LynnConway.com Web

מידע בסיסי אודות TG/TS/IS מאת לין קונווי http://www.lynnconway.com/ Copyright @ 2000-2006, Lynn Conway. All Rights Reserved.     חלק שני: טרנססקסואליות  ( MtF )  Translation by YFH Updated by YFH 9-01-07 LC update 9-02-07   English	Photo of Lynn, July 2006.  [Click for larger view]

 

 

למדנו ב סיפורה של לין  (עברית) שהיא נולדה וגודלה בתור בן, ומאוחר יותר בחייה נהפכה לבת באמצעות טיפולים בהורמוני מין נשיים ובתהליכים ניתוחיים רציניים. בגלל העבר הזה, לין מכונה לעיתים אשה  "טרנססקסואלית" . מדוע זה קרה ללין, ובכלל – מה זאת טרנססקסואליות?

  

 בחלק הראשון  (עברית) ענינו תחילה על כמה שאלות יסוד בנושא מיגדר וטרנסג'נדריזם. למדנו על טבעה של הזהות המיגדרית, מהיכן היא נובעת, ומהם האירועים המתרחשים בטבע אשר מתערבים בקביעה נכונה של מיגדר. למדנו גם על טרנסג'נדריזם ועל מעברי מיגדר טרנסג'נדריים (חברתיים).

  

כאן  בחלק השני  (עברית) אנו מביאות מידע מפורט אודות טרנססקסואליזם MtF, לרבות מידע הסטורי, מידע השוואתי בין תרבויות, ומידע על השכיחות. אנו מתארות גם שיטות וטכנולוגיות עכשוויות למעבר מיגדרי טרנססקסואלי MtF שלם, ומספקים קישורים למידע נוסף אודות מעבר מיגדרי TS (חברתי וגופני).

  

אחר כך,  בחלק השלישי  אנו דנות בחייהן של נשים אחרי מעבר מיגדרי טרנססקסואלי MtF. בטווח הקצר ניצבים בפני נשים אלו הרבה עניינים מעשיים, אך הן חייבות לטפל גם בסוגיות של הטווח הארוך כגון: לחיות בהסתרה או בפתיחות לגבי עברן; הסתגלות או הרעה - לאחר המעבר המיגדרי - ביחסים עם בני-משפחה, קרובים וחברים מהעבר; טיפול במיגוון עניינים משפטיים; קבלת טיפול רפואי אוהד ומתחשב; מציאת תעסוקה טובה וטיפול בקריירה שלהן; הסתגלות למיניות החדשה שלהן; מציאת מערכת יחסים לאהבה ושמירה עליה; והשגת התמזגות מלאה בחברה בתור אשה.

  

הידע בתחום הזה נמצא בהתפתחות מהירה. הטאבו על התחום הזה נשבר אף הוא, כך שאנו יכולות לדון בעניינים החשובים האלה בלא פחד, בושה או מבוכה. הרבה יותר ידוע כיום אודות טרנססקסואליות ושיטות למעבר מיגדרי טרנססקסואלי, מאשר היה ידוע אך לפני כמה שנים, וההבנות החדשות הללו ראויות ביותר לשתף בהן ולבנות עליהן. הרבה יותר א/נשים סובלות/ים מטרנססקסואליות מאשר חשדו בעבר. המפתח לשיפור איכות חייהן/ם הינו ידע טוב יותר, והבנה הרבה יותר נפוצה של כל הידע החדש הזה.

  

 

 

חלק ראשון: מושגי יסוד בנושא מיגדר וטרנסג'נדריזם (עברית)

חלק שני: טרנססקסואליות (MtF)

חלק שני א': TS (המשך)  (עברית)

חלק שלישי: חיים כאשה לאחר המעבר המיגדרי

 

 

 

מקורות באתרי אינטרנט נוספים:

 

מקורות סיוע לנשים טרנססקסואליות	נשים טרנססקסואליות מצליחות : (עברית)	ניתוח לנישוי פנים    (FFS) : (עברית)
קישורי מידע על   TG/TS/IS	גברים טרנססקסואליים מצליחים : (עברית)	ניתוח לשינוי מין    (SRS) : (עברית)

  

  

 

---

 

 

חלק שני – תוכן העניינים:

 

טרנססקסואליות  ( MtF ) :

עדות לטרנססקסואליות מההיסטוריה ומהשוואה בין תרבויות

מה גורם לטרנססקסואליות?

האם אנחנו באמת צריכות לדעת את הגורם על מנת לטפל בבעייה?

באיזו שכיחות קורית טרנססקסואליות?

ההשלכות החשובות של "המספרים"

כיצד טרנססקסואליות MtF מטופלת רפואית?

מהו מעבר מיגדרי טרנססקסואלי?

לעשות מעבר מיגדרי "במקום העבודה", וכיצד יכול FFS להבטיח את המשכיות ההעסקה:

באילו גילים עושות נשים TS מעבר מיגדרי? וכמה זה עולה?

המשך – בחלק שני א':

לעשות מעבר מיגדרי מוקדם בחיים

המכשול הגדול ביותר לביצוע מעבר מיגדרי: האתגר להתמודד מול ולהתגבר על הפחד

הפחד מתעצם לעיתים קרובות עקב פעילות להט"ב-ית אשר מתארת את כל ה-TG-יות/ים וה-TS-יות/ים בתור "קורבנות"

אזהרה: וודאו שאתן רואות בבירור את הסכנות האמיתיות במעבר המיגדרי שלכן, ואת הגורמים שישפיעו על הצלחתו

הערכת סיכונים; קבלת החלטות; ונקיטת פעולות במהלך המעבר המיגדרי

כיצד יכולים משפחה, חברים, מורים ועמיתים לעבודה לעזור לאשה הטרנססקסואלית במעבר המיגדרי?

איך ניתן יהיה בעתיד, עם הבנה טובה יותר, לטפל בטרנססקסואליות?

סיפורי הצלחה TS: אתרים של נשים TS מנותחות מצליחות

  

 

 

 

חלק שני: טרנססקסואליות MtF)*)

  

  

הטרנססקסואליות הן אלה הסובלות בעוצמה הגבוהה ביותר מבין הנשים הטרנסג'נדריות. הן חשות בחוזקה שהינן, או צריכות להיות, במיגדר הגופני ההפוך לזה שבו הן נולדו וגודלו. הגוף שעימו נולדו כלל לא מתאים לתחושות המיגדריות הפנימיות שלהן ולדימוי של מי שהן, או רוצות להיות, ואף לא נוח להן בתפקיד המיגדרי שהחברה מצפה מהן למלא בהתבסס על הגוף הזה. כבר משחר ילדותן מודעות רובן, בכאב רב, לאי-ההלימה המיגדרית שלהן. בעוד אלו שבתהליך מעבר מיגדרי טרנסג'נדרי חשות שהן מוכרחות לתקן את המיגדר החברתי שלהן, אלו שבתהליך מעבר מיגדרי טרנססקסואלי חשות שהן מוכרחות לשנות גם את המיגדר הגופני שלהן.

  

אם צפיתם בסרט  בנים אינם בוכים , אז ייתכן שתוכלו לקלוט את התחושות והתשוקות העמוקות אשר דוחפות את בנות/י-העשרה הטרנססקסואליות/ים (במקרה הזה – טרנססקסואל (FtM) מנקבה לזכר) לעבור לצידה השני של מחיצת המיגדר, השמחה שהן/ם חשות/ים כאשר הן/ם מתקבלות/ים ומוצאות/ים אהבה בצד השני, והאימה וההשפלה הממתינה להן/ם אם מצבן המיגדרי יתגלה אי פעם.   

  

הסרט  שונה עבור בנות  מביא אף הוא חלק מטבען ועומקן של התחושות הטרנססקסואליות המוקדמות, במיוחד בפתיחה רבת-העוצמה והמכאוב ב"סצינת המקלחת". כאן נראית צעירה בת-עשרה טרנססקסואלית מזכר-לנקבה (MtF) כשהיא מתנסה בתחושות גוף טרנססקסואליות של נערה, כשהגניטליה שלה מוצמדת לאחור ונסתרת מעיניה. עת היא בתוך אותו חלום-בהקיץ, היא חשה כמה מהנאות היותה אשה חושנית, לפחות לזמן קצר.

 

 

 

 

לפתע, היא מצמדת למקומה ומותקפת בידי קבוצת נערים

אשר היו עדים להתנהגותה:

 

 

למרבה המזל, היא ניצלת בידי נער אחר אשר מתעמת עם הקבוצה,

עוטף אותה במעילו ומנחם אותה:

 

  

הסצנה הזאת מתוך  שונה עבור בנות  אוצרת בתוכה כל כך הרבה מההתנסות הפנימית של להיות נערה טרנסית צעירה, מהתנסות בהנאות של לבלוב החושניות הנשית, ועד להתנסות בסכנות של היותה מותקפת בשל חשיפת התחושות הללו.

  

בתגובותיה תוך כדי התפתחות הבעייה, במבע עיניה – של בדידות, אימה ופגיעות, ובפרץ רגשותיה בזרועות הבחור ששיחרר אותה, תוכלו לראות שבתוך תוכה היא בת במהותה – על אף שבאותה עת היא נמצאת עדיין בגוף של בן. הסרט מתאר היטב את הנשיות המהותית של נערה טרנסית צעירה זאת, בניגוד להתנהגות הנשית המוגזמת מאד שרואים תכופות אצל נערים הומוסקסואליים צעירים.

  

עוד על הסרט הזה תוכלו לקרוא בדף של ויקטוריה ג'פריס (Victoria Jefferies)  "נערים - השקפה אישית"  המצוי באתר הנפלא שלה המיועד לנערות טרנסיות צעירות,  "מבפנים" . הרבה תודות לוויקי על כך הבאת התמונות האלה מתוך הסרט (שימו לב שלוויקי היתה חווייה די דומה במסיבה, כשהייתה צעירה בשנות העשרה). מכלול האתר של וויקי מעביר בהרבה אופנים רבי עוצמה איך מרגישה אחת שהיא בגיל צעיר וגם טרנסית, והוא מומלץ מאד לקריאה. 

  

ההתנהגות של התנסות בחושניות נשית כשהגניטליה מוחבאת היא התנהגות נפוצה מאד בקרב נערות טרנסיות צעירות. כשהן מתבגרות ומתחילות לעבור זיכור בגלל הטסטוסטרון, עשוי להגיע השלב בו כבר לא תוכלנה להסתיר מעצמן ומאחרים את תוצאותיו של השינוי הנורא שנכפה על גופן מקצה לקצה. מאותה נקודה ואילך הן עשויות לחוות מצוקה רגשית וחרדה רבות עוצמה.

  

בדרך זאת, הרבה נשים טרנססקסואליות חשות שהן לכודות עד כדי קלסטרופוביה, ונידונות לחיות את כל שאר חייהן "כלואות בתוך הגוף הלא נכון", אלא אם תוכלנה לתקן את המצב בעזרת הורמוני מין, ניתוח לשינוי מין (SRS) ומעבר מיגדרי גופני שלם. הן משתוקקות לחיות את כל שאר חייהן במיגדר הנכון לא רק מבחינה חברתית, אלא גם בחייהן הפרטיים והאיניטימיים – בגוף הנכון על פי תחושות המיגדר הפנימיות שלהן.  

  

הן חשות/ים כפי שאתן/ם הייתן/ם חשות/ים אילו מצאתן/ם עצמכן/ם עוברות/ים לפתע מהפך גופני למיגדר הנגדי ואנוסות/ים למלא את התפקיד המיגדרי החדש, כשעדיין יש לכן/ם את כל התחושות הגופניות והזהויות החברתיות של המיגדר הישן. זוהי חווייה מבלבלת לחלוטין להיות עם גוף שהוא לגמרי במין הלא נכון. לכל אחת/ד קשיים במאמציהן/ם למצוא אהבה בחייהן/ם. התוכלו לדמיין כמה זה מפחיד ובעייתי אילו הייתן/ם במין הלא נכון?  

  

לסקירה מצויינת אודות טרנססקסואליות MtF ו-FtM גם יחד, ראו את:  זהות עצמית אמיתית: הבנת הטרנססקסואליות – למשפחות, לחברים, לעמיתים-לעבודה ולאנשי מקצוע מסייעים , מאת מ.ל. בראון וצ.א. ראונסלי, הוצאת ג'וסי באס,  1996 (M. L. Brown and C. A. Rounsley, Jossey-Bass Publ., 1996). לדיון בפרוטוקולים לטיפול רפואי וניתוחי בטרנססקסואליות, שכיום הם אחידים בכל העולם, ראו את  "תקנים לטיפול של  HBIGDA , מהדורה ששית"  של האיגוד הבינלאומי לאי-הלימה מיגדרית ע"ש הארי בנג'מין (HBIGDA).

 

[*הערה: בדף האינטרנט הזה אנו מתמקדות/ים במצבים מיגדריים מזכר לנקבה [MtF], מאחר שאלו מצויים בתחום ההתנסות הישירה של לין. ואולם, קיים מערך שלם וסימטרי של מצבים מיגדריים מנקבה לזכר [FtM] שנפוצים כמעט כמו המצבים MtF. למידע נוסף אודות טרנסג'נדריות וטרנססקסואליותMtF, ראו את האתר של  FtM International  ו The American Boyz . המאמר  "ילדות יהפכו לילדים" , מאת ט. איב גרינוויי (T. Eve Greenaway) דן בעלייה הפתאומית של טרנסג'נדריותMtF מתוך הצללים אל תוך הגלוי בהרבה מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב. לרקע מעמיק אודות טרנסג'נדריות וטרנססקסואליותMtF, ראו את הספר שיצא לאחרונה  Transmen & FtMs , מאת ג'ייסון קרומוול (Jason Cromwell). ראו גם את הדף של לין ובו קישורי-אינטרנט ותמונות של  גברים טרנסיים מצליחים  (עברית) .]

 

 

עדות לטרנססקסואליות מההיסטוריה ומהשוואה בין תרבויות

  

טרנססקסואליות איננה "תגלית מודרנית". להיפך, זוהי שונות לא נדירה שיוצר הטבע במיגדריות האנושית, אשר כבר נצפתה ותועדה מאז העת העתיקה. 

  

בתרבויות רבות, לרבות שבטי ילידים בצפון אמריקה, היתה לטרנססקסואליות מאז ומעולם הבחירה 'להתלבש' ולחיות את חייהן כנשים, כולל נישואים לבעליהן. גם השינוי הניתוחי של אברי המין כדי להפיג תחושות בין-מיגדריות עזות לא "הומצא במאה העשרים" בכמה תרבויות, לרבות הרבה מהעתיקות שבהן, הרבה טרנססקסואליות עברו מרצונן החופשי ניתוחים כדי לשנות את גופן באופן שנועד "לשנות את מינן".

