LynnConway.com Web
 

 

מידע בסיסי אודות TG/TS/IS

מאת לין קונווי

http://www.lynnconway.com/

Copyright @ 2000-2005, Lynn Conway.

All Rights Reserved.

 

Translation by YFH

LC update 7-27-07 

 

חלק ראשון א':

מושגי יסוד בנושאי מיגדר וטרנסג'נדריזם (המשך) 

English

 

 

חלק ראשון: מושגי יסוד בנושאי מיגדר וטרנסג'נדריזם : (עברית)

חלק ראשון א': המשך טרנסג'נדריזם 

  חלק שני: טרנססקסואליות  ( MtF ) : (עברית)

חלק שלישי: חיים כאשה לאחר המעבר המיגדרי 

 

 


 

 

חלק ראשון א' – תוכן העניינים:

 

 בתוך ארון הבגדים של אמא שלי: חלומות הילדות על הנשיות. 

 ההבדלים בין מעבר טרנסג'נדרי  ( TG )  ומעבר טרנססקסואלי  ( TS ) . 

 חשיבה מחדש על אפלייה ופשעי-שנאה כלפי בני-אדם הומוסקסואליים וטרנסג'נדריים. 

 למרבה הצער, טרנספוביה מופגנת לעיתים קרובות גם ע"י הומוסקסואלים, לסביות ופמיניסטיות (וכיצד זה משתנה כיום). 

 הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר בורחים/ות מהבית, או בעצם "נזרקים/ות מהבית". 

 הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר מקבלים את העזרה ממשפחותיהם/ן. 

 אבל, אפילו הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר מתקבלים/ות ע"י משפחותיהם/ן ניצבים/ות בפני המון סכנות ממש עכשיו. 

 מאמצים להרחיב את מלוא ההגנה על זכויות האדם לטרנסג'נדרים/ות. 

 השוני במצב הטרנסג'נדרים/ות והטרנססקסואלים/ות בארצות שונות ברחבי העולם: תמונת מצב. 

 התפקיד העצום שממלא האינטרנט כיום בעזרה לטרנסג'נדרים/ות ולטרנססקסואלים/ות. 

 תקוות לעתיד. 

 

 

 


 

 

בתוך ארון הבגדים של אמא שלי: חלומות הילדות על הנשיות

 

"ארון הבגדים של אמא שלי היה מקום-מקדש וכדור-בדולח גם יחד, מקום שבתוכו השתחררתי מן העולם ומקום שבו, מבעד למלמלה של בגדי אימי, חזיתי את עצמי בעתיד. בתוך ארון הבגדים של אימי חושיי ניעורו לחיים. הניחוחות של בושם, משחת נעלים, צמר, עור; המגע של סאטן, קטיפה, משי, שיפון – לדברים האלה היה את הכוח לעורר חלומות ופנטזיות....   

 

ולמרות שזה לא היה אסור, תמיד פחדתי להיכנס אליו. פחדתי ממה? להיתפס? סביר יותר שפחדתי למצוא משהו, רמז כלשהו שיחשוף את העולם המיסתורי שידעתי כי יום אחד אכנס לתוכו, העולם של להיות אשה." – אוגניה צוקרמן (Eugenia Zukerman)

 

א/נשים רבות/ים הקוראים דף זה יניחו שמילים אלו הן הזיכרונות של אשה טרנססקסואלית. אבל הן לא. אלו הן המילים של הסופרת הבולטת וכתבת הטלוויזיה אוגניה צוקרמן, והן לקוחות מהשער האחורי של ספרה החדש, הראוי לציון  בתוך ארון הבגדים של אמא שלי: הזמנה להיזכר. 

 

בספר נפלא זה, אוספת אוגניה את זכרונות הילדות של ארבעים ושלוש נשים, זכרונות המתמקדים במשיכתן העזה לדברים המיסתוריים שמצאו בתוך ארון הבגדים של אמא שלהן, והפנטסיות אודות עולם הנשיות שנגלו להן בדרך זאת. רבות מהנשים מתארות תחושות חושניות, רבות עוצמה עד כדי כישוף, בעת שחקרו ומדדו את הדברים שמצאו שם, בתוככי החמימות, הרכות, הצבעים החיים והניחוחות המתוקים שהיו שם.        

