LynnConway.com Web
 

 

מידע בסיסי אודות TG/TS/IS

מאת לין קונווי

http://www.lynnconway.com/

Copyright @ 2000-2005, Lynn Conway.

All Rights Reserved.

 

Translation by YFH

LC update 7-27-07 

 

חלק ראשון א':

מושגי יסוד בנושאי מיגדר וטרנסג'נדריזם (המשך) 

English

 

 

חלק ראשון: מושגי יסוד בנושאי מיגדר וטרנסג'נדריזם : (עברית)

חלק ראשון א': המשך טרנסג'נדריזם 

  חלק שני: טרנססקסואליות  ( MtF ) : (עברית)

חלק שלישי: חיים כאשה לאחר המעבר המיגדרי 

 

 


 

 

חלק ראשון א' – תוכן העניינים:

 

 בתוך ארון הבגדים של אמא שלי: חלומות הילדות על הנשיות. 

 ההבדלים בין מעבר טרנסג'נדרי  ( TG )  ומעבר טרנססקסואלי  ( TS ) . 

 חשיבה מחדש על אפלייה ופשעי-שנאה כלפי בני-אדם הומוסקסואליים וטרנסג'נדריים. 

 למרבה הצער, טרנספוביה מופגנת לעיתים קרובות גם ע"י הומוסקסואלים, לסביות ופמיניסטיות (וכיצד זה משתנה כיום). 

 הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר בורחים/ות מהבית, או בעצם "נזרקים/ות מהבית". 

 הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר מקבלים את העזרה ממשפחותיהם/ן. 

 אבל, אפילו הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר מתקבלים/ות ע"י משפחותיהם/ן ניצבים/ות בפני המון סכנות ממש עכשיו. 

 מאמצים להרחיב את מלוא ההגנה על זכויות האדם לטרנסג'נדרים/ות. 

 השוני במצב הטרנסג'נדרים/ות והטרנססקסואלים/ות בארצות שונות ברחבי העולם: תמונת מצב. 

 התפקיד העצום שממלא האינטרנט כיום בעזרה לטרנסג'נדרים/ות ולטרנססקסואלים/ות. 

 תקוות לעתיד. 

 

 

 


 

 

בתוך ארון הבגדים של אמא שלי: חלומות הילדות על הנשיות

 

"ארון הבגדים של אמא שלי היה מקום-מקדש וכדור-בדולח גם יחד, מקום שבתוכו השתחררתי מן העולם ומקום שבו, מבעד למלמלה של בגדי אימי, חזיתי את עצמי בעתיד. בתוך ארון הבגדים של אימי חושיי ניעורו לחיים. הניחוחות של בושם, משחת נעלים, צמר, עור; המגע של סאטן, קטיפה, משי, שיפון – לדברים האלה היה את הכוח לעורר חלומות ופנטזיות....   

 

ולמרות שזה לא היה אסור, תמיד פחדתי להיכנס אליו. פחדתי ממה? להיתפס? סביר יותר שפחדתי למצוא משהו, רמז כלשהו שיחשוף את העולם המיסתורי שידעתי כי יום אחד אכנס לתוכו, העולם של להיות אשה." – אוגניה צוקרמן (Eugenia Zukerman)

 

א/נשים רבות/ים הקוראים דף זה יניחו שמילים אלו הן הזיכרונות של אשה טרנססקסואלית. אבל הן לא. אלו הן המילים של הסופרת הבולטת וכתבת הטלוויזיה אוגניה צוקרמן, והן לקוחות מהשער האחורי של ספרה החדש, הראוי לציון  בתוך ארון הבגדים של אמא שלי: הזמנה להיזכר. 

 

בספר נפלא זה, אוספת אוגניה את זכרונות הילדות של ארבעים ושלוש נשים, זכרונות המתמקדים במשיכתן העזה לדברים המיסתוריים שמצאו בתוך ארון הבגדים של אמא שלהן, והפנטסיות אודות עולם הנשיות שנגלו להן בדרך זאת. רבות מהנשים מתארות תחושות חושניות, רבות עוצמה עד כדי כישוף, בעת שחקרו ומדדו את הדברים שמצאו שם, בתוככי החמימות, הרכות, הצבעים החיים והניחוחות המתוקים שהיו שם.        

 

הספר הזה מתאר לראשונה עד כמה ההתנסויות האלה רגילות, עבור ילדות קטנות, כחלק מהטקס  של הפיכתן לנשים.

 

 

 

 

בתוך ארונות הבגדים של אימותיהן היו סודות היותן לנשים בבוא העת.

 

...עבור כל אחת מאותן נשים, נראה שפתיחת הדלת של ארון הבגדים של אמא שלה פתחה סכר של זכרונות והרהורים שהרחיקו לכת הרבה מעבר לבגדים ולחפצים אישיים. במהלך הראיונות האלה הן חוו דמעות וצחוק, בד בבד עם תובנות, גילויים דרמטיים, ומסקנות מלאות אהבה. תוצאתם הינה אוסף זכרונות המפעפע אל תוך אגדות ופולחני התבגרות, ולומד את העוצמה, העולצת לעיתים, לעיתים כאובה, של הקשר בין אם לבתה.

   

  אוגניה צוקרמן

 

 

 

מתוך הבנתנו את הטרנסג'נדריזם, אנו יודעות/ים שאצל ילדים קטנים יש לחלקם ממש אותן התנסויות, ולעיתים קרובות הם מתארים אותן ממש באותו אופן.

 

בעבר, מרבית הא/נשים האמינו שרק ילדים בעלי סטיות-מין נעשים אובססיביים לגבי החפצים של אימותיהם, כאילו שילדות מעולם לא עשו דברים שכאלה. כיום אנו לומדות/ים שהרבה, ואולי אף מרבית הילדות הקטנות מתנסות באותם דברים ממש, ואף אחד/ת לא מאשים אותן בסטיות-מין!

 

לפיכך, ספר זה מסייע לנו להבין את ההתנסויות של אותם ילדים קטנים בתוך ארונות הבגדים של אמא שלהם לא בתור סטייה מינית, אלא בתור אירועי כמיהה חושנית ומשיכה לזהות הבוגרת אשר נדרשת עבורם, ממש כפי שזה אצל כל ילדה קטנה. התובנה הזאת יכולה להיות לעזר רב לאלו החשים בושה ומבוכה, על כך שעשו דברים שכאלו כשהיו קטנים, במיוחד אם הוטבעו עליהם תוויות וסטיגמות ע"י פסיכולוגים, או שזכו לכינויי גנאי מצד א/נשים אחרים/ות, רק משום שעשו את מה שכל-כך טבעי עבור ילדות קטנות.   

 

זהו ספר חשוב אודות מסעות לגילוי הזהות הבוגרת, ואודות טקסי-הקבלה החשאיים, עפי"ר, לאחווה הנשית בתרבותנו. אני ממליצה עליו בחום.

 

הדבר העצוב הוא, כמובן, שבנים שצריכים להיות בנות אינם זוכים לכך שאימותיהם תקבלנה את הכמיהות שלהם ותחזקנה אותן. במקום זאת, הם צריכים למצוא את דרכם בעצמם, ללא כל סיוע ממבוגרים, ובחשאי, בדומיה ובפחד. כזה הוא נטל-העבר של הילדות, שהרבה נשים טרנססקסואליות מביאות עימן לתוך שנות המעבר המיגדרי שלהן.    

 

 

ההבדלים בין מעבר טרנסג'נדרי  ( TG )  ומעבר טרנססקסואלי  ( TS ) :

 

קיימים הרבה נתיבים שבהם יכולות/ים לפסוע בני-אדם טרנסג'נדריים MtF בדרכם להפוך לנשים.

 

במהלך העשורים האחרונים הרבה נשים טרנססקסואליות עשו  מעבר מיגדרי טרנססקסואלי , שכלל הן שינוי מיגדרי חברתי והן ניתוח "שינוי מין" של אברי המין, ואז עברו לחיות חיים מוצלחים במיגדר החדש שלהן. סיפורים רבים בתקשורת על מיקרים אלה עזרו לחברה להפוך בהדרגה ליותר מודעת, יותר סובלנית ויותר פתוחה לקבל את הרעיון של מעבר מיגדרי TS. במרבית הארצות יש כיום נהלים מבוססים היטב לשינוי שם ומין ברשומות הציבוריות עבור אלו אשר משלימות מעבר מיגדרי TS. למעסיקים רבים אפילו יש עתה נהלים מוכנים כדי לשרת בני אדם הנמצאים בתהליכי מעבר מיגדרי TS.

 

בתקופה האחרונה, הרבה נשים טרנסג'נדריות, שלהן אין תחושות טרנססקסואליות בעוצמה גבוהה, החלו לעבור בגלוי  מעבר מיגדרי טרנסג'נדרי .  חלק הן 'מתלבשים' שתחושות ה-TG והצורך לעטות זהות-חברתית נשית הכריעו אצלם לבסוף את הכף. אחרות הן מלכות דראג שתקופה ארוכה נהנו להשתתף בהופעות דראג, אבל אז הן הכירו לבסוף בעוצמתן של התחושות המיגדריות המעורבות. מרביתן של אלה שבמעבר המיגדרי מתחילות אותו בנטילת הורמונים נשיים במינון צנוע (מספיק כדי ליצור מידה מסויימת של נישוי) ובטיפולי אלקרוליזה לסילוק שיער הפנים. לאחר שעברו מידה מסויימת של נישוי, הן מעתיקות את המיגדר החברתי הקבוע (full-time) שלהן בכך שהן מתלבשות כנשים במידה מסויימת, משנות בהדרגה את קולן ואת התנהגויותיהן, מאמצות לעצמן שם נשי, ומשיגות לעצמן מסמכי זיהוי נשיים כלשהם. בדרך זאת, הן משיגות מידה הולכת וגדלה של מעבר מיגדרי חברתי מבלי לעבור ניתוח SRS טרנססקסואלי. 

 

כשהא/נשים הטרנסג'נדריים/ות נעשו מודעים/ות יותר לאפשרויות לעשות מעבר מיגדרי חברתי, עלה מספרם של מעברים מיגדריים TG אלה באופן דרמטי. יועצי מיגדר רבים רואים כיום הרבה יותר כאלה שעושים מעבר מיגדרי טרנסג'נדרי מאשר כאלה שעושים מעבר מיגדרי טרנססקסואלי, במיוחד בקרב המטופלות/ים המבוגרות/ים יותר. הכרה בתקפותו של המעבר המיגדרי הטרנסג'נדרי הינה מגמה חדשה בעלת חשיבות, שכן על פני הרצף המיגדרי הרחב, קיימים בבירור הרבה יותר א/נשים טרנסג'נדריות/ים מאשר א/נשים טרנססקסואליות/ים.