  

בני העת העתיקה יכלו לראות את השיטות הניתוחיות ולהבחין בהשפעות הסירוס בכל מקום. השימוש בו לביות בעלי חיים לימד עד מהרה את בני העת העתיקה שהסרת האשכים של זכר-אנוש בגיל מספיק צעיר יוכל למנוע אצלו גם את הזיכור (masculinization). אדם כזה יהיה לנצח דמוי-ילד, או "נשי". ניתוחים אלה נעשו גם לעיתים קרובות בכפייה בעבדים שבויים בוגרים, כדי "לביית אותם" בתור "סריסים". ביצוע ניתוחים כאלה בגברים נורמליים לאחר התבגרותם אינו משנה את תחושות המיגדר שלהם או זהותם המיגדרית, על אף שהם מצמצמים במידת מה את דחפיהם המיניים ומפחיתים באופן חד את יכולתם לפתח מערכת שרירים גברית.

  

הידע המצטבר אודות השפעות הסירוס הורחב כדי לסייע לנערות טרנססקסואליות MtF: במשך אלפי שנים, אינספור מיליונים מביניהן חיפשו ועברו ניתוחים הרבה יותר מסוכנים ויותר דרמטיים בהשפעתם לעומת סתם סירוס. בניתוחים אלה מוסרת מהנערות כל זכריותן באמצעות הרחקת האשכים, הפין ושק האשכים. לעיתים קרובות, בנוסף לכך אזור הערווה החיצוני מעוצב באופן גס כך שייראה כמו אבר המין הנשי. אף אחד לא יודע בדיוק איך זה התחיל, אך ניתוחים טרנססקסואליים כאלה היו מאד מוכרים כבר בתקופת יוון ורומי הקדומות. בדרך כלל שולבו השינויים האלו במנהגים הקיימים בתור "טקסים דתיים" שסיפקו ל"נשים" שנוצרו במהלכם הסבר למה שהן עשו ובדרך זו - "סיפור כיסוי" לצורך מציאת מקומן בחברה.

  

בכך שעברו את הניתוחים האלה, נערות טרנססקסואליות צעירות MtF (אם הן שרדו) לא רק נמנעו מלהפוך לגברים, אלא גם זכו ב"אברי מין חיצוניים" שנראו דומים במידת מה לאלו של אשה. על אף שלא היו להן ווגינות וחסרה להן ההשפעה רבת העוצמה של הורמוני המין הנשיים על נישוי גופן, בעבר טרנססקסואליות צעירות יכלו בכל זאת לחיות חיים טובים יותר בתור נשים לאחר שעברו ניתוח שכזה. בכך ששימרו את תווי גופן הנשיים היפים ועורן הרך והחושני מתקופת ילדותן, ובכך שנמנעו מצמיחת שיער על כל גופן ומקבלת תווי פנים גסים, כנשים יכלו חלקן למשוך מאהבים גברים וליהנות מהם. בכמה חברות הן יכלו אף לקוות למצוא בעל שיאהב אותן וידאג להן.

  

הרבה שרידי שלדים מתקופות עתיקות, של נשים טרנססקסואליות שעברו שינוי בניתוח, נחשפו בידי ארכיאולוגים, שבדרך כלל מתייחסים אליהן במונחים מבולבלים כמו "סריסים" ו"טרנסווסטיטים", כמו בכתבת ה-BBC  "חפירה מגלה טרנסווסטיט רומי"  על שלד שנמצא לאחרונה באנגליה. להלן תמצית ותמונה מתוך אותה כתבה של ה-BBC:    

  

 

תמצית מכתבת-חדשות שהוצגה לאחרונה ב-BBC     "ארכיאולוגים בצפון יוקשייר גילו לאחרונה שלד של סריס לובש-בגדי-נשים ותיארכו אותו למאה הרביעית לספירה. הגילוי נעשה במהלך חפירות של יישוב רומאי בעיירה קטריק (Catterick), שהחלו לראשונה בשנת 1958.         סבורים שהשלד – שנמצא לבוש בבגדי ותכשיטי נשים – היה פעם כוהן מסורס אשר עבד את האלה המזרחית סייבל (Cybele). - - - האיש הצעיר נמצא טמון בקבר בביינס (Bainesse), חווה ליד קטריק, ובעבר הרחוק יישוב לוואי של העיר הרומית.     הוא ענד מחרוזת וצמיד מאבן פחם, אצעדת-זרוע מאבן-פצלת ואצעדת קרסול מתרחבת מברונזה. - - - בתקופת חייו הוא היה נחשב לטרנסווסטיט והיה כנראה סריס-מקדש, אחד מהמאמינים באלה סייבל שסירסו עצמם לכבודה."

 

  

זה ממש עצוב כשארכיאולוגים בתמימותם מטשטשים ובעצם לועגים לזהותה המיגדרית של הנערה בכך שהם קוראים לה "סריס לובש-בגדי-נשים". הערות שכאלה חושפות את חוסר-הבנתם באשר לטבע האדם בכללותו, ואת חוסר‑הערכתם למידת התחכום של כמה מהתרבויות העתיקות באשר לאופן קבלתן את השונויות המיגדריות. אלו שלמדו בהרחבה אודות טרנסג'נדריות וטרנססקסואליות יזהו שאדם זה איננו "סריס" (נער או איש בעל מיגדר גברי אשר סורס, בעת העתיקה, בדרך כלל כדי להפכו לעבד), והיא אף איננה טרנסווסטיט (איש בעל מיגדר גברי וגניטליה שלמה, אשר לובש בגדי נשים לצורך סיפוק אירוטי).

  

להיפך, האדם הזה היה קרוב לוודאי נערה טרנססקסואלית בעוצמה חזקה שבייאושה ביקשה ועברה מרצונה בחפץ-לב ניתוח הסרת הזכריות בגיל צעיר, כנראה שנות-העשרה המוקדמות, ובעקבות זאת חיה לאחר מכן כ"כוהנת" אשה. ההוכחה לכך שהיא עברה את שינוי המין הפרימיטיבי שלה מוקדם בחיים ישר ניבטת למולנו בתמונה שלמעלה: לנערה אין במצחה עצמות-גבה בולטות וגבריות מעל ובין העיניים (התבוננו מקרוב בתמונה שלמעלה). על פי פניה העגולות והנשיות וגזרתה הדקה, היא הייתה יכולה להיות אשה יפה מאד. קבורתה המדוקדקת לאחר מותה, בשנות העשרים המוקדמות לחייה, מרמזת על כך שהיא הייתה מאד אהובה, וייתכן שהותירה אחריה מאהב או תומך אבל עד מאד. 

  

המנהגים העתיקים האלה נמשכים בכמה חלקים בעולם אפילו כיום. בהודו ובבנגלדש, טרנססקסואליות צעירות ונואשות, במספרים גדולים, בורחות מהבית כדי להצטרף לכיתה החברתית "היג'רה" ("Hijra"). כדי להפוך להיג'רה, בנות-עשרה אלו עוברות מרצונן ניתוחים להסרה מלאה של הזכריות, בתנאים פרימיטיביים, ממש כפי שהיו עושות בעת העתיקה, עם הרדמה באופיום בלבד. מרביתן עוברות את הניתוח בשנות העשרה שלהן, זמן קצר לאחר התחלת ההתבגרות, עם תוצאות כפי שניתן לראות בתמונה של אשה-היג'רה צעירה  בדף ה SRS  של לין   (עברית) . בכך שהן עוברות סירוס מספיק מוקדם, הן יכולות להימנע מהתפתחות מאפייני-מין משניים גבריים (חוץ מהנמכת הקול ופיצולו), וגופן יכול להישאר מעודן לתמיד, דמוי-ילד ונשי. "שינויי-מין" אלה והשפעותיהם עטויים במיסתורין ובסימליות דתית.   

  

העובדה שניתן לעבור תמורות משנות-מין שכאלה ידועה ברחבי הודו, ויוצרת דירבון מיסטי בעוצמה שלא-תיאמן אצל כל הנערות הטרנססקסואליות הצעירות שם. בהודו המודרנית, בערך אחת מכל ארבע-מאות בנות-עשרה שכאלה בורחת מהבית ונעשית היג'רה, ויש כיום בערך מיליון מהן ברחבי הודו.  

  

בניגוד לאמונה הרווחת, הסרה מוחלטת של הזיכרות אחרי ההתבגרות לא הופכת את הצעירה בהכרח ל"בלתי-מינית". סירוס לאחר ההתבגרות משאיר את ההיג'רה הצעירה עם התחושות שזה מקרוב נגלו לה, של עוררות-מינית, והיכולות שזה מקרוב נמצאו, של אורגזמה. בעוד שההלם הפסיכולוגי של ניתוח שכזה יגרום נכות למיניותו של זכר רגיל, על נערה טרנססקסואלית צעירה ההשפעה היא ממש הפוכה: הניתוח הוא משחרר, ומאפשר ביטוי שלם יותר של חושניותה ותחושותיה המיניות. ממש כמו במקרה של אשה טרנססקסואלית מנותחת מודרנית, הרבה בנות היג'רה יכולות לחוות תחושות עזות של עוררות מינית בשרידים הפנימיים של אברי המין שלהן (על-אף שחסרה להן רקמת העצב החיצונית אותה משאירים ב-SRS מודרני). למרות שלבנות ההיג'רה אין ווגינה, רבות נהנות ביותר (עד כדי אורגזמה) מיחסי מין וחדירה (אנאלית) עם גברים. עקב ההסרה המוחלטת של זכריותן, אברי המין ואזור הערווה של בנות ההיג'רה נראים מאד "כמו של ילדה". הרבה גברים בהודו נהנים מאד לתנות אהבים עם היג'רה, וכך יכולות הנערות להשיג מידה זעומה של מגע איניטימי, תשוקה ואהבה בחיים האלה.  

  

מרבית בנות ההיג'רה עוברת את חייהן כנשים בחברת היג'רה אחרות ב"קבוצות משפחה", ומשתכרות למחיתן בהופעות בטקסים מסורתיים באירועי חתונה ולידת-ילדים. רבות עובדות בזנות או בקיבוץ-נדבות בכיתה הזאת שהיא הנחותה ביותר מבין הכיתות המסורתיות בהודו. כיום, חלק מבנות ההיג'רה בנות-מזל להשיג הורמונים נשיים, והן יכולות להפוך את גופן לנשי בכך שהן מגדלות שדיים ומפתחות חיטובי-גוף נשיים טבעיים. השילוב של הסרת-זיכריות בגיל-העשרה יחד עם השימוש באסטרוגן מאפשר כיום לחלק מבנות ההיג'רה להפוך ליפות מאד – על-אף, למרבה הצער, שאין להן אברי מין נשיים (ווגינה) והן אינן מתקבלות חברתית בתור נשים.

  

לקהילת ההיג'רה ומסורותיה, לרבות הצורה הבסיסית ביותר שלהן ל"שינוי מין" מזכר לנקבה, יש בהודו היסטוריה מתועדת בת למעלה מ-4,000 שנים. המנהג הנפוץ הזה בהודו מאפשר לילדות טרנססקסואליות להימלט מהסבל ומהגורל של זיכור בשנות-העשרה, ומעניק להן מקום בטוח בחברה, אבל מאד נחות. הקיצוניות המכאיבה אליה מגיעות צעירות טרנססקסואליות אלה כדי ש"בערך יהיה להן מיגדר נשי", בידיעה מלאה שלעולם לא תראינה עוד את משפחותיהן, ותעמודנה בפני נחיתות חברתית כל חייהן, הינה עדות לאמיתותה ולקיצוניותה של אי-ההלימה המיגדרית שהן חוות בתוך-תוכן.

  

כיום נחשבות בנות ההיג'רה בהודו כ"מיגדר שלישי", ולעיתים קרובות הן מכונות "סריסים" ("eunuchs") משום שהבריטים השתמשו כלפיהן בביטוי הזה. שימוש זה במילה סריס הוא שגיאה מוחלטת ומאד מזיק, משום שהמילה הזאת באנגלית שימשה מאז ומעולם לתאר גברים בוגרים מסורסים שמזהים עצמם בתור גברים. המילה מעוררת דימויים של נזק והיעדר-מין, במקום של נישוי ופיתרון לאי-הלימה מיגדרית. לפיכך, המילה איננה מעבירה את המסר אודות טבעה הטרנססקסואלי של תופעת ההיג'רה, ונוטה לדחוק אותן עוד יותר לשוליים בתור נפולת חברתית.

  

זה אכן היה גורלן בתקופת היותה של הודו מושבה תחת הכיבוש הבריטי. לפני השלטון הבריטי חיו הרבה היג'רה חיים בטוחים למדי כשעבדו בתור "נערות" משק-בית בבתיהם של אנשים עשירים ובהופעות במהלך המון טקסים מסורתיים. אבל, הרבה תפקידים מסורתיים של ההיג'רה בוטלו בידי הכובשים הבריטים ההומופוביים, שלא היו מסוגלים להבין את המשמעות העמוקה של מסורות ההיג'רה. הרבה הודים החלו להתייחס בעצמם להיג'רה כאל טיפוסי רחוב "סוטים", כאשר האמינו בגישות "המודרניות והמתקדמות" של הכיבוש הבריטי כלפי מיעוט מיגדרי זה.  

  

לנוכח הצמדת הסטיגמה לכיתתן, שומרות בנות ההיג'רה על חשאיות בנוגע לניתוח שבראשית דרכן בכיתה ובאשר למנהגיה. חלקן אומרות שנחטפו וזיכריותן הוסרה בניגוד לרצונן, כך שלמראית עין "זה לא היה באשמתן". על אף שהן מתייחסות לניתוח הסרת זכריותן כאל "שינוי מין", בנות ההיג'רה גם מציאותיות בהכירן בכך שהן "לא ממש נשים". בכל אופן, הן לובשות בגדי נשים, מאמצות שמות נשיים ומשתמשות בשמות גוף נשיים. הן מאמצות בחום את מעמדן הבלתי ברור, שעדיף בעיניהן מאשר להיות גברים. הנוהג הזה נפוץ ביותר בהודו ובבנגלדש (ראו בהמשך את הפרק על  נפוצות  ). למידע נוסף ראו את האתר של הקינאר (היג'רה - Kinnar)  http://www.kinnar.com/ .

  

על אף מעטה החשאיות והמיסתורין של הכת במשך מאות בשנים, המצב הבסיסי שדוחף את מרבית בנות-העשרה הצעירות שהופכות להיג'רה הוא בבירור טרנססקסואליות. כמו שאומרת דהאנאם (Dhanam), המנהיגה של משפחת היג'רה בהודו (מעין 'גורו' של ההיג'רה):

  

"אנו נולדות עם משבר זהות מיגדרית. זה לא תוצאה של לימוד או חיקוי,

אלא אינסטינקט טבעי המאיץ בנו להיות נשים" – דהאנאם

  

 

הערה חשובה: בשנת 2002 החלה לין להתכתב עם כמה נשות היג'רה בהודו, והציעה להן מאד להפסיק ככל האפשר את השימוש במילה "סריס" בהתייחס אליהן. לין הציעה את המילה "טרנסג'נדרית" או "טרנססקסואלית" כתחליף ל-"סריס"בכל פעם שהן משתמשות באנגלית. אם ההיג'רה תצלחנה בהדרגה להביא לשינוי הזה במינוח האנגלי בהודו, הן תוכלנה להיראות נכון יותר, בתור נשים טרנסג'נדריות וטרנססקסואליות, במקום איזשהו "איש מסורס ומוזר הלובש בגדי-נשים". שינוי שכזה בנקודת ההשקפה על טיבען של ההיג'רה יוכל לסייע בהכנת תביעה משפטית חזקה הרבה יותר בעניין מתן "זכויות טרנסג'נדריות" להיג'רה בהודו.