 

הספר הזה מתאר לראשונה עד כמה ההתנסויות האלה רגילות, עבור ילדות קטנות, כחלק מהטקס  של הפיכתן לנשים.

 

 

 

 

בתוך ארונות הבגדים של אימותיהן היו סודות היותן לנשים בבוא העת.

 

...עבור כל אחת מאותן נשים, נראה שפתיחת הדלת של ארון הבגדים של אמא שלה פתחה סכר של זכרונות והרהורים שהרחיקו לכת הרבה מעבר לבגדים ולחפצים אישיים. במהלך הראיונות האלה הן חוו דמעות וצחוק, בד בבד עם תובנות, גילויים דרמטיים, ומסקנות מלאות אהבה. תוצאתם הינה אוסף זכרונות המפעפע אל תוך אגדות ופולחני התבגרות, ולומד את העוצמה, העולצת לעיתים, לעיתים כאובה, של הקשר בין אם לבתה.

   

  אוגניה צוקרמן

 

 

 

מתוך הבנתנו את הטרנסג'נדריזם, אנו יודעות/ים שאצל ילדים קטנים יש לחלקם ממש אותן התנסויות, ולעיתים קרובות הם מתארים אותן ממש באותו אופן.

 

בעבר, מרבית הא/נשים האמינו שרק ילדים בעלי סטיות-מין נעשים אובססיביים לגבי החפצים של אימותיהם, כאילו שילדות מעולם לא עשו דברים שכאלה. כיום אנו לומדות/ים שהרבה, ואולי אף מרבית הילדות הקטנות מתנסות באותם דברים ממש, ואף אחד/ת לא מאשים אותן בסטיות-מין!

 

לפיכך, ספר זה מסייע לנו להבין את ההתנסויות של אותם ילדים קטנים בתוך ארונות הבגדים של אמא שלהם לא בתור סטייה מינית, אלא בתור אירועי כמיהה חושנית ומשיכה לזהות הבוגרת אשר נדרשת עבורם, ממש כפי שזה אצל כל ילדה קטנה. התובנה הזאת יכולה להיות לעזר רב לאלו החשים בושה ומבוכה, על כך שעשו דברים שכאלו כשהיו קטנים, במיוחד אם הוטבעו עליהם תוויות וסטיגמות ע"י פסיכולוגים, או שזכו לכינויי גנאי מצד א/נשים אחרים/ות, רק משום שעשו את מה שכל-כך טבעי עבור ילדות קטנות.   

 

זהו ספר חשוב אודות מסעות לגילוי הזהות הבוגרת, ואודות טקסי-הקבלה החשאיים, עפי"ר, לאחווה הנשית בתרבותנו. אני ממליצה עליו בחום.

 

הדבר העצוב הוא, כמובן, שבנים שצריכים להיות בנות אינם זוכים לכך שאימותיהם תקבלנה את הכמיהות שלהם ותחזקנה אותן. במקום זאת, הם צריכים למצוא את דרכם בעצמם, ללא כל סיוע ממבוגרים, ובחשאי, בדומיה ובפחד. כזה הוא נטל-העבר של הילדות, שהרבה נשים טרנססקסואליות מביאות עימן לתוך שנות המעבר המיגדרי שלהן.    

 

 

ההבדלים בין מעבר טרנסג'נדרי  ( TG )  ומעבר טרנססקסואלי  ( TS ) :

 

קיימים הרבה נתיבים שבהם יכולות/ים לפסוע בני-אדם טרנסג'נדריים MtF בדרכם להפוך לנשים.

