אזהרה לאלו השוקלות  MtF SRS :

ומה אם את "הצלחת" להשלים מעבר מיגדרי  TS ,

אבל עשית זאת מהסיבות הלא נכונות?

   

כן - קלטת את הרעיון!

זה המקום האחד שאליו את בהחלט לא רוצה להגיע!

 

English, Deutsch, Español, Português, Русский

תרגום: Translation: YFH

 

ברוב רובם של המקרים, מעבר מיגדרי טרנססקסואלי (TS) הוא הצלחה של ממש בטווח הארוך, כפי שראינו בסיפורים הרבים המתועדים בדף של לין  נשים  TS  מצליחות  ,  ( עברית ) . ואולם, בחלק מהמקרים, מעבר מיגדרי TS נכשל לחלוטין בתור מענה לציפיות שהיו מאד לא מציאותיות. האדם עשוי לקלוט מאוחר מדי שלעבור SRS הייתה שגיאה עצומה.  בדפי המידע  TS    של לין  נדונו כמה מהסיכונים החברתיים שבפניהם ניצבות/ים העושות/ים מעברים מיגדקיים  TG  ו  TS .   בדף המידע  SRS     נדונו כמה מהסיכונים שנובעים מהניתוח עצמו . כאן, בדף הזה, אנו נתמקד בסיכונים הקשורים בביצוע  SRS  במקרים שבהם מכלול ההנמקות לעשות מעבר מיגדרי ו/או ביצוע  SRS  מוטל בספק.

 

כמה דוגמאות של "סיבות לא נכונות" ומצבים לא נכונים לעשות  SRS  הינם (א) מאמצים להפוך למוקד תשומת הלב ולחיות "חיים סקסיים"; (ב) מחשבה שזה "יהפוך אותי אוטומטית לאשה" בעיני האחרים; (ג) החלטה להפוך לאשה בגחמת פתע (לדוגמה, בעיצומו של משבר גיל ה-40); (ד) עשיית הדבר לצורך "ריגושים מיניים עצמיים"; (ה) עשיית הדבר בעודנו סובלות ממצוקת נפש רצינית שהייתה קיימת קודם לכן, שאיננה קשורה ל- GID  (דיכאון, תנודות דו קוטביות, ...); וכו'.

 

כנראה שחרטות וקשיי הסתגלות מתרחשים בתדירות גבוהה במיוחד במקרים של 'מתלבשים' בעוצמה גבוהה בגיל מבוגר, ושל פטישיסטים מיניים, שאצלם הדחף לעשות מעבר מיגדרי מתבסס בראש וראשונה על הרגלים ותחושות מיניות זכריות. בחלוף הזמן, יאבדו אנשים אלו בהדרגה את התגובות היצריות-מיניות הגבריות שלהם למראה גופם החדש, הנשי, לאחר שהוסרו אשכיהם ב- SRS . אובדן זה של תגמולי יצרי-מיני, במשולב בהצטברות של קשיים מעשיים, חברתיים ורגשיים בחיים שלאחר הניתוח, יכולים להוביל בטווח הארוך לקשיי הסתגלות חמורים אצל אלו ש"עשו את השגיאה". (השפעה זאת שונה בתכלית מזו שחוות הרבה נשים TS מנותחות אחרות, של התעצמות יצר המין הנשי  ושיפורים ביכולת לתנות אהבים  ). השורה התחתונה היא שמומלצת לכן זהירות מירבית באם אינכן בטוחות באשר למניעים שלכן לעבור  SRS .

 

דוגמאות למקרים של "התחרטות":

 

לפניכן/ם כמה סיפורים של א/נשים שהתנסו בהתחרטות ושוחחו בפתיחות על ההתחרטות האישית שלהם/ן. אנו יכולות/ים ללמוד רבות ממקרים שכאלה, העוזרים להבהיר את המהות ואת התקיפות של האזהרה הרצינית הזאת:

 

 רנה ריצ'רדס -  Renée Richards   

 דני בונטן ברי -  Dani Bunten Berry   

 סנדרה מק'דוגאל -  Sandra MacDougall   

 סמנתה קיין -  Samantha Kane   

 

 סיכום 

 

 


 

רנה ריצ'רדס

 