 

 

אפילו בעולם המערבי המודרני יש נערות צעירות טרנססקסואליות וממש נואשות, שלא יכולות להשיג עזרה מהמערכת הרפואית, אשר "יעשו היג'רה" לעצמן. ע"י הסרת כל זכריותן ואז פנייה דחופה למערכת הרפואית ל"הטלאה", הן יכולות להשיג "SRS בזול ומוקדם בחיים". מספר נערות בארה"ב כבר עשו הסרות זיכריות מלאות אלה לעצמן, ואז עשו נישוי לעצמן בעזרת אסטרוגן כדי להיעשות במהירות מאד יפות ו"עוברות" בתור נערות (לרוע המזל, האובדן של עור הפין ושק האשכים הופך SRS לאחר מכן להרבה יותר קשה). מעשים נואשים אלה היו נפוצים יותר לפני עשרות שנים, כשלנערות TS בארה"ב היה קושי רב לקבל סיוע רפואי. שיטה עוד יותר נפוצה בקרב נערות TS הייתה להסתפק בסירוס עצמי בסיסי (הסרת האשכים שלהן בעצמן) על-מנת להימנע מזיכור.

  

ההיג'רה בהודו הינן, בהרבה מובנים, מקבילה תרבותית עתירת-מסורת ל"טרנסיות הרחוב" בארה"ב, שנראות בשעות הלילה בהרבה ערים ראשיות, ובעצם (בתור "טרווסטיות") בערים בכל רחבי העולם (לדוגמה, ראו את  הסקר העדכני של טרנססקסואליות במלזיה  ). (link to be added in all languages) אף אחת מהחברות האלה לא מודעת לכך שרבות מאותן/ם א/נשים הינן טרנססקסואליות שבמהותן זקוקות באופן נואש להיות נשים, ואשר בלא ניירות זיהוי נאותים, מעמד חברתי או משפחות, אין להן בדרך כלל אפשרויות תעסוקה אחרות מלבד עיסוק זנות.

  

בארה"ב, בדרך כלל נחשבות טרנסיות הרחוב בעיני החברה המנומסת בתור "בעלי סטיות מיניות שיצאו מדעתם". לעיתים מאד קרובות הן מסווגות בטעות כגברים "הומואים", כשלרוב הן בעצם מזהות עצמן בתור נערות, ולקוחותיהן הם ברובם גברים סטרייטיים (ולא גברים הומוסקסואלים) אשר נהנים מתינוי אהבים עם "בחוריות" ("she-males"). לפיכך, הן בנות ההיג'רה בהודו והן  טרנסיות רחוב בארה"ב שעברו נישוי הורמונאלי  - מרביתן טרנססקסואליות. לשתי הקבוצות מתייחסת החברה מתוך הבנה שגוייה וסיווג שגוי, ומטפלת בהן כבגברים שהם נפולת חברתית. אבל, אלו הן א/נשים שבסך-הכל עושות את הטוב ביותר שביכולתן כדי להיות, להתקיים ולחיות בתור נשים. 

  

  

תמונה של פוקאראג'י (Pokaraji), נערת היג'רה צעירה ויפה בכלכותה, מתוך הספר הראוי לציון

 היג'רה – המיגדר השלישי בהודו 

מאת  טאקשי אישיקאווה -  Takeshi Ishikawa   

 

 

הנה כאן תמונות של שתי נשות היג'רה אחרות מתוך  ספרו של טאקשי אישיקאווה    (מידע נוסף) . כפי שניתן לראות, כמה היג'רה הן מאד יפות. סונאמו (משמאל) גדלה כילד/ת רחוב בבומביי, הודו, ואז נעשתה היג'רה בשנות העשרה שלה. היא הייתה כה יפה עד שהיא נעשתה ממש מפורסמת בבומביי.

 

 

(Sonamu) סונאמו	(Patora)  פאטורה

הערה חשובה: בספטמבר 2003, איגוד האנשים לזכויות אזרחיות בקרנטאקה שבהודו (PUCLK) פירסם מסמך שבאמת ראוי לציון:  דוח על הפרת זכויות האדם של הקהילה הטרנסג'נדרית בהודו . באביב 2004, הייתי בת-מזל לקבל עותק של הדוח, והייתי רוצה ליידע אתכן/ם לגביו באמצעות דף אינטרנט זה.

הדוח בן 117 העמודים של PUCL מספק רקע מעמיק על הנסיבות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות של בנות ההיג'רה. לאחר מכן הוא מתעד את האלימות כנגד ההיג'רה, ודן בתשתית ההממוסדת של האלימות הזאת. הוא מתעד מאמצים של ההיג'רה, בעת האחרונה, להתארגן ולמחות כנגד האפלייה שבה הן נתקלות, ונותן המלצות חשובות איך לשפר את מצבן העגום של הנשים הטרנסג'נדריות בהודו. הדוח הינו מקור מעולה למידע עדכני השוואתי בין תרבויות אודות ההיג'רה, ואני מאד ממליצה לכן לקראו. למידע נוסף, לרבות קישורים להורדת הדו"ח בפורמט PDF, עיינו בדף:  http://ai.eecs.umich.edu/people/conway/TS/PUCL/PUCL Report.html  .

מה גורם לטרנססקסואליות?

 

הרבה סיבות לטרנססקסואליות הוצעו במהלך השנים. כפי שנדון למעלה, זה היה ידוע שנים רבות, מהרבה מקרים אינטרסקסיים, שהגנים אינם קובעים זהות מיגדרית. מחקרי המעקב שנערכו לאחרונה על ניתוחים בתינוקות אינטרסקס הראו אף הם ש"אברי מין ואופן הגידול" אינם קובעים זהות מיגדרית. לעומת זאת, תוצאות מדעיות חדשות מצביעות באופן חזק על מקורותיה הנוירו-ביאולוגיים של הטרנססקסואליות: ככל הנראה, משהו מתרחש במהלך ההתפתחות התוך-רחמית של מערכת העצבים המרכזית (CNS) כך שהילד/ה הטרנססקסואלי/ת נותר/ת, כבר מהלידה, עם מודעות חזקה לתחושות ולתפישׂות-עצמיות של מיגדר שאינן בהתאמה לגופו/ה. עדיין איננו יודעים בוודאות מה גורם לזה, ויש צורך לעשות מחקר נוסף. אבל הכיוון הנוירו-ביאולוגי למחקרים המדעיים האלה נראה ברור.     

  

למשל, מחקרים חדשים מציעים שטרנססקסואליות MtF עשוייה לנבוע מהתמיינות נקבית של אזור ה-BSTc של ההיפותלמוס בזכר גנטי, במהלך התגובות שבין המוח המתפתח והורמוני המין העובריים; אזור זה של המוח חיוני לתחושות והתנהגויות מיניות. המחקר הראשון מסוג זה דווח בשנת 1995:NATURE, 378: 60-70, 1995  (מאמר זה ניתן לקרוא גם באינטרנט:  http://www.symposion.com/ijt/ijtc0106.htm  ). הרחבות של עבודה מוקדמת זאת דווחו במאי 2000 (בהמשך ראו תקציר וקישור למאמר המלא):

 

 

The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, May 2000, p. 2034-2041 Copyright 2000, The Endocrine Society Vol. 85, No. 5 לטרנססקסואליות מזכר-לנקבה יש תאי-עתב בכמויות של נקבה בגרעין הקישור    Frank P. M. Kruijver, Jiang-Ning Zhou, Chris W. Pool, Michel A. Hofman, Louis J. G. Gooren, and Dick F. Swaab   Graduate School Neurosciences Amsterdam (F.P.M.K., J.-N.Z., C.W.P., M.A.H., D.F.S.), Netherlands Institute for Brain Research, 1105 AZ Amsterdam ZO, The Netherlands; Department of Endocrinology (L.J.G.G.), Free University Hospital, 1007 MB Amsterdam, The Netherlands; and Anhui Geriatric Institute (J.-N.Z.), The First Affiliated Hospital of Anhui Medical University, Hefei, Anhui, 230032 China   כתובת למשלוח מכתבים ובקשות לתדפיסי-מאמרים: Frank P. M. Kruijver, M.D., or Prof. Dick F. Swaab, M.D., Ph.D., Graduate School Neurosciences Amsterdam, Netherlands Institute for Brain Research, Meibergdreef 33, 1105 AZ Amsterdam ZO, The Netherlands. E-mail: F.Kruijver@nih.knaw.nl.    תקציר טרנססקסואליות/ים חשות/ים עצמן/ם כמשתייכות/ים למין הנגדי, על אף שיש להן/ם מאפיינים ביאולוגיים של מין נתון. שאלה חיונית הנובעת ממחקר מוח קודם בטרנססקסואליות מזכר-לנקבה היתה האם ההבדל שדווח, בהתאמה לזהות המיגדרית, בחלק המרכזי של גרעין המצע של מכוון האונות (BSTc), התבסס על הבדלים במספר תאי העצב ב-BSTc עצמו, או רק ביטוי להבדל בכמויות החלבון אשר שימש לצורך ההדמייה. לכן, קבענו את מספר תאי העצב יוצרי-סומטוסטטין (BSTc) ב-42 נבדקים בהתייחס למין, לנטייה המינית, לזהות המינית. ולמשטר ההורמונאלי בעבר ובהווה. ללא כל תלות בנטייה המינית, לגברים היו כמעט כפליים תאי-עצב יוצרי סומטוסטטין מאשר לנשים (P < 0.006). מספר תאי העצב ב- BSTcשל טרנססקסואליות מזכר-לנקבה היה דומה לזה של הנקבות (P =3D 0.83). בניגוד לכך, נמצא כי מספר תאי העצב ב-BSTc של טרנססקסואלים מנקבה לזכר הינו בתחום הגברי. לא נראה שלטיפול הורמונאלי או לשינויים ברמת הורמוני המין בבגרות יש השפעה על מספרי תאי העצב ב-BSTc. הממצאים הנוכחיים של הבדלים על-פי מין בתאי העצב יוצרי סומטוסטטין ב-BSTc, והתהפכותם על-פי מיגדר במוחן/ם של טרנססקסואליות/ים. תומכים בבירור בתובנה שאצל טרנססקסואליות/ים, התמיינות מינית במוח ובאברי-המין עשויה ללכת בכיוונים הפוכים ולהצביע על בסיס עיצבי-ביאולוגי להפרעת הזהות המיגדרית.

 

  

אבל, בלי שיש להם אפילו שמץ הוכחה מדעית לתמוך בעמדתם, פסיכיאטרים ופסיכולוגים רבים במהלך ארבעת העשורים שעברו פשוט הניחו שטרנססקסואליות היא "מחלת נפש". בכך שהגדירו מצב בלתי מקובל חברתית זה בתור מחלת נפש, עיצבו הפסיכיאטרים את התפישׂה של חלק ניכר בממסד הרפואי ובחברה כי הטרנססקסואלית הינה "סטייה מינית פסיכופתולוגית". ואולם, נקודות ראות אלו מתפוגגות בהדרגה ככל שהולך ונעלם הדור הישן של פסיכיאטרים "התנהגותיים" מסורתיים, וככל שהמסד העיצבי-ביאולוגי המונח בבסיסן של הרבה התנהגויות אנוש החל להיות מובן. 

 

  

לדיון שלם יותר על התפישׂות הישנות של טרנססקסואליות כ"מחלת נפש", והשוואה לעדות המדעית העולה לאחרונה של סיבות עיצביות ביאולוגית, ראו את הדף של לין   הגורמים לטרנססקסואליות

  

 

 

האם אנחנו באמת צריכות לדעת את הגורם על מנת לטפל בבעייה?

 

מדוע יש כל כך הרבה התעסקות ב"גורמים"? התשובה פשוטה: טרנססקסואליות הייתה בעבר מצב כל כך בלתי מקובל חברתית, שהשאלה "מה גרם לזה" מועלית תמיד בדיונים על "מה לעשות בעניין הזה". בעבר, הרבה פסיכולוגים ופסיכיאטרים התנהגותיים נהגו מלכתחילה להאשים את הטרנססקסואליות שהן גרמו לעצמן את "מחלת הנפש של הסטייה המינית", מה שהעניק לאותם פסיכיאטרים חזקה על האחריות "לטיפול ולריפוי של טרנססקסואליות"  והעניק לחברה את הצידוק לאפלייה, נידוי ובידוד של טרנססקסואליות.

  

אבל, כפי שכבר ראינו, טרנססקסואליות היא קרוב לודאי מצב נוירולוגי שמקורו עדיין לא ידוע, ולא "מחלת נפש". קיימים הרבה מצבים נוירולוגיים רבי-עוצמה אחרים כדוגמת כאב, דיכאון והפרעות דו-קוטביות, שעבורם איננו יודעים את הגורמים המונחים בבסיסם, אך חושדים בגורמים ביאולוגיים. אנו יודעים שמצבים אחרים אלה הינם אמיתיים משום שאנו רואים א/נשים במצוקה, ואנו מטפלים באותם א/נשים באופן רפואי ובחמלה, על-מנת להקל על סיבלם/ן.

  

מדוע זה צריך להיות שונה עם טרנססקסואליות?

  

כיום אנו יודעים כיצד להקל על סבלן/ם של א/נשים טרנססקסואליות/ים, לרשותנו הרבה אפשרויות לייעוץ מעשי, לביצוע מעבר-מיגדרי חברתי, ולשינוי-מיגדרי הורמונלי/ניתוחי. מדוע לא לקבל את הטיפולים הללו כתקפים, משום שהם באמת מקלים את הסבל ומשפרים את איכות החיים, אפילו אם איננו בטוחים מה גורם למצב המונח בבסיס התופעה? ולמה להדביק סטיגמות לא/נשים רק משום שביקשו טיפול רפואי למצב הזה?  

 

 

באיזו שכיחות קורית טרנססקסואליות?

  

'שכיחות' היא מספר המקרים הנמצאים באוכלוסיה נתונה בזמן נתון. אם יש 100 מקרים של מצב מסוים בעיר של 100,000, אזי השכיחות באותו זמן היא 1 ב-1000 (1:1000). למרבה המזל, אנו יכולים לעשות הערכות טובות של שכיחות הטרנססקסואליות בלי להיות מדעני-מחקר. כל עיתונאי טוב יכול בקלי-קלות לחשב הערכות בערך-משולש.

  

נתוני רשויות הבריאות מצטטים לעיתים קרובות שכיחות של 1 ב-30,000 לטרנססקסואליות MtF ו-1 ב-100,000 לטרנססקסואליות FtM. אתם תראו מספרים אלה שוב ושוב, כמו למשל בסיפורי החדשות האחרונים בעיתונים  וושינגטון פוסט  וה ניו-יורק טיימס . אבל, האם אין מספרים אלה נראים לכם משונים? הם מציגים את הטרנססקסואליות כאילו היא נדירה באופן שלא ייאמן. אבל כיום, הרבה א/נשים מכירים מישהו/י טרנססקסואל/ית או יודעים על מישהו/י בבית-הספר, בחברה או בקהילה שלהם. אז מניין ממשיכים להגיע נתונים אלה על התופעה "הנדירה באופן קיצוני"?