 

במהלך העשורים האחרונים הרבה נשים טרנססקסואליות עשו  מעבר מיגדרי טרנססקסואלי , שכלל הן שינוי מיגדרי חברתי והן ניתוח "שינוי מין" של אברי המין, ואז עברו לחיות חיים מוצלחים במיגדר החדש שלהן. סיפורים רבים בתקשורת על מיקרים אלה עזרו לחברה להפוך בהדרגה ליותר מודעת, יותר סובלנית ויותר פתוחה לקבל את הרעיון של מעבר מיגדרי TS. במרבית הארצות יש כיום נהלים מבוססים היטב לשינוי שם ומין ברשומות הציבוריות עבור אלו אשר משלימות מעבר מיגדרי TS. למעסיקים רבים אפילו יש עתה נהלים מוכנים כדי לשרת בני אדם הנמצאים בתהליכי מעבר מיגדרי TS.

 

בתקופה האחרונה, הרבה נשים טרנסג'נדריות, שלהן אין תחושות טרנססקסואליות בעוצמה גבוהה, החלו לעבור בגלוי  מעבר מיגדרי טרנסג'נדרי .  חלק הן 'מתלבשים' שתחושות ה-TG והצורך לעטות זהות-חברתית נשית הכריעו אצלם לבסוף את הכף. אחרות הן מלכות דראג שתקופה ארוכה נהנו להשתתף בהופעות דראג, אבל אז הן הכירו לבסוף בעוצמתן של התחושות המיגדריות המעורבות. מרביתן של אלה שבמעבר המיגדרי מתחילות אותו בנטילת הורמונים נשיים במינון צנוע (מספיק כדי ליצור מידה מסויימת של נישוי) ובטיפולי אלקרוליזה לסילוק שיער הפנים. לאחר שעברו מידה מסויימת של נישוי, הן מעתיקות את המיגדר החברתי הקבוע (full-time) שלהן בכך שהן מתלבשות כנשים במידה מסויימת, משנות בהדרגה את קולן ואת התנהגויותיהן, מאמצות לעצמן שם נשי, ומשיגות לעצמן מסמכי זיהוי נשיים כלשהם. בדרך זאת, הן משיגות מידה הולכת וגדלה של מעבר מיגדרי חברתי מבלי לעבור ניתוח SRS טרנססקסואלי. 

 

כשהא/נשים הטרנסג'נדריים/ות נעשו מודעים/ות יותר לאפשרויות לעשות מעבר מיגדרי חברתי, עלה מספרם של מעברים מיגדריים TG אלה באופן דרמטי. יועצי מיגדר רבים רואים כיום הרבה יותר כאלה שעושים מעבר מיגדרי טרנסג'נדרי מאשר כאלה שעושים מעבר מיגדרי טרנססקסואלי, במיוחד בקרב המטופלות/ים המבוגרות/ים יותר. הכרה בתקפותו של המעבר המיגדרי הטרנסג'נדרי הינה מגמה חדשה בעלת חשיבות, שכן על פני הרצף המיגדרי הרחב, קיימים בבירור הרבה יותר א/נשים טרנסג'נדריות/ים מאשר א/נשים טרנססקסואליות/ים.

 

חלק מאלו שבמעבר מיגדרי TG עוברות חברתית לתפקיד "טרנסג'נדריות" במקום לנסות להפוך לנשים ש'עוברות'. ייתכן שבתהליך המעבר המיגדרי הן חשות למעשה אי-נוחות באשר להפיכתן ל"נשיות לגמרי" בהופעתן ובהתנהגויותיהן, ובמיוחד אי-נוחות לגבי שינוי באברי המין שלהן. במקום זאת, הן חשות צורך לאמץ תפקיד חברתי טרנסג'נדרי או אנדרוגינוס, אשר מתאים טוב יותר לזהותן המיגדרית המעורבת. TG שכאלה נשארות לעיתים קרובות בהופעה טרנסג'נדרית 'בין-לבין', ונוח להן בזהות הזאת, וחייהן החברתיים מחוץ לעבודה כוללים בדרך כלל א/נשים מהקהילה הטרנסג'נדרית. הרבה פעילי-ציבור טרנסג'נדריים, מנחי קבוצות תמיכה, דוברים בענייני טרנסג'נדריזם וכו', הינן/ם א/נשים בעלות/י זהויות טרנסג'נדריות גלויות שכאלה.

