוצעות ע"י מספר רב של מלכות-דראג ונערות טרנסג'נדריות.  QUEENMOTHER.TV , ערוץ השידור המקוון (online) המצליח של קהילת מופעי-הדראג של העיר ניו-יורק, הינו עוד חלון מעולה אל תוך קהילת הדראג.

 

לגבי מלכות דראג (DQ's) עצמן קיים לעיתים קרובות בילבול בקרב הציבור לחשוב שהן "טרנססקסואליות", וגם ההיפך. ההגחכה המופרזת של נשיות, המוצגת ע"י מלכות דראג רבות, מביאה להפצת דימוי מטעה של נשים טרנסג'נדריות, כאילו הן אנשים בעלי מיגדר-גברי האוהבים להגחיך נשים בשיטות ראוותניות. זאת ועוד, אנשים המכירים אך ורק טרנססקסואליזם MtF עשויים להניח בטעות שמלכת דראג 'יש לה זהות מיגדרית נשית', מה ש'אין לו' בדרך כלל.

 

כמה תיאוריות מיגדר מתייחסות אל מלכות דראג כנכנסות תחת "המטריה הטרנסג'נדרית", ביטוי הגורף יחדיו את כל הא/נשים בעלי/ות שונות-מיגדרית. לין מוצאת שמינוח כוללני-מדי זה הוא מאד מבלבל, מאחר שרוב 'מלכות הדראג' מזהים עצמם ללא עוררין כבעלי מיגדר-גברי, עושים את 'ההתלבשות' שלהם לשעשוע בלבד, ולעיתים רחוקות מזהים עצמם כ"טרנסג'נדרים" מאחר שאין להם כל בעייה עם זהות מיגדרית. הדרך הטובה ביותר לדעת אם מלכות דראג מחשיבות/ים עצמן/ם "טרנסג'נדריות" היא לשאול אותן/ם, במקום לתייג אותן/ם ככאלה באופן אוטומאטי רק משום שהן/ם עושות/ים דראג.   

 

 

 (iii)חקייני נשים (FI's), והתפקיד ההסטורי של מועדוני FI בהפצת הידע אודות מעבר מיגדרי:

 

בעבר, בשנות ה-1950' וה-60', המפגשים היחידים של הרבה אנשים עם מלכות דראג ונערות טרנסיות היה באמצעות ביקוריהם במועדוני לילה הומוסקסואליים שהציגו "חקייני נשים". הנערות נראו מחוץ למועדונים לעיתים רחוקות משום שבאותה תקופה, במרבית המקומות זה היה בניגוד לחוק עבור "גברים" להתלבש בפומבי כנשים. כתוצאה מכך, "חקייני נשים" (FI) הפכו באותה תקופה לתפישה המקובלת בציבור של (ולתיוג עבור) מלכות דראג ונערות TG/TS

 

בשנים האלה, המאד ש/מרניות וההומופוביות בצורה שלא תיאמן, הרעיון של הליכה למועדון לילה בו "גברים" צעירים מופיעים בתור נשים צעירות ויפות פרט על מיתרים סמויים אצל הרבה הטרוסקסואלים שמרנים-חברתית. ייתכן שטעימה ממה שנראה להם כדרכי חיים "אסורות ומענגות" העניקה להם גרוי מיני או תחושה שהם מאד מתוחכמים. תהיה הסיבה אשר תהיה, חלק ממועדוני חיקוי-הנשים בערים היותר גדולות החלו למשוך המון תיירים סטרייטיים.    

 

מועדונים מסויימים, כמו "הקרוסלה" בפריס -  Le  Carrousel  ו"של-פינוקיו" בסן פרנסיסקו -  Finocchio's , נעשו מוקדי משיכה מפורסמים בעולם, ע"י כך שבמופעיהם השתתפו שחקניות ה-DQ וה- TG/TSהיפות והכשרוניות ביותר. מועדונים אלו נעשו אז מרכזי משיכה להרבה נערות טרנסיות צעירות, משום שבתור שחקניות היה להן "תירוץ" להיראות כנערות בציבור, לפחות חלק מהזמן. חשוב עוד יותר, הרשת החברתית של נערות טרנסיות העובדות במועדונים כאלה העניקה למצטרפות חדשות גישה לסודות ולשיטות לנישוי הגוף שלהן (הורמונים, אלקטרוליזה, סיליקון וכו'), אשר באותה תקופה רק החלו להתפתח.     

 

היה זה תוך כדי עבודתן ב"קרוסלה" - באמצע שנות ה-1950' – כשכמה נערות צעירות, טרנססקסואליות בעוצמה חזקה, החלו ליטול אסטרוגן שזה-עתה נעשה זמין בבתי-המרקחת. כתוצאה מכך, הן פיתחו גוף מחוטב והופעה רכה ומעודנת אשר הממו את הקהל במועדון. שחקנית אחת, המכונה  קוקסינל -  Coccinelle , נסעה אל  ד"ר ג'ורג' בורו -  Burou   Dr. Georges  בקזבלנקה, מרוקו, בשנת 1958, והפכה לאחת המטופלות הראשונות שעברו את  הניתוח לשינוי מין במתכונתו המודרנית  (שאותו ד"ר בורו זה עתה המציא). שנתיים לאחר מכן, כוכבת נוספת של "הקרוסלה", המכונה  במבי -   Bambi , נסעה אף היא לד"ר בורו לצורך SRS.

 

לאחר הניתוחים המשיכו קוקסינל ובמבי להופיע במועדון "הקרוסלה", שם ראה אותן קהל רב שכלל הרבה מפורסמים ועשירים. עקב כך, התפשטו החדשות על "שינוי המין" המוצלח שלהן כאש להבה, והוסיפו לתהילתן ולהילת המיסתורין של המועדון.  

 

המעברים המיגדריים TS של קוקסינל ובמבי גרמו להפצה פתאומית ונרחבת של ידע ברחבי העולם הטרנסג'נדרי, איך להתחיל ולבצע מעבר מיגדרי. עד אז, על-אף שרבים כבר שמעו על "שינוי המין" של קריסטין יורגנסן -  Jorgensen Christine , היה רק מעט מידע מעשי מפורט איך צריך מישהו להתחיל מעבר מיגדרי שכזה לעצמו. הנערות במועדון "הקרוסלה" שינו כל זאת, בכך שדיברו עם אחרות על מה שהן עשו ואיך שהן ביצעו זאת. ההופעות שלהן במועדון גם הפיצו את הדימוי הקסום והמהפכני-תרבותית של "טרנססקסואליות" – שהן נשים יפות מאד, כשרוניות ונחשקות מינית (אשר מאוחר יותר הוביל, למרבה הצער, לתגובת-נגד מרושעת כנגד נשים טרנסיות ע"י מנהיגות הרעיון הפמיניסטי).

 

קוקסינל ובמבי (מארי-פייר איסר - Marie-Pier Ysser) המשיכו הלאה ובסופו של דבר חיו חיים נפלאים, ותוכלו למצוא קישורים לסיפוריהן בדף של לין  נשים טרנססקסואליות מצליחות  (בסופה של  גלריית תמונות מס. 4  ). מידע היסטורי אודות מועדון "הקרוסלה" ניתן למצוא גם  בקישור הזה .

 

האתר הנפלא של דוד דה-אלבה  David de Alba  מעניק הצצה ראוייה לציון אל העבר, לתוך מועדוני חיקוי הנשים ותרבות ה-FI שהייתה קיימת אז. האתר שלו כולל דף על המועדון  Finocchio's , ורקע נוסף על אותו מועדון ניתן למצוא  במאמר הזה באתר ההכרויות    planetout.com .   האתר של ויקי רנה -    Vicki Rene  גם ממקד תשומת לב ברבות מהשחקניות היפהפיות במועדוני הלילה של היום ושל פעם,  בדפי הכוכבות  המדהימים שלה  (עוד). 

 

המסורת של "חיקוי נשים" נמשכת גם כיום במועדוני לילה מפורסמים בערים גדולות, כמו  The Baton Show Lounge in Chicago , היכן שתוכלו לצפות בהופעותיהן של שחקניות כשרוניות ויפות כמו מימי מרקס -  Mimi Marks   (עוד).  בעוד שחלק מהשחקניות במועדונים כאלה הם 'מלכות דראג' אשר חיים בתור גברים מחוץ לעבודה, אחרות כמו מימי מרקס הן נשים טרנסיות לאחר מעבר-מיגדרי חברתי.

 

 

 מימי מרקס  – כוכבת טרנסג'נדרית מפורסמת המופיעה
ב-
  The Baton Show Lounge  בשיקגו

 הוכתרה בתור "מיס  QUEEN  הבינלאומית לשנת 2005" 

 (    תמונות,    עוד,    עוד,    עוד    ) 

 

 

(iv) קרוס-דרסרים – 'מתלבשים' (טרנסווסטיטים):

הרבה גברים הטרוסקסואלים מעורבים מעת לעת ב'התלבשות' מלאה או חלקית* (CD'ing) כדרך להרגיש חושניים וכריגוש מיני משעשע. תקופה ארוכה קראו לזה טרנסווסטיזם* (TV'ism), וכנראה שרבים - עד כדי 20-30% מכל הגברים - עושים זאת בזמן כלשהו במהלך חייהם.

 

[* ראו בדף של לין  הספקטרום הנרחב של א/נשים עם שונות-מיגדרית והמילים המשמשות לתאר אותן/ם  את הדיון על מונחים כאלה, וכיצד המשמעויות של מילים כאלה עברו שינוי במהלך הזמן. לדוגמה: באנגלית, השימוש במילה "טרנסווסטיזם" פחת בהדרגה, עקב הסטיגמה החברתית והפסיכיאטרית שדבקה בה בעבר, והמילה "קרוס-דרסינג" – 'התלבשות' החליפה אותה בהדרגה. גם אז, לעיתים קרובות מבלבלים בין המילה הישנה "טרנסווסטיט"  ( "transvestite" ) , באנגלית, לבין המונח "טראווסטי"  ( "travesti" )   בשפות הלטיניות – אשר מתייחס לאופן שונה לגמרי של שונות מיגדרית  ( ראו בהמשך (  ]. 

 

חשוב לקלוט ש-CD הוא נוהג מאד מאד נפוץ, ולפיכך צריך להכניס אותו לפרספקטיבה נכונה בתמונה הכוללת של סוגיות מיגדריות.