 

חלק מאלו שבמעבר מיגדרי TG עוברות חברתית לתפקיד "טרנסג'נדריות" במקום לנסות להפוך לנשים ש'עוברות'. ייתכן שבתהליך המעבר המיגדרי הן חשות למעשה אי-נוחות באשר להפיכתן ל"נשיות לגמרי" בהופעתן ובהתנהגויותיהן, ובמיוחד אי-נוחות לגבי שינוי באברי המין שלהן. במקום זאת, הן חשות צורך לאמץ תפקיד חברתי טרנסג'נדרי או אנדרוגינוס, אשר מתאים טוב יותר לזהותן המיגדרית המעורבת. TG שכאלה נשארות לעיתים קרובות בהופעה טרנסג'נדרית 'בין-לבין', ונוח להן בזהות הזאת, וחייהן החברתיים מחוץ לעבודה כוללים בדרך כלל א/נשים מהקהילה הטרנסג'נדרית. הרבה פעילי-ציבור טרנסג'נדריים, מנחי קבוצות תמיכה, דוברים בענייני טרנסג'נדריזם וכו', הינן/ם א/נשים בעלות/י זהויות טרנסג'נדריות גלויות שכאלה.

 

TG אחרות במעבר מיגדרי מרחיקות לכת הרבה יותר במגמה להפוך לנשים ש'עוברות' חברתית (אבל מבלי לעבור SRS), וחלקן מצליחות מאד בהשגת יעד זה. חלק מהן אף מצליחות לבסוף להתמזג בחברה (אם כי לא מינית) בתור נשים. 

 

כשאנו חושבות על מרחב האפשרויות הזה, אפשר להיווכח ש"השלמת" מעבר-מיגדרי TG זה עניין יחסי, תלוי ביעדים של העושה אותו. "השלמה" - תלוי לאן שואפים להגיע כדי לאמר "הגענו" - ויש הרבה נקודות סיום אפשריות.

 

לחלק מהא/נשים TG ניתן כיום לבצע מעבר מיגדרי תוך כדי היותם/ן מועסקות/ים בעבודה מקצועית יציבה, פשוט ע"י הודעה למעבידים שהן/ם "עושות/ים מעבר מיגדרי", מבלי להיכנס לפירוט האם זהו מעבר מיגדרי TG או TS. רוב המעסיקים והעמיתים לעבודה פשוט מניחים שהאדם הזה עושה מעבר מיגדרי TS, במיוחד אם אותו אדם משקיע מאמץ להיעשות אשה ש'עוברת' ממש. הן יכולות אז להמשיך בדרך הסלולה היטב עבור מעבר-מיגדרי TS, למעט העובדה שעל-אף הנישוי באמצעות אסטרוגן, לעולם אינן עוברות SRS להפוך עצמן גניטלית לנשים.

 

מעברים מיגדריים שכאלה יכולים לאפשר לנשים טרנסג'נדריות למצוא הקלה למצוקתן ומקום נוח יותר בחברה. וכן, בכך שאינן עוברות ניתוח טרנססקסואלי, הן יכולות לשמור על אברי המין הזכריים שלהן וליהנות מהם, ולקיים מערכת יחסים מינית עם שותפים ממין או מיגדר כלשהם.  

 

כמובן שהשימוש החופשי במונח "מעבר מיגדרי" מוביל לפעמים לבילבול, אפילו בקרב נשים TG ו-TS עצמן. למשל, אם מישהי אומרת "המעבר המיגדרי שלי היה ב-1991", אנו נשארות עם השאלה המביכה האם זוהי אשה TG או אשה מנותחת TS – שאלה שיכולה להיות משמעותית מאד במצבים חברתיים כמו יציאה לבילוי משותף או 'שידוך' לבילוי עם מישהו/י. אבל אם מישהי אומרת "אני טרנסג'נדרית, ועשיתי את המעבר ב-1991", ברור לנו מצבה הטרנסג'נדרי. באופן דומה, אם מישהי אומרת "אני אשה טרנססקסואלית ועברתי SRS ב-1991", ברור לנו מצבה כאשה מנותחת.  (אשה שעדיין בשלב 'התנסות בחיים ממשיים' לקראת הניתוח עשוייה להבהיר את מצבה טוב יותר בכך שתאמר "עשיתי מעבר מיגדרי בשנה שעברה ואעבור SRS בערך בעוד שנה").

 

לסיכום: אדם טרנסג'נדרי MtF מבצע/ת מעבר-מיגדרי חברתי, על-מנת לחיות, כלפי חוץ, כאשה טרנסג'נדרית בחיי היום יום החברתיים שלה. האדם הטרנססקסואלי MtF מבצע/ת לא רק מעבר מיגדרי חברתי אלא גם שינוי פיסי של המין (באמצעות SRS), כך שהיא יכולה לחיות באופן מלא כאשה ואף לתפקד כאשה בחיי האהבה האיניטימיים שלה.    

 

למרבה הצער, הרבה א/נשים שעשו מעבר מיגדרי TG מתביישות, ללא הצדקה, במיגדר הפיסי המעורב בו מצוי גופן, ולעיתים קרובות הן פוחדות מחשיפה הרבה יותר מאשר נשים TS מנותחות. רבות מסתירות את מצבן הטרנסג'נדרי בכך שהן אומרות שהן "טרנססקסואליות". אם סטטוס אברי המין שלהן נחשף או מתגלה איכשהו, לעיתים קרובות הן אומרות שהן "טרנססקסואליות לפני-ניתוח" ("pre-op transsexuals") או "טרנססקסואליות בלא-ניתוח" ("non-op transsexuals") בתור הסבר לסטטוס המיגדרי המעורב שלהן.

 

כיום, למרבה המזל, הרבה נשים שעשו מעבר מיגדרי TG קולטות שזהות מיגדרית מעורבת הינה זהות מיגדרית ממש אמיתית, ואין סיבה שיחושו בושה בשל היותן בי-מיגדריות, בין-מיגדריות או אנדרוגינוסיות. כיום, רבות יותר מבין אלה שעשו מעבר מיגדרי TG מזדהות כ"טרנסג'נדריות" ואומרות שנוח להן בדרך זו. בזכות היותן טרנסג'נדריות בגלוי, הן מתחילות להעניק דמויות מודל לחיקוי לאחרות המקוות לחיות בתור נשים, אך אינן רוצות "ללכת עד הסוף" ולהפוך לנשים במובן של אברי מין.  

 

בינתיים, לעולם אין ללחוץ על אף אדם TG לחשוב שמעבר מיגדרי משמעותו, אוטומטית, שיש לבסוף לעבור SRS. לחץ שכזה נובע ממודלים מיושנים של מיגדר דו-קוטבי, שאינם מרשים "אף אחד באמצע" בין זכר לנקבה. בני-אדם טרנסג'נדריים אינם צריכים לחוש אנוסים לאמר שהם "לפני-ניתוח" או "בלא-ניתוח". זה צריך להיות ממש נכון לאמר "אני טרנסג'נדר/ית", אם זוהי הזהות הפנימית האמיתית של פלוני/ת.  

 

באופן דומה, לעולם אין לאמר לאותן בנות טרנססקסואליות אשר זקוקות למעבר מיגדרי TS – אשר ממש צריכות להיות בנות, גופנית וחברתית גם יחד – כי "הן 'מאמינות' בהשקפה סטריוטיפית של נשיות" או כי "הן צריכות להיות מאושרות לגמרי בתור 'בחוריות' ולא לעבור את "הניתוח המטיל-מום" של SRS. הרבה א/נשים, כולל חלק מקהילות ההומוסקסואלים, הלסביות, הפמיניסטיות ואפילו ה-TG יגידו דברים נוראיים שכאלה לנערות TS צעירות, מתוך חוסר הבנה מוחלט של עומק התחושות הטרנססקסואליות של נערות אלה, ושל עוצמת הצורך שלהן במעבר מיגדרי שלם.

 

השורה התחתונה היא שכל הא/נשים צריכות/ים להיות חופשיות/ים לבצע כל סוג שהוא של שינוי מיגדרי, שלו הן/ם זקוקות/ים, על בסיס תחושותיהן/ם הפנימיות ביותר – בין אם הן/ם זקוקות/ים להפוך לבעלות/י מיגדר משתנה, או לאנדוגינוס, לעשות מעבר מיגדרי TG במידה כלשהי, או לעשות מעבר מיגדרי TS שלם. הן/ם צריכות/ים להיות חופשיות/ים לבסס לעצמן/ם זהות מיגדרית שתהיה הכי טובה עבורן/ם, בלי לחץ בלתי-ראוי מאחרות/ים, ובלי שהחברה תדחק אותן/ם לשוליה על-כך שהן/ם חיות/ים באותה זהות מיגדרית. הן/ם צריכות/ים לחוש חופשיות/ים להצהיר בגלוי אודות זהותן/ם המיגדרית האמיתית, בלא קשר למיקומן/ם על הספקטרום המיגדרי, במקום להתבייש בזהות הזאת, להסתירה אותה, או לחוש לחוצות/ים להציגה באופן לא נכון.

 

יש לקוות שהחברה תתחיל להכיר בתקפותם ובאמיתותם של המצבים המיגדריים המעורבים של א/נשים טרנסג'נדריות/ים, ולהעניק להן/ם את מקומן/ם בתוך החברה בלא ניתוח אברי-המין, ממש כשם שהיא התקדמה בכיוון זה עבור נשים טרנססקסואליות שעשו מעבר מיגדרי TS מלא כולל ניתוח אברי המין.  

 

 

חשיבה מחדש על אפלייה ופשעי-שנאה כלפי בני-אדם הומוסקסואליים וטרנסג'נדריים:

 

בגלל חוסר-ההבנה והבילבול הנפוצים מאד, אודות ההבדל בין להיות הומוסקסואל/לסבית לעומת להיות טרנסגנדר, אפלייה ופשעי-שנאה כנגד א/נשים טרנסגנדריים/ות כמעט תמיד מזוהים בטעות כפשעים כנגד הומוסקסואלים/לסביות. הרוב המכריע של מה שמכונה "פשעי-שנאה נגד הומוסקסואלים/לסביות" הינם פשעים כנגד א/נשים שהשונות המיגדרית שלהן/ם נראית לעין, CD/DQ/TG/TS, ולא כנגד א/נשים שפשוט מוכרים בתור הומוסקסואלים/לסביות. 