 

TG אחרות במעבר מיגדרי מרחיקות לכת הרבה יותר במגמה להפוך לנשים ש'עוברות' חברתית (אבל מבלי לעבור SRS), וחלקן מצליחות מאד בהשגת יעד זה. חלק מהן אף מצליחות לבסוף להתמזג בחברה (אם כי לא מינית) בתור נשים. 

 

כשאנו חושבות על מרחב האפשרויות הזה, אפשר להיווכח ש"השלמת" מעבר-מיגדרי TG זה עניין יחסי, תלוי ביעדים של העושה אותו. "השלמה" - תלוי לאן שואפים להגיע כדי לאמר "הגענו" - ויש הרבה נקודות סיום אפשריות.

 

לחלק מהא/נשים TG ניתן כיום לבצע מעבר מיגדרי תוך כדי היותם/ן מועסקות/ים בעבודה מקצועית יציבה, פשוט ע"י הודעה למעבידים שהן/ם "עושות/ים מעבר מיגדרי", מבלי להיכנס לפירוט האם זהו מעבר מיגדרי TG או TS. רוב המעסיקים והעמיתים לעבודה פשוט מניחים שהאדם הזה עושה מעבר מיגדרי TS, במיוחד אם אותו אדם משקיע מאמץ להיעשות אשה ש'עוברת' ממש. הן יכולות אז להמשיך בדרך הסלולה היטב עבור מעבר-מיגדרי TS, למעט העובדה שעל-אף הנישוי באמצעות אסטרוגן, לעולם אינן עוברות SRS להפוך עצמן גניטלית לנשים.

 

מעברים מיגדריים שכאלה יכולים לאפשר לנשים טרנסג'נדריות למצוא הקלה למצוקתן ומקום נוח יותר בחברה. וכן, בכך שאינן עוברות ניתוח טרנססקסואלי, הן יכולות לשמור על אברי המין הזכריים שלהן וליהנות מהם, ולקיים מערכת יחסים מינית עם שותפים ממין או מיגדר כלשהם.  

 

כמובן שהשימוש החופשי במונח "מעבר מיגדרי" מוביל לפעמים לבילבול, אפילו בקרב נשים TG ו-TS עצמן. למשל, אם מישהי אומרת "המעבר המיגדרי שלי היה ב-1991", אנו נשארות עם השאלה המביכה האם זוהי אשה TG או אשה מנותחת TS – שאלה שיכולה להיות משמעותית מאד במצבים חברתיים כמו יציאה לבילוי משותף או 'שידוך' לבילוי עם מישהו/י. אבל אם מישהי אומרת "אני טרנסג'נדרית, ועשיתי את המעבר ב-1991", ברור לנו מצבה הטרנסג'נדרי. באופן דומה, אם מישהי אומרת "אני אשה טרנססקסואלית ועברתי SRS ב-1991", ברור לנו מצבה כאשה מנותחת.  (אשה שעדיין בשלב 'התנסות בחיים ממשיים' לקראת הניתוח עשוייה להבהיר את מצבה טוב יותר בכך שתאמר "עשיתי מעבר מיגדרי בשנה שעברה ואעבור SRS בערך בעוד שנה").

 

לסיכום: אדם טרנסג'נדרי MtF מבצע/ת מעבר-מיגדרי חברתי, על-מנת לחיות, כלפי חוץ, כאשה טרנסג'נדרית בחיי היום יום החברתיים שלה. האדם הטרנססקסואלי MtF מבצע/ת לא רק מעבר מיגדרי חברתי אלא גם שינוי פיסי של המין (באמצעות SRS), כך שהיא יכולה לחיות באופן מלא כאשה ואף לתפקד כאשה בחיי האהבה האיניטימיים שלה.    