 

לעיתים קרובות 'התלבשות' הינה ביטוי רגיל של מיניות גברית, בדומה לשימוש בפורנוגרפיה לצורך ריגוש חזותי מענג ושחרור מיני עצמי, ובמקרים אלה זה בכלל לא עניין מיגדרי. גברים פעילים מינית המתגרים באופן חזותי מנקבות עשויים להתגרות מאד כשיראו חלק מעצמם בתור נקבה באמצעות לבישת קצת מלבושים נשיים. חלק מאותם גברים ייכנסו בהדרגה ל'התלבשות' מלאה כאמצעי לחוות יותר חושניות וגירוי מיני לעומת מה שיכלו לחוות בדרכים אחרות. ואולם, חשוב לשים לב ש'מתלבשים' וטרנסווסטיטים בדרך כלל לא משנים את גופם באמצעים ניתוחיים או הורמונאליים.

 

כשגברים טרנסווסטיים מתבגרים, כעשירית מהם (2-3% מכל הגברים) מתקדמים ל'התלבשות' מלאה מפעם לפעם, ועושים זאת או בפרטיות או במועדונים ל'מתלבשים'. קיימים מיליונים על מיליונים של חבר'ה סטרייטים רגילים שהינם טרנסווסטיים, ולמעשה צורה זאת של 'התלבשות' מלאה הינה מאד נפוצה. מפורסמים בעבר ובהווה מוכרים בציבור כטרנסווסטיים, ובכללם ג. אדגאר הובר (J. Edgar Hoover), ג'ף צ'נדלר (Jeff Chandler), מילטון ברלה (Milton Berle), פליפ ווילסון (FlipWilson), דניס רודמן (Dennis Rodman), מרוו אלברט (Marv Albert) ומספר עצום של גברים אחרים, גבריים למדי ולעיתים קרובות אף מאד סקסיים.

 

בהתלבשם כ"נשים", חלק מאותם גברים עשויים להיראות מושכים למדי בתמונות או באור העמום שמצוי במועדונים, אך בדרך כלל מתווי ההתנהגות והאסרטיביות הגברית שלהם מגלים שהם אינם מרגישים כמו נשים, או חושבים על עצמם כעל נשים, והם אפילו לא מתאמצים מאד-קשה להתנהג כמו נשים. הבחורים האלה פשוט עושים את זה לצורך שעשוע חושני. בכך שהוא מלביש את גופו בבגדי נשים רכים ומפתים, יכול ה'מתלבש' לחוות חושניות גברית נפלאה כשהוא רואה את גופו שלו נעשה נשי בכיכול. עקב ההתמקדות הזאת בגירוי עצמי, טרנסווסטיטים מתלבשים לעיתים קרובות בסגנון "זוהר", שהוא מאד סטראוטיפי לנשים ואפילו מיני באופן מופגן – לבישת גלימות מהודרות, גרביים וביריות, נעלי עקב-גבוה וכו', בסגנונות שמרבית הנשים שומרות לאירועים מאד מיוחדים.

 

קיימים הרבה 'מתלבשים' אחרים, שיש להם רגשות טרנסג'נדריים במידה כזאת או אחרת. לעיתים קרובות במקרים אלה, הדחפים הראשונים ל'התלבשות' מבטאים רגשות טרנסג'נדריים וצורך להקל על מצוקה מיגדרית. א/נשים אלה עשויים להגדיר עצמם 'מתלבשים' או "טרנסג'נדרים".

 

חלק מה'מתלבשים', במיוחד מבין אלו שלהם רגשות טרנסג'נדריים חזקים למדי, משתוקקים להתלבש בפומבי כנשים ביתר חופשיות, ואף בעבודה חלק מהזמן. אחדים אפילו יבצעו מעבר מיגדרי חברתי על מנת להתלבש כנשים "24/7" (כלומר כל הזמן), ואז יגדירו עצמם "טרנסג'נדרים".

 

לפני שנים, זה היה מאד מסובך לגבר לרכוש בקלות בגדי נשים, עקב חששות להיחשב או "להיחשף" כ'מתלבש'. למרבה המזל, זה הרבה יותר קל בימינו. בנוסף להרבה קטלוגים של בגדי נשים וספקים באמצעות האינטרנט (לרבות הרבה קטלוגים מקיפים כדוגמת  הקטלוג של רשת J . C . Penney     ), יש כיום תשתית עצומה של חנויות, שירותים וחברות להזמנה-מקטלוגים אשר מספקים בגדים ולבוש פטישיסטי (fetish wear) במיוחד עבור 'מתלבשים'. אחד הספקים הוותיקים והידועים ביותר ללבוש פטישיסטי שכזה הוא  Frederick's of Hollywood . בשנים באחרונות, הפכה ההזמנה דרך האינטרנט לדרך הקלה ביותר להשגת בגדים ואביזרים ל'מתלבשים' (ראו למשל:  מדריך הקניות של    TGNOW ,  הקניון של    TG Forum ,  Glamour Boutique ,  Fantasy Girl  ). לספקים אלו של TV/CD כמה יתרונות חשובים לעומת המקורות המסורתיים של בגדי נשים, כדוגמת J.C. Penney, משום שהם מספקים מידות גדולות של כל דבר, לרבות נעליים, והבגדים שלהם מצויים בסגנונות מגוונים יותר ואקזוטיים יותר בחושניותם.

 

יתר על כן, הרבה מועדונים וקבוצות תמיכה נוסדו כדי לאפשר לטרנסווסטיטים ו'מתלבשים' להפגש ולהתענג על 'התלבשות' בסביבה חברתית בטוחה ומהנה. המועדון הוותיק ביותר ואולי רב-ההשפעה ביותר בארה"ב ל'מתלבשים' גברים נקרא  Tri-Ess . הוא נוסד לפני עשורים רבים ע"י וירג'יניה פרינס (Virginia Prince), טרנסווסטיט על פי הגדרתו, שהיה מחוץ לארון כבר אז. כיום יש למועדון Tri-Ess סניפים בכל רחבי ארה"ב.

 

לרוע המזל, סניפי Tri-Ess (והרבה מועדוני CD מיושנים אחרים) באופן מוצהר מקבלים בתור חברים רק "גברים הטרוסקסואליים נורמליים", ובמיוחד מונעים חברות מהומוסקסואלים. נשים טרנסג'נדריות וטרנססקסואליות שרק מתחילות 'להתלבש' ולצאת מהארון, אבל הן ביסקסואליות או נמשכות לגברים, לא רשאיות להיעשות חברות/ים משום שעבור Tri-Ess הן נחשבות ל-"הומוסקסואלים".

 

דחיה זו לא צריכה להפתיע. המייסד של Tri-Ess's, וירג'יניה פרינס, היה מרצה תכופות אודות "מין ומיגדר" בכנסים הרפואיים הראשונים על טרנססקסואליות בשנות ה-1960' וה-70'. פרינס תיאר טרנסווסטיות בתור "אהבת הדבר הנשי" ע"י גברים הטרוסקסואליים נורמאליים, כדי להבדיל אותם לא רק מהומוסקסואלים "רגילים" אלא גם מטרנססקסואליות, אשר נחשבו ע"י מרבית הפסיכולוגים ההתנהגותיים של אותה תקופה כמקרה קיצוני של הומוסקסואליות. (זה היה עוד תוצר-לוואי של התיאוריה הכושלת של ג'ון מאני (John Money) על מיגדר כמותנה הבנייה חברתית, אשר הובילה פסיכולוגים ופסיכיאטרים להאמין שנשים טרנססקסואליות הן גברים הומוסקסואליים בעוצמה גבוהה, המבקשים SRS כדי שיוכלו ביתר קלות לקיים יחסי מין עם גברים. ראו את הקישור הבא על עוד  השקפות מודרניות על הגורמים לטרנססקסואליות  ).

 

הרצאותיו של פרינס ניצלו בגלוי את הטרנססקסואליות כמשהו נחות, על-מנת לרומם את דימוי הטרנסווסטיזם אשר תואר כבעל מניעים נעלים, טהורים ושכלתניים יותר. מאחר שאותן הרצאות שבו וחיזקו את התובנה הישנה שטרנססקסואליזם נגרם "בגלל סקס" (ובמיוחד הומוסקסואלי), באותם ימים השקפותיו של פרינס נלקחו די ברצינות ע"י הרבה פסיכיאטרים גברים.  

 

כתוצא לוואי של פעילות זו, הטמיע פרינס הומופוביה וטרנספוביה חזקות מאד בתרבות שלTri-Ess , שם נותרו פוביות אלו עד היום. די הגיוני שתקופה ארוכה הקלו רבים מה'מתלבשים' ב-  Tri-Essעל רגשות הבושה והמבוכה בקרבם בטענה "אני אולי לובש שמלות, אבל לפחות אינני איזה הומו או מחליף-מין". בנוסף לכך, ייתכן שהרחקת חברים TG/TS ב- Tri-Ess נועדה להשקיט חששות של נשים ובנות-זוג של החברים כי הגברים שלהן יפותו ל"הומוסקסואליות" או אף למעבר-מיגדרי אם אשה TG/TS כלשהי תצליח להיכנס ל- Tri-Ess.

 

הרחקה מהרבה מועדוני CD יוצרת בעייה קשה לנערות צעירות TG/TS המנסות להיכנס לאירועי 'התלבשות' בשלב מוקדם במעבר המיגדרי שלהן, הרואות בכך דרך "לנסות לפרוש כנפיים" בחציית המיגדר. חלקן אף חושבות בתחילה שהן בסך-הכל 'מתלבשים', ורק מאוחר יותר חשות בבעיות המיגדר העמוקות שלהן. מעת לעת, נערה צעירה TG/TS שזה עתה יצאה מהארון בפני עצמה עשויה לנסות להצטרף ל- Tri-Ess, במחשבה שהיא עשוייה למצוא שם עזרה. דבר זה עלול להוביל לדחיה נוראית, ויכול לפגוע קשות ברגשותיה של אשהTG/TS  צעירה בזמן הכי קריטי בחייה. לכן, לחבר'ה צעירים הסבורים שיש סיכוי כלשהו שעשויים להיות להם תחושות טרנסג'נדריות או טרנססקסואליות, מומלץ מאד שלא להצטרף ל- Tri-Ess, אלא לחפש מועדוני CD אחרים, כוללניים יותר, שבאופן גלוי מקדמים בברכה א/נשים TG/TS. כמובן שגברים טרנסווסטיים שרוצים להצטרף למועדון CD הכולל רק "גברים נורמליים הטרוסקסואליים" אחרים ירגישו ממש בבית ב- Tri-Ess.  