  

נתונים אלה מקורם ב"מדריך לאיבחון ולסטטיסטיקה של הפרעות נפש" של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית  ( DSM‑IV ) . המספרים נשלחים תכופות לאמצעי התקשורת ע"י שני "מרכזי-צמרת פסיכיאטריים" שתקופה ארוכה קבעו בהחלטיות את אורח החשיבה המתייחס ל"תיאוריות פסיכיאטריות על טרנססקסואליות": מוסד קלארק (Clarke) בטורונטו, קנדה וביה"ס לרפואה ג'ון-הופקינס (Johns Hopkins) בבולטימור, מרילנד בארה"ב.

  

ואולם, המספרים הם מנתונים מלפני עשורי-שנים, מהעת בה הניתוח המודרני לשינוי מין (SRS) רק החל להיות זמין, וכלל רק את המספרים של אלו שהתייצבו באומץ וביקשו SRS בתקופה שבה האפלייה היתה חזקה באופן שלא ייאמן. ההגיון הבריא אומר שהיו הרבה יותר כאלה שסבלו בדומייה מאשר כאלה שהתייצבו בגלוי. אבל כמה?

  

הבה נעשה קצת "מלאכת בילוש חשבונית". אנו יכולים לחשב בערך-משולש את שכיחות הטרנססקסואליות MtF בארה"ב בכך שנעריך כמה טרנססקסואליות כבר עברו SRS. נוכל אז לחלק את המספר הזה באוכלוסייה הבוגרת של זכרים בארה"ב (עד בערך גיל 60, מאחר שבעבר לאלו שיותר מבוגרים הייתה נגישות זעומה לניתוח). 

  

לפני 1960, רק קומץ קטן של ניתוחים נעשו לאזרחי ארה"ב.  ד"ר ג'ורג' בורו -  Georges Burou , מקזבלנקה, מרוקו , החל אז אז לבצע סדרות גדולות יותר של ניתוחים בשנות ה-1960' בהשתמשו בטכניקה חדשה ומשופרת בהרבה של "היפוך פין". ד"ר הארי בנג'מין (Harry Benjamin), רופא אמריקאי שביצע מחקר חלוצי וטיפולים קליניים בטרנססקסואליות, החל להפנות הרבה טרנססקסואליות אמריקאיות לד"ר בורו ולכמה מנתחים אחרים שהשתמשו בשיטתו החדשה של בורו. (לין למדה מאוחר יותר מד"ר בנג'מין שבשנת - 1968 היא הייתה בין 600-700 הנשים הטרנססקסואליות הראשונות מארה"ב שעברו SRS).   

 

ד"ר הארי בנג'מין

החלוץ הרפואי הדגול ורופא אנושי

[תמונה שצולמה ע"י לין קונווי בשנת 1973]

 

  

המספרים בארה"ב גדלו בשנות ה-1970' כאשר תוכניות לימודים בנושא זהות-מיגדרית באוניברסיטאות ג'ון-הופקינס וסטנפורד גרמו להקלת האיסורים לבצע SRS בבתי"ח בארה"ב, ומספר מנתחים אמריקאיים החלו לבצע SRS. ב‑1973 למדה לין מד"ר בנג'מין שעד לאותו מועד כבר בוצעו 2500 ניתוחי SRS בנשים טרנססקסואליות מארה"ב.

  

כשמתחילים בנתונים האלה, מראה  הטבלה שלמטה  את ההערכות של לין קונווי לגבי ניתוחי SRS שבוצעו בעשורים האחרונים באזרחי ארה"ב, ע"י מנתחים מובילים בארה"ב ומחוצה לה, שעברו אקסטרפולציה להכללת אלו שבוצעו ע"י הרבה מנתחים משניים (שכל אחד מהם מבצע בכל שנה מספר ניתוחים קטן יותר). טווח הערכים שניתן הוא מהמספרים השמרניים יותר עד למספרים הסבירים ביותר.  

 

כיום, מבוצעים בארה"ב בכל שנה בערך 800-1000 ניתוחי SRS MtF, ומספר שכזה או יותר נעשים באזרחי ארה"ב מחוצה לה (למשל בארצות כמו תאילנד, היכן שאיכות ה-SRS היא מצויינת והמחיר נמוך בהרבה). שלושת מנתחי-הצמרת בארה"ב (יוג'ין שרנג - Eugene Schrang, טובי מלצר - Toby Meltzer וסטנלי ביבר Stanley Biber) יחדיו מבצעים כיום בס"ה 400-500 ניתוחי SRS בכל שנה. סטנלי ביבר לבדו כבר ביצע מעל 4,500 ניתוחי SRS מאז שהחל לבצע ניתוחים אלה ב-1969; במשך שנים רבות ביצע ד"ר ביבר שני SRS ביום, שלושה ימים בשבוע!

  

  

"המספרים של לין קונווי": הערכות של ניתוחי SRS MtF בקרב תושבי ארה"ב:

1960's	1970's	1980's	1990 - 2002
1,000	6000-7000	9,000-12,000	14,000-20,000

  

  

מסיכומם של מספרים אלה נמצא שקיימות בארה"ב לפחות 30,000-40,000 נשים טרנססקסואליות מנותחות. כמובן שחלק מהניתוחים שבוצעו ע"י מנתחים בארה"ב הם במנותחים זרים (ייתכן ש-15%?), וחלק מאלו שעברו SRS כבר נפטרו. ואולם, מרבית הטרנססקסואליות המנותחות עברו SRS במהלך 15 השנים האחרונות, ואחוז גבוה מהן עדיין בחיים. הנשים TS בקבוצה הקטנה יותר שעברה SRS בשנות ה-1960' ועד מחצית שנות ה-1980' היו ברובן צעירות – בשנות העשרים והשלושים-המוקדמות לחייהן, ולפיכך מרבית הנשים הללו עדיין בחיים אף הן. אפילו אם נתחשב בתמותה, לין מעריכה שמספר המנותחות בארה"ב גבוה מ-32,000.

  

לקבוע את השכיחות של SRS MtF, פשוט נחלק 32,000 ב-80,000,000, שזהו מספר הזכרים בארה"ב בגילים שבין 18-60 (טווח הגילים שמתוכו הגיעו מרבית המנותחות):

  

2,500 : 1  =  80,000,000 : 32,000.

  

לתדהמתנו, נגלה שלפחות אחד מכל 2,500 א/נשים שנולדו זכרים בארה"ב כבר עבר SRS כדי להפוך לנקבה!  הערכה זאת של 1:2500 גבוהה במידה ניכרת מההערכה 1:30,000 שמצוטטת לעיתים כה תכופות ע"י הקבילה הרפואית. המספר של ה- DSM-IV  נמוך בהרבה, ופי 12 לפחות! ואולם, בבחינה יותר מקרוב נמצא שהשגיאה אף הרבה יותר גרועה מזאת.

  

אבל זיכרו: ההערכה של ה- DSM-IV  הינה עבור שכיחותה של הטרנססקסואליות, לא עבור שכיחותו של ה-SRS. מאמרים בעיתונות של ימינו תמיד נותנים את הפרשנות הזאת, ומתייחסים למספרים 1:30,000 כאל "מספרן של הטרנססקסואליות".

  

לין מעריכה שמספר א/נשים גדול לפחות פי 3 עד 5 מאלו שכבר עברו SRS סובלים מטרנססקסואליות MtF בעוצמה גדולה. הסיבות ברורות: הרבה נשים טרנססקסואליות אינן מודעות לאפשרויות ולטיפולים לפתרון המצב, וסובלים בדומיה החושבן שאין כל תקווה. רבות מבועתות מהמחשבה "לצאת מהארון" ולבקש עזרה מפחד מהדבקת סטיגמה חברתית. רבות עוד יותר אינן מסוגלות לשלם את העלויות הרפואיות הגבוהות של המעבר המיגדרי. לפיכך, חייבות להימצא בארה"ב – בסדר גודל – 100,000 עד 200,000 מקרי טרנססקסואליות בעוצמה גבוהה בלתי-מטופלים!   

  

לפיכך, מספר המקרים המטופלים והבלתי-מטופלים יחדיו חייב להיות בערך 130,000 עד 240,000. אם המספר היה 160,000, שזה די קרוב לקצה הנמוך של הטווח הזה, אזי השכיחות של טרנססקסואליות בעוצמה גבוהה היא  500 : 1 = 80,000,000 : 160,000 . ערך זה הינו, בהערכה גסה, הגבול הנמוך של השכיחות, והערך הממשי יכול בקלות להיות גבוה בהרבה.

  

[ראו גם את הדף החדש הכולל את  ההערכות האחרונות של דונה פטרישיה קלי -  Donna Patricia Kelly  לגבי השכיחות בבריטניה . דונה משתמשת בשיטת החישוב של לין, והתוצאות שלה לגבי בריטניה יוצאות בהתאמה טובה מאד לתוצאותיה של לין לגבי ארה"ב.]

  

מחקרים אלו מתחילים להגיע, בערך משולש, לשכיחות של טרנססקסואליות MtF בעוצמה גבוהה בטווח של 1:500 עד 1:250. זה בקירוב פי 100 מהמספר (1:30,000) שמפרסמת האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית ב- DSM-IV-TR  ! לכן, מספרי השכיחות של ה- DSM-IV  הינם שגויים ביותר משני סדרי גודל*.

  

להשוואה, חישבו על שכיחותם של מצבים אחרים שלהם השפעה מכרעת על חייהם של א/נשים: השכיחות המשוערת של ניוון שרירים הינה 1:5,000; ניוון רב-מוקדי (multiple sclerosis - MS) - 1:1000; שפה/חיך שסועים -1:1000; שיתוק מוחין - 1:500; עיוורון - 1:350; חרשות – 1:250; אפילפסיה מדווחת ע"י המטופלים – 1:200, סכיזופרניה – בערך 1:100; וכאבים ראומטיים – בערך 1:100. כל המצבים האלה נמצאים גבוה בתודעתנו הציבורית, וקיימת בציבור אמפתיה נרחבת לאלו הסובלים מהם. קרנות מחקר גדולות זמינות לצורך לימוד וטיפול במצבים אלו, ויש למטופלים נגישות בסבר-פנים-יפות לכל הטיפולים הרפואיים הקיימים העשויים להקל על מצבים שכאלה.

  

ההיפך מזה קורה בטרנססקסואליות בעוצמה גבוהה, שיש לה השפעה מכרעת במידה דומה על חיי הא/נשים. מצב בלתי מקובל חברתית זה נמצא הרחק מתודעתנו הציבורית והנגישות לטיפול יעיל היא מחוץ להישג יד למרביתן/ם הגדולה של הסובלות/ים. באותה עת, הממסד הרפואי כלל אינו מודע לשכיחותו של המצב, ולהשפעתו הטראגית.  

 

לדיון נוסף על השכיחות של טרנססקסואליות, ודיון בנושא כיצד ומדוע הערכותיה של הקהילה הפסיכיאטרית הן כה מוטעות, ראו את הדף של לין על   שכיחות של טרנססקסואליות

 

 

ההשלכות החשובות של "המספרים"

  

כשבכל שנה עוברים כיום 1500-2000 א/נשים בארה"ב SRS MtF (ולפחות חצי ממספר דומה עוברים ניתוחי (FtM, הטרנססקסואליות הינה נפוצה דיה עד שמעת לעת פוגשים בבתי ספר גדולים ובחברות גדולות מקרה של מעבר מיגדרי. כולם יודעים זאת. התקשורת מלאה בסיפורים על מעבר מיגדרי. אוניברסיטאות במיוחד ראו לאחרונה הרבה מעברים מיגדריים בין חברי-סגל בעלי קביעות, ואשר יכולים "לצאת בשלום" ממעבר-מיגדרי גלוי בלי לאבד את משרותיהם. כיום המספרים גדולים דיים להבטיח חשיבה מחודשת רשמית של המדיניות בבתי הספר ובחברות, כך שמעברים מיגדריים שכאלה יוכלו להמשיך באופן חלק ובהצלחה.

  

ככל שמתפשטת המודעות לכך שמצבים TG ו-TS כלל אינם כה נדירים, ושהרבה א/נשים צעירות/ים ביצעו בהצלחה מעבר מיגדרי, זה נעשה סביר יותר שילדים TG ו-TS יזהו את עצמם/ן ככאלה, יצאו מהארון בפני עצמם/ן, ובממוצע יבקשו עזרה הרבה יותר מוקדם בחיים מאשר בעבר. גם סביר יותר שהם/ן יקבלו עזרה, משום שכיום יותר פסיכולוגים ויועצי משפחה מוסיפים ייעוץ מיגדרי לשירותיהם המקצועיים, ומשום שכה הרבה מידע זמין כיום באמצעות האינטרנט.

  

אבל, האגדה הישנה אודות "הנדירות הקיצונית של הטרנססקסואליות" גרמה לכמה תוצאות חברתיות חמורות, לרבות הבלבול של מצבי TG/TS עם "להיות הומוסקסואל" ואי-הנראות המתמשכת של הרבה "טרנסיות-רחוב" שאינן מופיעות על מסך התודעה הציבורית, כפי שנדון בחלק הראשון. רק כאשר תקלוט החברה שמצבי TG/TS כלל אינם כה נדירים, יתייחסו למצבים האלה יותר ברצינות.

  

המספרים נחשבים! הם באמת בעלי חשיבות! מספרים המחושבים נכונה בערך משולש פשוט מעניקים כלי מדידה חברתיים טובים בהרבה מאשר הסתמכות על תעמולה נטולת מידע, חסרת הגיון בריא, שנועדה לשרת את מטרותיה של קבוצה מקצועית משוחדת (הפסיכיאטרים), שיש לה אינטרס מובהק ב"מספרים נמוכים" ו"חוסר סובלנות" כלפי טרנססקסואליות. פיסיקאים, מהנדסים, אפידמיולוגים ופוליטיקאים יודעים שלהשיג  "מספרים טובים" זה באמת חשוב, וזה יכול להשפיע על החלטות מרכזיות מדעיות, הנדסיות, חברתיות ופוליטיות בעולם האמיתי. עתה הגיע הזמן שמישהו יעמת את הפסיכיאטרים עם המציאות של טבען המאד נפוץ של מצבי TG ו-TS.

 

כיצד טרנססקסואליות MtF מטופלת רפואית?

  

בין אם זהו חיווט קשיח במוח, או מבנים עמוק יותר במערכת העצבים המרכזית (CNS) או איזשהו מכניזם אחר הגורם לזהות מיגדרית מולדת, דבר אחד בטוח: זהות מינית איננה ניתנת לשינוי על-ידי טיפולים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים על‑פי התיאוריה המיושנת של "מחלת נפש". במשך עשרות שנים, א/נשים TG ו-TS רבות/ים מספור היו קורבן ל"טיפולים" פסיכיאטריים, לרבות טיפולים במכות חשמל ואישפוזים במוסדות סגורים, ואין בנמצא מקרים מוכחים של "ריפויים" בדרך ההיא.