 

למרבה הצער, הרבה א/נשים שעשו מעבר מיגדרי TG מתביישות, ללא הצדקה, במיגדר הפיסי המעורב בו מצוי גופן, ולעיתים קרובות הן פוחדות מחשיפה הרבה יותר מאשר נשים TS מנותחות. רבות מסתירות את מצבן הטרנסג'נדרי בכך שהן אומרות שהן "טרנססקסואליות". אם סטטוס אברי המין שלהן נחשף או מתגלה איכשהו, לעיתים קרובות הן אומרות שהן "טרנססקסואליות לפני-ניתוח" ("pre-op transsexuals") או "טרנססקסואליות בלא-ניתוח" ("non-op transsexuals") בתור הסבר לסטטוס המיגדרי המעורב שלהן.

 

כיום, למרבה המזל, הרבה נשים שעשו מעבר מיגדרי TG קולטות שזהות מיגדרית מעורבת הינה זהות מיגדרית ממש אמיתית, ואין סיבה שיחושו בושה בשל היותן בי-מיגדריות, בין-מיגדריות או אנדרוגינוסיות. כיום, רבות יותר מבין אלה שעשו מעבר מיגדרי TG מזדהות כ"טרנסג'נדריות" ואומרות שנוח להן בדרך זו. בזכות היותן טרנסג'נדריות בגלוי, הן מתחילות להעניק דמויות מודל לחיקוי לאחרות המקוות לחיות בתור נשים, אך אינן רוצות "ללכת עד הסוף" ולהפוך לנשים במובן של אברי מין.  

 

בינתיים, לעולם אין ללחוץ על אף אדם TG לחשוב שמעבר מיגדרי משמעותו, אוטומטית, שיש לבסוף לעבור SRS. לחץ שכזה נובע ממודלים מיושנים של מיגדר דו-קוטבי, שאינם מרשים "אף אחד באמצע" בין זכר לנקבה. בני-אדם טרנסג'נדריים אינם צריכים לחוש אנוסים לאמר שהם "לפני-ניתוח" או "בלא-ניתוח". זה צריך להיות ממש נכון לאמר "אני טרנסג'נדר/ית", אם זוהי הזהות הפנימית האמיתית של פלוני/ת.  

 

באופן דומה, לעולם אין לאמר לאותן בנות טרנססקסואליות אשר זקוקות למעבר מיגדרי TS – אשר ממש צריכות להיות בנות, גופנית וחברתית גם יחד – כי "הן 'מאמינות' בהשקפה סטריוטיפית של נשיות" או כי "הן צריכות להיות מאושרות לגמרי בתור 'בחוריות' ולא לעבור את "הניתוח המטיל-מום" של SRS. הרבה א/נשים, כולל חלק מקהילות ההומוסקסואלים, הלסביות, הפמיניסטיות ואפילו ה-TG יגידו דברים נוראיים שכאלה לנערות TS צעירות, מתוך חוסר הבנה מוחלט של עומק התחושות הטרנססקסואליות של נערות אלה, ושל עוצמת הצורך שלהן במעבר מיגדרי שלם.

 

השורה התחתונה היא שכל הא/נשים צריכות/ים להיות חופשיות/ים לבצע כל סוג שהוא של שינוי מיגדרי, שלו הן/ם זקוקות/ים, על בסיס תחושותיהן/ם הפנימיות ביותר – בין אם הן/ם זקוקות/ים להפוך לבעלות/י מיגדר משתנה, או לאנדוגינוס, לעשות מעבר מיגדרי TG במידה כלשהי, או לעשות מעבר מיגדרי TS שלם. הן/ם צריכות/ים להיות חופשיות/ים לבסס לעצמן/ם זהות מיגדרית שתהיה הכי טובה עבורן/ם, בלי לחץ בלתי-ראוי מאחרות/ים, ובלי שהחברה תדחק אותן/ם לשוליה על-כך שהן/ם חיות/ים באותה זהות מיגדרית. הן/ם צריכות/ים לחוש חופשיות/ים להצהיר בגלוי אודות זהותן/ם המיגדרית האמיתית, בלא קשר למיקומן/ם על הספקטרום המיגדרי, במקום להתבייש בזהות הזאת, להסתירה אותה, או לחוש לחוצות/ים להציגה באופן לא נכון.