 

למרבה המזל, כיום הפרדיגמות של 'התלבשות' משתנות במהירות, ונפתחים יותר מועדונים לאוהבי שעשוע, שכוללים בגלוי CD/TG/TS, והחברות בהם נרחבת ביותר. לבסוף, בשנים הראשונות של המאה ה-21, נראה שה'התלבשות' מתחילה לנוע אל מעבר לפחדים, למבוכה ולסודיות של העבר, והופכת עבור הרבה אנשים לזמן בילוי מלהיב ומעניק – לעיתים קרובות יחד עם תמיכה אוהבת של בנות זוג ונשים. 

 

דוגמה למועדון CD הרבה יותר "לכיוון TG" המקדם בברכה נשים TG ו-TS הינה  Crossdressers International (CDI) , בעיר ניו-יורק. זוהי קבוצת תמיכה CD שיש לה דירה בלב העיר, בה נפגשים, ו'אחיות' חדשות יכולות לצאת מהארון. כל רביעי בלילה, חבר'ה TS או TG או CD יכולות/ים להצטרף אליהם ולהתרועע, ולאכול ארוחה קלה. א/נשים יכולות/ים להתלבש בדירה ולהרגיש חופשיים לבטא את הצד הנשי שלהם, ואחרי הפגישה חלקן/ם יוצאים החוצה לארוחה או למועדון בעיר.    

 

כיום גם מוצעים בהרבה ערים "שירותי שינוי מראה" (makeover services) נפלאים, כדוגמת  FemmeFever  (להט-נשי) בלונג איילנד (Long Island) במדינת ניו-יורק, היכן ש'מתלבשים' יכולים לקבל סיוע מאד אישי, מקצועי, מושכל ותומך, לפתח ולחוות את "האישיות הנשית" שלהם. כדי לקבל מושג על האפשרויות לשינויי מראה, ראו את הדף המדהים של  תמונות "לפני/אחרי" באתר של    FemmeFever , המראה כמה בחורים שנראים ממש טוב, ואת תמונותיהם בתור נערות יפות, לאחר השינוי שעברו. בנוסף לשירותים אלה, FemmeFever הוא נקודת מוקד לקהילה הגדולה של CD/TG/TS באותו אזור, ומארח הרבה אירועים חברתיים היכולים לסייע לחדשות/ים לצאת מהארון וליהנות מעצמם. 

 

ראו את  התמונות הנפלאות בחור/בחורה – לפני/אחרי  באתר של  FemmeFever :

 
 

יש לקוות שיותר ויותר מועדונים ופעילויות ל- CD ייהפכו אף הם לכוללניים ויקדמו בברכה נשים TG/TS, במיוחד את אלו שיוצאות מהארון בפעם הראשונה ולפיכך מצויות בתקופה שהן מאד פגיעות. המועדונים האלו יכולים לסייע לנשים TG/TS בראשית דרכן, להתחיל בנקודת מוצא טובה יותר באשר להופעתן ולהתנהגותן, לעומת מה שיכלו לעשות בכוחות עצמן.

 

בנוסף לפעילות במועדוני TV/CD מקומיים ובסניפים שונים של אירגונים ארציים, מהווה קהילת ה-CD גורם חשוב בארגון כמה "כינוסים למיגדר" ברמה הארצית בכל שנה. אירועים חשובים אלה מושכים מספר משתתפים גדול, ומעניקים לקהילה מקום נפלא להתאסף בביטחון וליהנות מהרבה פעילויות חברתיות המאורגנות במלונות נפלאים. שלושה אירועים גדולים במיוחד הינם "הבהלה לזהב" בקולורדו -  Colorado Gold Rush , הנערך בסוף כל חורף בדנבר, קולורדו, "היו-הכל" בשיקאגו -  Chicago's Be-All , הנערך בכל יוני בשיקאגו, אילינוי, וה"נחמה דרומית" - Southern Comfort , הנערך בתחילת כל סתיו באטלנטה, ג'ורג'יה. ההשתתפות באירועים אלה מקיפה אנשים מכל קצוות הקשת המיגדרית, והכנסים מוצגים יותר ויותר בתור כינוסי- TG. אבל, ה-CD הם הקבוצה הגדולה ביותר מבין המשתתפים, ופעילות CD הינה המוקד העיקרי של אירועים אלה.

 

 

ה-"Colorado Gold Rush", ה-""Southern Comfort, וה-:"Chicago Be-All"

כנסים-טרנסג'נדריים ארציים ואירועי CD

 

 

 

השתתפות באחד מהכינוסים האלה הינה דרך מצויינת, לאלו שרק לאחרונה הכירו בכך שהם TV/CD/TG/TS, לצאת מהארון בפני עצמם, להתערבב ולהיטמע בקרב הרבה א/נשים שונות/ים ומעניינות/ים, ללמוד במהירות אודות הקהילה בכללותה, ולהתחיל למצוא את עצמן/ם. הכינוסים מעניקים ל-CD דרך נהדרת ליהנות מ'התלבשות' ימים רבים, בגלוי אך באלמוניות, בסביבה המוגנת שבתוך מלון גדול. כינוסים אלה כוללים גם כל מיני השתלמויות מעשיות וסדנאות עזרה-עצמית לא/נשים TV/CD/TG/TS על כל דבר – החל מיסודות הטיפוח הנשי וההופעה הנשית, כל הדרך עד להשתלמויות עבור נשים TS ע"י מטפלים ומנתחים. כינוסים אלה מייצגים דרך פחות מפחידה ויותר מכוונת-עתיד ואוהבת-שעשוע ליהנות מהוויית ה-CD, ובאותו זמן מסייעים לקהילה הרחבה יותר של TV/CD/TG/TS להתוודע אלו לאלו ולהבין יותר טוב אלו את אלו.   

 

מינוחים יכולים להפוך שוב לסוגייה מבלבלת כשמנסים לדבר על 'התלבשות' בתוך ההקשר הרחב יותר של מצבים מיגדריים. כמה "תיאורטיקנים של מיגדר" מתייחסים ל'מתלבשים' (CD) ולטרנסווסטיטים (TV) כלכאלה הנמצאים תחת הדבר המכונה "המטרייה הטרנסג'נדרית", אפילו כאשר אלו מגדירים עצמם כבעלי זהות מיגדרית גברית. מאחר שיש הרבה הרבה יותר מאותם גברים הטרוסקסואלים 'מתלבשים' בעלי זהות מיגדרית גברית, מאשר נשים טרנסג'נדריות, בדרך כלל ארגונים של פעילים בנושאי מיגדר כוללים אותם (וגם מלכות דראג) בהגדרתם ל"מטרייה הטרנסג'נדרית", על מנת להצביע על המספרים הגדולים שלהם להשגת תמיכה כספית. יתר על כן, על-אף שהמלתחה של מישהו/י איננה מגדירה את זהותו/ה המיגדרית, 'התלבשות' ביסודה הינה צורה של התנהגות בין-מיגדרית – והאנשים העוסקים בכך אכן נופלים לעיתים קורבן לאותה גישה עתיקת-יומין, עויינת ומפלה של החברה ומערכת המשפט, אשר גורמת סבל עצום לקבוצות אחרות של א/נשים עם שונוּת-מיגדרית.             

 

קהילת ה-TV/CD המסורתית עדה כיום לזרם הולך וגדל של נערות TG/TS העוברות דרך אירועי ה-CD. חלק מאותן ילדות מצויות בויכוח פנימי ואינן בטוחות באם התחנה הסופית במסלול ההתפתחות המיגדרי שלהן היא CD, או TG, או TS. אבל בינתיים, כל מי שמעורב/ת בכך מרחיב/ה את השכלתו/ה אודות ההבדלים בתחושות הפנימיות והזהויות העצמיות, בין אלו של נערות TG/TS, לבין אלו הנפוצות יותר, של גברים הטרוסקסואלים CD/TV. נראה שבקהילות 'נזילות' שכאלה, תיוג 'קבוע' פשוט לא עובד יותר.   

 

מאחר שאין קו הפרדה ברור בין אותם 'מתלבשים' בעלי תחושות טרנסג'נדריות לבין אלו שלא, כנראה שהכי טוב להשאיר את התיוג לאותם יחידים/ות עצמם/ן. הרבה 'מתלבשים' שונאים להיות מתוייגים 'טרנסג'נדר', בשעה שאחרים עשויים להעדיף להיות מתוייגים בדרך זו, משום שהם כן חשים מידה מסויימת של הזדהות מיגדרית נשית. במקרים אלו, יש לכבד את ההזדהות הטרנסג'נדרית.   

 

למרבה הצער, כל העיסוק ב-CD נשלט עדיין ע"י ענן בושה מפעפע, מבוכה ופחד, בגלל ההיסטוריה הארוכה של סטיגמה חברתית לטרנסווסטיזם. רוב רובם של ה-CD עדיין מאד פוחדים שיוציאו אותם מהארון בפני בנות זוגם, משפחותיהם, חבריהם ועמיתיהם לעבודה. פחד זה יסודו במציאות הקיימת, שבה אם יתגלו או יוצאו מהארון, יהפכו ה-CD מטרה להטרדה, פשעי-שנאה, ואפלייה תעסוקתית חזקה ביותר, כמו שאירע לאחרונה ב תיק ווין-דיקסי -   " Winn-Dixie " Case  

 

עוד יותר גרוע, ממסד רפואת-הנפש עדיין מסווג "פטישיזם טרנסווסטי" אצל גברים בתור "הפרעת אישיות" (ממש כשם שנהגו לסווג הומוסקסואליות, עד שהחכימו יותר). על-אף שסיווג זה, שב"מדריך דיאגנוזה וסטטיסטיקה של הפרעות אישיות - 2000" - האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית -  American Psychiatric Association's Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, המוכר יותר בקיצור DSM-IV-TR, נתון לאחרונה תחת התקפה מכיוונים רבים, הוא בכל זאת מטיל צל כבד עוד יותר על העיסוק ב-CD, ומעצים את הפחד והבושה שנפוצים כל כך בקרב ה'מתלבשים'.

