פטישיזם טרנסווסטי, שנקרא תקופת מה גם "אוטוגינופיליה" על ידי בלנשרד, ביילי ולורנס (BBL): האם אלו תוויות או סטיגמות?

[דף משנה של  דף המידע על טרנססקסואליות  (עברית)  מאת  לין קונווי ]

Deutsch, English, Español, Français, Italiano, Português, Русский

חלק מהגברים הטרנסווסטיים בעוצמה גבוהה נעשים מוטרדים מתחושות התמכרות ל'התלבשות' ואוננות ומחפשים עזרה מיועצים על מנת לרסן את ההתמכרות הזאת. קבוצה זאת תוייגה תקופה ארוכה על ידי פסיכיאטרים (במדריך ה-DSM שלהם) כסובלים מ"מחלת נפש" הנקראת "פטישיזם טרנסווסטי". אין סיבה ברורה למצב זה – ואף לא מרפא כלשהו, מלבד לעזור לאדם להפסיק לדאוג בעניין זה כל כך הרבה ובלא הפסקה ופשוט לקבל זאת וליהנות בעשיית הדבר.

למרבה הצער, יש לתווית הפסיכיאטרית הזאת דימוי שלילי ביותר, והשפעת הלוואי שלה מתבטאת בהחמרתם של רגשות אשמה ובושה באותם אנשים עצמם הפונים לפסיכיאטרים לקבלת עזרה. הנוהג של תיוג מבזה בידי פסיכיאטרים גורם, לפיכך, למרבית הכאב הבלתי נחוץ אותו חשים 'מתלבשים' באשר למצבם (וכן מבטיח זרם הכנסה יציב לאותם פסיכיאטרים). המצב אף החמיר למשך כמה שנים (בסביבות 2000-2004), שבמהלכן ניסתה חבורת סקסולוגים להצמיד את תווית הסטיגמה הישנה ההיא, בשינוי קל, גם כמעט לכל הנשים הטרנססקסואליות.

הנה כיצד אירע הדבר:

במהלך שנות ה-1980',  ריי בלנשרד -  Ray Blanchard    מ  מוסד קלרק -  Clarke , בקנדה  (כיום CAMH) טבע את המילה החדשה "אוטוגינופיליה" לפטישיזם טרנסווסטי, בתארו זאת כמצב שבו אדם "נעשה מגורה לאוננות על ידי ראייה או פינטוז של עצמו בתור אשה". הוא הכריז שזוהי "פנטזיית חיפצון מינית" (כלומר סטייה) המקבילה לפדופיליה או למשיכה מינית לחיות, והחל לדבר על המילה הזאת שהמציא כאילו הייתה זו תגלית מדעית חשובה. אז הוא יצא "להוכיח מדעית" שאוננות תוך כדי חשיבה של מישהו על עצמו בתור אשה הייתה הסיבה הבסיסית לטרנססקסואליות, והכחיש תוך כדי תהליך את קיומן של זהויות חוצות-מיגדר.

תחת מערכת הבריאות הקנדית, מרבית הא/נשים הטרנסג'נדרים בקנדה היו חייבים לעבור דרך מרפאתו של בלנשרד בכדי לקבל עזרה רפואית. תחת המשטר שלו, מטופלים טרנסג'נדרים היו עוברים חקירה צולבת ומתישה אודות הרגלי העינוג-העצמי שלהם, מבלי שיש להם כל מושג שהם מנוצלים בתור נתונים במחקר שנועד להוכיח את התיאוריה של בלנשרד (אולי החזיק בלנשרד באמונה העממית ש"אוננות גורמת טירוף"?). כל דיווח על אוננות תוך כדי "חשיבה על עצמו בתור אשה" נחשב להוכחה מוצקה של "אוטוגינופיליה", אפילו אם האדם לא היה מאונן כדרך הזכרים, אלא הייתה חושבת על עצמה בתור אשה משום שפשוט ראתה עצמה כאשה. כפי שאנו יודעות/ים, כמעט כל אחת/ד מאונן/ת מפעם לפעם, כולל נשים מלידה ונשים TS. לפיכך, במשך הזמן איבחן בלנשרד "אוטוגינופיליה" במרבית המטופלות הטרנססקסואליות שלו.