 

המפלים/ות והתוקפים/ות עצמם/ן מאמינים/ות לעיתים קרובות שהם/ן מתקיפים/ות "הומואים/לסביות" כאשר הם/ן תוקפים/ות את הטרנסג'נדרים/ות. גם אז, חלק מהקורבנות הם פשוט גברים בעלי מראה נשי, או נשים בעלות מראה גברי, שבכלל אינם/ן הומוסקסואלים, או לסביות, או טרנסג'נדרים/ות. יתרה מכך, ההומוסקסואלים שמותקפים הינם לעיתים קרובות גברים צעירים קטני-גוף ונשיים, ולפיכך נראים "הומוסקסואלים טיפוסיים" (כלומר "מעודנים"). מה ש כנראה מתחיל את הזעם וההתקפות הנוראיות כנגד אותם הומוסקסואלים צעירים זה המראה של נשיות ופגיעוּת ב"זכר". דוגמה טראגית הינה מתיו שפרד (Mathew Shepard), הצעיר ההומוסקסואלי קטן המידות והיפה להדהים, אשר הוכה ועונה עד מוות במדינת ויומינג, ארה"ב, בשנת 1998.

 

מתיו שפרד

[ 1 בדצמבר 1976 – 12 באוקטובר 1998 [

 

 

במקרים רבים, ניצלו פעילים הומולסביים את "אי-הניראות של הטרנסג'נדריזם" בכך שנתנו פרסום לכל ההתקפות שנגרמו עקב שונות-מיגדרית כאילו היו אלה "פשעי-שנאה נגד הומואים ולסביות", מבלי להדגיש את הטרנסג'נדריות או הטרנססקסואליות של הקורבנות, או במקרים אחרים - שונות-מיגדרית גופנית שלהם.

למשל, המקרה שפורסם בהרחבה, של ההכאה עד-מוות של רב"ט בארי ווינצ'ל (Barry Winchell) בבסיס צבא במדינת טנסי בארה"ב, תואר בתחילה כ"פשע-שנאה נגד הומואים ולסביות", הן ע"י קבוצות פעילים הומולסביים והן ע"י התקשורת הכללית. ואולם, ה'מאהב' של ווינצ'ל לא היה גבר אחר – ווינצ'ל מעולם לא יצא עם גברים – אלא הייתה זו אשה טרנסג'נדרית צעירה ויפהפיה בשם  קלפרניה אדמס -  Calpernia Addams   . קאלי הייתה שחקנית ב"מופע דראג" במועדון לילה בו ביקרו החיילים בקביעות. בארי וקאלי נפגשו שם, החלו לצאת בקביעות, והתאהבו עד מאד. בארי, שהיה בחור רגיל ואהב נשים יפות, קיבל את קאלי כאשה לכל דבר על-אף שעשתה רק מעבר מיגדרי טרנסג'נדרי. ואז הוא הוכה למוות בידי חייל אחר, בפרץ של אלימות הומופובית בגלל יחסיו עם קאלי. לאחר אותו אירוע טראגי, התייחסה התקשורת ההומולסבית לקאלי כאל "גבר הומוסקסואלי", במקום כאל אשה טרנסג'נדרית, ובכוונה הרחיקה אותה לשולי הדיווח כדי שמצבה המיגדרי לא יתגלה. הפן הזה של הסיפור התגלה לבסוף במאמר עיתונאי של כתב בשם דוד פרנס (David France) שכותרתו  "לא מתאים שזאת אשה" , בניו-יורק טיימס מגזין ביום א', ה-28 במאי, 2000.

 

מאוחר יותר, בקיץ 2002, עברה קאלי SRS להשלמת המעבר המיגדרי TS שלה, ועתה היא האשה שתמיד רצתה להיות. בשנת 2003, סרט בשם  "נערתו של חייל"  הוצג לראשונה בפסטיבל הסרטים סאנדנס (Sundance), וסיפר את סיפור פרשת אהבתה לבארי וינצ'ל ועל סופה הטראגי של פרשה זו. קלפרניה כתבה ספר בשם  מודל 247  אודות התנסויות חייה, והיא גם מפתחת באופן נפלא  אתר תמיכה לא/נשים TG/TS .

 

 

קלפרניה אדמס נואמת בכינוס בנושא זכויות הומולסביות,
כשמאחוריה דיוקן של החבר שלה, שנרצח, רב"ט בארי ווינצ'ל.

 
 

למרבה הצער, טרנספוביה מופגנת לעיתים קרובות גם ע"י הומוסקסואלים, לסביות ופמיניסטיות (וכיצד זה משתנה כיום):

 

שורה ארוכה של ארועי זיהוי-שגוי במכוון, שנעשו ע"י פעילים הומולסביים, כמו המקרה של קלפרניה אדמס, הובילו למתיחות בין פעילים הומולסביים וא/נשים TS/TG. הזיהוי-השגוי גרם גם לעוד יותר בידוד חברתי ואי-ניראות של א/נשים טרנסג'נדריים/ות. יתרה מכך, הרבה גברים הומוסקסואלים חשובים, כמו הסופר  ג'ים פוראט -  Jim Fouratt   , והרבה פמיניסטיות חשובות כמו  ג'רמיין גריר -  Germaine Greer    ו ג'אניס ריימונד -  Janice Raymond   , הינם/ן טרנספוביים ביותר וקיימו פעילות ציבורית כנגד המאמצים לצמצם את האפלייה נגד א/נשים TG/TS.

 

 פוראט  ידוע לשימצה בקרב א/נשים TG/TS על שטען לזהות בין טרנסג'נדריזם והומוסקסואליות, על שהשווה בין מעבר מיגדרי לבין "טיפולים מתקנים כנגד הומוסקסואליות", ועל שכתב כי נשים טרנססקסואליות מנותחות הן בעצם רק "גברים הומוסקסואליים שקיבלו הכוונה שגוייה" אשר עברו ניתוחים שהטילו בהם מומים.

 

 גריר  מפורסמת בשל התנגדותה הנחרצת ל"שינוי מין" ובשל החדרת טרנספוביה לתוך "התיאוריה הפמיניסטית" המסורתית. כעסה הבלתי רגיל על עצם קיומן של נשים טרנססקסואליות הוא כה עמוק עד שגרם לה (וע"י כך לפמיניסטיות אחרות) להירתם, בשנות ה-1980' וה-90', לציד מכשפות ל"הוצאה מהארון" וביזוי בפומבי של נשים TS מנותחות (כולל הפיסיקאית  רחל פדמאן -  Rachel Padman    באוניברסיטת קיימברידג').

 

 

 עוד על ההפצה הנרחבת של טרנספוביה ואינטרסקספוביה

בידי הפמיניסטית החשובה ג'רמיין גריר:

 

לקראת סוף שנות ה-1990' נעשתה  ג'רמיין גריר  כל כך קשורה בעבותות התיאוריות הפמיניסטיות שלה אודות "חיוניות נשית" כמעט מיסטית (שהתבססו איכשהו על כך ש"יש לה גנים XX") עד שהרחיקה לכת אף יותר וגינתה את כל הנשים-אינטרסקס-AIS על היותן "זכרים שנכשלו", באמרה שהן היו צריכות ללכת ולהיות גברים במקום לחיות בתור נשים. את הרעיון האווילי הזה היא מציעה ע"י ההכללה של נערות-AIS לצד נשים טרנססקסואליות מנותחות בספרה החדש משנת 1999  האשה השלמה -  The Whole Woman   , בפרק עם הכותרת המשפילה 'נשים למראית-עין' ('Pantomime Dames'). היא מסיקה באותו פרק שנשים בעלות AIS ושונויות כרומוזומאליות אחרות לא ממש ראויות להיחשב 'נשים' או שייתיחסו אליהן כאל 'נקבות'. הספר הזה הוא ספר-עיון מקובל בתוכניות "לימודי נשים" באוניברסיטאות ראשיות, והוא עושה שטיפת מוח של טרנספוביה ואינטרסקספוביה לדור חדש של פמיניסטיות באקדמיה.

  

הגינוי המרושע והבלתי-מדעי, בידי גריר, לא רק של נשים טרנססקסואליות אלא גם של נשים-אינטרסקס-AIS, משך אליו ביקורת רבה מהקהילה המדעית, למשל - בטיעוני נגד שהציגו חוקרים בולטים כמו  פרופסור מילטון דיאמונד -  Prof. Milton Diamond   , פרופסור לאנטומיה וביאולוגיה של הרבייה באוניברסיטה של הוואי. לפניכם חלק מ תגובתו של פרופסור דיאמונד לספרה של גריר  מתוך  האתר של קבוצת התמיכה ל- AIS   :

 

"פרופסור גריר היקרה;

 

חלק מספרך הנוכחי "האשה השלמה" העוסק בחוסר-רגישות להורמונים זכריים (AIS) הובא לתשומת ליבי. בעודך כותבת מתוך שכנוע, לרוע המזל את גם כותבת מתוך בורות לגבי המצב הזה, למעט מה שאולי אספת מכמה שבועונים עממיים. זה כאילו שמישהו היה כותב על שיקספיר לאחר שקרא על עבודתו רק במדור ההיתולי בעיתון. את איבדת את לב העניין שבו עסקת.

 

את טוענת, באופן מוזר, שאת כותבת מעמדה של פמיניסטית בכירה. בעוד שאת עשוייה להודות בחפץ-לב בכך שפמיניסטיות יכולות להיבדל בהשקפותיהן לגבי הנשיות שלהן עצמן או לגבי הזדהותן עם היותן-נשים (תהיה אשר תהיה משמעותו של ביטוי זה) את שוללת זכות זאת מאחרות ורואה בכך איזשהו סוג של התחזות. את רואה כחולשה את העובדה שנשים אחרות מקבלות בני-אדם עם AIS (וכן טרנססקסואליות מזכר-לנקבה) בתור נשים לכל עניין ודבר - - -   

 

- - - אבל, ובאופן משמעותי ביותר, את שוללת מאותן בני-אדם את זכויותיהן הפסיכולוגיות, את צרכיהן ותובנותיהן ללכת בעקבות הדחף המיגדרי שלהן בתור נשים. יש לך איזו השקפת עולם צרה של מה זה להיות אשה, וברור שרק אלו שעומדות בקריטריונים הרעועים שלך נחשבות כנראה. האם תשללי מנקבות XX עקרות את זכותן להיחשב נשים? אלו הן נקבות בלתי שלמות על-פי הגדרתך. האם תצאי חוצץ גם נגד נשים שעברו כריתת רחם? גם אלו הן נקבות בלתי שלמות על-פי הגדרתך.

 

נשים-AIS עושות ככל יכולתן על-מנת ללכת בעקבות ליבן וראשן, לנוכח מצב רפואי טבעי, אף כי נדיר. זה עצוב שמרוב עצים לא ראית את היער, כשכל מה שאת מסתכלת בו זה כרומוזומים ואברי-רביה של הפרט, ומתעלמת מהחלק המרכזי ביותר באדם – זה שעושה אותו/ה אנושי/ת – המוח והנפש שלו/ה.