 

עד כמה שזה עצוב, כנראה שכל "מחלות הנפש המאובחנות" בימינו, אשר קשורות ל'התלבשות', הן פשוט "מעשה ידי הרופאים" מחמת הסטיגמות השוררות בקהילה הרפואית ובחברה בכלל. במילים אחרות, בעיות הנפש אינן נובעות מה'התלבשות', אלא בעצם דיכאונות או מתחים הנגרמים ע"י מאמציהם של פסיכיאטרים ואחרים "להפסיק התנהגויות טרנסווסטיות" אפילו במקרים שבהם 'ההתלבשות' מועילה בעליל לבריאותו של האדם. למאמר עדכני על נושא זה, ראו את  הקישור הזה . לביקורת נרחבת על הסטריוטיפים הפסיכיאטריים לשונות המיגדרית, ראו את  הדף על הרפורמה ב- GID  של המרכז לזהות מיגדרית של קולורדו .

 

שנים ארוכות היה הסיווג הלא-מדעי של 'התלבשות' מענגת ובלתי-מזיקה בתור מחלת נפש מקור לפחד ולאפלייה לא רק נגד 'מתלבשים', אלא נגד כל הא/נשים הטרנסג'נדרים/ות. יש לקוות שפעילי מיגדר יצליחו לחנך ולהגביר את המודעות בציבור לכך שתפישתו המיושנת של הממסד הפסיכיאטרי אודות ה'התלבשות' היא ממש לא הגיונית, ולכך שהם מדביקים סטיגמה, בצורה לא הוגנת, לבני אדם שבסך-הכל נהנים מעצמם, חוקרים את תחושות המיגדר הפנימיות שלהם, מוצאים מעט שלווה, ואינם מזיקים לאף אחד.

 

למרבה המזל הזמנים משתנים. הרבה 'מתלבשים' מודרניים ובנות/י זוגם פרצים החוצה מתוך מוסכמות החשיבה המיושנות, ופשוט ממשיכים ליהנות ממי שהם וממה שהם עושים. על-אף שרבים עדיין חשים צורך להסתיר לחלוטין נאת ה'התלבשות' שלהם מנשותיהם או חברותיהם, רבים אחרים יוצאים מהארון בפני בנות הזוג. כתוצאה מכך, הרבה נשים וחברות מגלות שהן יכולות לקבל את ה'התלבשות' של בן הזוג ואף לתמוך בה, במיוחד אם זה מסייע לו להפוך לאדם שמח מאד, חושני יותר, ויותר רגשני ואוהב. לדוגמה, ראו את  האתר של אליסון , אשר מתאר את יחסיו של אליסון עם בת זוגו סו (Sue), וגם את  דף הבית של קאתי ואמנדה באואר -    Kathy and Amanda Bower , המתאר את מערכת היחסים הנהדרת של קאתי עם בת זוגו, שלא זו בלבד שהיא מבינה, אלא אף מקבלת וממש מתלהבת. למידע נוסף אודות המגמה לקראת תפישה חדשה של פתיחות משפחתית ונינוחות בעניין 'התלבשות', ראו את ספרה של הלן בויד (Helen Boyd) שיצא לאחרונה לאור:    

 

 

 בעלי בטי  הוא ספר מאת הלן בויד, אשתו של 'מתלבש'. היא כתבה ספר זה בכוונה לסייע לנשים ול'מתלבשים' גם יחד להגיע אל מעבר לפרדיגמת 'הבושה והחשאיות' שמחלחלת עדיין בקהילת ה'מתלבשים'. הגישה הרווחת – שבמערכת יחסים ה'התלבשות' זו "בעייה" ש"צריך להתגבר עליה" – מונעת את התפתחותן של גישות חיוביות יותר לגבי ה'התלבשות'. בנוסף לכך, מצאה הלן שה'מתלבשים' עצמם מתחילים להכיר בכך שיש להם מקום בספקטרום הטרנסג'נדרי, והיא מקווה שהדור החדש של ,מתלבשים' מסוגל ואף יתחיל להבין שזכויות טרנסג'נדריות זו בעייה שלהם גם כן. הלן היא כותבת פמיניסטית, שמקווה לראות נשות 'מתלבשים' שואבות העצמה מאהבת בני זוגן את המיגדר נשי, ומעודדת את הקהילה כולה לקלוט, כפי שהיא מנסחת זאת, ש"אנחנו – אלו הנקראות נשים גנטיות, נשים לאחר מעבר מיגדרי, ו'נשים זמניות' –  מחוייבות למטרה משותפת: להכיר בנשיותנו - ולחגוג אותה". 

 

את ספרה של הלן  אפשר להזמין עכשיו בחב' אמזון -   Amazon.com  .

 

 

להיכרות נוספת עם ה'התלבשות', ראו את  האתר של "למה להיות טרנסווסטיט" . החלק שכותרתו  "האני מאמין" שלי  הינו, על פי כל הדיווחים, תיאור ממש אוטנטי, הוגן וגלוי של 'איך זה להיות טרנסווסטיט', ויש באותו אתר גם קישורים מצויינים אחרים ללכת בעקבותיהם. לקבלת תובנה נוספת על ה'התלבשות', קיימים הרבה אתרים  אישיים בהם תוכלו לתור. עוד כמה דוגמאות טובות של אתרים אישיים הן  המקום של איבון  ((Yvonne  ל'מתלבשים' , ו אתר-הבית של תמי  ( Tammie )   . הרבה ספרים ומקורות נוספים על 'התלבשות' תמצאו ב רשימת ספרי ה- CD  של קטרין  ((Kathryn   .

 

(v) טרווסטי ("בחורית") וזהויות מיגדריות מורכבות דומות.

 

במרבית הערים הגדולות בארה"ב ובהרבה ערי-נמל ברחבי העולם קיימת קהילה גדולה אך פחות-או-יותר במחתרת, של נשים טרנסג'נדריות העובדות בעיקר במה שמכונה "תעשיית המין", כלומר זנות, מועדוני חשפנות, פורנוגרפיה, וכיוב'.

 

מאז ומעולם זו הייתה אופציה ל"אתר-נחיתה" לצעירות/ים בעלות/י שונות-מיגדרית, אשר נזרקו ממשפחותיהן/ם אן ברחו משם. באין להן/ם השכלה מלאה, ניירות זיהוי וכל צורה אחרת של תמיכה חברתית – זה לפחות מספק להן/ם אמצעים כלכליים להישרדות.

 

במקרים מעטים, ילדות/ים אלה יכולות/ים להפוך לנערות ליווי הזוכות לתשלום גבוה, ואלו שמוכשרות ויפות יכולות להתקדם ולהשתכר זמן מה כסף רב בעולם הבידור. ואולם, רבות חיות ממש בשולי החיים, בגיטאות של הערים הגדולות. 

 

בעולם הדובר אנגלית אין הסכמה כוללת על שם לאותן נערות ונשים. הן עשויות לקרוא לעצמן או להיקרא (רק בישראל – הערת המתרגמת) "בחוריות" -  “she‑males"  ) "שי-מייל"), וכן "קוקסינל" או "ברוריה",  או "טרנסיות רחוב" (“street trannies”), בעוד שאחרות קוראות לעצמן נשים טרנסג'נדריות או טרנססקסואליות ועשויות לחוש זהות שכזו (על-אף שלחלקן כיווני-התפתחות שונים בחייהן מאשר מרבית הנשים TG/TS).

 

על אף ש"בחורית", "קוקסינל" או "ברוריה" נחשבים לעלבון בכמה חוגים (ואף משמשים לפעמים לגידוף נשים טרנסיות לא מנותחות), המילים מוחזרות כיום לשמוש בקרב חלק מהנשים בעלות שונות-מיגדרית, בתור דרך מתאימה לתאר את זהויותיהן המיגדריות. פורנוגרפיה באינטרנט, על “she‑males" ("בחוריות", "קוקסינל" או "ברוריה"), הביאה אף היא לתודעת אנשים רבים את יופיין וחושניותן של נשים אלו, ובכך סייעה למילה הזאת להפוך פחות משפילה ובמקום זאת - יותר אקזוטית.      

 

בארצות בהן דוברים את השפות הלטיניות, המונח העולמי לא/נשים כאלו הוא "טרווסטי" (“travesti”). אסור לבלבל מונח זה עם המילה האנגלית "טרנסווסטיט" (“transvestite”) אשר משמעותה גבר הטרוסקסואלי 'מתלבש'. עקב ההגירה העצומה מארצות אמריקה-הלטינית לארה"ב, גם בה נשמע לעיתים המונח "טרווסטי" בתור תחליף ל-“she-male”.

 

בדומה לנשים TG/TS, טרווסטיות ו- she‑malesעושות בדרך כלל מעבר מיגדרי מלוא-הזמן (full-time transition), הרחק מהזהות המיגדרית הגברית, אך בכפוף למקובל בקהילותיהן (ולעיתים קרובות בלא מימון למעבר-מיגדרי נמרץ יותר), בדרך כלל רבות אינן מרחיקות לכת לאמץ זהות מיגדרית נשית מלאה, ומבנה נשי מלא.

 

בהופעתן החיצונית, לרוב נשים אלה נראות מאד נשיות ומתנהגות בהתאם, אבל הרבה כלל לא יטענו שהן נשים או שזהותן המיגדרית נשית. מאחר שבתודעתן העצמית, הן לא מתאימות באופן חלק לאף אחת משתי 'קופסאות המיגדר', הן עשויות להתייחס לעצמן לעיתים בתור "המין השלישי" (או "המיגדר השלישי") או "המין האחר".

 

זהויות בין-מיגדריות שכאלה מתפתחות במקביל לשינויים הגופניים שהטרווסטיות עוברות. לעיתים קרובות הן מרחיקות לכת במאמציהן להשיג את הגוף הכי נשי שאפשר, למעט דבר אחד קריטי – שמירה על תיפקוד אבר-המין הגברי. ואכן, בעוד רבות משתמשות בהורמונים נשיים, אחרות מגבילות או נמנעות משימוש בהורמונים בכדי לשמור על תיפקוד מיני גברי תקין, ולפיכך הן תלויות בניתוחים קוסמטיים או הזרקות סיליקון על מנת לנשות (feminize) את גופן. בדרך כלל, השותפים למין של אותן נשים הם גברים, אבל לא ברור אם ניתן לסווג את זהותם המינית של אותם שותפים כהומוסקסואלית, סטרייטית, או משהו אחר (או אם צריך בכלל "לתייג" אותה).

 

יש להמתין ולראות באם הקבוצה הזאת בכללותה מייצגת זהות מיגדרית יציבה בטווח הארוך. חלק מהצעירות כבר אינן מגבילות עצמן לעבודה כל-החיים בתעשיית המין, וחלקן אף נמנעות ממנה מלכתחילה – במיוחד כאשר קבוצות פעילים ושירותי בריאות נאורים מגיעים אליהן בכמה ערים גדולות (  פעילות ראוייה לציון בסן-פרנסיסקו, קליפורניה  ). חלקן אף עוברות למסלולי התפתחות טרנסג'נדריים אחרים – כולל מעבר-מיגדרי מלא יותר, בתור נשים טרנסיות, ואז נטמעות בחברה.   