למרבה צערו של בלנשרד, התיאוריה שלו לא הובילה לשום מקום, ועד למחצית שנות ה-1990' הייתה כבר לסיפור היסטורי מוזר, למעט במוסד קלרק. פטישיסטים טרנסווסטיים המשיכו לעבור דרך מרפאות מיגדר שונות, אך רק מעטים אושרו לצורך מעבר SRS אלא רק לאחר איבחון במוסד קלרק. אחרי הכל, למרבית הגברים הפטישיסטים יש את ההגיון הבריא להבין שסירוס לא הולך לשפר את המיניות הגברית שלהם. יתר על כן, לגבי גברים פטישיסטיים שכבר עברו SRS דווח לעיתים קרובות שהם נעשו מעורערים בנפשם לאחר מכן – כמו במקרה של  גרגורי/גלוריה המינגוויי -  Gregory/Gloria Hemingway    (ראו גם את הדף של לין  האזהרה מפני  SRS :   (עברית)  ).

[אף על פי כן, כמה מרפאות כמו מוסד קלרק המשיכו להתמחות במקרים של פטישיסטים מבוגרים יותר, בלא מצוקה מיגדרית, כדוגמת גרגורי/גלוריה ואישרו לכמה מהם לעבור SRS. לסובלות ממצוקה מיגדרית המצטרפות לקבוצות שכאלה עלול להיות קשה, מאחר שבהתחלה הן חושבות ששאר המטופלים שם הן נשים טרנססקסואליות, הסובלות ממצוקה מיגדרית, לפיכך, הנשים שבאמת סובלות ממצוקה מיגדרית עלולות לקבל רושם מוטעה עד כדי הלם לגבי איך שעלול להיראות העתיד שלהן עצמן. הסיסמה של יועצים במרפאות שכאלה הינה שטרנססקסואליות הן גברים החולים בנפשם, ושמעבר מיגדרי עתיד להרוס את חייהם. אם יועץ משתמש במילים האלה, מיצאו יועץ אחר! מיצאו מישהו שעוזר לאלו העושים/ות מעבר מיגדרי לעשות החלטות טובות ולהתכונן לתוצאה טובה, במקום לתוצאה רעה.]

אחר כך, במהלך אמצע שנות ה-1990', פרופסור לא מוכר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן (Northwestern) בשם  ג' מיכאל ביילי -  J. Michael Bailey    הפך מכור לתיאוריה הישנה של בלנשרד (אולי משום שהיה מעריץ של בלנשרד, דמות בעלת השפעה פוליטית בחוגי הסקסולוגיה). ביילי כבר עשה מחקרים על גברים הומוסקסואלים, אבל לא ידע מאומה על נשים טרנססקסואליות. בכדי לזכות בהילה של מהימנות בתור אחד שעושה מחקר על טרנססקסואליות, ריאיין ביילי קומץ זעום של נשים טרנססקסואליות שהשתתפו במחקר. את הנשים האלה, שהיו לפני ניתוח, פיתה לפגוש אותו בכך שהציע להן לכתוב עבורן מכתב אישור ל-SRS. אחר כך הוא החל לחבור לבלנשרד על מנת לקדם מחדש את התיאוריה הישנה של בלנשרד.

סביב שנת 1999,  ד"ר אן-לורנס -  Anne Lawrence    הפכה אף היא מאוהבת בתיאוריה של בלנשרד. בהיותה פטישיסטית (בלי מצוקה מיגדרית) שעשתה לא מכבר מעבר מיגדרי, והקימה  אתר תמיכה רפואי  מאד ידוע לנשים טרנססקסואליות, החלה לורנס לתאר את ניסיונה כאילו היה זה "גבר לכוד בגוף של גבר" שרצה "ליהנות מעצמו מינית" ע"י הפיכה לגבר בגוף של אשה. בהכריזה על עצמה ברבים בתור 'אוטוגינופילית', קידמה לורנס את תורתו של בלנשרד על גבי האתר שלה, והחלה להאשים כמעט את כל שאר הנשים הטרנססקסואליות בכך שאו שהן 'אוטוגינופיליות' או שהן משקרות בנוגע לכך.