  

ואולם, התפתחויות מודרניות דרמטיות - רפואיות וניתוחיות – יצרו את האפשרות לתקן באופן מלא מצבי אי-הלימה של הזהות המיגדרית אצל טרנססקסואליות בעוצמה גבוהה. בעזרת טיפולים בנטילת הורמוני-מין נשיים, ובעזרת מעבר ניתוח לשינוי מין (SRS) לשנות את מינם של אברי-המין, מין-הגוף יכול לעבור שינוי להתאמתו למין הנאורולוגי, ובכך נפתרת בעיית אי-ההלימה המיגדרית של הטרנססקסואליות MtF. טיפולים אלה מבוצעים בדרך כלל תחת ההנחיות המוגדרות ב "  HBIGDA  - סטנדרטים לטיפול - מהדורה שישית"  של האגודה הבינלאומית לאי-הלימה מיגדרית ע"ש הארי בנג'מין (Harry Benjamin International Gender Dysphoria Association).

  

בעבר, אולצו הרבה נשים טרנסיות להיפגש עם פסיכיאטרים, אשר שימשו בתור "שומרי סף" מחמירים לכל צדדי המעבר המיגדרי. הם טענו שרשות מהם היא חיונית לקבלת הורמונים, למעבר מיגדרי חברתי, ולביצוע SRS, ולעיתים קרובות רשות זו "הוענקה" רק אחרי שנים של "טיפול". לרוע המזל, פסיכיאטרים שכאלה היו מטפלים מיגדריים גרועים בעליל, משום שראו בטרנססקסואליות מחלת נפש, ולא התמצאו בצדדים המעשיים הרבים של המעבר המיגדרי. כיום זה הרבה יותר נפוץ שאלו המבצעות/ים מעבר מיגדרי זוכות/ים לקבל סיוע וייעוץ ממטפלים מיגדריים ברי-ידע ומומחים אשר ממש יכולים לעזור להן/ם להצליח במעבר המיגדרי.

  

כיום, לפני ה-SRS משלימה האשה העושה מעבר מיגדרי תקופה של נישוי באמצעות הורמונים, ומעבר מיגדרי חברתי אל חיים מלוא-הזמן בתור אשה. לאחר שחלף זמן מסויים (בדרך כלל כשנה) והיא עדיין בטוחה באשר לתחושותיה בנוגע למעבר מיגדרי מלא, אז היא עוברת SRS. בניתוח הזה, אברי המין הזכריים החיצוניים מוסרים, וחלקים מאותן רקמות אברי-המין משמשים בבניית אברי המין הנשיים, לרבות ווגינה בעלת תפקוד מיני ודגדגן תחושתי. אחרי ניתוח ה-SRS הבסיסי מבוצע לעיתים ניתוח "בניית שפתיים" לעידון המראה החיצוני של אברי המין הנשיים החדשים על-ידי עיצוב שפתי-ערווה, פנימיות וחיצוניות, טבעיות-למראה. במראה ובתיפקוד של אברי המין שנבנו מחדש, הם ממש לא ניתנים להבדלה מאלו של אשה שנולדה עם אברי-מין נשיים טיפוסיים. המשך דיון מעמיק בהתפתחות ההיסטורית ובפרטים הניתוחיים של SRS MtF מצוי בדף של לין  ניתוח לשינוי מין  ( SRS )   :  ( עברית ) . הרבה נשים טרנססקסואליות מנותחות ממשיכות ליהנות מעוררות מינית חזקה ויכולות ליהנות מחדירה ווגינאלית ממש כמו כל אשה אחרת. להרבה נשים TS מנותחות יש יכולת הגעה לאורגזמה; לחלקן אף במידה רבה ביותר. (ראו את הדיון אודות עוררות מינית ואורגזמה אצל נשים TS מנותחות בדף של לין  ניתוח לשינוי מין  ( SRS )   :  ( עברית )  ).

  

לרוע המזל, מרבית הא/נשים אינם מודעים לטיבעו של הניתוח לשינוי מין, ומאמינים בטעות שהוא כולל רק הסרה של אברי המין הזכריים, כמו במקרים של  ההיג'רה בהודו . בורות שכזאת מצמיחה הרבה אמונות טפלות ודיעות קדומות אודות טרנססקסואליות MtF מנותחות, במיוחד בנוגע למיניותן ולהתנהגותן המינית (הרבה א/נשים נבערים מניחים שאשה טרנסית מנותחת מוגבלת לחדירה אנאלית, ואינם מבינים שלנשים אלה אכן יש ווגינה). אבל כיום, קיימים מקורות אינטרנט רבים המכסים את כל היבטי ה-SRS, ובורות שכזאת נעשית פחות ופחות נפוצה בכלל האוכלוסייה.

  

טיפול מתמשך בהורמוני-מין נשיים (במיוחד אחרי ה-SRS) משנה במידה עצומה את תחושות הגוף, את התחושות הרגשיות, ואת מאפייני המין המשניים, לרבות האצת צמיחת השדיים, התרככות העור, פיזור רקמות השומן, וכן הלאה. במהלך הזמן ההשפעה יכולה להיות מדהימה, ולהביא למעשה לתמורה גופנית מלאה מ"להיות-איש" ל"להיות-אשה". בהיותה משוחררת ממלכודת השגגה-המיגדרית, יכולה האשה החדשה לזכות במרפא ריגשי ובקבלה עצמית, ויכולה להמשיך ולחיות חיים אמיתיים ומלאי חדווה.

 

למידע מפורט יותר אודות תמורות מיגדריות גופניות אלה, כולל טבלאות ותמונות, ראו את הדף של לין על    ניתוח לשינוי מין  ( SRS )     (עברית)

 

 

מהו מעבר מיגדרי טרנססקסואלי?

  

מעבר מיגדרי TS הינו מונח בו משתמשות/ים א/נשים טרנססקסואליות/ים עבור פרק הזמן שבמהלכו עובר/ת פלוני/ת "שינוי של המיגדר החברתי והגופני". עבור טרנסית הרחוב הצעירה, מעבר-מיגדרי משמעותו בדרך-כלל מעבר מיגדרי TG, כלומר נטילת הורמונים נשיים כדי לנשות את גופה ואז להתחיל לחיות בגלוי בתור נערה. למרבה הצער, בגלל קשיי התעסוקה, בהרבה מקרים, בלא SRS תוכלנה נערות שכאלה רק לחלום לחיות את חייהן בתור אשה טרנסג'נדרית. עבור האחרות המבצעות מעבר מיגדרי TS, שכן לרשותן אמצעים כספיים טובים יותר, כדוגמת סטודנטיות מכללה מהמעמד הבינוני, ובוגרות בעלות תעסוקה טובה, מעבר-מיגדרי משמעותו אותו הדבר – אבל בתוספת היעד של השגת שינוי מלא של המיגדר הגופני באמצעות ניתוח לשינוי מין (SRS) ואז להמשיך להתמזגות חברתית מלאה בתור אשה.

  

בעידן שבו נשים טרנססקסואליות עדיין נושאות סטיגמות בהרבה קהילות, התשתית התומכת במעברים מיגדריים TS מזכירה במידה רבה את "מסילת-הרכבת המחתרתית" בארה"ב שסייעה לעבדים כושים להימלט ממדינות הדרום. על-פי המתואר ב אתר ה-  NPS    וב אתר החברה הגיאוגרפית , מסילת-הרכבת המחתרתית לא הייתה כלל 'מסילת-רכבת' ואף לא 'מחתרתית', אלא הייתה רשת רופפת של עזרה וסיוע לנמלטים מכבלי העבדות. כנראה שכמאה אלף א/נשים משועבדים נמלטו בשנים שבין המהפכה האמריקאית לבין מלחמת האזרחים.

  

בדרך מאד דומה, רשת מודרנית של נותני-טיפול שכוללת יועצי מיגדר מומחים, מכוני-אלקטרוליזה, אנדוקרינולוגים, מנתחים, עורכי-דין ורבים אחרים, מעניקה עזרה וסיוע בשקט, ולמעשה בחשאי, לאלו המבקשות/ים להימלט מכבלי המין שבו נולדו. במקרה הזה, מרבית הנמלטות/ים מקוות/ים להיטמע לאחר ההימלטות מהכבלים, כך שמקורותיהן/ם נותרים מוסתרים, והן/ם יכולות/ים להיות "חופשיות/ים באופן מלא". רמה זו של הימלטות מקבילה עד מאד לזו של עבד נמלט מהדרום, לפני מלחמת האזרחים, שהיה בר-מזל במידה מספקת "לעבור בתור לבן" בצפון ואז להתקבל בלבביות ובאופן מלא לחברה הלבנה שהייתה שם הרוב.  

  

למרבה הצער, יש מחיר נפשי שאותו צריכה האשה TS לשלם עבור "מעבר בהתגנבות" – כפי שהיה עבור העבד הנמלט ש"עבר בתור לבן" – זהו אובדן הקשר עם ידידים מהעבר ועם המשפחה, והפחד המתמיד להיות "מוצאת מהארון" ולאבד את כל אשר יש לה בחייה החדשים. ואולם, עבור חלקן זה עשוי להיות מחיר קטן מאד לשלמו עבור חופש מכבלים והזדמנות לחיים אנושיים מלאים.

  

מעבר מיגדרי טרנססקסואלי מלא מזכר לנקבה (לרבות SRS) אורך בדרך כלל לפחות שנתיים או שלוש, ולעיתים קרובות יותר מכך. התהליך מתחיל בהדרכה וטיפול מייעץ, תמיכה מעמיתים/ות, ואז התחלה של נישוי הורמונאלי. ההשפעות של אסטרוגן, אותו נוטלים לפני הניתוח במינונים גבוהים, הן מעודנות אך יסודיות כשהעור מתרכך, החזה מתחיל להתפתח, ורקמות שומן משנות בהדרגה את פיזורן על פני הגוף למתווה יותר נשי.

  

מתחילים גם באלקטרוליזה להסרת שיער הפנים ושיער גוף בולט. אלקטרוליזה הינה תהליך מאד כואב, מאד יקר ומאד ממושך, שבמהלכו מחטים זעירות מוחדרות לשורשי השיער ואז מחוממות כדי להרגם. לעיתים קרובות זה אורך 100 עד 200 שעות של אלקטרוליזה רק כדי להסיר את שיער הפנים הגברי. התהליך גורם להרבה בעיות התארגנות וניהול זמן לאלו העושות מעבר מיגדרי, משום שחובה להניח לשיער הפנים לצמוח לפחות יום על מנת שניתן יהיה לטפל בו, ולעיתים קרובות האזורים המטופלים אדומים ומגורים למשך יום או יומיים לאחר מכן. אבל, אלא אם כל שיער הפנים הכהה מסולק, אין לאשה החדשה כל סיכוי "לעבור", משום שהשערות האלה נראות מתחת לעור אפילו כשהן מגולחות למשעי ומכוסות באיפור.

  

בדרך כלל, עד השלמת האלקטרוליזה בפנים מסתייעות העושות מעבר מיגדרי באיפור הסתרה מיוחד כמו  Covermark  או  Dermablend . תכשירי איפור אלה נועדו לא/נשים שיש להן/ם פגמים רציניים בצבע העור, כמו למשל כתמי-לידה. תכשירים אלה יסתירו באופן זמני שערות כהות מגולחות למשעי מבלי שהאיפור ייראה "עבה מדי", ונמצאים כבר בשימוש ממושך בקרב שחקני דראג הומוסקסואלים ו"חקייני נשים" אחרים, לנישוי מראה פניהם. ואולם, מרבית העושות מעבר מיגדרי משתדלות להתקדם מאד באלקטרוליזה של הפנים לפני שהן מנסות לבצע מעבר מיגדרי חברתי אל עבר ההתנסות בחיים האמיתיים (RLE), על מנת לצמצם ככל שניתן את השפעת האלקטרוליזה על לוחות הזמנים של עבודתן, להקטין ככל שניתן את תלותן בהסתרה קוסמטית, ולשפר את סיכוייהן "לעבור" היטב.

  

לפני ובמהלך ה-RLE, הרבה מהעושות מעבר מיגדרי עוברות ניתוחים לנישוי נוסף של מראה פניהן וגופן, במיוחד באמצעות הקטנת מבנים גבריים בעצמות הפנים (גביני גבות בולטים, עצמות לסת וסנטר). חלק מאותם תהליכים רפואיים, כדוגמת הניתוח לנישוי הפנים, הינם לעיתים קרובות כואבים ביותר, ונערות ה-TS חייבות לחשל עצמן לעמוד בהיבט המאד טראומטי הזה של המעבר המיגדרי.

  

ואולם, הרבה מעבר לתהליכים רפואיים וניתוחיים אלה נכלל בתהליך. העושה מעבר מיגדרי MtF חייבת לשנות לחלוטין ולצמיתות את המיגדר החברתי שלה. בנוסף ללמידה איך להתלבש ולהתאפר ולהיות יפה כאשה, היא חייבת גם להתאים מחדש מכלול עצום של מאפייני תנהגות-בולטים ומחוות, וללמוד בשלמותה מערכת חדשה של תהליכים וכללים חברתיים. מרגע שהיא מתחילה במסע הזה והופעתה מתחילה להשתנות באופן מורגש, הרבה א/נשים יחששו להתחבר עימה, או אפילו להיראות בחברתה, עד שהיא תתקדם כברת דרך מספקת בכדי "לעבור".

  

במרבית המקרים, היא חייבת לבסוף להשאיר מאחור את חייה הקודמים – לעיתים קרובות תוך שבירת כל הקשרים עם חברים ומשפחה בעודה ממשיכה לפסוע אל תוך חייה החדשים – ממש כמו שעשו המהגרים הראשונים מארצות זרות, ואכן ממש כמו שעשו הנמלטים מכבלי העבדות בדרום בשנות ה-1800'.

  

זוהי בעצם כל העזרה כולה, שאפשר לקבל מיועצי מיגדר, נותני שירותים רפואיים, וקבוצות תמיכה של עמיתים. לפיכך, מרביתה של האחריות לתכנונו ולביצועו של המסע המורכב הזה מוטלת על כתפיה של האשה הטרנססקסואלית עצמה.

  

לכן, מעבר מיגדרי טרנססקסואלי הינו משימה אדירה הכוללת טלטלה חברתית ומשבר רגשי, והיא אכן אחד הדברים הקשים ביותר שמסוגל/ת מישהי/ו לעשות. ההליכה במשעול הזה יכולה להיות מסע עתיר בדידות, משום שמול כל המכשולים הגופניים, הרגשיים והחברתיים שלאורך הדרך מוכרחים בדרך כלל להתמודד לבד, בלא עזרה ממשית ממשפחה וחברים. ואולם, בריחה מהגוף ומהכלא היומיומי של התפקיד המיגדרי שזר לחלוטין לתחושותייך דומה ממש להימלטות משיעבוד. כל נערה TS אשר מצליחה לראות משעול המוביל למעבר מיגדרי מלא, ולא משנה עד כמה קשה המשעול ההוא ומלא מכאוב, תבצע בדרך כלל את מנוסתה אלי דרור. 