 

ואולם, באמריקה הלטינית (  ובמיוחד בברזיל , היכן שקבוצה זו הייתה מבוססת היטב ובעלת ניראות גבוהה תקופה הרבה יותר ממושכת), קיימת עדות לכך שהן כן יוצרות קבוצה מלוכדת של א/נשים, שאימצו זהות מיגדרית שאיננה רק גברית ואף לא נשית אלא, ליתר דיוק, שילוב של שתי אלו. בהרבה מקרים, המיגדר המשולב הזה – בניגוד לבחירה תעסוקתית בלבד – נמצא בליבה של הזהות הטרווסטית, ומהווה עבורן מקור לתחושת שלמות ולגאווה עצומה.

 

 

 (vi) פטישיזם טרנסווסטי, "אוטוגינופיליה" וסיווגים פסיכיאטריים אחרים של א/נשים  CD/TG/TS: 

האם אלה תיוגים או סטיגמות?

 

חלק מהגברים שהם טרנסווסטים בעוצמה גבוהה מתחילים להיות מוטרדים מתחושות של התמכרות ל'התלבשות' ולאוננות, ומבקשים עזרה ממטפלים כדי לרסן את ההתמכרות הזאת. שנים רבות תייגו פסיכיאטרים (במדריך ה-DSM שלהם) את הקבוצה הזאת בתור סובלת מ"מחלת נפש" המכונה "פטישיזם טרנסווסטי". אין כל סיבה ידועה למצב הזה – ואף לא ריפוי כלשהו, חוץ מאשר לעזור לאדם להפסיק לדאוג ו'להתבאס' כל כך הרבה בגלל העניין, ופשוט לקבל את זה וליהנות מלעשות את זה.

 

למרבה הצער, יש לתווית פסיכיאטרית זאת דימוי שלילי ביותר, והשפעת לוואי הרסנית של הגברת רגשי אשמה ובושה, דווקא אצל אותם אנשים הפונים לפסיכיאטרים לבקש עזרה. הנוהג של תיוג משפיל, הרווח בקרב פסיכיאטרים, גורם בעצם לחלק ניכר מהמצוקה המיותרת שחשים ה'מתלבשים' וא/נשים טרנסג'נדרים אחרות/ים עקב מצבם (וגם מבטיח זרם קבוע של הכנסות לאותם פסיכיאטרים). 

 

המצב אף החמיר במשך כמה שנים (בערך מ-2000 עד 2004), שבמהלכן ניסה חוג (clique) של סקסולוגים (   ריי בלנשרד -    Ray Blanchard ,  ג'. מיכאל ביילי -    J. Michael Bailey , ו אן-לורנס -    Anne Lawrence  ) להצמיד גירסה קצת שונה של אותה תווית סטיגמה ישנה, גם לכמעט כל הנשים הטרנססקסואליות, וטבע לשם כך מילה חדשה – "אוטוגינופיליה" ("autogynephilia") – אהבה עצמית בתור אשה. זה הוביל לחקירה רבתי בעניין שיטות המחקר והאתיקה של אותם אנשים, ולקריסת המהלך שלהם עקב כך.      

 

 

 פטישיזם טרנסווסטי, המכונה לעת עתה גם "אוטוגינופיליה", מאת בלנשרד, ביילי ולורנס: האם אלו תוויות או סטיגמות? :עברית

 

 

למידע נוסף אודות התיאוריה של בלנשרד, ובעקבותיה שקיעתם ונפילתם של ביילי, בלנשרד ולורנס – ראו את המאמר של אנדראה ג'יימס (Andrea James)  BBL Clearinghouse , המאמר של לין קונווי (Lynn Conway)  Investigative report on Bailey's book  והמאמר של לין קונווי וג'ואן רווגרדנס (Joan Roughgarden)  "Psychology Perverted" . אנשי מחקר, אתיקה והיסטוריה של המדע, ימצאו תיעוד מפורט נוסף אודות הכישלון המדעי השערורייתי הזה במאמר המקוון  timeline of events and links to evidence .

 

לרוע המזל, היה זה רק האחרון בסדרה ארוכה של תיאוריות כוזבות על טרנססקסואליות, אשר נוצרו בידי פסיכיאטרים, אנשי אקדמיה וסקסולוגים. בעתיד, במקום להמציא תיוגים עתירי סטיגמות לנשים טרנססקסואליות, ולהתווכח ללא סוף בינם לבין עצמם על המשמעות של אותם תיוגים, ראוי שהסקסולוגים יעשו משהו יותר מועיל: ראוי שיקיימו סדרות מעקב אחר מעברי מיגדר עכשוויים, בעולם הממשי, ויסייעו לנו ללמוד אילו גורמים מובילים לתוצאות חיוביות במעבר-מיגדרי ואילו לא.

 

בינתיים, כשתשמעו את המילה "אוטוגינופיליה", תרגמו אותה חזרה ל"פטישיזם טרנסווסטי". ואז שאלו את עצמכם: האם אף למונח זה יש איזושהי משמעות אמיתית? או האם גם זאת הייתה בסך הכל סטיגמה מוסווית כתיוג מדעי? להארה נוספת אודות מילים שהומצאו, אשר מגדירות תופעות בלתי-קיימות בתור "מחלות נםש", תוכלו לקרוא גם אודות אי-קיומה של "נימפומניה" וההקבלות שלה עם אי-קיומה של "אוטוגינופיליה":

 

 נימפומניה ואוטוגינופיליה:

ההמצאה של מחלות נפש ע"י פסיכיאטרים

  

לביקורת נוספת על כל הסוגיה של "תיוג", ראו את הקטע  להתעלות מעבר ל"תיוג"  שלמטה.

 

 

(vii)  אחרים:

 

קבוצה נוספת של בני אדם המזוהה בטעות כטרנסג'נדרים/ות או הומוסקסואלים/ות הינם גברים שמטבעם נראים נשיים, ונשים שמטבען נראות גבריות. אצל הרבה בני אדם בעלי מיגדר התואם למינם, מראה גופם הוא כשל המיגדר הנגדי, לפעמים אף בלי שהם מודעים לסימנים הדו-משמעיים שגופם משדר אודות המיגדר שלהם. זוהי תוצאת ההרכב הגנטי שלהם ולא מיצג מכוון, וממש לא אומר שהם/ן טרנסג'נדריות/ים. לרוע המזל, לעיתים קרובות בני אדם כאלה הם נושא ללעג פשוט בגלל שמראה גופם/ן הוא כשל המיגדר הנגדי.

 

ממש לאחרונה, לא מעט בני אדם צעירים החלו לקרוא לעצמם "טרנס" או "טרנסג'נדר" כדרך להתמרד כנגד הסטריוטיפים המיגדריים הקשוחים. חלק מהצעירים בגיל העשרה, בעודם צופים בהופעתה של אשה צעירה וחושנית כמו בריטני ספירס -  Britney Spears , כשהייתה צעירה ולוהטת, עשויים לא רק להימשך מינית למישהי כמוה, אלא אף לחשוק לדמות לה קצת במראה הגוף, ביופי ובחושניות. אח"כ הם יתחילו לחוש תגובה זאת גם כלפי נערות יפות אחרות. מאחר שהם חשים מעט מתח-מיגדרי וקינאה-מיגדרית תחת הפרדיגמות הקיימות, הם ידרשו את הזכות להתלבש בכל דרך שבה יבחרו, ללא תלות המיגדר שלהם. הם עשויים להשתמש בקצת איפור, 'להתלבש' לצורך מסע לגילוי תחושות המיגדר שלהם עצמם, ולצורך שעשועי 'כיפוף‑מיגדר' (gender-bending) ומטרות פוליטיות מיגדריות.

 

הרבה מאותם ילדים 'טרנסיים' אינם טרנסג'נדרים בעוצמה חזקה, ואחרי בי"ס-תיכון או מכללה יתבגרו אל מעבר לשלב הזה. "התנועה" הזאת הינה שריד של ימי שנות ה-1960', עת חלק מהגברים החלו לגדל שיער ארוך כדרך למרוד כנגד מוסכמות ה'חליפה ועניבה' של שנות ה-1950'. המגמה הזאת עשויה להיות, בסופו של דבר, לעזר לא/נשים טרנסג'נדריים באמת, ולבני אדם הומוסקסואלים, בכך שהיא מגמישה את עמדות החברה, וגורמת לבני-אדם להפוך סובלניים יותר לשונות בהתבטאות המיגדרית.   

 

א/נשים צעירים אחרים החלו לאמץ לעצמם זהות לה הם קוראים "ג'נדרקוויר" -  ,"genderqueer"  הכוללת ביטוי נזיל ויחידני של זהויות-מיגדריות, נטיות-מיניות ושינויי-גוף, והם מרשים לעצמם את החרות לשנות את דרך הביטוי על פי מה שמכתיבות התחושות הפנימיות. רבים תומכים גם ב"הגדרה עצמית קווירית", שעל-פיה היחיד/ה מתנגד/ת ללחץ חיצוני להתאים עצמו/ה באופן קבוע ל"קטגוריה" להט"בית קיימת. עבור ג'נדרקווירים, זהות מיגדרית "מורכבת" הינה דבר טבעי, ולא רק התמרדות כנגד האיסורים החברתיים הקיימים. בכל אופן, ייתכן שלביטויים מיגדריים שכאלו תהיה היכולת ליטול את מקומן של דיעות חברתיות עתיקות-יומין על "התנהגות מיגדרית נאותה".

 

עוד קבוצה בעלת שונות-מיגדרית, שלא תמיד קל להבחין בינה לבין ג'נדרקווירים, הם ה  אנדרוגניים  (androgynes), אשר רואים עצמם באופן כללי כבעלי זהות מיגדרית השוכנת אי-שם קרוב לאמצע הספקטרום זכר-נקבה. כמו לגבי כל קבוצה אחרת, הזהות המיגדרית שלהם היא בראש וראשונה עניין של אופיים הפנימי היחידני, וזהות מיגדרית זאת  עשוייה כן (או לא) להתבטא במראה החיצוני שלהם/ן  .   