ראשית, בחנו את המקרה של  רנה ריצ'רדס -  Renée Richards    שעשה מעבר מיגדרי ו- SRS  בשנת 1975, בגיל 40, ושנחשף בהרחבה בשנה שלאחר מכן בתור "הטניסאית הטרנססקסואלית". סיפורה של רנה דווח בהרחבה בכלי התקשורת, ובהתחלה עשה המון שירות טוב בכך ששידר לדור חדש של נערות TS צעירות ש"שינוי מין זה דבר אפשרי", ממש כשם שעשה המקרה של כריסטין יורגנסן (Christine Jorgensen) באמצע שנות ה-1950'. בשנת 1983, המשיכה רנה וכתבה אוטוביאוגרפיה אודות המעבר המיגדרי שלה בשם  "הגשה שניה" , שעוררה גל פרסום נוסף על מצבה ואודות טרנססקסואליות בכלל, במיוחד בנוגע לשאלה האם יש להרשות לנשים מנותחות להשתתף בתחרויות ספורט בתור נשים.

 

לרוע המזל, הפרסום הנרחב אודות "שינוי המין" של רנה, פרסום שאת רובו היא הביאה על עצמה, הביא להיווצרות תדמית ציבורית שלה בתור "טרנססקסואלית" במקום בתור אשה. נופך המסתורין שעטה המקרה שלה קידם בהרחבה את הדימוי שאחרי הכל, נשים מנותחות אינם נשים, אלא איזשהו דבר כמו "רנה ריצ'רדס".

 

חלק מהבעייה של רנה עם הקבלה בציבור, וייתכן שגם (אם כי באופן לא מודע) עם הקבלה העצמית הפנימית שלה, היה ללא ספק מבנה הפנים הבלתי רגיל שלה. היה לה גוף מאד נשי, מחוטב היטב ומושך, והיא בוודאי חשבה עצמה למישהי מאד יפה. היא חיפשה את תשומת הלב של אמצעי התקשורת על כל צעד ושעל, ותמונותיה הופצו בכל מקום. לרוע המזל, כנראה שהיא מעולם לא קלטה שיש לה גביני גבות גבריים בולטים, וסנטר ולסת גבריים גדולים. באותן שנות ה-1970' ו-1980', מעט נשים טרנססקסואליות היו מודעות לכך שמאפיינים שכאלה הסגירו קווים מיגדריים גבריים רבי עוצמה (מודעות זאת התפתחה הרבה יותר מאוחר, בשנות ה-1990', כשאנשים ראו את התוצאות הדראמטיות של לפני/אחרי, של  ניתוחי נישוי הפנים  החלוציים של דוגלאס אוסטרהאוט - Douglas Ousterhout).

 

תהיינה הסיבות אשר תהיינה, כולל הפרסום סביב שמה בגין הספורט – במשולב בתפוצה הגדולה של תמונותיה – כנראה שאנשים תמיד חשבו על רנה בתור "טרנססקסואלית" במקום בתור אשה. זה היה שונה מהמצב שעמד בפני נשים מנותחות מפורסמות אחרות, כמו קריסטין יורגנסן (Christine Jorgensen) ואפריל אשלי (April Ashley), אשר על-אף שנתקלו בבעיות אפלייה, בכל זאת מרבית החבר'ה התייחסו והגיבו אליהן בתור נשים לכל עניין ודבר, אפילו באותם זמנים מוקדמים.

 

לבסוף, זו הפכה כנראה להיות בעייה עצומה עבור רנה. או אולי משדעכה תשומת הלב של התקשורת, ואת מקומה תפסה ההכרה במציאות בנושאי חברה, יחסים, רגשות, ותווי הגוף והפנים, דעכו גם תקוותיה לחיים סקסיים ומרגשים עד אין קץ בתור מרכז תשומת הלב. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, המעבר המיגדרי שלה לא הצליח לעמוד אפילו בציפיות שלה עצמה, ורנה מודה כיום שהלוואי ולא הייתה עושה שינוי מין.

 

רנה ריצ'רדס -  Renée Richards   

 

 

"זה לא משהו שמתאים למישהו בשנות ה-40 שלו לעשות, מישהו שהיו לו חיים בתור גבר, - - - אם את/ה בגיל 18 או 20, ומעולם לא היו לך את סוג היתרונות שהיו לי, ואתה נוטה לכיוון הזה, בטח – לך קדימה ועשה נכון את מה שהטבע לא עשה. אבל אם אתה גבר בגיל 45 ואתה טייס בחברת תעופה ויש לך גרושה ושלושה ילדים בגיל ההתבגרות, עדיף שתתחיל לקחת תרופות הרגעה כמו פרוזאק, או לבקש שיאשפזו אותך או כל מה שיידרש למנוע שתורשה לעשות משהו כמו זה"

 

- רנה ריצ'רדס, סוכנות הידיעות  Associated Press , פברואר 1999.