 

יש לקוות שהחברה תתחיל להכיר בתקפותם ובאמיתותם של המצבים המיגדריים המעורבים של א/נשים טרנסג'נדריות/ים, ולהעניק להן/ם את מקומן/ם בתוך החברה בלא ניתוח אברי-המין, ממש כשם שהיא התקדמה בכיוון זה עבור נשים טרנססקסואליות שעשו מעבר מיגדרי TS מלא כולל ניתוח אברי המין.  

 

 

חשיבה מחדש על אפלייה ופשעי-שנאה כלפי בני-אדם הומוסקסואליים וטרנסג'נדריים:

 

בגלל חוסר-ההבנה והבילבול הנפוצים מאד, אודות ההבדל בין להיות הומוסקסואל/לסבית לעומת להיות טרנסגנדר, אפלייה ופשעי-שנאה כנגד א/נשים טרנסגנדריים/ות כמעט תמיד מזוהים בטעות כפשעים כנגד הומוסקסואלים/לסביות. הרוב המכריע של מה שמכונה "פשעי-שנאה נגד הומוסקסואלים/לסביות" הינם פשעים כנגד א/נשים שהשונות המיגדרית שלהן/ם נראית לעין, CD/DQ/TG/TS, ולא כנגד א/נשים שפשוט מוכרים בתור הומוסקסואלים/לסביות. 

 

המפלים/ות והתוקפים/ות עצמם/ן מאמינים/ות לעיתים קרובות שהם/ן מתקיפים/ות "הומואים/לסביות" כאשר הם/ן תוקפים/ות את הטרנסג'נדרים/ות. גם אז, חלק מהקורבנות הם פשוט גברים בעלי מראה נשי, או נשים בעלות מראה גברי, שבכלל אינם/ן הומוסקסואלים, או לסביות, או טרנסג'נדרים/ות. יתרה מכך, ההומוסקסואלים שמותקפים הינם לעיתים קרובות גברים צעירים קטני-גוף ונשיים, ולפיכך נראים "הומוסקסואלים טיפוסיים" (כלומר "מעודנים"). מה ש כנראה מתחיל את הזעם וההתקפות הנוראיות כנגד אותם הומוסקסואלים צעירים זה המראה של נשיות ופגיעוּת ב"זכר". דוגמה טראגית הינה מתיו שפרד (Mathew Shepard), הצעיר ההומוסקסואלי קטן המידות והיפה להדהים, אשר הוכה ועונה עד מוות במדינת ויומינג, ארה"ב, בשנת 1998.

 

מתיו שפרד

[ 1 בדצמבר 1976 – 12 באוקטובר 1998 [

 

 

במקרים רבים, ניצלו פעילים הומולסביים את "אי-הניראות של הטרנסג'נדריזם" בכך שנתנו פרסום לכל ההתקפות שנגרמו עקב שונות-מיגדרית כאילו היו אלה "פשעי-שנאה נגד הומואים ולסביות", מבלי להדגיש את הטרנסג'נדריות או הטרנססקסואליות של הקורבנות, או במקרים אחרים - שונות-מיגדרית גופנית שלהם.

למשל, המקרה שפורסם בהרחבה, של ההכאה עד-מוות של רב"ט בארי ווינצ'ל (Barry Winchell) בבסיס צבא במדינת טנסי בארה"ב, תואר בתחילה כ"פשע-שנאה נגד הומואים ולסביות", הן ע"י קבוצות פעילים הומולסביים והן ע"י התקשורת הכללית. ואולם, ה'מאהב' של ווינצ'ל לא היה גבר אחר – ווינצ'ל מעולם לא יצא עם גברים – אלא הייתה זו אשה טרנסג'נדרית צעירה ויפהפיה בשם  קלפרניה אדמס -  Calpernia Addams   . קאלי הייתה שחקנית ב"מופע דראג" במועדון לילה בו ביקרו החיילים בקביעות. בארי וקאלי נפגש