 

לבסוף, קיימים המוני חבר'ה שמתערבבים להם בתוככי הקהילה הטרנסג'נדרית, אבל שלא בקלות ניתן "לסווג" אותם בתור טרנסג'נדרים, או לזהות שהם טרנסג'נדרים. קבוצה אחת, גדולה ולא-מוגדרת, מורכבת מאנשים שלא הצליחו בחיים, שלא מצליחים למצוא את מקומם בין גברים אחרים, החשים שהם "כשלון בתור גברים", ואז הם איכשהו מכניסים לראשם ש"אולי במקום זה הם צריכים להיות נשים". אולי בעבר הם עשו קצת 'התלבשות', ואז הם שומעים על טרנסג'נדריזם וחושבים "אהא! זה ההסבר לכל הבעיות שלי!" או אולי הם מתקנאים בסטטוס של "אשה מוחזקת" שמשיגות לעצמן כמה נשים צעירות ויפות, ומאחלים לעצמם שגם הם יצליחו למצוא "תומך" שידאג לכל מחסורם. במצב של בלבול לגבי דברים שכאלה, האנשים האלה מצטרפים לפעמים לקבוצות תמיכה טרנסג'נדריות, או באים לבתי-מחסה לטרנסג'נדרים ולמרפאות מיגדר בערים הגדולות, ומבקשים עזרה ב"שינוי מין" בתואנה שהם "טרנסג'נדרים".

 

ה"בלתי-מצליחים" הינם קבוצה שקשה מאד למיין ולעזור להם. רבים סובלים מבעיות נפשיות, אחרים מתמכרים לחומרים ו/או סמים, רבים סובלים מבעיות בריאות, ולרובם יש עוד בעיות פסיכולוגיות מורכבות של הסתגלות. רבים מהאנשים האלה מאמינים שאפשר להפוך אותם לנשים יפות אם רק "יואיל הרופא לתת להם הורמונים ולעשות להם ניתוח", וחושבים שהם עצמם לא צריכים לעשות כלום אלא רק לעבור את הטיפולים. בהציגם עצמם כ"קורבנות", הם נופלים על המרפאות ועל מערכות הסעד בבקשם עזרה.

 

לרוע המזל, אנשים תלותיים שכאלה מהווים מועמדים גרועים מאד למעבר-מיגדרי, מאחר שאין להם את היכולות להתמודד ולפתור בעיות, ואת הכישורים להתפתחות אישית, שחיוניים כדי לטפל בפרויקט כל כך מורכב, ללא קשר לשאלה האם פרויקט שכזה בכלל הגיוני עבורם. מאחר שאין להם זהות-מיגדרית נשית מוצקה, מאמציהם לשינוי מיגדרי נכשלים עפי"ר באופן מחפיר, וגורמים להם דחיקה נוספת לשולי החברה. ה"בלתי-מצליחים" האלה נמצאים בשוליהן של הרבה קבוצות-תמיכה TG/TS. מקום בו הם עשויים להישאר שנים רבות (ונוכחותם הבולטת בקבוצות-התמיכה מפחידה לעיתים קרובות צעירים בתהליך שינוי מגדרי, ועוצרת בעדם מלהתקרב לקבוצות שכאלה). אלו הם מקרים עצובים, שעבורם עדיין אין היום פתרונות מוכנים.    

 

   

מדוע יש כאלה המגיבים לא/נשים טרנסג'נדריים בעויינות שכזאת?

מדוע מאשימים במצוקה המיגדרית את הא/נשים הטרנסג'נדריים והטרנססקסואליים עצמם?

 

בהיותם הומוסקסואלים או לסביות, אין א/נשים משנים בשום דרך את המיגדר שלהם, את שמם, או את הופעתם החיצונית. היות האדם הומוסקסואל או לסבית משמעותה רק שהוא/היא נמשך/ת, לצורך אהבה איניטימית, לבני/ות זוג מאותו מיגדר כמותו/ה. מרבית ההומוסקסואלים והלסביות "עוברים" בקלות כבעלי "מיגדר נורמלי", וכך נמנעים מגילוי ומהתנכלות מתמידים.

 

"לעבור" יכול להיות הרבה יותר קשה לא/נשים טרנסג'נדרים, במיוחד כאשר הן/ם מבקשות/ים לבצע, כמבוגרות/ים, מעבר מיגדרי חלקי או מלא אל תוך המיגדר החברתי הנכון, שיתאים למין-המוח המולד והתחושות המיגדריות הפנימיות שלהן/ם. מעבר מיגדרי משמעותו לשנות את תצורות הגוף, לשנות את הלבוש וההופעה החיצונית, לשנות את השם, לשנות את המסמכים הרשמיים, ולשנות את כל היחסים המשפחתיים והחברתיים; בקיצור – לשנות כמעט את כל מה שאנו עושות/ים במידה זאת או אחרת.

 

לא/נשים בעיצומו של תהליך המעבר המיגדרי שלא "עוברות/ים" מתייחסים לעיתים קרובות כאילו היו "מלכות דראג" חושפניות באופן מופרז, או "טרנסווסטיטים שיצאו משליטה" ומראים עצמם בציבור בלא בושה. בני-אדם רבים מגיבים בעוינות כלפי אותם שבמעבר-מיגדרי, משום שהם מבלבלים בין אלה ובין הסטריוטיפים של "סוטי-מין" הנפוצים באמצעי התקשורת בהקשר למין. אפילו א/נשים הומוסקסואליים מוצאים עצמם פעמים רבות חשים שלא בנוח בסביבת א/נשים טרנסג'נדריים ש'נראים', ועשויים לחוש שא/נשים TG/TS מטילים על הקהילה הגדולה יותר תדמית מוזרה ובלתי נכונה של "א/נשים הומוסקסואליים". באופן דומה, גברים שהם עצמם טרנסווסטיטים 'בארון', ועשויים לחוש רגשי-אשמה עזים ומבוכה בגלל הרגלי ה'התלבשות' שלהם עצמם, חשים לעיתים קרובות אי-נוחות עזה ופחד כאשר הם נתקלים בא/נשים טרנסג'נדריים ש'נראים'.   

 

אותם רגשות בושה ומבוכה יכולים לעיתים להתעורר אצל גברים הומוסקסואלים שהם 'עמוק בארון' כאשר הם רואים נשים טרנסג'נדריות ש'נראות', משום שלעיתים קרובות הם מבלבלים טרנסג'נדריזם עם הומוסקסואליות. גם אז, כל תחושה של משיכה מינית כלפי אדם טרנסג'נדרי ש'נראה' יכולה להיות המקור לתחושת אי-נוחות עמוקה להרבה בני-אדם עם תחושות חוסר-ביטחון בנוגע לזהות המיגדרית ו/או הנטיה המינית שלהם/ן עצמם/ן.  

 

קיימים גם הרבה בני אדם המתייחסים לכל ביטוי של טרנסג'נדריות – כמו גם לכל ביטוי של נטייה מינית שאיננה נורמטיבית – כאל בחירה בכוונה תחילה, המסמלת לא יותר מאשר תאווה אישית "להנאות החיים", "לזעזע את הסדר החברתי התקף והוותיק" או "להביא לפורקן מחלת נפש". בני אדם שמחזיקים בנקודת השקפה זאת נוקטים כלפי א/נשים בקהילת הלהט"ב במונח "סגנון חיים" (“lifestyle”), שממנו משתמע כי הזהויות המיגדריות והמיניות הלא נורמטיביות הן גחמות, הן לא מהותיות, ובסופו של דבר הן בלתי תקפות. למרבה הצער, חשיבה לקויית-מידע, בלתי-נכונה ומלאת-סטיגמות שכזאת מועברת לעיתים קרובות מדור לדור בבית, ובקרב קבוצות דיון בבתי הספר שלנו ובמוסדות אחרים.       

 

כמוכן, כפי שנראה בחלק ב', רבים במקצוע הפסיכיאטרי עדיין מתייחסים לטרנסג'נדריזם ולטרנססקסואליזם כאל "מחלות נפש" {ממש כפי שהרבה פסיכיאטרים מתייחסים ל'התלבשות' כאל מחלת נפש, ומכנים זאת "פטישיזם טרנסווסטי"), ותופעות אלו עדיין מסווגות כך במהדורה הרביעית של "המדריך לאבחון ולסטטיסטיקה של הפרעות נפש"משנת 2000, ( Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) – המכונה בקיצור DSM-IV-TR (2000). רשימות אלו שעבר זמנן הינן המקור להכתמה עזה נוספת של א/נשיםTG/TS  בסטיגמות, ע"י רבים מקרב הקהילה הרפואית והחברה בכללותה, משום שבדרך כלל מאשימים בני-אדם הנחשבים "חולי נפש" בזה שהם גורמים לעצמם את הבעיות, ועוטים עליהם סטריוטיפים כאלו שמפחידים אחרים.

 

יתר על-כן, בהרבה דתות מבוססות קיימים כללי 'טאבו' חמורים כנגד כל צורה של התנהגות הקשורה בשונות מיגדרית, ולעיתים קרובות הן מציגות א/נשים עם שונות מיגדרית - בעמדותיהן הרשמיות, בלימודיהן ובטקסיהן – באופן שטני, מגוכח וראוי לרדיפה. 

 

מסיבות אלו ורבות אחרות, טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליזם (במיוחד טרנססקסואליזם MtF) היו בהיסטוריה של החברה המערבית "מצבים חברתיים לא אהודים". לרוע המזל, התמשכות תגובות עויינות מצד אחרים יכולות לסבך ואף להרוס למישהי את המעבר המיגדרי, במיוחד אם בעיות במקום עבודתה עולות לה בפרנסתה. אסור להמעיט בחשיבות הכאב האישי העצום שחשה מי שהמעבר המיגדרי שלה נבלם או מוכשל (ראו את סיפורה של רוקסנה (Rexanne) ב סופה הטראגי של טרגדיה) .

 

יש לקוות שהציבור בכללותו יגיע יום אחד לתובנה שא/נשים TG ו-TS, אשר 'נראים' במעבר מיגדרי, פועלים על פי ציוויים ביולוגיים עמוקים, ומנסים/ות באופן נואש לתת מענה לבעיית אי-ההלימה המיגדרית העמוקה שלהן/ם. אין לחשוש מבני אדם כאלה, ואין להטיל בהן/ם סטיגמות בגין המאמצים שלהן/ם לתת מענה לבעייה שלא הן/ם יצרו.   