 

האם אוכל להציע לך לפגוש כמה נשים-AIS ולשוחח עימן? תיווכחי שזה מעניק תובנות ממש כמו ביקור במחזה טוב של שייקספיר. 

 

שלך,

ד"ר מילטון דיאמונד

פרופסור - - - "

 
 

 

 ריימונד -  Raymond    (פרופסור  באוניברסיטת מסצ'וסטס  ) ידועה מאד בחוגים לסביים פמיניסטיים בשל ספרה הטרנספובי ביותר  "האימפריה הטרנססקסואלית: ממה עשויה הבחורית"  (The Transsexual Empire: The Making of the She-Male"), ספר שעיצב חלק ניכר מהחשיבה הפמיניסטית המוקדמת על נשים טרנססקסואליות. היא פוסלת בספר "שינויי מין" MtF ומגדירה אותם בתור "מזימת של גברים ליצור אשה מלאכותית שעונה לפנטזיות מיניות של גברים". אח"כ היא ממשכה ומעמידה נשים טרנססקסואליות אל עמוד הקלון, בתור כלי-שרת בידי שלטון הגברים, לשימור סטראוטיפים של נשים.  מהדורה שניה של הספר הטרנספובי ביותר הזה, בשנת 1994  אומצה לשמש בלימודי-נשים ולימודים-פמיניסטיים בהרבה אוניברסיטאות גדולות, ועתה גם היא מקדמת את הצמדת סטיגמות לנשים טרנססקסואליות, בקרב דור חדש של "פמיניסטיות אקדמאיות" באוניברסיטאות בארה"ב.

 

ההשתלחויות הפומביות הנמשכות, של טיפוסים כמו פרנק, פוראט, גריר וריימונד עזרו להחדיר מין טרנספוביה בלתי-נשלטת לתרבות ההומואים, הלסביות והפמיניסטיות מהדור הבוגר יותר, עד כדי כך שזה פוליטית-נאות (politically-correct) בחוגים האלו להיות "נגד מעברי-מיגדר טרנסג'נדריים וטרנססקסואליים" אם פלוני/ת הומוסקסואל, לסבית או פמיניסטית "עתירי-ידע".  

 

עמדה זאת יוצרת בלבול עמוק אצל נערות טרנססקסואליות צעירות, שלרוב משוחררות מאד בחשיבתן (ולפיכך די 'פמיניסטיות' בטבען), ושביניהן יש כאלו שהן לסביות במיגדר המתוקן. זה יצריך שנים של מאמצי התקרבות לנשים TG/TS, מצד הדוברים/ות היותר צעירים/ות בקהילות של ההומוסקסואלים, הלסביות והפמיניסטיות, על-מנת לפעול כנגד ההשפעות הנותרות כתוצאה מכל הסטיגמות האלה שהוצמדו להן בעבר.

 

ובציר פעולה נוסף, הרבה מעצבי-דיעה הומוסקסואלים ולסביות אחרים מנסים להפוך את הדימוי של א/נשים הומוסקסואלים ולסביות "לנורמאלי". ברצותם שהומוסקסואלים ולסביות ייראו ממש כמו "כל אחד אחר", הם חפצים לעקור סטריוטיפים ישנים ש"הומואים נראים כמו א/נשים טרנסג'נדריים". בשונה מהפעילים ההומוסקסואלים שטענו כי קלפרניה אדמס היתה "גבר הומו", הא/נשים האלה מסרבים לטעון ש"קורבנות טרנסיים" הם משלהם – ואף אינם חפצים להיות מזוהים בשום אופן עם "א/נשים טרנסיים". המגמה הזאת מצמידה סטיגמות לא/נשים טרנג'נדריים/ות בקרב חלקים בקהילת הלהט"ב, במידה הולכת וגוברת, באותו אופן כמו הצמדת הסטיגמות להומוסקסואלים ע"י 'מתלבשים' הטרוסקסואלים. מירנדה סטיבנס-מילר (Miranda Stevens-Miller), פעילה טרנסית בולטת משיקגו, כתבה באופן משכנע כיצד מגמה זאת עוד-יותר מבודדת ומצמידה סטיגמות לא/נשים טרנסיים:    

 

 

 

תקציר מתוך  "הדחייה המתמשכת הזאת של הטרנסים/ות" 

מאת מירנדה סטיבנס-מילר

ווינדי סיטי טיימס (21 ,(Windy City Times  בפברואר 2001.

 

 

" - - - השתתפתי בסדנת אימון לחברים בצוות הדוברים של ארגון GLSEN (כמו חוש"ן בישראל – הערת המתרגמת). המטרה הייתה להתאמן בהצגת סרט הוידאו "זהו דבר בסיסי" ("It's Elementary") למורים בבי"ס יסודי. היתה זו הפעם הראשונה שראיתי את "זהו דבר בסיסי". הסרט היה עבורי חווייה חזקה, הן בשל האופן הרגיש שבו הצליחו המורים להציג את סוגיית ההומוסקסואלים והלסביות לילדים, והן בשל התגובה הנבונה והפתוחה של הילדים לנושא.

  

הדבר היחיד שהטריד אותי היה ההתעלמות מכל הדברים הנוגעים למיגדר. כשהילדים דנו בסטריוטיפים שלהם להומוסקסואלים ולסביות, 'ביטוי מיגדרי' היה אחת מהתפישׂות שהוזכרו פעמים רבות. סטריוטיפים כמו - כל ההומואים 'מתלבשים', או – לכל הלסביות תספורות בוצ'יות, היו נפוצים ביותר. משאירים לצופה להסיק בעצמו שאלו סתם סטריוטיפים מגוחכים, שהומוסקסואלים ולסביות כלל אינם כאלה. אבל כשאומרים מה קהילת ההומוסקסואלים והלסביות היא לא, דוחקים לשוליים חלק אחר מתוך הקהילה, קהילת השונות המיגדרית, ומשאירים אותם עם סטיגמה עוד יותר גדולה.     

  

מה יחשבו נער או נערה טרנסג'נדרים צעירים אם אומרים להם שזה בסדר להיות הומו או לסבית, אבל לא בסדר להיות בעלי זהות חוצת‑מיגדרים? אפילו אם לא אומרים להם זאת בכל כך הרבה מילים, בגלל שזהותם/ן המיגדרית נותרת מחוץ לדיון, הם/ן עשויים/ות להיות אף יותר מבולבלים/ות ומבודדים/ות בייאוש. למה להם/ן לדחוק הצידה התנהגות של שונות-מיגדרית כדי לזכות בקבלה-עצמית בזהות הומולסבית? למה להחליף טרנספוביה פנימית בהומופוביה פנימית? - - -

 

בתור חברות/ים בקהילה הרחבה יותר של הלהט"ב, אנו שולחות/ים אנו משדרות/ים את המסרים הבלתי נכונים לכולם – החל בילדים בבי"ס יסודי כל הדרך עד לבית הנבחרים. כל עוד יש בקהילה גישה של "אנחנו והם" כשזה נוגע לנטייה-מינית ולזהות/הופעה-מיגדרית, אזי - - - העולם ירגיש שזה בסדר גמור להפלות אפילו כנגד החברים המכובדים ביותר בקהילת הטרנסג'נדר או קהילת השונות-המיגדרית.

 

הצעד הראשון הוא לחדול להגדיר את עצמכם/ן בעזרת מה שאתם/ן לא. וזה נכון בשני הכיוונים. אם אתה גבר הומוסקסואלי, זה לא מועיל במאומה לאמר "אני הומוסקסואל, אבל לפחות אינני לובש שמלה". ואם אתה 'מתלבש', חדל לאמר "לפחות אינני הומו". לכולנו יש חילוקי דעות, אך עד שנוכל להביט אחד/ת לשני/ה בעיניים ולהכיר בקשר המאחד של אנושיות, זה הולך להיות מאד קשה לשכנע את העולם הלא-הומולסבי ולא-טרנסי שאנו ראויים/ות לאותו יחס של כבוד ולאותו חופש מאפלייה - - - "   

 

  

לפיכך, אנו רואות/ים שא/נשים טרנסיים/ות הם/ן לעיתים קרובות מקור ל"מבוכה ואי-נוחות" להומוסקסואלים ולסביות משום שאנו מחזקים/ות בעיני הציבור סטריוטיפים ישנים אודותם/ן, סטריוטיפים שהם/ן משתדלים/ות מאד למחוק. יתר על-כן, הרבה מבין מעצבי-הדיעה בקרבם/ן טיפחו טרנספוביה מוחלטת בקרב הומוסקסואלים, לביות וחוגים פמיניסטיים. ובכל-זאת, כשאנחנו קורבנות של פשעי שנאה, אנחנו מאומצים על-ידם ולפעמים אפילו נטען ע"י פעילים/ות הומולסביים שאנחנו "הומוסקסואלים" כדי למלא את קופותיהם/ן בתרומות. נראה שלהרבה הומוסקסואלים, לסביות ופמיניסטיות מבוגרים יותר יש רגשות מבולבלים לגבי א/נשים טרנסיים/ות, ואנו ניאלץ להמתין לדור חדש שיטול את מקומם בטרם יחול שינוי של ממש.

  

למרבה המזל, יש סימנים שחלק מאותם שינויים, שכבר מזמן היו נחוצים, הם כבר בדרך.  המרכז הלאומי לשוויון טרנסג'נדרים/ות  ( NCTE )    ו הקואליציה הלאומית לתמיכה בטרנסג'נדרים/ות  ( NTAC )    מובילים כיום את המאבק לזכויות האדם של א/נשים טרנסג'נדרים/ות בארה"ב, ומתאמים את המאמצים האלה עם אירגוני זכויות-ההומולסבים. כמה קבוצות פעילי זכויות-הומולסבים, כמו  הליגה למניעת השמצה של ההומוסקסואלים והלסביות  ( (GLAAD     ו המערכה למען זכויות האדם  החלו סוף סוף  לתאם פעולות לתמיכה בזכויות של  TG/TS    והם מעניקים סיוע חיוני ביותר למאמץ לשים קץ לאפלייה כנגד א/נשים TG/TS.

 

יתר על-כן,  המרכז הלאומי לזכויות הלסביות  ( NCLR )    בסן-פרנסיסקו, כוח מוביל חדש במאמצים להבטיח זכויות מלאות - חוקיות, תעסוקתיות, סוציאליות ומשפחתיות - לנשים לסביות, עובד אף הוא על מספר תביעות משפטיות, קריטיות בחשיבותן, בעניין הזכויות של א/נשים טרנסג'נדריים/ות. NCLR קיבץ יחדיו כמה מוחות משפטיים ממש מוכשרות, לעבוד על הבעיות האלה, והן אכן מתחילות להטביע את רישומן.   