למרבה המזל, קיימים כיום הרבה אתרי אינטרנט הכוללים מידע רב-ערך אודות המימדים הרבים האלה של המעבר המיגדרי TS. מדריכים מצויינים אלה מגלים את מסילת-הרכבת המחתרתית של שירותים ונותני-טיפול אשר יכולים לסייע לזו שעושה מעבר מיגדרי בשלבים שונים של מסעה. מבין אתרים אלה, הטוב שבכולם הינו האתר של אנדריאה ג'יימס  ( Andrea James )   "מפת הדרכים -  TS  " . אנדריאה הינה אשה טרנססקסואלית מנותחת מצליחה ויפהפיה. האתר שלה כולל עושר של ידע, וכיום זהו "התנ"כ" של מעבר מיגדרי מזכר-לנקבה.

 

המדריך השלם ביותר באינטרנט למעבר מיגדרי TS MtF הוא "מפת הדרכים TS" של אנדריאה גיימס. כל אלו שמתעתדות לבצע מעבר מיגדרי צריכות לעיין בקפידה באתר של אנדריאה, ולהשתמש בו כבסיס לתוכנית המעבר-המיגדרי שלהן.   מפת הדרכים למעבר מיגדרי טרנססקסואלי מזכר-לנקבה   אנדריאה ג'יימס  (Andrea James)

 

 

שינויים פנימיים חשובים

ככל שמתקדם המעבר המיגדרי, הנישוי באמצעות הורמונים גורם לא רק לשינויים גופניים נראים לעין, אלא גם מגביר שינויים נפשיים סמויים אך יסודיים. תחת השפעת האסטרוגן (במיוחד אחרי SRS), נעשה קל יותר לסלק מתוך "הפעימות הפנימיות" הבסיסיות שלנו את כל שאריות "הגבריות הדרוכה" (במיוחד ארשת פנים "קשוחה" ונטולת-חיוך, והימנעות ממגע-עין) ובמקומן להתקין "נשיות חמימה" (המשקפת פגיעות בלתי-מאיימת, במיוחד דרך חיוך חמים בעיניים פקוחות). הנה כמה טיפים שנותנת לין אודות הדבר החשוב הזה - "השינוי המיגדרי של הנפש הפנימית".     

"בעודנו בתפקיד המיגדרי הגברי, מחזק הלחץ החברתי את הנטייה "לפקוח עין" תמיד ו"לשמור מרחק מה" בינך לבין האחרים. לבחורים זה נראה לפעמים כאילו "מאבק יכול לפרוץ בכל רגע" והם מוכרחים להיות תמיד על המשמר. בעת המעבר המיגדרי חשוב מאד לסלק כל זֶכֶר לתחושות שכאלה. להתרגע ולתת לעצמנו להרגיש פגיעות וגלויות, ואז לחייך בחמימות, יעזור לתמורה הפנימית הזאת להמשיך ולהתקדם.

ייתכן שעתה, בגלל האסטרוגן המגביר אותן, את תיפתחי לראשונה למלוא התחושות הנשיות הפנימיות שלך. תתחילי לחוות תמורה יסודית לקראת פגיעות וחמימות רכה באופן נפלא במערך הרגשות הפנימי שלך, ופתיחות לקראת מגע רגשי חמים עם אחרות/ים. בעוד זה קורה, את "תפעמי" באופן שונה לא רק בתוככי עצמך, אלא גם לאחרות/ים. אז, המשוב החברתי החמים שאת תקבלי בתור אשה יחזק עד מאד את תחושותייך הפנימיות החדשות."

באופן בלתי מודע, א/נשים אחרות/ים קוראים "פעימות" מיגדריות ממש כשם שבאופן בלתי מודע הם קוראים תווי פנים גבריים, ואפילו מבצעות מעבר מיגדרי יפות ביותר עשויות שלא להיראות נשיות אם הן עדיין "פועמות" כמו גברים. לפיכך, חשוב לשקף את הרגשות הפנימיים הנשיים שלנו מוקדם ככל האפשר במהלך המעבר המיגדרי. אחרת, משוב חברתי שלילי מאחרות/ים יכול לעצור את ההתקדמות לקראת קבלה-עצמית ומימוש עצמי – אשר יסגרו את העושה מעבר‑מיגדרי בתוך מעגל קסמים מרושע של כעס ודחייה.

למרבה המזל, השינוי ההורמונאלי במהלך המעבר המיגדרי נוטה לחזק את השינויים הרגשיים הפנימיים האלה. אבל זה יכול גם להיות מפחיד. בתחילת המעבר המיגדרי, לעיתים קרובות א/נשים הן/ם שבירות/ים למדי. רבות/ים נעשות/ים הרבה יותר רגשניות/ים מאשר קודם לכן, עם רגשות ודמעות שבאות הרבה יותר בקלות, והן/ם זקוקות/ים לחיזוקים לכך שזוהי תגובה נורמלית. לעיתים קרובות הן הרבה יותר פתוחות, דברניות ואף מרבות בפעילות משולבת. לפעמים, לראשונה בחייהן, מקבלות העושות מעבר מיגדרי את עצמן, ומבטאות את רצונותיהן, ואינן מחביאות עוד,  כבעבר, את עצמיותן האמיתית או את כאבן על שהן נאלצות לשחק תפקיד מיגדרי כוזב. זוהי התנסות עמוקה עבור העושה מעבר מיגדרי. שינויים אלה יכולים להיות כה בולטים עד שחברים, בני-משפחה וא/נשים אהובים עשויים לחוש "אבודים" (מבולבלים עקב השינויים) לזמן מה.

לעושה מעבר מיגדרי זה יכול לקחת זמן מה להיפטר כליל מהמסכה שהיא נאלצה ללבוש עד כה, ומהלחץ ממנו סבלה, לפעמים במשך עשרות שנים. על אף שמרבית הנשים הטרנססקסואליות מעולם לא התאימו ממש לסטריוטיפים של התנהגות גברית שהחברה ניסתה לכפות עליהן, רובן היו נתונות ללחץ ללחץ קיצוני להתיישר לפי סטריוטיפים אלו. לעיתים קרובות, המכאיב ביותר היה הסבל שעברו בילדותן, בעת שפחות יכלו להתנגד ללחץ, ובעת שחשו לגמרי לבד, נבגדות ומעונות בידי אלו שהייתה זו חובתם להגן עליהן. להתנסויות שכאלה יכולות להיות תוצאות הרסניות ובחלק מהמקרים יכול להיגרם יגון מתמשך. ואולם, מטפל/ת שנבחר/ת בזהירות, מכבד/ת, מקבל/ת בחום ואוהב/ת, שבאמת בא/ה לסייע, אחד/ת ששם/ה את עצמו/ה בתור מדריך/ה ובן/ת ברית (במקום בתור שומר-סף) יכול/ה לסייע מאד בעניינים שכאלה, כמו גם בהרבה היבטים אחרים במסעה של העושה מעבר מיגדרי.

וכך, בגלותן את עצמיותן הפנימית האמיתית ובבטאן אותה במלואה, ובהשאירן מאחור שאריות בלתי רצויות מעברן, או אז זהויותיהן בתור נשים, של מרבית אלו העושות מעבר-מיגדרי MtF, נעשות לבסוף גלויות לכולם.

אימוני קול:

עוד צעד מאד קשה עבור הרבה העושות מעבר מיגדרי TS הינו התאמת הקול הגברי העמוק לזה של אשה. הנה כמה טיפים מלין:

"אני הגבהתי את טון קולי בעודי עושה מעבר מיגדרי עד שהטון היסודי היה סביב 180 הרץ. אז עבדתי כדי לעשותו "אוורירי" או "מעושן" וצליל כאילו סקסי, במיתווה דמוי קולותיהן של שחקניות העבר ג'וּן אליסון (June Allison) ולורן בקול (Lauren Bacall). סיגלתי לעצמי הרגל לבדוק מדי פעם את התדירות היסודית שלי בהקלידי על הפסנתר את התו F (175 הרץ) ו-G (192 הרץ) שמתחת ל-C האמצעי, על-מנת לוודא שנשארתי מעל 180 הרץ. אני ממליצה שגם שאתן תעשו זאת לאחר שטון קולכן יגבה.

 

בתחום זה של תדירויות יכול הקול לעבור או בתור גבר או בתור אשה, תלוי אם הוא רך ואוורירי ומשתמש בנעימות קול נשיות, או קשה וחדגוני (גברי). כך אתן יכולות לעבוד על הבאת התדירות שלכן למעלה אל תוך התחום, ושמירתה שם, אפילו בעודכן מתפקדות בתור זכר. אז נעשית ההתאמה לנקבה בשימוש בנעימה ובצורה "אוורירית" של הקול.

  

לאחר שעשיתן מעבר מיגדרי קבוע, נסו להעלות עוד את התדירות היסודית שלכן אל-עבר ה-C האמצעי (262 הרץ). אם אתן יכולות להעלות את קולכן קרוב ל-C האמצעי, הוא יהיה בתוך תחום נשי-בלבד ויהיה נכס אדיר עבורכן.

 

 

כל מה שתעשו עם קולכן, מבחן המפתח להצלחה הוא באם אתן יכולות תמיד 'לעבור' בתור נשים עם זרים/ות בטלפון (כלומר, באם אתן נקראות תמיד "גברת" על-ידי אלו שאינם/ן יכולים/ות לראותכן ורק שומעים/ות את קולכן). אם זה קורה כך תמיד, אז קולכן הוא OK. אם לא, אזי אתן חייבות להמשיך לעבוד על זה!"

  

כאשר עשתה לין מעבר מיגדרי לפני עשרות שנים, אנו הנשים TS נאלצנו להתאמץ לבדנו לפתח את קולנו על-ידי ניסוי וטעיה, כשאנו שופטות דרך משוב - לפעמים ממש לא נעים - מאנשים זרים, האם אנו מצליחות או לא. בימינו יש חומר הנחיה מעולה שזמין כדי לסייע לך לפתח את קולך החדש. העושות מעבר מיגדרי יכולות כיום להרוויח המון על-ידי לימוד ואימון על-פי התרגילים שב אתר הקול לטרנססקסואליות . אני גם מאד ממליצה שהעושות מעבר מיגדרי תרכושנה ותלמדנה בשקידה את הוידאו החדש המעולה של אנדריאה ג'יימס וקלפרניה אדמס ובו קורס אימון שכותרתו  "למצוא את קולך הנשי"  (ניתן להשיג ב-VHS וב-DVD ).

 

 

למצוא את קולך הנשי    התוכנית המהפכנית לנישוי קולך מתוך  tsroadmap.com   המארחת שלך, אנדריאה!

 

  

בעקבות הצלחת קורס האימון ההוא בוידאו, המשיכו אנדריאה וקלפרניה בהפקת קורס אימון בשני DVD (ניתנים להשגה גם ב-VHS ) שכותרתם  להיעשות את: המסלול המהיר לפנייך הנשיות 

  

הקורס החדש הזה לנשים TS כולל איפור והופעה, לרבות פרק הדן בנשירת שיער וענייני קו השיער, טיפול בהסרת שיער, פרק על ביגוד, הנעלה, תכשיטים ואביזרים, וכיצד מתמודדים עם רגשות ועם מצבים חברתיים הכרוכים בתהליך המעבר המיגדרי. הנה לפניכן כמה ציטטות מפיהן של אנדריאה וקלפרניה אודות הקורס החדש שלהן: 

  

"מרבית ההדרכה בנושאי איפור הזמינה בקהילת ה-TG מתוכננת עבור האשה אשר 'מתלבשת' לצורך ריגושים. זה נחמד, אבל אנו מתמקדות בלהצליח להתקבל בתור אשה בחיי היום-יום. הקורס הזה מתוכנן עבור אשה כמוך, אשר מקווה שיהיה לה מעבר מיגדרי חלק אל תוך חיים מלוא הזמן בלב החברה הרגילה - - - בעוד הטון שבוידאו זה הוא עולץ וכייפי, אני יודעת שעבורכן זה לא סתם כיף ומשחקים. אתן נמצאות במחוייבות רצינית לעשות מעבר מיגדרי. אתן רוצות להיות מקובלות בתור נשים בעבודה ובאירועים חברתיים, ולא רק בבית מול הראי או בבר חשוך בסופי שבוע."    

  

זהו באמת קורס אימון חדש יוצא מן הכלל. הוא מכסה הרבה כישורים חיוניים שקשה מאד ללמוד ביעילות וביסודיות בכל דרך אחרת, והוא מכיל גם המון מחשבות חיוביות ועידוד לאורך הדרך. אני מאד ממליצה שכל העושות מעבר מיגדרי תרכושנה ותלמדנה בשקידה את הקורס הנפלא הזה:

  

 

להיעשות את: המסלול המהיר לפנייך הנשיות השתלמות מזורזת באיפור ובטיפוח העור מאת  "עמוק בארון" - הפקות  המארחת שלכן: קלפרניה (Calpernia)!

 

  

התנסות בחיים אמיתיים  ( RLE ) .

 

צעד מפתח בנוהל הטיפול הפורמאלי הוא כניסת האשה הטרנססקסואלית למה שנקרא לעיתים קרובות "התנסות בחיים אמיתיים" (RLE). בדרך כלל נכנסת האשה ל-RLE רק לאחר שבמהלך התקופה שלפני המעבר-המיגדרי עבדה מאד קשה ללמוד כיצד לנשות את קולה, את מראה פניה והופעתה, ולאחר שהייתה בטיפול הורמונאלי ואלקטרוליזה זמן ארוך דיו לנשות את תווי גופה ופניה.

  

RLE הוא זמן שבמהלכו, תחת הדרכת היועץ המיגדרי שלה, היא "מבצעת מעבר מיגדרי חברתי" לחיות ולעבוד מלוא הזמן בתפקיד המיגדרי החדש שלה למשך שנה לפחות. RLE הוא זמן שבמהלכו מוגברים ומעודנים כל כישוריה החברתיים, כישורי התספורת והתשפורת, הלבוש והצגת האישיות, ומתפתחים בטחונה והערכתה העצמית בתפקידה החברתי החדש. זהו גם זמן לטפל בהרבה היבטים בעייתיים של השינוי המיגדרי הנוגעים למשפחה, למערכות יחסים, לתעסוקה, לעניינים מינהליים ומשפטיים. לבסוף, זהו זמן לבחינה עצמית מעמיקה, שבמהלכה היא חייבת לעשות את ההחלטה העליונה בחשיבותה האם לעבור או לא לעבור SRS (הקפידו  לקרוא את קטע האזהרה  למטה!).

 

 

 

תרשים מכריכת נספח 154 של העיתון הסקנדינבי לאורולוגיה ונפרולוגיה.

[שימו לב לנוהג המיושן המחייב "פסיכיאטריה" ו-"רשות"

לפני שמתחילים הורמונים או מעבר מיגדרי (שינוי זהות).

למרבה הצער, זה עדיין כך בכמה ארצות.]