 

 

גוונים של אפור: צירופים ומצבי-ביניים של מיגדר והעדפת בן/ת זוג:

 

כמובן שדברים אינם כה פשוטים כפי שהיו עשויים להיראות במהלך דיונינו עד כה. דברים אינם אך ורק שחור ולבן. במקום זאת, קיימים הרבה גוונים של אפור על פני הרצף של המצבים המיגדריים.

 

גם לחלק מהא/נשים ההומוסקסואליים והלסביות יש התחבטויות של זהות מיגדרית. למשל, מישהו שבתחילה מצא לעצמו מקום בקהילה הגאה בתור כאילו 'נער נשי', ואח"כ אימץ לעצמו תווית של מלכת דראג, עשוי/ה במקום זאת להיות בעצם טרנסג'נדרית או אף טרנססקסואלית בעוצמה חזקה. לחלק מהא/נשים המאד-טרנסג'נדריים יש העדפה מינית לבני/ות זוג מאותו המין. חלק מה/אנשים, לרבות א/נשים טרנסג'נדריים, עשויים להיות ביסקסואליים ולהימשך לבני/ות זוג לאהבה משני המינים. מתעוררות אז שאלות כמו 'האם האשה TS לפני-הניתוח, האוהבת אשה, הינה הטרוסקסואלית או לסבית'. בכל המקרים האלה, ניתן לראות כיצד הנטיה שלנו לתת במהירות "תיוג" לא/נשים מכניסה אותה לסיבוכים לשוניים, לתיוג-שגוי ולבילבולים.

 

למשל, אם אנו שומעים ששני בני הזוג לאהבה הם "זכרים גנטיים", הרבה תרחישים שונים אפשריים למה שבאמת קורה שם. יכול להיות שהם פשוט שני גברים הומוסקסואליים, המגדירים עצמם כבעלי זהות-מיגדרית גברית, ומערכת היחסים הזאת נראית לשני השותפים בה כמערכת בין שני גברים. ואולם, שותף אחד יכול להיות גבר סטרייטי אשר התאהב באדם שהוא טרנסג'נדרי מאד, או באשה טרנססקסואלית לפני-הניתוח. שני השותפים במערכת יחסים שכזאת חשים בדרך כלל שהם מאוהבים כבאהבת גבר ואשה (ללין היו כמה פרשיות אהבים שכאלה כשהייתה נערה TS צעירה לפני-הניתוח). מצד שני, שניהם עשויים לזהות עצמם בטעות בתור "הומוסקסואלים" ולהתייחס למערכת היחסים כהומוסקסואלית, על-אף שכמעט בכל המובנים זוהי באמת מערכת יחסים בין גבר לאשה.

 

אותו סוג סיבוכים יכול להתעורר ביחסים בין שתי נקבות גנטיות, תלוי בהגדרות הזהות המיגדרית אצל שתי האוהבות - של האחת ושל השניה. ודברים יכולים להיעשות עוד יותר מטושטשים כמו במקרה שאחת או שתי האוהבות TG בעוצמה בינונית, ו/או אם אחת או שתיהן לא מגלות את הזהות הטרנסג'נדרית לאהובה השנייה. יותר מזה, חישבו מה קורה אם אחת/ד האוהבות/ים במערכת יחסים לסבית או הומוסקסואלית היא/וא טרנסג'נדר, ולבסוף מבצע/ת מעבר מיגדרי. לדוגמה, סיפור מאת שרה קורבט (Sara Corbett), שהתפרסם לאחרונה בניו-יורק טיימס מגזין (New York Times Magazine), מעלה את השאלה  "האם שינוי מין משמעותו סוף מערכת היחסים?"  הסיפור הוא על שתי נשים, כריס ודבי, שהיו אהובות לסביות, ולהן בת קטנה בשם חנה (דבי עברה הפרייה בתרומת זרע אנונימית). בכל אופן, כריס היה/תה טרנסג'נדר בעוצמה גבוהה וביצע מאוחר יותר מעבר מיגדרי (FtM), ועבר ניתוחים וטיפולים הורמונליים בטסטוסטרון כדי להפוך לגבר. המעבר המיגדרי שלו עורר בהתחלה הרבה שאלות וקשיים במערכת היחסים הזאת, אשר החזיקה מעמד ואף העמיקה. דבי שוב בהריון, ועתה הם מצפים לתינוק זכר. זהו סיפור יפהפה על שני בני-אדם אוהבים, ועל המשפחה שהם יצרו.

 

כריס ודבי, עם הבת חנה

 [מתוך הניו-יורק טיימס מגזין מה-14 באוקטובר 2001]  

 

 

עוד מצב נפוץ הוא מעבר מיגדרי מאוחר בחיים, של נשים TS לא-מנותחות, לאחר שנישאו לנשים והולידו עימן ילדים. זה איננו מפתיע, בשל הלחץ החברתי הממושך על טרנססקסואליות MtF שהיו בארון בעודן צעירות "לצאת עם בחורות", ובשל כמיהתן של טרנססקסואליות בארון לאיזשהו סוג של איניטימיות וחברות אנושית קרובה. בהרבה מאותם מקרים, לאשה של אותה טרנססקסואלית אין כל מושג ש"בעלה" חושב/ת על עצמו/ה כעל אשה, רוצה באופן גופני להיות אשה, וחש שהנישואים הם למעשה מעין מערכת יחסים לסבית. רק אם הטרנססקסואלית בארון תתעמת לבסוף עם הבעייה ותבקש עזרה, תגלה האשה את האמת. במרבית המקרים, מערכות יחסים שכאלו יגיעו בהדרגה לקיצן אם הבעל יבצע מעבר מיגדרי MtF. אבל בכמה מקרים (כמו במקרה של כריס ודבי) מערכות יחסים אלו עשויות להישאר ללא פגע אם שתי השותפות מאד אוהבות זו את זו ומסוגלות להסתגל לשינויים הגופניים עם התקדמות המעבר המיגדרי.         

 

שתי הקהילות גם יחד – הסטרייטית והלהט"בית – מכירות במידה הולכת וגדלה בכך שא/נשים עם שונויות וצירופים מסוג כזה אינם כה נדירים, והן מכבדות אותם בלא כל צורך לתייג א/נשים אלה בתוויות צרות של מיניות או מיגדר. המציאות היא שהעדפותיהן/ם של א/נשים בשותפים לאהבה – בין אם הן/ם נמשכות/ים ל"אותו המין" ו/או "המין הנגדי" – יכולות להתמקד במאפיינים המיניים, או במאפיינים המיגדריים, או באיזשהו שילוב של שני הגורמים האלה.

 

להתעלות מעבר ל"תיוג", ובמקום זאת לחשוב על תחושות מיגדר, התנהגויות מיגדריות ומסלולי התפתחות מיגדרית

 

ראינו עד עתה שקיימים הרבה אופנים וצירופים של מצבים מיגדריים, המשתרעים על-פני טווח נרחב ורציף של אפשרויות. אלו הן עובדות מרכזיות המשפיעות באופן עמוק על חייהם של בני אדם רבים מאד, הנמצאים/ות במערכות הדוקות של יחסי אהבה. לרוע המזל, עדיין אין לנו אוצר מונחים ממש נאות כדי לדבר אודות הטווח הרחב הזה של תופעות, ולמרבית הא/נשים לא נותר אלא לאלתר, כאשר הן/ם מתחבטות/ים בהתמודדותן/ם עם בילבולים מיגדריים או זהויות מיגדריות טרנסג'נדריות במערכות יחסי האהבה שלהן/ם.        

 

הנטייה של פסיכיאטרים, פסיכולוגים, רופאים ויועצי מיגדר ל"תייג" אותנו בתור "טרנסווסטיטים", "מתלבשים/ות", "טרנסג'נדריות/ים", "טרנססקסואליות/ים" וכו' יכולה להאפיל במידה רבה על מה שמתחולל בכל מקרה לגופו. לעיתים קרובות, אנשים בעלי שונות-מיגדרית נופלים בעצמם למלכודת הבילבולים והויכוחים לגבי התוויות האלה. יועצי/ות מיגדר ולקוחותיהם/ן  מתעסקים לעיתים קרובות בלי-סוף בשאלות כגון "האם האדם הזה (או האם אני) טרנסווסטיט או באמת טרנססקסואלי?" או, "האם האדם הזה DQ, או TG או TS?" וזה נמשך, ונמשך עוד, כשלעיתים קרובות נוספת מעל גישה שיפוטית, גישה פטרונית, וגישה מכניעה, כשכמה מצבים הם "יותר קבילים" מאשר אחרים, ולהיפך, תלוי עם מי אתם מדברים!  

 

קשיים אלה עם "תיוגים" מזכירים ללין תצפית עתירת-תובנה שנעשתה ע"י אדווין ארמסטרונג (Edwin Armstrong), מהנדס מחקר דגול של תחילת המאה ה-20, שלזכותו הרבה המצאות חשובות שבבסיס טכנולוגיית התקשורת המודרנית:   

 

 

“אנשים ממירים עובדות למילים, ואז מדברים אודות המילים." -

אדווין ארמסטרונג  

 

 

האם לא יהיה זה טוב יותר לשאול שאלות, במקום בעצם לנסות לענות לשאלות חסרות משמעות על תוויות פגומות בהגדרתן, ובעזרתן? יש כאלה ש'מתלבשים', אבל משמעות הדבר איננה בהכרח שהם "טרנסווסטיטים" – ייתכן שלא. הם יכולים להיות, במקום זאת, TG, או TS, או DQ. יש כאלה שעשויים/ות ליטול הורמונים וליהנות מצמיחת החזה שלהם/ן, אבל משמעות הדבר איננה בהכרח הם/ן TS או אפילו TG בגלל העניין הזה! האם הצלחתם/ן לראות עד כמה התיוגים מפריעים?

 

תיוגים מעניקים את האשלייה שאנו עוסקות/ים במשהו אמיתי, אבל כשבודקים לעומק, הם כאילו מתנדפים! אנחנו מה שאנו עושות/ים, מה שאנו מרגישות/ים, איך שאנו מתנהגות/ים, ובאיזה נתיב התפתחות נבחר ללכת. אנחנו תמיד "פרויקט בתהליך", ממש כמו כל יצור-אנושי אחר. לא ניתן להגדיר אותנו פעם אחת ולתמיד, פשוט בזה שינעצו לנו תווית על הגב.