 

"הלוואי שהייתה קיימת דרך חלופית, אבל היא לא הייתה קיימת ב-1975. אילו הייתה קיימת תרופה שהייתי יכולה לקחת, שהייתה מקטינה את הלחץ, היה עדיף לי להישאר כמו שהייתי - - -אדם שלא פגמו בו. אני יודעת בעמקי נפשי שאני אשה מסוג ב'. אני מקבלת המון שאלות מכאלה שבדך להיות טרנססקסואליות, אבל אינני רוצה שמישהו ייקח אותי בתור דוגמה לחיקוי. כיום יש אפשרויות יותר טובות, כולל תרופות, להתמודד עם הדחף 'להתלבש' והדיכאון שמקורו בבילבול מיגדרי. באשר למידת שביעות הרצון בתור אשה, אינני שבעת רצון כמו שחלמתי להיות. אני מקבלת המון מכתבים מא/נשים ששוקלות/ים לעשות את הניתוח הזה... ואני מרפה את ידי כולם."

 

- רנה ריצ'רדס, "אגדת הגילוי", השבועון Tennis Magazine, מרץ 1999.

 

"היא מכנה את ההחלטה של הוועד האולימפי הבינלאומי משנת 2004, שהרשתה לטרנססקסואליות/ים להתחרות "החלטה מטופשת במיוחד" - - - "יותר טוב להיות גבר בלתי פגום המתפקד עם 100 אחוז יכולת בכל דבר מאשר להיות אשה טרנססקסואלית שהינה אשה בלתי מושלמת."

 

רנה ריצ'רדס, ציטוט מתוך  "הגברת מתחרטת" , ניו-יורק טיימס, 1 בפברואר 2007

 

 

ייתכן שהיו סוגיות עמוקות עוד יותר במקרה של רנה, כפי שאנו לומדות מהאוטוביאוגרפיה שלה. שנים ארוכות הייתה רנה 'מתלבש' בעוצמה חזקה, והתלבטה הלוך ושוב באם לעשות מעבר מגדרי. באחד השלבים המוקדמים, היא החלה ליטול הורמונים. ואז, כשהחלו לעלות בה ספקות פנימיים, היא חזרה בה מהמעבר המיגדרי, חדלה ליטול הורמונים, ואף עברה ניתוח להסרת השדיים שלה!

 

יתר על כן, רנה ריצ'רדס גם נפגשה עם כמה נשים מנותחות צעירות בפריס, וכולן הזהירו אותה שלא לעשות מעבר מיגדרי. נערות אלו אישרו שהן עצמן מאושרות להיות נשים מושלמות. ואולם, הן סיפרו לה שישנן "אחרות שהן לא כל כך בנות מזל". הן סיפרו לה על "אחת שלא הייתה מוכנה, שלא היה לה את הטבע הנשי האמיתי" ואשר "לאחר הניתוח יצאה מדעתה".

 

בספרה, אומרת רנה "בשעתו ידעתי שכל זה נעשה לטובתי", כלומר שהנערות האלו ניסו להזהיר אותה כנגד עשיית מעבר מיגדרי. ואולם, היא המשיכה לעשותו למרות הכל, והגיעה לבסוף לכך שהיו לה חרטות רציניות.

 

לרוע המזל, רנה מכלילה כיום מתוך ניסיונה האישי העגום, וטוענת כיום שלנשים בשנות ה-40 שלהן או מבוגרות יותר אסור לעשות מעבר מיגדרי. הקוראות/ים צריכות/ים לדעת שאין לריצ'רדס כל מגע עם הקהילה הגדולה של נשים מנותחות מצליחות, ואין לה שמץ מושג שהרבה נשים העושות מעבר מיגדרי מאוחר מצליחות למעשה יפה מאד. עצוב לראותה מכלילה באופן גורף זה לגבי כל העושות מעבר מיגדרי מאוחר, ועושה כך מתוך בורות לגבי ההצלחות הרבות בשטח.