לא חלף זמן רב בטרם איחדו בלנשרד, ביילי ולורנס (BBL) כוחות, בכוונה להפוך את התיאוריה של בלנשרד לעובדה מדעית באמצעות שיכנוע מתמיד – אולי במטרה להשיג תהילה מדעית. בכוחה הצרוף של אישיותם, ובהרבה כוחניות, הם הצליחו להשיג אחיזה חונקת בעיצוב תיאוריית הטרנססקסואליות בחוגי הסקסולוגים במהלך השנים 1999-2003, מחיים מחדש את התיאוריה של בלנשרד בכל הדרכים האפשריות. אף אחד לא העיז להתייצב כנגדם, כך שעבורם זה היה נראה, בהכרח, כאילו שהתיאוריה שלהם "זוכה להתקבל". במהלך התקופה, הצליח ביילי להיות מקודם לראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן, קרוב לוודאי בהמלצתו החמה של בלנשרד.

כשהם צוברים ביטחון מהצלחות אלה, יצאו BBL לציבור באופן נרחב בתחילת 2003, משהצליחו להביא את התיאוריה שלהם לפרסום, בבית ההוצאה היוקרתי National Academy Press (בית ההוצאה הלאומי של האקדמיה), בספר מאת ביילי. תחת הכותרת רוויית הסטיגמה  הגבר שחפץ להפוך ל'מלכה': המדע של כיפוף מיגדר וטרנססקסואליות . עטיפת הספר כללה איור גרוטסקי של רגליים גבריות, שריריות ושעירות בנעלי עקב גבוה. באופן בלתי ייאמן, התיאוריה של בלנשרד הוצגה בספר בוודאות כאילו הייתה עובדה מדעית. לא היה שם איזכור למחקר היותר עדכני, המצביע על קיומן של זהויות מיגדר הנקבעות באופן ביולוגי. הבמה הייתה מוכנה, לפיכך, למחלוקת עצומה בין חבורת תומכי BBL וכמעט כל קהילת הטרנסג'נדר.   

זה הפך  לרגע המכונן עבור הקהילה הטרנסג'נדרית . כאשר קראו את  ההצהרות הטרנספוביות הרבות  שבספר, א/נשים טרנסג'נדרים בכל רחבי העולם התארגנו דרך האינטרנט לחקור, לבקר, ולסתור את הרעיונות ש- BBL עסקו בקידומם. בעת ביצוע החקירה, נחשפה כמות עצומה של עדויות המצביעות על כך שביילי לא ביצע את עבודת המחקר והפרסום שלו בהתאם לכללים המקובלים ולקווי-הגינות מנחים עבור עבודה מדעית.

 מספר עצום של תלונות הוגשו אז  כנגד אוניברסיטת נורת'ווסטרן, על ידי הנשים ששימשו למחקרו של ביילי, בעזרתם של חוקרים מתנדבים מהקהילה הטרנסג'נדרית. ביילי הואשם על  שלא יידע את הנבדקות שלו  על כך שהן היו חלק מעריכת מחקר, על  פרסום פרטים חסויים מהשתלשלות המקרים שלהן  בספרו בלא רשות, על  פיתוי נבדקת-מחקר אסירת תודה  (שעבורה כתב מכתב אישור לעבור SRS) לקיים איתו יחסי מין לאחר הניתוח שלה, ועוד עברות רציניות דומות.

כתוצאה מכך,  אוניברסיטת נורת'ווסטרן פתחה בחקירה רשמית  בכל הנוגע להגינות ההתנהלות ושיטות המחקר של ביילי. תוך כדי התהליך,  HBIGDA  (הארגון המקצועי הבי"ל של חוקרים ומטפלים אשר בנו את  הנוהלים לטיפול  עבור א/נשים טרנססקסואלים)  כתבו מכתב גלוי לאוניברסיטת נורת'ווסטרן המגנה את ספרו של ביילי  בשל ההשלכות המאד מזיקות שלו על היחסים בין חוקרי-מין והקהילה הטרנסג'נדרית. המום מהדחייה המופגנת של HBIGDA כלפי ילד טיפוחיו (ובמשתמע מכך, את התיאוריה שלו),  העדיף בלנשרד להתפטר מ- HBIGDA  בזעם , במקום לעמוד בפני מצב בו חברים רבים יפנו לו עורף.  