 

מה שקובע באמת זה מה שאת/ה חש/ה בתוכך. מה אומרים לך גופך וליבך שאת/ה צריכ/ה לעשות? באילו פעילויות היית למעשה מעורב/ת? אילו התנסויות עברת למעשה? איזה נתיב התפתחות מיגדרי נראה הגיוני עבורך? אילו שינויים חברתיים וגופניים יכול/ה את/ה וזקוק/ה את/ה לעשותם על מנת למצוא לעצמך מקום גופני/חברתי יותר טבעי ונוח בחיים? האם תוכל/י לבצע שינויים אלה ולהתקדם בנתיב ההתפתחות המיגדרי הזה מבלי להקריב יותר מדי, במקום העבודה, ביחסי המשפחה, ובסיכויים למצוא שותף/ה לאהבה מאוחר יותר בחייך?  

 

עכשיו אלו הן שאלות ממשיות המצריכות תשובות ממשיות. אף אחד לא יכול פשוט "לאבחן" אותך ולאמר לך: את/ה TS, ולפיכך את/ה צריך/ה לעשות X, Y ו-Z". זה פשוט לא עובד ככה. זה הרבה יותר מורכב מ"איבחון".

 

יש כאן כל כך הרבה משתנים שאין זה הגיוני לנסות לנבא "מראש" מי הוא/י CD, לעומת TG לעומת TS. תגלו זאת באמצעות התבוננות במה שהם עושים באופן ממשי במהלך הזמן. חלק מהא/נשים 'מתלבשים' וזה מספיק בכדי לעשותם מאושרים. תוכלו לקרוא להם "-CDים", אבל איך יודעים מה הם עשויים לעבור בעשר השנים הבאות? חלק מהא/נשים ממשיכות/ים הלאה למעבר מיגדרי חברתי (לרוב בעזרת נטילת הורמונים). תוכלו לקרוא להן/ם "TG-ים", אבל מה באמת המשמעות של זה? אחרי הכל, הן/ם יכולות/ים להמשיך הלאה בזמן כלשהו ולעבור SRS, או שהן/ם עשויות/ים לעשות אפילו מעבר מיגדרי חזרה בזמן כלשהו. חלק מהא/נשים ממשיכות/ים הלאה למעבר מיגדרי חברתי ואף עוברות ניתוח לשינוי מין. תוכלו לקרוא להם "TS-יות", אבל כפי שנראה בחלק ב', גם זה הוכח כשגוי בחלק מהמקרים.   

 

הדבר היחידי שבו אפשר להיות בטוחים, כאשר זה נוגע לאחרות/ים, הוא אופני ההתנהגות הממשית שלהן/ם ונתיבי התפתחותם: אם מישהו 'מתלבש', זהו אופן התנהגות ממשי ותוכלו לאמר " האדם הזה 'מתלבש' ". אם מישהו/י עובר/ת מעבר מיגדרי חברתי, זהו אופן התנהגות ממשי ונקודת מפנה בהתפתחותה המיגדרית. תוכלו לאמר "פלוני אלמוני עשה מעבר מיגדרי TG". אם מישהו/י עובר/ת מעבר מיגדרי חברתי וגם עובר/ת SRS, זהו גם כן אופן התנהגות ממשי ונקודת מפנה בהתפתחותה המיגדרית. תוכלו לאמר "פלוני אלמוני עשה מעבר מיגדרי TS". אבל אין כל משמעות לתיוגם של א/נשים אלה בתור CD, TG ו-TS – למעט כמעין "סימן קיצור" להתייחסות מאד לא רשמית לא/נשים אלה. 

 

אנא שימו לב: לין מתכוונת שכאן, באתר האינטרנט הזה, זוהי הדרך שבה יש לפרש תוויות, כלומר, כמין "קיצור", אבל תמיד מכירה במורכבותם העצומה של מצבים פרטניים ובהשתנותם לאורך זמן. חובה עלינו גם להיות פתוחות/ים לתהליכי השתנות, הרחבה והתפתחות של "שפת הקיצורים" הזאת, בד בבד עם התפתחותן של התובנות והמודלים הניסיוניים שלנו אודות חיים טרנסג'נדריים.    

 

תוויות של מיעוט-מיגדרי לא עוזרות להגדיר "מאפיינים של מיעוט מיגדרי" טוב יותר מכפי ש"חלוקת תפקידים" עזרה להגדיר מאפיינים ממשיים משמעותיים בקהילה ההומולסבית. תוויות, על המאפיינים המשוערים שחוברים אליהן, פשוט מקובעות יותר מדי. השפעתן של תוויות על בני-אדם יותר מדי תוחמת ויותר מדי מגבילה. הן חסרות תועלת לצורך חיזוי של מה צריך/ה פלוני/ת לעשות, ואכן יעשו, כאשר יגלו איך היו באמת רוצים לחיות ולהציג עצמם בפני החברה.     

 

רק אתן/ם תוכלו להחליט מה ליבכן/ם וגופכן/ם אומרים לכן/ם לעשות, אילו התנהגויות עליכן/ם לנסות, ובאיזה נתיב מפורט של התפתחות מיגדרית עליכן/ם ללכת. בעשותכן/ם זאת, יהיה עליכן/ם לשקול את הטווח הגדול ביותר של אפשרויות וחלופות. לא לקפוץ למסקנה שאתם ""CD, או אתן "TS", ואז לחקות סטריוטיפים של "מה צריך CD לעשות ומה לא לעשות", או "מה צריכה TS לעשות ומה לא לעשות". לאורך התהליך, אל תהססו להתיר להתפתחותכן/ם המיגדרית לסטות מהנתיב שהיה צפוי בתחילה, לכיוונים אולי בלתי צפויים, בעקבות דברים חדשים שגופכן/ם וליבכן/ם לומדים לחוש לאורך הדרך.

 

באופן דומה, כיום הרבה בני-אדם צעירות/ים, כשהן/ם חושבות/ים על אפשרויות לשותפות/ים לאהבה, מתעלים מעבר לתוויות של "סטרייט" לעומת "הומוסקסואל" או "לסבית", משום שגם תוויות אלו יותר מדי תוחמות ומגבילות את האפשרויות שיש לפלוני/ת למצוא אהבה אמיתית בחיים. עבור הרבה בני-אדם מבוגרים יותר בקהילה ההומולסבית יש לתוויות אלו משמעות אישית עמוקה ותפקיד חשוב בהגדרת זהותם/ן העצמית. בכך, הופכות התוויות לחלק בלתי נפרד מזהותם/ן כבני-אדם, וקיים לחץ חברתי רב של "נאותות-פוליטית הומולסבית" ("gay political-correctness") להיצמד לאותן תוויות ולהשתמש בהן לכולן/ם. ואולם, תוויות שכאלה פשוט לא עובדות עבור הא/נשים הרבות/ים שהן/ם ביסקסואליות/ים, והתפתחות חיי האהבה שלהן/ם תלויה במי שייקרו על דרכן/ם להתאהב בהן/ם.

 

 

להקדמה מצויינת לסוגיות המורכבות שסביב תיוג של זהות, ראו את הספר החדש שבו דנים בקישור  Bay Windows Online :

 

 ספר חדש השׂם על השולחן את הזהות המיגדרית והטרנסג'נדרית:  "נקרא "מוגדרים באמצעות תוארי-שם" ("Pinned Down by Pronouns"), בהוצאת Conviction Books. הקובץ הספרותי מציג אוסף מרשים של 75 כותבים מקומיים – אשר רובם מזדהים כטרנסג'נדרים/ות, ג'נדרקווירים/ות, וקווירים/ות. במבט ראשון, האוסף בן למעלה מ-200 עמודים מציין הישג ספרותי לקהילה הטרנסג'נדרית של בוסטון. לא צריך לציין שזהו כלי ממשי לשנות עמדות ציבוריות סביב סטריוטיפים מיגדריים. אך הספר מבליט גם את הלכידות הקהילתית הגואה בעיר. קהילה המאוחדת ביעדיה לקרוא תיגר על השפה, על כך שהשפה 'מהנדסת' רק שני מיגדרים, וההנחות הנובעות מכך על מה שמאפיין גבר, מה שמאפיין אשה, ומה שמאפיין אותנו כיצורי אנושי. "תחת המונחים טרנסג'נדר וג'נדרקוויר, רוצים חלק מאיתנו למתוח את הבינריות המיגדרית, חלק רוצים לרסק אותה, וחלק רוצים להציל אותה", הסביר לי תורנהיל (Lee Thornhill), המו"ל של Conviction Books. "[אבל] כולנו רוצים שיראו אותנו בתור מי שאנחנו." "       

 

 

פתיח קצר

טרין לויט (Taryn Levitt )

בתוככי דפים אלה אנו מגיבים. מגיבים לתאוריות שמוחקות אותנו...
לספרים שנכתבו אודותינו אבל אף פעם לא למעננו, לרופאים שרואים אותנו רק בתור מופרעויות,
למשפחות שמהן יצאנו - שהתכחשו לנו, למשפחות שבחרנו - שלקחונו לתוכן, לאלו האוהבים אותנו, לאלו הרוצים במותנו, לאלו האומרים "חיינו הם בלתי אפשריים"(אב רייבק -
Abe Rybeck). חיינו הם לא רק אפשריים. חיינו הם מהפכניים.        

 

- מתוך  Pinned Down by Pronouns 

 

 

 


 

בחלק הבא נשווה ביתר פירוט את הטווח של מעברים מיגדריים טרנסג'נדריים ((TG וטרנססקסואליים (TS). כפי שנראה, הטווח הרחב של מעברים מיגדריים המתרחשים כיום מרחיב עוד את המעטפת של מה שמוכר בכינוי "המרחב המיגדרי", שבתוכו יכולים א/נשים לחיות חיים מספקים. 'מסעות-חקר' אישיים אלה מספקים לנו בלא הרף תסריטים על הרבה "נתיבי התפתחות מיגדריים" חדשים (כלומר, רצפים של "מצבים מיגדריים") במהלך החיים. תוך כדי התהליך משתפרת זרימת המידע לו אנו זוכות/ים, על איך יכול/ה מישהו/י לעשות בהצלחה מעבר-מיגדרי מכל מצב מיגדרי התחלתי נתון, להמשיך דרך מצבי‑ביניים שונים, ולבסוף להתיישב במצב מיגדרי שהוא נוח, מתאים ואמיתי עבור אותו אדם.      

 

 

המשיכו לחלק הבא:

חלק ראשון א': המשך טרנסג'נדריזם : (עברית) 

 

 

 

Reset on 4-21-07

V-4-16-06

 

דף הבית של לין:

http://www.lynnconway.com

http://ai.eecs.umich.edu/people/conway/conway-Hebrew.html : עברית