 

ובכל זאת, המקרה של ריצ'רדס הינו אזהרה טובה, וראוי לעושות מעבר מיגדרי מאוחר לשקול אותה.      

 

נוכל להעלות עוד השערות באשר למה שעשוי היה להשתבש במקרה של רנה, ולהמחיש טוב יותר אפשר לעשות שגיאות, באמצעות קריאה אודות מקרה יותר עכשווי של 'מתלבש' בעוצמה גבוהה שעשה מעבר מיגדרי טרנססקסואלי. עיינו בקפידה במאמר שלפניכם, מאת דני בונטן ברי (Dani Bunten Berry), מתכנן בולט של משחקי מחשב שעשה מעבר מיגדרי טרנססקסואלי בשנת 1992 בגיל 43.

 

דני בונטן ברי

 

 המאמר שלפניכם, מאת דני  נכלל ב אתר אינטרנט להנצחת הקריירה שלה והמעבר המיגדרי שעשתה .  דני הייתה בחורה נהדרת שלקחה אחריות מלאה על מה שעשתה ולא האשימה אחרות/ים (על אף שפקפקה במניעיהם) במה שקרה לה. המאמר שלה כולל את מילותיה שלה, הכנות והבאות מהלב, של עצה לאחרות/ים שעלולות/ים לנטות לעבור SRS מהסיבות הלא נכונות, כפי שהיא עשתה.

 

דני הייתה מדענית מחשבים, והיתה החלוצה של משחקי מחשב מרובי-שחקנים. היא היתה ידועה מאד ומוערכת עד מאד בתור הממציאה הראשית בתחומה. משחקי מחשב מרובי שחקנים הפכו להיות נדבך יסודי למרבית הטכנולוגיה המודרנית של שיתוף-מחשבים, וכך היתה לעבודתה השפעה עצומה על עולם המיחשוב בכללותו.  למידע נוסף על דני, ראו את המאמר אודותיה ועל עבודתה היצירתית במאמר מה-18 במרץ, 2003, ב- Salon.com   .

 

על אף שהמעבר המיגדרי של דני הלך רחוק מדי במקרה שלה, לאחר מעשה היא הפיקה מכך באומץ לב את המיטב, ומצאה מידה מסויימת של שלווה. למרבה הצער, היא נפטרה מסרטן ריאות בשנת 1998 בגיל המוקדם של 49, ואיננה עוד עימנו לדבר איתנו ישירות. אנו חבות לדני חוב עצום על כך שהשאירה לנו את המאמר המאד חושפני והאישי ביותר הזה. בכך שהייתה כל כך פתוחה וישרה לגבי הקשיים שלה לאחר שעברה  SRS , היא יכולה לדבר לאחרות/ים ולהעביר הלאה את מילות האזהרה שלה לשנים ארוכות בעתיד.

 
 

 דני בונטן ברי -  Dani Bunten Berry   

[1949-1998]

"הערה מיוחדת לאלו החושבות/ים על שינוי מין,

מאת דניאלה ברי
]
נערך מתוך מספר אי-מיילים ששלחתי בתגובה לבקשות לקבל מידע, שקיבלתי מאלו השוקלות/ים את השינוי שלהן/ם עצמן/ם[

 

אל תעשו את זה! זו העצה שלי. זהו הדבר הנורא ביותר, היקר ביותר, הכואב ביותר וההרסני ביותר שתוכלו אי פעם לעשות. אל תעשו את זה אלא אם אין כל ברירה אחרת. אתן עשויות לחשוב שחייכן קשים, אבל אם לא מדובר בבחירה בין התאבדות ובין שינוי מין, זה רק ייעשה גרוע יותר. אתן מאבדות שליטה על חייכן, הופכות לאזרחיות מסוג ב', וכל זה רק כדי שתוכלו ללבוש בגדי נשים ולהרגיש יותר חמודות ממה שאתן חשות כיום. אל תעשו את זה – זה כל מה שיש לי לאמר.