  

התמיכה רבת-העוצמה הזאת בזכויות החוקיות של א/נשים טרנסיים/ות, באמצעות עורכות-הדין המעשיות והממוקדות-חברתית של NCLR (שרובן במקרה לסביות) הינה חוד החנית בגל החדש של שיתוף-פעולה להט"בי לפתור בעיות אמיתיות של זכויות-אדם בתוך העולם האמיתי. תמיכה זאת עומדת בניגוד עצום להתנשאות מלאת-התיאוריות של העבר, ולהדבקת הסטיגמות לא/נשים טרנסיים/ות בידי טרנספובים/ות כמו פוראט, גריר וריימונד. 

 

הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר בורחים/ות מהבית, או בעצם "נזרקים/ות מהבית":

 

על אף שבמהלך העשורים האחרונים נעשתה התקדמות גדולה במתן אפשרויות לתיקון מצבים TG ו-TS, האפשרויות למעבר מיגדרי פתוחות בעיקר בפני אלה שמצבן משופר יחסית מבחינה חברתית, השכלתית וכלכלית.

  

במקביל לכל ההתקדמויות בטכנולוגיח הרפואית, ובמקביל לעשרות-אלפים של מעברים מיגדריים מוצלחים, נחשפה בעשורים האחרונים טרגדיה שלא תיאמן. בגלל הבורות בנושא מצבים מיגדריים, סולקו על-ידי משפחותיהם אלפים על אלפים של ילדים/ות טרנסג'נדרים/ות וטרנססקסואליים/ות. בכל שנה, ילדים רבים שכאלה נאלצים לברוח מהבית או ממש "נזרקים החוצה" לרחוב בידי משפחותיהם. אחוז גבוה מאותם ילדים (בארה"ב – הערת המתרגמת) הם היספאנים או אפרו-אמריקנים, משום שקהילות אלה אף יותר הומופוביות בהיסטריה מאשר הקהילה הלבנה – ולעיתים קרובות חושבות בטעות שהילדים הטרנסיים שלהם הם "הומואים באופן מושחת". הרבה ילדים טרנסיים, חלקם אפילו באים ממשפחות המעמד-הבינוני, פשוט מקבלים כרטיס טיסה או אוטובוס בכיוון-אחד ללוס-אנג'לס או לעיר ניו-יורק ונאמר להם "לא לחזור הביתה לעולם".

  

מאחר שאותם ילדים אינם הומוסקסואלים, הם אינם משתלבים בקהילה ההומוסקסואלית ואינם מתקבלים על-ידה בברכה. עם סיכוי קטן להשיג תעודה מזהה נאותה, או למצוא עבודה נורמאלית במיגדר היעד שלהם/ן, הם/ן אינם/ן יכולים/ות אפילו לשלם עבור ייעוץ או שירותים רפואיים בסיסיים, ומעטים/ות מאד חוסכים/ות די כסף לצורך מעבר מיגדרי מלא. רובם/ן רק יכולים לקוות לזכות למעט הקלה ריגשית ושינוי גופני ע"י טיפול באסטרוגן (כשהן קונות הורמונים "ברחוב") וכן מעבר חברתי, ואז לחיות את חייהן כ"טרנסיות" או "בחוריות".

  

רבים מאותם ילדים מסולקים ובורחים  מתגלגלים לחיי זנות, השפלה, וסכנה מתמדת בסימטאות העיר לעת לילה  - באותו אופן שבו התייחסו לאורך ההיסטוריה האנושית לנשים גלמודות חסרות משפחה, או כסף, או אמצעי מחיה כלשהו. הניראות הגדולה של אותן זונות TG/TS בסימטאות העיר הצמיחה את האגדה העירונית שכל הנשים הטרנסג'נדריות והטרנססקסואליות הן זונות. הפגיעות שלהן הובילה לעיתים קרובות להיותן קורבנות של רדיפה ופשעי-שנאה.

  

הרעיון של "זכר" הנוטל אסטרוגן ואז מתלבש כאשה ונעשה לזונה 'בחורית' נראה למרבית הא/נשים כירידה לשפל המדרגה. אפילו נשים TG רבות, לפחות אלו המועסקות ומסתדרות היטב, מסתכלות על נערות הרחוב עם אף מורם – חושבות שמה שעושות אותן נערות זה מגעיל, וש"הן מוציאות שם רע לכולנו - הנשים TG". ואולם, אם ממש תתאמצו להבין כיצד נראה העולם מבעד לעיניהן של הנשים הצעירות TG/TS שברחובות, בלא סיכוי להשיג עבודה, תראו שלהיות זונה בחורית אינו נתפשׂ על ידן כהשפלה כלל ועיקר.  

  

עבור הרבה נערות צעירות TG/TS, היכולת לפתות גבר סטרייטי לחשוק בהן ולשלם עבור חסדי-המין שלהן הינה הוכחה ניצחת לנשיותן ולהיותן מושכות, והיא מניבה שפע תיגמול נפשי. עם הכסף שהן משׂתכרות הן יכולות לקנות כמה בגדים נחמדים, לקנות יותר הורמונים, ולהפוך עצמן מושכות אף יותר בעיני גברים. אין זה מפתיע כלל שהרבה נערות רחוב טרנסיות, בלא תעודת זיהוי נאותה, בלא יכולת למצוא עבודה נורמאלית, בלא יכולת למצוא מגורים סבירים, ובלא יכולת להיכנס למקומות החיזור הרגילים, יפנו לעיתים קרובות לעיסוק בזנות. לתובנה נוספת של מצב זה, ראו את  הטור של קייל שנלון -  Kyle Scanlon  על הנושא . ראו גם את המאמר העדכני של ה"בוסטון גלוב" (Boston Globe) על  זנות טרנסג'נדרית בבוסטון , ללמוד על הסיבות מדוע נערות TG צעירות אלה עוסקות בזנות, ועל סכנות-הבריאות הרבות שניצבות בפניהן כתוצאה מכך. הנה תקציר מתוך המאמר ההוא: 

 

 "הרבה נשים (טרנסג'נדריות) מחפשות אישור משותף/ה לחיי-מין. אם הוא/יא היחיד/ה שאומר/ת 'אני רואה אותך כפי שהינך: את נערה, את אשה', זה חשוב במידה עצומה", אמרה גרייס סטרלינג סטוול (Grace Sterling Stowell), טרנסג'נדרית שהיא המנכ"ל של אגודת צעירי הלהט"ב של בוסטון. טינוייה (Tinoyia) הסכימה: "הם גרמו לנו לחוש שלמות כפי שרצינו לחוש."  

 

רק אם אתם תופשׂים/ות את המציאות שאלו הן נערות המבקשות באופן נואש, כל צורה שהיא של קבלה חברתית כנערות שביכולתן למצוא – אפילו אם זו באה רק דרך עבודתן במין -  אתם יכולים/ות להבין איך הן חשות ומדוע הן עושות את אשר הן עושות. אז אתם/ן תראו אותן לא בתור "נערים סוטים", אלא בתור "נערות עובדות" המנסות לשרוד בדרך היחידה הפתוחה בפניהן, ולמצוא מקום בחברה. 

  

היותר יפות בין אותן "בחוריות" מצליחות לצאת מהרחובות ולעבוד כ"נערות-טלפון" בתשלום נכבד, ולעיתים קרובות מפרסמות את שירותי "הליווי" שלהן דרך האינטרנט. נשים אלה מקבלות בדרך כלל טיפול מסודר בהורמונים נשיים, השלימו מעבר מיגדרי TG, וחיות חיים מלאים בתור נשים. רבות גם עברו ניתוחים קוסמטיים שונים כמו הגדלת חזה, וחלקן עוברות  ניתוח לנישוי פנים -  FFS   . כיום יש לנערות-טרנס ול"בחוריות" כאלה נוכחות אדירה באינטרנט בכל רחבי העולם. הלקוחות של נערות אלה הם ברובם גברים סטרייטים, ולא הומוסקסואלים.

  

ניתן להתחיל לקבל תמונה עד כמה יפות הן חלק מאותן נערות, וטיב העולם בו הן חיות, ע"י ביקור באתרי "ליווי" של בחוריות ונערות-טרנס, כמו למשל  שמש ירח וכוכבות טרנססקסואליות – המאה שבצמרת  ו בחוריות מתחילות מכל רחבי האינטרנט . (אזהרה: חלק מהחומר באותם אתרים הוא פורנוגרפי ביותר). על-אף שלאותן נערות יש אברי מין זכריים, בכל אופן אלו הן נשים סקסיות שגופן יפה בצורה מהממת. הרבה גברים סטרייטים נמשכים בעוצמה רבה לבחוריות יפות – לפחות בעודן צעירות, ובטרם יתחיל יופיין לדעוך תחת ההשפעה ארוכת השנים של טסטוסטרון יחד עם גיל.  

  

אפילו אם אין להן תעודות זיהוי נאותות ומסמכי תעסוקה, ולפיכך אינן יכולות להשיג עבודות רגילות, חלק מהבחוריות הטרנססקסואליות הצעירות היותר יפות יכולות להשתכר, בתור נערות-ליווי ונערות-טלפון, די כסף לשלם עבור כל הטיפולים והניתוחים הנחוצים למעבר מיגדרי TS שלם. ואולם, אפילו עבורן זהו מרוץ נואש כנגד הזמן והזיכור ההורמונאלי בעודן נאבקות, בתוך עולם מסוכן, להשתכר די כסף לתקן את המיגדר שלהן, בטרם תאבדנה את יפי-המראה והמשיכה המינית שלהן.

  

למרבה הצער, עבור נערות אלה זה עולם מסוכן שם בחוץ. מעט מאותן נערות מצליחות לשרוד בו, אבל רבות לא – כמו במקרה של אמנדה מילאן (Amanda Milan), "נערת ליווי" טרנסג'נדרית צעירה ויפה אשר שוספה למוות באופן אכזרי ברחובות העיר ניו-יורק, בעוד צופים מהצד מעודדים את הגבר האלים שתקף אותה.

 

אתר הזיכרון על המדרכה, במקום הירצחה של  אמנדה מילאן 

 
 

הבילבול המתמשך של א/נשים TG/TS עם "להיות הומוסקסואל" הותיר את הנפוצות הנרחבת של "טרנסיות הרחוב" מחוץ לממסך הראדר של החברה. עוד גרוע מכך, כשהחלה מגפת האיידס להתפשט ברחבי הקהילה הזאת בצורת הדבקה ייחודית ונבדלת מזאת של הקהילה ההומולסבית, סייע הבילבול החברתי אודות טרנסיות הרחוב להצנעה של מצב-חירום רציני הנוגע לבריאות הציבור, ושל הטרגדיות הרבות מספור שנגרמו בעטיו (ראו באתר Salon.com את המאמר  "מגפה בלתי-מובחנת"  וכן את המאמר אודות הבעייה הזאת בעיתון  בוסטון גלוב -  Boston Globe    ).