 

 

אם האשה רוצה להמשיך ל-SRS אחרי השלמה מוצלחת של לפחות שנה אחת של RLE, ואם מעבר לכך היא בעלת בריאות תקינה וכוחות נפש טובים, יצייד אותה יועץ המיגדר שלה במסמכים הנחוצים כך שהיא תוכל להמשיך לקראת הניתוח. ואולם, אפילו לאחר ניתוח שינוי המין שלה קיימים עדיין הרבה הרבה דברים שהיא חייבת לעשות על מנת להשלים מעבר מיגדרי מלא, ולהשתלב עד תום בתוככי תפקידה המיגדרי החדש.

  

על-אף שהנהלים והמנהגים הבין-קהילתיים לגבי השינויים החברתיים, התנסות בחיים אמיתיים (RLE) וטיפולים רפואיים ממוסדים היטב, מעבר מיגדרי היא לעיתים קרובות תקופה מביכה ומפחידה לאשה שבהתהוות. היא חייבת לעמוד בפני הרבה אתגרים בהתייחסות לאחרים, בשמירה על תעסוקה, ובשמירה על הערכה עצמית וביטחון לנוכח לעג בציבור, דחייה מצד המשפחה, וסטיגמות חברתיות. תמיד קיים החשש של "כישלון המעבר המיגדרי", כשמישהי מאבדת את עבודתה, איננה יכולה להתמיד ולהתקדם דרך כל התהליכים הרפואיים והחברתיים המורכבים, ובסופו של דבר נדחקת חזרה לשולי החברה אל תוך עולם הרחוב שבלב הערים הגדולות (ראו, לדוגמה,  סופה הטראגי של טרגדיה  ). לכשלונות מעבר-מיגדרי יש לעיתים קרובות תוצאות נוראיות, ומי שעושה מעבר-מיגדרי TS צריכה לתכנן ולפעול בזהירות להימנע מכשלון שכזה.

  

מצד שני, עשרות אלפי נשים טרנססקסואליות כבר השלימו מעברים מיגדריים מוצלחים וכיום הן חיות חיים מלאים בתור נשים. רבות מאותן נשים המשיכו הלאה למציאת חיי-אהבה וחיזורים לאחר המעבר המיגדרי שלהן. רבות כבר מצאו בני-זוג לחיים ורבות נישאו בהצלחה (כמו בהרבה סיפורים בדף  "נשים טרנססקסואליות מצליחות"  :  (עברית)  ). בסופו של דבר, להיות מסוגלות למצוא בן/ת זוג לחיים (ולא משנה אם זכר או נקבה), ולהיכנס למערכת יחסים אוהבת, חושנית ומספקת, כשבאותו זמן אנו יכולות לחוש הלימה מיגדרית מלאה בתוך גופנו שלנו -  זהו התגמול העילאי עבור כל הכאב, המחיר והקורבנות הכרוכים במעבר מיגדרי TS.

 

 

לעשות מעבר מיגדרי "במקום העבודה", וכיצד יכול FFS להבטיח את המשכיות ההעסקה:

  

למרבה המזל, עם עליית המודעות והקבלה של מעברים מיגדריים טרנססקסואליים, כמה חברות מובילות כבר קבעו מדיניות וקווים מנחים אשר מגינים ואף תומכים במעברים מיגדריים "במקום העבודה" ("on-the-job"- OTJ). כיום, יש להרבה תאגידים סוג כלשהו של הגנה בפני אפלייה על רקע זהות-מיגדרית (בנוסף על הגנה בפני אפלייה על רקע מין ונטייה מינית) כחלק ממדיניות התעסוקה השיוויונית שלהן (Equal Employment Opportunity - EEO), לרבות החברות American Airlines, Apple, Avaya, Eastman Kodak, Lucent, Verizon, and Xerox. ראוייה לציון מבין חברות אלה היא Lucent, אשר יש לה קווים מנחים מאד מוגדרים עבור מעברים מיגדריים שכאלה. בחברות אלה ובהרבה אחרות, האשה TS אינה צריכה לאבד את משרתה, או לעשות מעבר מיגדרי בהיחבא – היא יכולה לעשות מעבר מיגדרי בעודה ממשיכה במשרתה הנוכחית. ראו גם את המאמר בעיתון וושינגטון-פוסט  "יותר טרנססקסואליות מתחילות חיים חדשים, ושומרות על מקום עבודתן הישן"  .  

  

מגמה חשובה המסתמנת לאחרונה אצל הרבה נשים TS הינה לקבוע תור ל ניתוח לנישוי פנים  ( FFS )     :  (עברית)  ממש לפני המעבר המיגדרי החברתי שלהן בעבודה, על-מנת לסלק כל שריד של זיכור עצמות-הפנים, שנגרם על-ידי הטסטוסטרון. זוהי דרך מצויינת להבטיח מעבר מיגדרי OTJ ממש חלק, משום שכך הרבה יותר קל לעמיתים לעבודה "לראותן בתור נקבות ממש". לעיתים קרובות, המשכיות בתעסוקה והמשכיות בקריירה טובה מפצים, ואף למעלה מכך, על הוצאות הניתוח. סאלי (Sally) היא דוגמה טובה לגישה הזאת: היא עשתה מעבר מיגדרי OTJ ממש לאחר ה-FFS שלה, ומאז התקדמה ממש יפה בחברה בה היא עובדת.

  

לדוגמה, בחנו את המקרה של  סאלי , כפי שניתן לראות בשלוש התמונות הבאות. התמונה הראשונה (משמאל) מראה אותה כשהייתה עדיין 'בחור', ובחור נאה ביותר יש לאמר. התמונה השניה מראה אותה לאחר שנתיים של טיפולים הורמונאליים ואלקטרוליזה. הרבה נשים טרנססקסואליות היו חשות ממש נפלא אחרי שעשו את המעבר מהתמונה הראשונה לשניה, ולהבדיל, הרבה היו סבורות שהן "נראות עתה ממש טוב".

  

אבל, למרות שבתמונה השניה תווי פניה מרוככים ונשיים כלשהם, תוכלו להבחין שיש לה עדיין "הופעה  טרנסית". עצמות הגבות הבולטות, הסנטר הגבוה ועצם הלסת המתנוססת לרוחב פניה, שהביאו אותה להיות 'בחור נאה', מקלקלים כעת את יופייה בתור אשה. התמונה השלישית מראה אותה אחרי שעברה FFS אשר בוצע בידי ד"ר דאג אוסטרהאוט. עכשיו אנחנו קולטות מה היו הבעיות בתמונה השניה, ומדוע שם היא "לא הייתה יפה". מהפך ה-FFS, עד כמה שהוא מעודן, הוא ממש מהפך יסודי. כעת היא אשה יפה להדהים, אפילו בלא כל איפור. זוהי תוצאה מעולה. שימו לב, לא כל התוצאות תהיינה כאלה מדהימות. אבל לעיתים קרובות התוצאות משנות את החיים כליל בהשפעתן על היכולת 'לעבור' ועל ההערכה העצמית.

 

תמונות של סאלי:

 

לפני המעבר המיגדרי	אחרי שנתיים עם הורמונים ואלקטרוליזה	אחרי FFS עם ד"ר אוסטרהאוט

 

 

ובכן, מה לכל הרוחות קורה כאן? מה גרם להופעתה של סאלי להשתנות כל כך? את התשובה ניתן לראות בתמונות הצדודית (פרופיל). על אף שכמעט אף פעם איננו מביטות/ים על עצמנו בצדודית, לעיתים קרובות זהו הכיוון שממנו א/נשים אחרים רואים אותנו. וזוהי צדודית פנינו - שקובעת הכי הרבה את יופיים ואת מיגדרם של הפנים, בזוויות ביניים לעבר מבט מלפנים. לפיכך, זהו הפרופיל מסוג זכר שמסגיר לעיתים מאד קרובות "תווי פנים של טרנסית" ואינו מאפשר לנשים TS להיראות יפות.  

 

תמונות הצדודית הבאות של סאלי מראות את השינוי הממש מדהים שנעשה באמצעות ה-FFS. לפני ה-FFS, המראה שלה בצדודית היה מאד בלתי מחמיא עבור אשה, על אף ש במבט מלפנים היא נראתה "בסדר". אחרי ה-FFS, עצמות הגבות הבולטות שלה נעלמו, ובמקומן נוצר קו גבות מעוגל ונשי. האף שלה עוצב מחדש בקו המתמזג עם המצח שלה, המעוצב מחדש. גובה הסנטר וזוית הסנטר שלה עברו שינוי קיצוני. הרוחב והבולטות של עצם הלסת שלה הוקטנו במידה עצומה. וקו השיער שלה הועבר קדימה במידה משמעותית:

 

 

תמונות צדודית של סאלי לפני ואחרי  FFS  :

לפני	אחרי

 

 

בסופו של דבר יש לסאלי תווי פנים דומים לאלו שהיו עשויים להיות לה אילו היתה עוברת את תקופת ההתבגרות הראשונית שלה בתור נערה: על אסטרוגן וללא טסטוסטרון. התוצאות הסופיות נפלאות וממש משנות-חיים, כפי שניתן לראות בתמונה הבאה. תוצאות אלה גם מראות עד כמה זה חשוב לחברה שלנו לעזור לנערות טרנססקסואליות מוקדם בחיים – כך שתוכלנה להימנע מלפתח זיכור כבד בתווי פניהן, אשר תיקונם יצריך ניתוח כל כך יקר ומכאיב. 

  

  

סאלי – כיום אשה יפהפיה

 

 

אין פלא ש לאחר ה- FFS  היה לסאלי מעבר מיגדרי חלק  OTJ   . כפי שתוכלו לדמיין, להצלחה בשמירת מקום עבודה טוב ולהמשך התקדמות בקריירה טובה יכולה להיות השפעה עצומה על חייה של העושה מעבר מיגדרי, ולפיכך תכנון זהיר של 'איך לעשות את זה' יכול להיות קריטי להצלחה הכוללת במעבר המיגדרי. בעקבות קבלה בעבודה בחום מתאפשרת היפתחות מואצת בסיחרור, תוך כניסה למערכות חדשות של יחסים חברתיים, ולחיים מלאים יותר בזהותנו החדשה.

 

ניתוח לנישוי הפנים עם ד"ר אוסטרהאוט (38 דקות)

הצטרפו לסמכות בענייני מעבר מיגדרי  אנדריאה ג'יימס  וחלוץ מפורסם בניתוחי נישוי הפנים  ד"ר דוגלאס אוסטרהאוט  לשיחה עם הדגמות אודות התהליכים הניתוחיים שלו במרכז הרפואי הפסיפי של קליפורניה. זה כאילו ממש להיות שם. אם אתן שוקלות לעבור ניתוח לנישוי פנים, בודקות מנתחים אפשריים או רק מרחיבות את ידיעותיכן על התהליכים האלה, הסמינר הזה הוא בשבילכן.

 

מאפיינים שאין אף ניתוח או טיפול קיים שיכולים לשנותם:

  

המקרים והתמונות שלמעלה מדגימים עד כמה מרהיב ומשנה חיים יכול להיות הניתוח לנישוי הפנים. ואולם, ישנם כמה דברים שכיום אינם ניתנים לתיקון. למשל, אף תהליך רפואי לא יכול להפוך אדם מאד גבוה ורחב לקטן-מידות ודק-גיזרה.

  

נשים טרנססקסואליות שהינן גבוהות ובעלות כתפיים רחבות יותר ממרבית הנשים צריכות למצוא דרכים לחיות בנוח עם מבנה גופן ואף לנצלו לטובתן בדרכים שונות. מאד חשוב ללמוד לחוש בנוח עם גופנו, לא רק לצורך מעבר מיגדרי מוצלח, אלא גם לאושר בחיים שמעבר למעבר המיגדרי.

  

אם נשים טרנסיות גבוהות תסתכלנה סביבן, הן תגלנה הרבה נשים גבוהות אחרות אשר יכולות לשמש דמויות מאד חיוביות לחיקוי. הן מוכיחות שלאשה יכולים להיות חיים מספקים ומאושרים בלא קשר לגובה שלה. מציאת אותן דמויות לחיקוי תגלה שלהיות גבוהה ואולי מעט אתלטית יכול להיות מאפיין מאד חיובי ומושך עבור אשה, במיוחד אם היא שומרת על גזרה חטובה למדי ועל כושר גופני טוב.

  

קיימת גם תשתית נרחבת של אתרי אינטרנט ואתרי מכירות העונים לצרכים של נשים גבוהות, וזה יכול לעזור לאשה גבוהה להיראות במיטבה. כך יכולה אשה גבוהה ליהנות מקניות ומאופנה ככל אשה אחרת, ולזכות בהזדמנות למצוא בגדים מעולים באיכות גבוהה כמו ביגוד לעסקים, ביגוד אלגנטי, ביגוד "שימושי" וספורטיבי, או ביגוד מלא פנטסיה ונשי ככל שרק ירצו.

  

יתר על כן, קיימים הרבה מועדונים וקבוצות פנויים/ות לגברים ונשים גבוהים/ות, היכן שבנות גבוהות ירגישו נמוכות בהשוואה לגברים! קיימים גם הרבה בני זוג פוטנציאליים שנהנים להיות עם אשה גבוהה בעלת ביטחון עצמי אשר, לדוגמה, נהנית מהימצאות בטבע ומתלהבת מעשיית דברים פעלתניים והרפתקניים. בהליכה במיגוון נתיבים שכאלה ולימודם, יכולה נערה גבוהה למצוא הרבה חברים, ידידים ובני זוג, ולהמשיך לחיות חיים מלאים ומאושרים.

  

בסופו של דבר, לחיות את חייך בתור אשה מאושרת וקורנת לא קשור לניסיון להיצמד לסטריוטיפים, אבל כן קשור ליכולך לקבל בברכה ולחבב את האשה שבתוכך – ואז לחיות על פי נטיית ליבך, בעודך יוצרת נחמדות וחמימות במערכות היחסים שלך עם אחרים.

  

באילו גילים עושות נשים TS מעבר מיגדרי? וכמה זה עולה?

  

מזה תקופה ארוכה, עושות מרבית הנשים TS את המעבר המיגדרי בכוחות עצמן בתור בוגרות (אחרי גיל 18), בגלל חוסר תמיכה הורית וציבורית במעבר מיגדרי מוקדם יותר. סך כל תהליכי השינוי ובהם ייעוץ, טיפול הורמונאלי, אלקטרוליזה לסילוק שיער הפנים, וניתוח לשינוי מין יכולים להיות יקרים מאד (30-40 אלף דולר) והם רק לעיתים נדירות מכוסים ע"י הביטוח הרפואי. SRS לבדו יכול לעלות 20 אלף דולר בארה"ב (כולל ניתוח יצירת השפתיים). הרבה חייבות להוציא אף יותר מכך עבור ניתוחי שיחזור גדולים, כדוגמת  FFS  .