 

זוהי העצה שהלוואי שמישהו היה נותן לי. עשיתי את שינוי המין, אני "עוברת" מצויין, הקריירה שלי טובה אבל לא תוכלו לדמיין את מספר הפעמים שאני מייחלת שהלוואי ויכולתי לסובב את הגלגל לאחור ולבדוק אם הייתה שם דרך אחרת. על אף שפעלתי על-פי הכללים, והייתי כנה ככל שיכולתי עם הצוותים הרפואיים בכל שלב ושלב, אף אחד לא עצר בעדי ואמר "האם את מוכנה להישבע באלוהים בכנות שאת בטוחה לחלוטין שזוהי הדרך היחידה בעבורך?" להיפך, הקולות כולם הביעו תמיכה צוהלת בהחלטה שלי. הייתי ברת מזל שהאינטרנט לא היה קיים בעותה תקופה – יש שם יותר מדי 'מעודדות' (cheerleaders) ארורות המוכנות לאשש עצמן בנוגע להחלטה שלהן עצמן על ידי הצגה לראווה של הניתוחים "המוצלחים" שלהן, ועידוד האחרות/ים.

 

אני יכולה לצטט את סיסמת החבורה הטרנסג'נדרית שהייתי אשה הלכודה בגוף זכר ואני זוכרת שחשתי כך מאז שהייתי בת 4. אבל, זה אף פעם לא כל כך פשוט אם תסתכלו על זה בכנות ובלי דיעות מוקדמות. תמיד קיימת השאלה שמא משבר גיל ה-40, גירושין וחשש מסרטן היו מעורבים בעניין לפחות בעיתוי שבו החלטתי על שינוי המין. להיות כנה לחלוטין בנקודת הזמן הנוכחית (3 שנים לאחר הניתוח) זה לא פשוט, ואולם, אינני בטוחה אם הייתי עושה זאת שוב. היום אני מודאגת שמא חלק גדול ממה שהחשבתי בתור אי-הלימה מיגדרית עלול היה להיות לא יותר מאשר התמכרות מינית חולנית. הייתי 'מתלבשת' כל ימי חיי המיניים ותמיד פינטזתי על הופעה בתור אשה בתור הגירוי המיני החזק ביותר. לעג הגורל הוא שכאשר התחלתי טיפול הורמונאלי, נעלם הדחף המיני שלי. אבל, בטעות החשבתי את השחרור ההוא מהתמכרות מינית בתור אישור לנכונות השינוי המיגדרי שלי. ואז, לקטע הסיום של לעג הגורל, אחרי הניתוח הגניטליה החדשה שלי הייתה בלתי אורזמית (כמו אצל 80% מהאחיות TG שלי).

 

וכך, אין מה לאמר, חיי בתור אשה אינם הגירוי המיני החזק ביותר. ובמה כל זה עלה? מעל 30,000 דולר, וכן אובדן כל מערכות היחסים שלי עם משפחה וחברים/ות. והמחיר טרם הסתיים. כל מערכת יחסים שאני בונה כיום ובעתיד מהווה פשרה עם שינוי המין. ואני לא היחידה שסובלת. אני שונאת את ההשלכה שתהייה לזה על ילדיי ועל עתידם.

 

בכל אופן, אני גורמת לזה להישמע נורא, וזה לא. קיימים כמה קוצים, אבל לא נראה לי שהדברים החשובים כמו להיות נינוחה עם עצמי ולמצוא אהבה אמיתית בחיים היו קשורים לשינוי המין. להיות  "העצמיות האמיתית" שלי יכול היה לכלול את זה שיהיה לי פין ולכלול יותר נשיות בכל מיני אופנים הגיוניים אחרים. לא ידעתי את זה עד שהיה מאוחר מדי ועכשיו אני חייבת להוציא את המיטב מהחיים שתקעתי את עצמי לתוכם. אני רק מייחלת שהלוואי שהייתי מנסה עוד אפשרויות לפני שקפצתי משפת המצוק. אני מתגעגעת למפגשים קלים יותר שהיו לי עם הילדים שלי  (שלא כמו הרבה TS-יות, בכל זאת לא איבדתי לגמרי את הזכות להתראות עימם), אני מתגעגעת למשפחה שלי ולידידים הקודמים שלי (אני יודעת שהם "לא היו צריכים" לזנוח אותי אבל להרבה חבר'ה אין ראש פתוח כמו ש"צריך להיות להם"... ועדיין – אני מתגעגעת אליהם) ולבסוף, אני שונאת את הניתוק מעברי (פשוט אין שום דרך למזג את שני פרקי החיים הכל-כך שונים). קיימות אינספור דרכים לבטא את המיגדר והמיניות שלך, והדרך היחידה שניסיתי הייתה הדרך המלאה. לעולם לא אדע אם הייתי יכולה למצוא פשרה שהייתה אולי עובדת הרבה יותר טוב מאשר שינוי המין על-פי "מידה אחת מתאימה לכולן". בבקשה מכן, בידקו זאת בעצמכן עד הסוף לפני שתעשו אותו הדבר."       