  

לבסוף החלו פקידי בריאות הציבור לשים לב לילדות האלה. בשנת 1999,  פרסם האיגוד האמריקאי לרפואה ציבורית (APHA) הצהרה מובילה בנושא מדיניות ציבורית  במאמץ להתריע בפני הקהיליה הרפואית על בעיות הנוער הטרנסג'נדרי. לרקע נוסף אודות המצב, ראו את המאמרים ב IJT  - "התנהגויות עם סכנת-איידס בקרב טרנסג'נדריות בתוכנית קהילתית להפחתת-נזק"  ו- "מניעת איידס והזדקקות לשירותים רפואיים בקרב הקהילה הטרנסג'נדרית בסן-פרנסיסקו" .

  

משנעשו בעיות אלו גלויות יותר, כמה ערים כמו סן-פרנסיסקו גם החלו לספק לטרנסיות-רחוב צעירות טיפול הורמונאלי חינם, סיוע בקבלת תעודות זיהוי במיגדר המתאים, ייעוץ בנושא תעסוקה, וייעוץ אודות איידס ומין-בטוח. (ראו לדוגמה את האתר של  המרפאה לטרנסג'נדריות של המחלקה לבריאות הציבור בסן-פרנסיסקו  ). שירותים אלה נועדו לעזור לילדות למזער את השימוש החוזר שלהן במחטים להזרקת הורמונים, להימנע ממין בלתי-מוגן, ולצמצם את ההסתמכות הכלכלית שלהן על זנות. עם סוג זה של עזרה בסיסית כשעודן צעירות, יכולות ילדות אלה לחיות חיים בטוחים יותר ולשפר את ההסתברות שתוכלנה להשיג תעסוקה ותשלמנה בסופו של דבר מעברים מיגדריים, TG או TS, מוצלחים. 

  

הקשיים בפניהם ניצבות טרנסיות הרחוב מובנים היטב להרבה ילדות/ים טרנסיות צעירות, המסתירות את מצבן ממשפחותיהן בכדי להימנע מלהיות מושלכות לרחובות. ואולם, גם ילדות אלה סובלות. הן דוחות את קבלת הסיוע מפחד שיגרשו אותן מהבית, ולעיתים קרובות ממתינות שנים רבות לפני שהן מנסות לבצע שינוי מיגדרי. בכך שהן דוחות את התחלת נטילת ההורמונים, הן סובלות לעיתים קרובות מהתפתחות גברית ניכרת עקב השפעות הטסטוסטרון – השפעות שמאוחר יותר יהיה קשה להשיבן לאחור, ובמקרים רבים בלתי-אפשרי.   

  

יש לקוות שככל שתגבר בחברה ההבנה של מצבים אלה ושל האפשרויות לתקן אותם, יוכלו יותר ילדות/ים לספר להוריהן/ם על בעייתן/ם המיגדרית ולקבל סיוע בעודן/ם צעירות/ים.

 

 

הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר מקבלים את העזרה ממשפחותיהם/ן:

  

בחלק מהמקרים, משפחות יקבלו ילד/ה או נער/ה מתבגר/ת טרנסג'נדרי/ת וינסו לעזור לה/ו. ככל שהחברה נעשית יותר בעלת ידע בנושא טרנסג'נדריזם וטרנססקסואליזם, יותר ויותר משפחות לומדות אודות הבעיות האלה, והן לא כל כך נוטות להשליך החוצה ילדות/יםTG/TS  אלה. זה גם נעשה קל יותר עבור משפחות, במידה הולכת וגדלה, למצוא ייעוץ טוב וסיוע רפואי עבור ילדות/ים העשויות/ים להזדקק למעבר מיגדרי. כתוצאה מכך, מתאפשר כיום לטרנסג'נדריות/ים מתבגרות/ים רבות/ים, אפילו אלו שבאות/ים ממשפחות עם אמצעים צנועים, להיות מסוגלות/ים לעשות מעבר מיגדרי – אם ביכולתן/ם לקבל עזרה מההורים. כפי שאנו נראה בחלק השני, השגת עזרה וביצוע מעבר מיגדרי מוקדם בחיים יכולים להעניק יתרונות עצומים לילדות/ים טרנסג'נדריות/ים וטרנססקסואליות/ים בעוצמה חזקה.

  

קיים ספר נפלא עבור מתבגרות TS MtF והוריהן, אמא, אני צריכה להיות ילדה, המביא את סיפור המעבר המיגדרי של נערה מתבגרת בעזרת אימה. הספר מראה כיצד אימה של דניאל (Danielle) סייעה לה למצוא את דרכה דרך המבוך מלא הקשיים מולו ניצבות/ים צעירות/ים שכאלה, במיוחד במגעים עם בתי-ספר ורשויות אחרות, על מנת להקל עליה את המעבר המיגדרי. על-אף שכיום ספרון זה אינו מודפס יותר, תוכלו לקרוא את הספר באתר של לין קונווי בקישור הבא:

 

 אמא, אני צריכה להיות ילדה 

Deutsch, English, Español, Français, Português

דניאל הייתה מאד בת-מזל לקבל את תמיכתה הפעילה של אימה, וכתוצאה מכך לקבל גם את עזרתם של מנהלים ומורים בבתי-הספר שלה. יש לקוות שעוד בתי-ספר ומוסדות חברתיים אחרים יהפכו יותר ויותר תומכים בנערות כמו דניאל, במהלך המעבר המיגדרי שלהן, ויעזרו למנוע פגיעה בסיכוייהן להצליח כתוצאה מאפלייה ומהטרדה בידי אחרים. סיפורה של דניאל מראה כיצד זה יכול להיעשות, וזהו חומר קריאה חשוב למתבגרות/ים טרנסג'נדריות/ים ולמשפחותיהן/ם.

  

 בחלק השני - טרנססקסואליזם  נראה שהרבה נערות צעירות TG/TS אחרות זכו לעזרה ממשפחותיהן ונהנו מכך שיכלו לבצע מעבר מיגדרי מוקדם בחיים. הרבה סיפורים נוספים, אודות נערות TS שעזרו להן לבצע מעבר מיגדרי מוקדם בחייהן, מצויים בדף של לין  הצלחות טרנססקסואליות . כל הסיפורים הללו צריכים לתת תקווה למתבגרות/ים טרנסג'נדריות/ים ולמשפחותיהן/ם.

 

 

אבל, אפילו הילדים/ות הטרנסג'נדרים/ות אשר מתקבלים/ות ע"י משפחותיהם/ן ניצבים/ות בפני המון סכנות ממש עכשיו:

  

על אף שהזמנים השתנו במידה רבה, והרבה יותר מידע וסיוע עומדים לרשות מתבגרות/ים טרנסג'נדריות/ים ומשפחותיהן/ם, מעבר מיגדרי יכול להיות משימה מאד מסוכנת. שנות העשרה הן תקופה שבה יש להרבה גברים צעירים בקהילה, המוצפים בטסטוסטרון, נטיות חזקות מאד לאלימות בעודם מתמודדים עם האתגר לנסות "להוכיח את עצמם בתור גברים". במיוחד כשהם בזוגות ובכנופיות, עלולים גברים צעירים ותוקפניים לגלות אלימות כנגד נערות ונשים טרנסג'נדריות. זה נכון במיוחד בקהילות ההיספאניות ואפרו-אמריקאניות (בארה"ב – הערת המתרגמת), שבהן ביטויי אלימות כנגד "מתרוממים" נפוצים במיוחד בקרב גברים צעירים המנסים להוכיח שהם "מאצ'ו". 

  

התוצאות הנוראות של אלימות שכזאת הן בחדשות לעיתים יותר מדי קרובות, כמו  בסיפור רציחתה של גוון אראחו -    Gwen Araujo . גוון הייתה צעירה היספאנית בת 17 מניוארק, קליפורניה, שקיוותה להפוך יום אחד לנערה באמצעות שינוי מין. היא חייתה כנערה כבר מספר שנים, בקבלה מלאה מצד אימה, ובבוא העת הייתה יכולה בסבירות גבוהה להגשים את חלומה. ואולם, בעודה משתתפת במסיבה באוקטובר 2002, גילו כמה גברים צעירים אלימים ותוקפניים את עובדת היותה טרנסג'נדרית, ומייד היכו אותה וחנקו אותה למוות באמצעות חבל, בעוד משתתפים אחרים במסיבה צפו מן הצד.  רציחתה הטראגית היכתה בהלם את אזור המפרץ (סן פרנסיסקו) הליבראלי  והביאה חזרה את  הסכנות הניצבות בפני מתבגרות/ים טרנסג'נדריות/ים. לרוע המזל, מרבית דיווחי החדשות התייחסו לגוון באופן שגוי בתור "אדי" ("Eddie") ו"הוא" ו"לו"  כשהם מתעלמים ושוללים את זהותה המיגדרית בתור נערה).

  

  

גוון אראחו עם אחייניתה אריאנה

 
 

השורה התחתונה היא זו: מתבגרות/ים צעירות/ים יכולות/ים לבצע מעבר מיגדרי עם תמיכת ההורים ועזרתם. ואולם, הן/ם ומשפחותיהן/ם צריכים להיות מאד זהירים לגבי כל מי שעימן/ם הן/ם מתרועעות/ים, מתיידדות/ים, ו/או משתפות/ים במידע. הן/ם חייבות/ים במיוחד לנהוג זהירות על מנת להימנע מהיתקלויות מסוכנות עם זוגות וכנופיות של גברים צעירים, העלולים להיות טרנספוביים ואלימים. להמחיש טוב יותר את בעיית האלימות הנפוצה ופשעי-השנאה כנגד א/נשים טרנסג'נדריות/ים, אנא ראו את האתר של גוונדולין אן סמית (Gwendolyn Anne Smith)  "זוכרים את מתינו" .

 
  

מאמצים להרחיב את מלוא ההגנה על זכויות האדם לטרנסג'נדרים/ות: 

  

בשנים האחרונות, יותר ויותר קהילות בארה"ב נעשות מודעות לאפלייה ופשעי השנאה כנגד א/נשים TG/TS, ועדיין א/נשים מופתעים/ות ללמוד שהחוקים נגד-אפלייה, התקפים לגבי א/נשים הומולסביים, אינם מספקים הגנה שוות-ערך לא/נשים הטרנסג'נדריות/ים.

  

בתגובה לכך, הרחיבו בארה"ב מספר ערים ושמונה מדינות, וכן מחוז קולומביה (עיר הבירה וושינגטון – הערת המתרגמת) את החוקים שלהן להגנה נגד-אפלייה כך שיכללו גם א/נשים טרנסג'נדריות/ים. תוכלו למצוא מפה ורשימת מחוזות שיפוט המעניקים הגנות שכאלה  באתר של המוסד לחקיקה ולמדיניות טרנסג'נדרית .