המוסד היוקרתי  Southern Poverty Law Center  גינה אז את ספרו של ביילי בתור  "מדע משונה"  ב דוח חקירה מיוחד  על אלימות כנגד נשים טרנססקסואליות.  אחר כך קרסו התיאוריה ומאמרי המחקר המוקדמים של בלנשרד  והיותם מזוייפים עד היסוד הוכחה בידי  מדליין ה. וינדזן, -  Madeline H. Wyndzen, Ph.D.   , בניתוח מעמיק שפורסם באינטרנט. אחר כך גילתה חקירה שלורנס אולצה קודם לכן להתפטר ממשרתה כרופאה מרדימה תחת עננת  חקירה על מעשי שחיתות . לבסוף, בסתיו 2004, כתוצאה מחקירה פנימית חשאית של אוניברסיטת נורת'ווסטרן,  אולץ ביילי להתפטר  בסתיו 2004 ממשרת המנהיגות האינטלקטואלית שלו כראש המחלקה לפסיכולוגיה. לאחר שירד חזרה למשרה רגילה של חבר סגל, שמר ביילי על שתיקה באשר למה שקרה. השתיקה שלו ושל איניברסיטת נורת'ווסטרן ביטאו בקול אדיר את הביזיון שהביא על עצמו.  

עוד על התיאוריה של בלנשרד, הספר של ביילי ודעיכתם ונפילתם לאחר מכן של ביילי, בלנשרד ולורנס – ראו בדף של אנדריאה ג'יימס  המיסלקה של  BBL   , בדף של לין קונווי  דוח חקירה על ספרו של ביילי 
ובמאמר של ג'ואן רפגרדן (Joan Roughgarden)  "פסיכולוגיה שעוותה" . אנשי מחקר, אתיקה והיסטוריה של המדע ימצאו תיעוד מפורט נוסף אודות ביזיון מדעי זה באתר  מאורעות ועדויות על ציר זמן מקוון .

למרבה הצער, זו הייתה רק האחרונה בסדרה ארוכה של תיאוריות כוזבות ומזיקות על טרנססקסואליות שעוצבו בידי פסיכיאטרים, אנשי אקדמיה וסקסולוגים. בעתיד, במקום להמציא תוויות עתירות סטיגמות עבור נשים טרנססקסואליות ולהתווכח בלא סוף בינם לבין עצמם על המשמעויות של אותן תוויות, סקסולוגים צריכים לעשות משהו יותר מועיל: הם צריכים לערוך בדיקות-מעקב מציאותיות של מעברים מיגדריים ממשיים, ולסייע לנו ללמוד אלו הם הגורמים המובילים לתוצאות חיוביות של המעבר המיגדרי, ואלו לא.

עד אז, כשאתם שומעים את המילה "אוטוגינופיליה", תרגמו אותה חזרה ל"פטישיזם טרנסווסטי". ואז שאלו את עצמכם: האם אף למונח הזה יש משמעות אמיתית כלשהי? או שזוהי רק עוד סטיגמה המתיימרת להיות תווית מדעית? להארה נוספת אודות מילים שהומצאו בכדי להגדיר תופעות בלתי-קיימות בתור "מחלות נפש", ניתן לקרוא גם על אי-ההתקיימות של "נימפומניה" וההקבלות שלה עם אי-ההתקיימות של "אוטוגינופיליה":

לביקורת נוספת על כל העניין של "תיוג",  חיזרו לדף המידע על  TS   (עברית) וראו את הקטע  "להתעלות מעבר לתיוג" (עברית) .

LynnConway.com > TS Information > Transvestic Fetishism and Autogynephilia: Labels or Stigmata?