- דניאלה ברי -

 
 

מה שאנו לומדות מהמאמר החושפני של דני הוא שגם היא גם יועציה התעלמו מסימני אזהרה חשובים ביותר, או היו בלתי מודעים לקיומם. היא איבדה את יצר המין (הגברי) שלה כשהתחילה ליטול אסטרוגן, בלא כל התעצמות של תחושות יצר מין נשי כלשהן. זה היה סימן מקדים לכך שהיא עלולה להפוך לאשה מנותחת בלתי אורגזמית. ההערות שלה, המתאימות למעבר מיגדרי  CD/TG , "וכל זה רק כדי שתוכלו ללבוש בגדי נשים ולהרגיש יותר חמודות ממה שאתן חשות כיום" וכן "הייתי 'מתלבשת' כל ימי חיי המיניים ותמיד פינטזתי על הופעה בתור אשה בתור הגירוי המיני החזק ביותר" מגלות שהמניע שלה למעבר מיגדרי היה גירוי מיני  CD  גברי. אובדן יכולתה לחוות אורגזמה לאחר הניתוח היה, בלא ספק, תוצאה אכזרית במיוחד לחיפושיה אחר "הגירוי המיני החזק ביותר".

 

דני נותרה עם כל הקשיים הרגילים של מעבר מיגדרי, אך לא הרוויחה אף אחד מהיתרונות המהותיים שאותם חשות מרבית הנשים המנותחות. זוהי תוצאה יותר מדי רווחת בקרב הנשים אשר במבול הנוכחי של מעברים מיגדריים בגיל מאוחר. הניחוש של דני שכ-80% מהנשים  CD/TG  מסיימות את דרכן בלא יכולת לחוות אורגזמה אם הן עוברות  SRS  עלול להיות נכון למדי – בעוד שההיפך נכון כנראה לגבי אלו שהן  TS  בעוצמה גבוהה (בדיקות מעקב מראות שמרבית הנשים  TS  העושות מעבר מיגדרי מוקדם הן בעלות יכולת לחוות אורגזמה לאחר הניתוח).

 

לכן, היה הרבה יותר טוב לדני אילו השכילו יועצי-המיגדר שלה לייעץ לה לעבור  FFS  בכדי לתקן את מבנה הפנים המאד גברי שלה, ואז לבצע בשקט מעבר מיגדרי חברתי  TG . היא הייתה יכולה לקחת הורמונים, לעבור אלקטרוליזה, לשנות את המיגדר החברתי שלה, את שמה ואת מסמכי הזיהוי שלה, ולחיות בתור אשה – אבל לא לעבור ניתוח לשינוי מין. היא הייתה אז בלא ספק הרבה יותר מאושרת, ובתור אשה יותר יפה הייתה יכולה לזכות בתגובות חברתיות טובות יותר לנוכח המעבר המיגדרי שלה. היא הייתה יכולה גם להמשיך ליהנות מההרגלים הגבריים הטרנסווסטיים שלה של גירוי-עצמי. זה כל כך טראגי שלא חשבו על האפשרות הזאת, ולא הציעו לה את זה בשנת 1992.

 

 


 

סנדרה מק'דוגאל

 

הסיפורים של רנה ודני אינם מקרים בודדים. בשנים האחרונות היו כבר הרבה כשלונות של מעבר מיגדרי  TS . מספר גדל והולך של  CD –ים בעוצמה חזקה העושים/ות מעבר מיגדרי מאוחר, וכאלו המגדירים את עצמם בתור "אוטוגנופיליים" ("autogynephiles") מקבלים מיועצי-מיגדר חסרי זהירות מכתבי אישור ואז, בחוסר תבונה, עוברים  SRS  בלא שהם מוכנים עד הסוף לחיות בתור נשים ובלא שיש להם מידע ברור על האפשרויות האחרות העומדות לרשותם.

 

לדוגמה, ראו את סיפור החדשות מה-28/4/2002 באתר  Scotsman.com  אודות סנדרה(יאן) מק'דוגאל (49) -
 Sandra (Ian) MacDougall , שכותרתו  "העינוי של חייל שינוי-מין הלכוד בגוף של אשה"    ( עוד ) .