  

אחת הדוגמאות המשמעותיות לשינוי בהגנה המשפטית התחוללה בעיר ניו-יורק ב-30 באפריל 2002, מקום בו חתם ראש העיר מיכאל בלומברג (Michael Bloomberg) ואישרר הצעת חוק, המרחיבה את ההגנה על זכויות-האדם בעיר ניו-יורק לכל הא/נשים עם שונות מיגדרית, לרבות 'מתלבשים', מלכות דראג וטרנססקסואליות/ים שעברו או יעברו בקרוב ניתוח לשינוי מין.  במאמר מערכת של הניו-יורק טיימס מה-1 במאי 2002  נאמר כי "החוק החדש, שעבר במועצת העיר ברוב של 45 נגד 5, הינו צעד חשוב קדימה במלחמה נגד דיעות קדומות ובהגנה על זכויות של חלק מהאזרחים הפגיעים ביותר שבחברה." לקבלת רקע נוסף על החוק החדש, ראו את המאמר בעיתון Planet Out  "ניו-יורק נתנה OK להגנה על טרנסג'נדריות/ים" . ראו גם את  האתר של NYAGRA  ואת  ההודעה לעיתונות  שהוציא לאחרונה המוסד לחקיקה ומדיניות טרנסג'נדרית, כדי ללמוד כיצד עבדו הפעילים על-מנת להעביר את החוק החדש הזה. 

  

שנת 2002 הפכה לאחר מכן לשנת 'קו-פרשת-המים' בנושא זכויות הטרנסג'נדריות/ים: בעקבות העברת החוק החדש של העיר ניו-יורק, שינו הערים  דאלאס ,  פילדלפיה ,  בוסטון  ו שיקאגו  את ספרי החוקים שלהן כדי להעניק הגנות דומות לא/נשים טרנסג'נדריות/ים. התקדימים שנקבעו ע"י אותן ערים ראשיות השפיעו על המדיניות בהרבה ערים אחרות בארה"ב בשנים שלאחר מכן. 

  

 

השוני במצב הטרנסג'נדרים/ות והטרנססקסואלים/ות בארצות שונות ברחבי העולם - תמונת מצב:

  

דפי האתר של לין נכתבים מזווית הראייה של מישהי אשר חיה ועושה מעבר מיגדרי בארה"ב. ואולם, טרנססקסואליזם וטרנסג'נדריזם היו מאז ומעולם "בינלאומיים": נערות מכל רחבי העולם יצאו תמיד לחפש מעבר לגבולות ארצותיהן כשניסו להימלט מהמלכודת המיגדרית שמצאו עצמן בתוכה. מאז ומעולם נוקטת כל מדינה בקו פעולה שונה בסוגיה כיצד יש לנהוג בא/נשים TG/TS, ולעיתים קרובות יכולות אלו המבצעות מעבר מיגדרי למצוא יתרונות מיוחדים בשירותים הרפואיים, או בתעסוקה, או בקבלת אזרחות, באיזושהי ארץ אחרת, מלבד הארץ ממנה באו. לין עצמה נאלצה לנסוע אל מחוץ לגבולות ארה"ב לצורך ה-SRS שלה, אז – בשנת 1968, עת שבארה"ב הותרו אותם ניתוחים לעיתים נדירות.  

  

כל פרט במעבר המיגדרי ובחיים שלאחריו מושפע ע"י הארץ והתרבות אליה אנו משתייכות/ים. בין ארצות שונות יש הבדלים ניכרים במנהגים, במסורות חברתיות, באיסורים תרבותיים, בכללים משפטיים, ובתקנות פקידותיות, בהתייחס למצבים TG/TS ומעברים מיגדריים. לארץ בה אנו אזרחיות/ים יש השפעה עצומה על מידת הקושי להשלים מעבר מיגדרי TG או TS, ובאיזו מידה מתקבלת זו שמבצעת מעבר מיגדרי ע"י החברה, וזוכה להזדמנויות למימוש חייה לאחר המעבר המיגדרי.    

  

ניתן להמחיש את השונות העצומה בצורת החייםTG/TS  בין ארץ לארץ אפילו ע"י ההשוואות הבסיסיות ביותר של (א) עד כמה זה פשוט לקבל טיפול; (ב) מי משלם עבור הטיפולים; (ג) התגובות החברתיות למצב; (ד) מידת ההכרה כאשה לה את זוכה לאחר המעבר המיגדרי; (ה) המצב החוקי לפני/אחרי המעבר המיגדרי; (ו) החרות "להתחיל חיים חדשים"; (ז) עד כמה זה אפשרי להשיג עבודה לפני, בזמן ואחרי המעבר המיגדרי. לקבלת תמונת מצב השוואתית בפרמטרים האלה, ראו את הדף של לין על תנאי החייםTG/TS  בארצות שונות מסביב לעולם:

  

 

 

לקבלת תמונת-מצב של השוואות בין ארץ לארץ של צורת החיים TG/TS בארצות שונות מסביב לעולם, ראו את הדף של לין:

 

תנאי-החיים עבור נשים TG/TS

בארצות שונות מסביב לעולם  (עברית)

 
 

כשאנו מסתכלות ברחבי העולם, אנו מגלות שבעולם השלישי - הישן, המסורתי, שהיה כבוש, 'הלא מפותח' מתייחסות החברות לנשים TG/TS בפתיחות, ממש באותו אופן שבו התייחסו מאז ומעולם לכל אשה גלמודה. בחברות המסורתיות, 'הלא מפותחות, כל אשה צעירה (ולא משנה אם היא TG, TS או אשה גנטית) שאין לה משפחה תומכת או אמצעי קיום כלכליים כלשהם הופכת לנפולת-חברתית מוחלטת. בדרך כלל יש לה מספר אפשרויות זעום אם ברצונה לחיות: היא יכולה להפוך ליצאנית, או לעבוד בעבודות הבזויות ביותר, או להפוך למקבצת נדבות.    

  

ואולם, כשאנו מפנות את מבטנו לארצות היותר מפותחות, אנו רואות תנאים משופרים במידה הולכת וגדלה לביצוע מעברים מיגדריים, מבלי שהאשה מבודדת או מנודה תוך כדי התהליך. בארצות המפותחות ביותר, אנו רואות הזדמנויות המשתפרות בהתמדה לתעסוקה ואף לחיים נורמאליים לאחר המעבר המיגדרי. יש לקוות שהשיפורים הרבים הנעשים כיום בארצות המפותחות יהוו דגמי-פעולה לשיפורים מהירים בארצות הפחות מפותחות, במיוחד בהשפעת אמצעי-התקשורת וערוצי התקשורת המודרניים.      

  

תוכלו לקבל עוד תובנות, לגבי ההבדלים העצומים בתנאי החיים של TG/TS בין ארץ לארץ, באמצעות השוואת הפרטים בין הסיפורים השונים בדף של לין  הצלחות של נשים טרנססקסואליות , הכולל נשים מארצות בכל רחבי העולם.

 

 

התפקיד העצום שממלא האינטרנט כיום בעזרה לטרנסג'נדרים/ות ולטרנססקסואלים/ות:

  

כיום משחק האינטרנט תפקיד רב עוצמה בחייהן/ם של אנשים טרנסג'נדריות/ים בכל רחבי העולם. א/נשים CD/TG/TS מכל הסוגים, הגילים והלאומים יכולות/ים להיפגש דרך האינטרנט, ולמצוא אחרות/ים בעלות/י מצבים מיגדריים דומים לשלהן/ם, ולמצוא חברות/ים עימן/ם ניתן לחלוק את התנסויותיהן/ם. לפני שנים הרבה א/נשים סבלו בבדידות ובבערות לגבי מצבן/ם. לעיתים קרובות, מתוך בושה ומבוכה שהן/ם חשו משום ש"אני מוכרח/ה להיות היחידי/ת שחש/ה כך". כיום, הקלדה פשוטה של המילה "טרנסג'נדר" (transgender) או "טרנססקסואל" (transsexual) לתוך מנוע חיפוש פותחת לרווחה מערך עצום של מידע ותמיכה מבוססי-אינטרנט. תוך כדי התהליך, נוצרה ברשת האינטרנט מערכת שלמה של "קהילות וירטואליות", המשמשות לתמיכה הדדית בין א/נשים טרנסג'נדריות/ים.

  

רשת האינטרנט נמצאת בשימושן/ם של א/נשים מכל רחבי הספקטרום הטרנסג'נדרי. 'מתלבשים' משתמשים בה הרבה מאד לקניית בגדים, ליצירת חוגים, לאירגון אירועים חברתיים, ואז – להצגת תמונות של פעילויותיהם. גם נערות TG ו-TS בעוצמה חזקה משתמשות בה הרבה מאד, ללמוד אודות אפשרויות לפתור את בעיות המיגדר שלהן, ללמוד איך לבצע מעברים מיגדריים TG או TS, וללמוד פרטים אודות כל הטיפולים והניתוחים המעורבים בתהליך.

  

האינטרנט פותח את הדלת לתקופה יותר הומאנית בטיפול בבעיות מיגדריות, במיוחד כשא/נשים צעירות/ים יותר מתחילות/ים להבין את מצבן/ם ולחפש עזרה מוקדם בחיים. קיים מערך נרחב של אתרי מידע שאליהם יכולות/ים החבר'ה הצעירות/ים האלה לפנות לצורך סיוע, כולל רבים שהינם 'מקורות מפתח לסיוע' בהם קהילת ה- TG/TSמשתמשת הרבה מאד. לדוגמאות של אתרי-מידע חשובים, ראו את אלה המופיעים בדפים של לין  מקורות-סיוע לנשים TS  ו דף הקישורים IS/TS/TG .