  

 

מדליין וויליאמס -  Madeleine Williams     - לפני, במהלך ואחרי  ניתוח נישוי הפנים  שלה, על-ידי  ד"ר דוגלאס אוסטרהאוט   מדליין, כיום אשה יפה, עשתה מעבר מיגדרי "במקום העבודה" בחברת היי-טק לאחר ה-FFS.
לפני - before	במהלך - during	אחרי - after

 

לכן, מרבית הנשים TS מוכרחות לחכות עד שהן לפחות במחצית-עד-סוף שנות ה-20' או תחילת שנות ה-30' שלהן על-מנת להצליח לחסוך מספיק כסף או לבנות מספיק אשראי כלכלי לצורך השלמת המעבר המיגדרי שלהן (לרבות SRS). בכל אופן, העלות לכל מטופלת קטנה בהשוואה לתועלת, במיוחד בפריסה לכל החיים: עבור עלות בפריסה בסדר גודל של 1000 עד 3000 דולר לכל שנת חיים בוגרים, יכולה האשה הטרנססקסואלית להשאיר מאחור את כל המצוקה המיגדרית והכאב הרגשי, ולהמשיך אל חיים רגילים במיגדר הנכון.

  

לין יצרה דף אינטרנט ובו תמונות וקישורים לסיפוריהן של הרבה נשים מנותחות מצליחות, על-מנת לספק הוכחה ברורה להצלחות הרבות הקיימות בשטח. באותו דף תמצאו הרבה דוגמאות של נשים שעשו מעבר מיגדרי בהצלחה בטווח רחב של גילים. באמצעות לימוד מעמיק של סיפוריהן, תוכלו להמחיש לעצמכן טוב יותר מה כרוך במעבר המיגדרי TS וכיצד מהווה הגיל גורם באותם מעברים מיגדריים. הנה ממש מעט דוגמאות מהדף של לין  נשים טרנססקסואליות מצליחות  : ( עברית )

  

  

דוגמאות של נשים טרנססקסואליות מצליחות שעשו מעבר מיגדרי בסוף שנות ה-20' או תחילת ה-30' שלהן:

  

קריסטין מק'ג'ין -  Christine McGinn

אמילי הובי -  Emily Hobbie

אנטוניה סן-חואן (ספרד) -  Antonia San Juan

 

 

דוגמאות של נשים טרנססקסואליות מצליחות שעשו מעבר מיגדרי במהלך שנות ה-40' שלהן:

 

פרנסיס בנט -  Frances Bennett

טריש מק'קרדי -  Trish McCurdy

פרופ' ג'ניפר בוילאן -  Jennifer Boylan

 

 

הרבה נשים מנסות כיום להשלים את המעבר המיגדרי שלהן בשנות ה-20' וה-30' לחייהן אם זה רק מתאפשר להן, במיוחד אלו שיש להן תחושות טרנססקסואליות בעוצמה גבוהה מאד והן בטוחות לחלוטין בכך שהן חייבות לעשות שינוי מיגדרי. חלק מהנשים יזדקקו ליותר זמן למעבר המיגדרי, או יעשו אותו מאוחר יותר, במיוחד אם מצבים משפחתיים או בעיות כלכליות משבשים את תוכניותיהן.

  

אבל, לעיתים קרובות הקשיים הקיצוניים, הסיכונים, והפחדים מפני המעבר המיגדרי מעכבים הרבה א/נשים TS למשך שנים רבות, אפילו אם הן יכולות להרשות לעצמן לעשות מעבר מיגדרי. זה נכון במיוחד עבור בוגרות בגיל מתקדם הסובלות מזיכור במידה גבוהה, וחוששות שלעולם לא "יעברו" בתור נשים. למרבה הצער, חלק מאבדות תקווה, ומתאבדות במשך הזמן. סיחרור כלפי מטה לתוך דיכאון, שימוש בסמים ולבסוף התאבדות הינה התפתחות צפוייה בהרבה מקרים בלתי ניתנים לפיתרון של טרנססקסואליות בעוצמה גבוהה, שהינה בלא ספק ההסבר הסמוי מאחורי הרבה התאבדויות שאחרת אין להן הסבר.

  

ככל שהולכת ונחלשת בשנים האחרונות הסטיגמה סביב הטרנססקסואליות, מחליטות עוד ועוד נשים טרנססקסואליות מבין היותר בוגרות, שכבשו זמן רב את מצוקתן, שהן מוכרחות לעשות מעבר מיגדרי לפני שזה מאוחר מדי עבורן. לכן,  התחלנו בשנים האחרונות להבחין בהופעת קבוצה בולטת של "עושות מעבר מיגדרי מאוחר". בעשותן מעבר מיגדרי בשנות ה-40' המאוחרות או ה-50' שלהן, ואף מאוחר יותר, ניצבות נשים אלו בפני מכשולים גדולים בהרבה מאלו של עושות מעבר מיגדרי צעירות יותר. גם יש להן פחות זמן ליהנות מהתוצאות, אף אם הצליחו במעבר המיגדרי. 

  

מעבר מיגדרי מאוחר בחיים יכול להיות מאד קשה, משום שרבות לא מסוגלות "להתחיל הכל שוב" בארון בגיל מתקדם. הן עשויות פשוט לעמוד בפני יותר מדי תסבוכות משפחתיות, כלכליות ותעסוקתיות מכדי להיות מסוגלות להתחיל בחיים חדשים ורעננים במקום שבו יכירו אותן אך ורק בתור נשים. לרבות עשויים להיות גם קשיים "לעבור" בתור נשים, עקב ההשפעות הממושכות של הורמונים זכריים על גופן. הן עשויות להישאר ברות-זיהוי בקלות, בתור "טרנססקסואליות", אלא אם תעבורנה הרבה ניתוחי-שיחזור כואבים ויקרים, וכן תעבודנה קשה מאד לביטול עשרות שנים של הרגלים גבריים. בסופו של דבר, זה עשוי להיות קשה עבורן להתמזג בחברה עד תום בתור אשה. תובנה חלקית של קשיים אלה, כפי שהם נראים מנקודת מבטו של בן-משפחה, ניתן למצוא במאמר מאת סטפן גונטר (Stephen Gunther) שכותרתו  "אבא שלי טרנססקסואלית" .

  

הרבה מאלו העושות מעבר מיגדרי בגיל מאוחר יוצאות מתוך מערכות נישואים ממושכות. לא רק שהן מתאבלות על שנותיהן המוקדמות שעברו בגוף הלא נכון, אלא גם צריכות להיות מודעות לכך שהנישואים שלהן צפויים להתפרק. אם יש להן ילדים, הן צפויות לעמוד בפני מאבקים סביב משמורת וזכויות ראייה, ורבות צפויות לאבד כל נגישות לילדיהן.

  

מציאת בן/ת זוג חדש/ה, בלא קשר למינו/ה, צפויה גם כן להיות קשה עבור העושות מעבר מיגדרי מאוחר. הן חייבות לעמוד בפני מגבלותיהן "לעבור" וחוסר ניסיונן בתור נשים. יש סכנה מסויימת שהן לא תמצאנה בן/ת זוג והן צריכות להיות מאד מודעות לכך.

  

אלו הנמשכות לנשים עשויות לחשוש מדחייה מצד נשים לסביות בקבוצת הגיל שלהן, שרבות מהן הוסתו בעבר נגד נשים טרנסיות, והדבר עשוי לעצור בעדן מכניסה למערכת יחסים. אלו שהן הטרוסקסואליות בתור נשים, ייתכן שלא התנסו מעולם בחדוות אהבה צעירה עם גבר צעיר בתור נערה טרנסית צעירה, דבר שעשוי להביא לתחושת אובדן עמוקה. למרבה הצער, לעיתים קרובות נשים אלה חוששות, יתר על המידה ובלא הצדקה, לנסות מערכות יחסים או לצאת עם גברים, לאחר שכל חייהן פחדו מאלימות "הומופובית" מצד גברים.

  

ואולם, בלא קשר לנטייתן המינית, חלק מאותן נשים תתגברנה על הפחדים שלהן ותמשכנה הלאה לבקש להן בני/ות זוג, לעיתים קרובות על-ידי חיפוש מישהו/י המעוניין/ת במערכת יחסי אהבה הכרוכה בשיתוף וקירבה רגשית עמוקה, במקום בהתמקדות פשוטה במערכת יחסים מינית (כפי שעושים זוגות צעירים לעיתים כה קרובות). בני/ות זוג שכאלה קיימים/ות, והחיפוש שלהם/ן עצמם/ן אחרי בת-זוג לחיים עשוי להיות ממושך והססני ממש כמו זה של האשה הטרנססקסואלית. אבל, על-מנת לנחול הצלחה במציאת אהבה, חייבת האשה הטרנסית למצוא קודם לכן די שלוות נפש, עליצות והערכה עצמית בתוך עצמה, על מנת להיות מסוגלת להיכנס במלואה כשותפה במערכת יחסים אוהבת.

  

למרות שניצבים בפניהן הרבה מאותם מכשולים, מחליטות לבסוף הרבה נשים טרנססקסואליות, מאוחר בחיים, שהן חייבות לעשות מעבר מיגדרי, וחלק מסוגלות לעשות זאת בהצלחה רבה. כמה מהנשים המוזכרות בדף האינטרנט של לין  נשים טרנססקסואליות מצליחות  : ( עברית ) עשו מעבר מיגדרי במהלך שנות ה-50' שלהן, והסתדרו ממש היטב לאחר מכן, כולל דאידרה מק-קלוסקי (Deirdre McCloskey), ליאנדרה ויצ'י (Leandra Vicci), וג'יימי קאופמן (Jamie Kaufman).  

 

 

דוגמאות של נשים טרנססקסואליות מצליחות שעשו מעבר מיגדרי במהלך שנות ה-50' שלהן:

 

ד"ר דאידרה מק'קלוסקי -  Deirdre McCloskey .

ליאנדרה ויצ'י -  Leandra Vicci

ג'יימי קאופמן -  Jamie Kaufman

  

 

 

על-אף שרבות מהעושות מעבר מיגדרי מאוחר הן במצב הרבה יותר טוב לאחר המעבר המיגדרי, יש רבות אחרות שלא. לעיתים קרובות, יש לעושות מעבר מיגדרי מאוחר בעיות עם ציפיות מאד לא מציאותיות, וקשיים בהערכה-עצמית נטולת פניות ובשיפור-עצמי נושא תוצאות. הן עשויות גם לגלות שזה מאד קשה להן להשתחרר מנישואים, משפחות, ומסלולי תעסוקה ואחריות. כך הן יכולות להגיע בסוף להרגשה ש"איבדו את הכל" במהלך המעבר המיגדרי, בעוד שהרוויחו מעט מחייהן החדשים בתור נשים. אחרות, במיוחד אלו שהיו שנים רבות 'מתלבשים' (שלעיתים קרובות אין להם זהויות מיגדריות של נשים), ייתכן שעשו מעבר מיגדרי מהסיבות הלא נכונות, דבר היכול להוביל לקשיים חמורים אף יותר בהסתגלות לחיים לאחר מכן (ראו את ה אזהרה  ).

  

מאחר שהנסיבות אונסות הרבה מהעושות מעבר מיגדרי מאוחר להיות "מחוץ לארון", הפכו עתה עושות מעבר מיגדרי מבוגרות יותר ובקושי "עוברות" לתדמית תקשורתית מקובלת של הטרנססקסואליות המודרנית. המספרים הגדולים יותר, של אלו העושות מעבר מיגדרי מוקדם ו/או באמצע החיים, אשר עשו מעבר מיגדרי בשקט ובהצלחה וחיות כעת עמוק בארון, ואשר מתמזגות היטב בתור נשים, הינם פשוט "בלתי נראים" לתקשורת, לציבור ואפילו לאחרות העושות מעבר מיגדרי.

  

כמה קבוצות תמיכה טרנסג'נדריות מתבססות כיום בעיקר על 'מתלבשים' פעילים מאד, שחלקם ייכנסו למעבר מיגדרי TG מאוחר בחיים, על אף שאינם/ן בטוחים/ות באשר לסיכויי הצלחתן/ם. התדמית העגומה של חלק מאותם א/נשים, שלעיתים קרובות משתרכות/ים בקבוצות תמיכה זמן רב אחרי המעבר המיגדרי שלהן/ם, יכולה להיות מפחידה לצעירות העושות מעבר מיגדרי, אשר עשויות לדאוג שמא הן "תגמורנה באותה צורה".

  

דאגות שכאלה הן בדרך כלל בלתי מבוססות, משום שעל-ידי חיפוש ומציאת עזרה משירותי תמיכה מתאימים בגילים מוקדמים יותר, יכולות מרבית הנערות TS הצעירות לעשות מעבר מיגדרי, להמשיך לחיות חיים מלאים ומאושרים, ולהתמזג היטב בחברה.  

  

שימו לב שחשוב לצעירות העושות מעבר מיגדרי למצוא חברות/ים וקבוצות תמיכה, מקום בו דאגותיהן נראות חשובות ומקום בו מעברים מיגדריים בגיל צעיר הם דבר רגיל. אחרי הכל, צעירות העושות מעבר מיגדרי הן בשלב כזה בחיים שבו דאגותיהן שונות בתכלית מאלו של העושות מעבר מיגדרי בגיל מאוחר. הן מחפשות לעצמן את מקומן בחיים, לומדות מה זה אומר להיות מאוהבת במישהו/י, ומנסות להפוך לעצמאיות ויותר מרוחקות ממשפחותיהן, וכן הלאה.

  

חיוני גם שהן תמצאנה קבוצה שבה, בלא קשר לנטייתן המינית, לא רק שעוצמת תשוקותיהן, תחושותיהן, והיותן מושכות בתור נשים צעירות תתקבלנה באהדה ותכובדנה, אלא תזכנה גם בהכרה מלאה בתקפותן. הן מוכרחות לדעת שיש להן את כל הסיכויים לזכות בחיים מספקים מבחינה רגשית, חושנית ורומנטית, ממש כמו לכל אשה אחרת. הן צריכות חיזוקים לכך שתחושות גופן וכמיהתן לאהבה ולתשוקה הן לחלוטין "טבעיות וממש בסדר", ושלאחר המעבר המיגדרי חייהן יכולים להיות ממש מתוקים – כולל זה שיהיו להן חברים, והן תוכלנה להינשא ממש ככל נערה אחרת, אם יחפצו לעשות זאת.

  

מכל הסיבות הללו ועוד, חשוב שא/נשים צעירות/ים (ומשפחותיהן/ם) ייעשו מודעים לכך שמעבר מיגדרי מוקדם יכול לאפשר להן/ם לחיות כמעט את כל חייהן/ם בגוף ובתפקיד מיגדרי נאותים, ושהן/ם חייבות/ים להשתדל בכל הכח שלא להפסיד את ההזדמנות הזאת.  

  

בחלק הבא, נמשיך לדיון באפשרויות ובשיטות לבצע מעבר מיגדרי מוקדם בחיים. (ראו גם את הדף של אנדריאה ג'יימס  לבצע מעבר מיגדרי מוקדם בחיים .)

 

 

---

 

 

 

המשיכו לחלק הבא: חלק שני א': טרנססקסואליות (המשך) (עברית)

 

 

 

Reset on 7-25-07

EN V-7-30-05

 

[דף הבית של לין[ (עברית)