  

הרבה א/נשים TG/TS מציגות/ים ברשת האינטרנט את סיפוריהן/ם ומידע נוסף על עצמן/ם. זה הפך לדרך הקלאסית עבור א/נשים לחלוק סיפורים עם אחרות/ים וכך להתחיל לרכוש חברות/יםTG/TS  חדשות/ים. כיום, הרבה מאלה המבצעות/ים מעבר מיגדרי "יוצאות/ים מהארון" בפני החברים/ות והמשפחה באמצעות בניית אתר אינטרנט. הן/ם יכולות/ים לספר את סיפורן/ם ולתת קישורים למקורות מידע, וכך אינן/ם צריכות/ים לעבור אישית על כל פרט עם כל חבר/ה או בן/ת משפחה. מרבית אלה המבצעים מעבר מיגדרי "יצאו מהארון וירטואלית" בלבד, באינטרנט, תוך שימוש בשם בדוי – 'ניק' – או רק בשם הפרטי לצורך מגעים ברשת. בדרך זאת, הן/ם יכולות/ים לשמר את פרטיותן/ם, ובכל זאת להיות פתוחות/ים לגבי סיפוריהן/ם ואף לכלול תמונות של עצמן/ם באתר שלהן/ם. הנה כמה דוגמאות של אתרים CD/TG/TS פופולריים המספקים חלון לפעילות הזאת (ראו את הסמלים התמונתיים, בהמשך):

  

 ABGender.com  הינו אתר מאד פופולרי של 'מתלבשים' ונשים TG, הכולל מקורות-סיוע ומדריך קניות.  "היפה שביפות"  של ויקי רנה (Vicki Rene) הינו אתר הכולל הרבה דוגמאות של צילומי 'מתלבשים', יחד עם שפע קישורים לדפים אישיים של א/נשים TG ו-TS. הרשימות המפורטות כדוגמת  "ארץ הפנטסיות של פיונה" ,  מדריך ה-TV/CD/TS/TG של סוזאנה מרקס , ו מדריך הטרנסג'נדריות "אינך לבד"  כוללים קישורים לאלפים רבים של אתרים של א/נשים TV/CD ו-TG/TS מכל רחבי העולם. על אף שאותם אתרים מציגים בעיקר 'מתלבשים', הם כוללים גם הרבה נשים TG לאחר מעבר מיגדרי וכן בחוריות, וגם מספר מצומצם של נשים TS מנותחות, ומספקים חלון חשוב ללמוד על מצבים CD/TG/TS. שימו לב שהמספרים של א/נשים ברשימות האלה, בכל סיווג-כללי, פרופורציוניים בקירוב גס לנפוצות שלהם/ן באוכלוסייה הכללית (על כל כמה מאות 'מתלבשים' סביר שיהיו כתריסר נשים TG בתהליך מעבר מיגדרי או לאחריו, וכ-2 או 3 נשים TS מנותחות).   

  

האתר הנפלא של לורנה לין (Lorna Lynn)  חלום ליל קיץ  כולל סיפורים יותר מפורטים ותמונות של נשים מעניינות TG ו-TS. יש גם הרבה רשימות דוא"ל (e-mail) ולוחות-מסרים (bulletin boards), המסייעים בכך שהם משמשים להרבה משתתפות/ים בתור קבוצות-תמיכה המאורגנות באופן לא רשמי. דוגמה טובה לכך הינה אתר-התמיכה למעבר מיגדרי TG/TS  להתחיל את החיים .

  

  

כמה אתרים פופולריים המספקים חלון לעולם העצום של פעילות CD/TG/TS באינטרנט:

  

שפע קישורים לקניות עבור 'מתלבשים' וטרנסג'נדריות/ים:

תמונות וקישורים להרבה נשים CD, ו-TG/TS:

 

 

קישורים לאלפי CD-ים, ונשים טרנסג'נדריות וטרנססקסואליות בכל רחבי העולם:

 

 

קישורים לאתרים ומודעות-היכרות לאלפי א/נשים TG:

 

תצלומים וסיפורים מפורטים של הרבה א/נשים TG/TS:

 

 

קישורים לאלפי CD-ים, ונשים TG ו-TS מכל רחבי העולם:

 

אתר של לוחות-מסרים ופורומים עבור אלו שבתהליך מעבר מיגדרי TG/TS:

 

 מידע משפטי ושירותים משפטיים לטרנסג'נדריות/ים:

קראו והיו מעודכנות/ים בעזרת 'חדשות עולם הטרנס' !

האזינו לרדיו-האינטרנט דיבור-מיגדרי:

ראיונות, חדשות, השקפות, חוכמה ודעת

 

שירותים משפטיים ושדולה למען זכויות הטרנסג'נדריות/ים:

 

וכדי לשמור על חוש ההומור שלכן/ם על כל העניין הטרנסי הזה,

אל תחמיצו את הקומיקס של ג'ינה הטרנסית!

 

השדולה הפוליטית של עיר-הבירה וושינגטון למען זכויות הטרנסג'נדריות/ים:

 

 

כתוצאה מכל הפעילות הזאת באינטרנט, אנו רואות/ים גידול מהיר בהעצמת הקהילה הטרנסג'נדרית. המספר האדיר של אתרים שעלו לרשת מעודד יותר ויותר נערות-טרנסיות לחוש שאינן בודדות, ולא לחוש בושה כה רבה בשל טבען הפנימי. רשת האינטרנט נותנת להן דרך להתחיל לבחון את הסוגיות המיגדריות שלהן, למצוא מידע מועיל, ולמצוא חברות/ים לחלוק עימן/ם התנסויות וחוויות.

  

ע"י השימוש באינטרנט, מצאה קהילת ה-TG המפוזרת עד-מאד יותר ויותר דרכים לחבור יחדיו ולפעול כשדולה למען שינויים חקיקתיים, עם תוצאות דרמאטיות שחלו תוך כמה שנים - כולל השפעה על הרבה ערים גדולות לאמץ חוקים המגינים על הזכויות של א/נשים TG/TS.

  

תוך כדי תהליך, מסייעת רשת האינטרנט להציב תדמית מציאותית יותר לבעיית ה-TG/TS, ועוזרת להפריך סטריוטיפים ישנים. א/נשים TG ו-TS מתחילים סוף סוף ליטול שליטה חלקית על גורלן/ם שלהן/ם. ואולי החשוב מכל – סוף סוף אנו "מוצאים את קולנו" ומדברים בשם עצמנו. אנו מספרות/ים את סיפורינו במספרים גדולים, במקום להתחבא ברובנו הגדול, כשתמיד אחרים מדברים בשמנו. (כמה דוגמאות טובות של "דיבור בגלוי" ו"ניראות" הינן שפע הנשים TS שביצעו מעבר מיגדרי בהצלחה, בדף של לין  הצלחות TS ).

 

 

תקוות לעתיד:

  

מיגדר הינו המאפיין הבסיסי ביותר של כל יצור אנושי. להיאנס אל תוך תפקידים מיגדריים צרים וצורות מאולצות של ביטוי מיגדרי גורם סבל עצום לא/נשים טרנסג'נדריות/ים. להיאנס להתבגר ולחיות בתוך גוף שגוי במיגדרו ובתפקידו החברתי הינה התנסות מחרידה במיוחד עבור ילדות/ים טרנססקסואליות/ים. מצבים אלה יכולים להוביל לבילבול ולחרדה עצומים ומתמשכים,  ועלולים למנוע מהם/ן לממש הנאות-חיים בסיסיות ביותר, כגון הנאה מלאה מתינוי אהבים ומציאת בן/ת זוג לאהבה. כיום, למרבה המזל, החברה (לפחות בעולם המערב המודרני) מאפשרת ביתר קלות לא/נשים טרנסג'נדריות/ים לתור אחר הזדמנויות נרחבות יותר לביטוי מיגדרי, והרבה אפשרויות חברתיות, רפואיות וניתוחיות זמינות כיום לצורך איבחון, טיפול, ותיקון של מצבים מיגדריים TG ו-TS בעוצמה גבוהה.

  

ואולם, לעיתים קרובות פסיכולוגיה מעשית ומדע וטכנולוגיה רפואיים מובילים קדימה, בעוד שמוסדות דתיים, פוליטיים, משפטיים וחברתיים מתעכבים מאחור. ילדות/ים טרנסג'נדריות/ים עדיין נזרקות/ים החוצה בידי משפחותיהן/ם. לעיתים קרובות א/נשים טרנסג'נדריות/ים וטרנססקסואליות/ים מבויישות/ים ומואשמות/ים רק משום שפשוט ניסו להשתחרר מסבלם, והחברה שלנו נוטה לדחוק לשולים ולהדביק סטיגמות לא/נשים שכאלה אפילו לאחר שביצעו מעבר מיגדרי חברתי, ואפילו לאחר שבוצע אצלן/ם תיקון מיגדרי גופני מושלם.   

  

עם הזמן, יפענח המדע בהדרגה את הגורמים לטרנסג'נדריזם ולטרנססקסואליזם. כנראה שהעדות המדעית הנוכחית, המצביעה על כך שזהות מיגדרית נקבעת לפני הלידה, תהפוך מוצקה בעקבות מחקרי המשך. באותו זמן ממש, שיפורים בטכנולוגיה הרפואית וההתפשטות המהירה, באמצעות האינטרנט, של הידע אודות האפשרויות הטיפוליות, יאפשרו בהדרגה תיקונים טובים אף יותר של מצבים TG/TS, לעומת מה שקיים היום. הודות להבנה הטובה יותר של כל האפשרויות לטיפול במצבים TG/TS, בעוד הטכנולוגיה הרפואית משפרת את תוצאותיהם, זה בלתי נמנע שהחברה תצטרך להתקדם לטיפול יותר  מתחשב  בא/נשים טרנסג'נדריות/ים, במיוחד בילדות/ים טרנססקסואליות/ים בגיל ההתבגרות. דיון נוסף בסוגיות של ילדות/ים טרנססקסואליות/ים מתבגרות/ים תמצאו במאמר של salon.com מה-28 באוגוסט 1999, שכותרתו  "ילדות/ים מתבגרות/ים טרנססקסואליות/ים: מתי זוהי זכותן/ם של ילדות/ים להחליט על המיגדר שלהן/ם?" 

  

איבחונים מוקדמים ומעברים מיגדריים מוקדמים יניבו התאמות מיגדריות ותיקונים מיגדריים טובים יותר עבור ילדותMtF  TG/TS, מאחר שנוכל להימנע מהרבה השפעות של הזיכור אצל אותן ילדות החייבות לעשות שינוי מיגדרי. כך יהיה להן גם יותר שנים לחיות חיים מלאים, ליהנות עד תום מהגוף החדש שלהן, ולזכות בסיכוי למצוא בן/ת זוג לאהבה. נקווה שיגיע היום בו יהיו לילדות/ים טרנסג'נדריות/ים וטרנססקסואליות/ים הזדמנויות ללמוד על האפשרויות החברתיות והרפואיות מוקדם בחיים,  ויתאפשר להן/ם לבקש ייעוץ וסיוע רפואי מבלי לפחד מעונשם של ההורים או החברה. נקווה שעוד רשויות חוק ירחיבו אף הן את ההגנה על זכויות האדם לכל הא/נשים הטרנסג'נדריות/ים, כך שתהיינה להן/ם ההזדמנויות למצוא תעסוקה, דיור, ונגישות לשירותים העומדים לרשות הציבור, ממש כמו לכל אזרח אחר.

 

 

 

 
 

המשיכו לחלק הבא:

 חלק שני: טרנססקסואליות  (  MtF) 

 

V-12-05-05

EN update of 6-05-06

 

דף הבית של לין :

English : http://www.lynnconway.com

עברית http://ai.eecs.umich.edu/people/conway/conway-Hebrew.html