 

סנדרה (יאן) מק'דוגאל - Sandra (Ian) MacDougall

 

 

"מי שהייתה פעם חייל במשמר הסקוטי (משמר המלכה באנגליה – הערת המתרגמת) אומרת שהיא סבלה התעללות מילולית וגופנית מאז ניתוח החלפת המין שלה לפני כמעט ארבע שנים, ומייחלת שאפשר היה להחליף זאת בחזרה.

 

אבל מק'דוגאל מוצאת עצמה כיום לכודה בגוף של אשה, לאחר שנועצה ברופאים ונאמר לה שלעולם לא יהיה ניתן לעשות את הניתוח בחזרה.

 

 מק'דוגאל, שלא הייתה לה מערכת יחסים מאז שעברה תחת סכין המנתחים, וצופה שמעתה תיאלץ להתנזר ממין כל ימי חייה, החליטה עתה להוציא את המיטב מהמיגדר שלה שהשיגה במחיר כבד. היא אמרה: מאז שעברתי את הניתוח הפכו חיי לאומללים, בידי אנשים הצוחקים ממני בכל פעם שאני יוצאת מהבית."

 

 

מתוכן המאמר, נראה בבירור שסנדרה הינה  CD  בעוצמה גבוהה (יש לה "יותר מ-80 שמלות, תיקים ואיפור, וארון שלם מלא נעליים"). ברור גם שהיא (א) לא הייתה מוכנה נפשית למעבר המיגדרי החברתי, (ב) לא היה לה מושג איך יגיבו אליה אנשים לאחר מכן בהינתן היותה בלתי מוכנה, ו-(ג) כנראה שבאופן כלשהו היא חשבה שלעבור  SRS  עתיד לעשות באופן פלא את מה שהיא עדיין לא עשתה באמצעים אחרים – כלומר, לשנות את האישיות החברתית שלה ותדמית המיגדר החברתי שלה - לנקבה.

 

כתוצאה מכך, חייה היו אומללים לגמרי מאז שעברה  SRS . היא לא 'עוברת' וכל אחד בקהילה שלה עושה ממנה צחוק. מעולם לא היו לה יחסי מין, ולעולם כבר לא יהיו לה. היא מייחלת נואשות ש"תוכל ללכת בחזרה", אבל אין כל דרך להפוך את הניתוח.

 

האפשרות הטובה ביותר עבור סנדרה במצב הזה היא לעשות מעבר מיגדרי חזרה, חברתי והורמונאלי (לחזור לתפקיד הגברי ולחיים עם טסטוסטרון), אבל כנראה שהיא גם לא מודעת לאפשרות הזאת. סוג זה של כשלונות מוחלטים של מעבר מיגדרי צריכים לשמש כאותות אזהרה חמורים ביותר עבור 'מתלבשים' פטישיסטיים בעוצמה גבוהה (ועבור אלו המגדירים את עצמם בתור "אוטוגינופיליים", כלומר אלו הנמשכים מינית לעצמם, על-פי רופאי הנפש שלהם) אשר שוקלים לעבור  SRS .

 

 


 

סמנטה קיין - Samantha Kane

 

אחר כך יש לנו את אלה אשר "עושים שינוי מין" בגחמת פתע, ויש להם את האמצעים הכספיים לעשות זאת, ולאחר מכן מתחרטים ומגישים תביעות כנגד כל מי שבטווח ראייתם על כך "שעשו להם את זה" -  מבלי לקחת שמץ אחריות מכל סוג שהוא למעשים שלהם עצמם.

 

לדוגמה, בחנו את המקרה של "סמנתה קיין", ואז חישבו על הנזק שהטיפוס האימפולסיבי הזה עשה לעצמו ועל הנזק שהוא גורם עכשיו לנשים טרנסיות בכל מקום על ידי הפעולות הבלתי-אחראיות שלו – הן בעשותו מעבר מיגדרי ואחר כך בהשתלחותו כנגד אלו שמלכתחילה ניסו לעזור לו.

 

 

 (  צ'ארלס קיין -  Charles Kane  <= סמנטה קיין -  Samantha Kane  <= סאם האשימי -  Sam Hashimi   ) 

"סאם, כפי שהוא היה"

"סמנתה, כפי ש.. הוא .. הייתה?"

"צ'רלס, כפי שהוא היום!!!"

 

"סמנתה קיין הייתה, על אמות המידה של כולם, אשה מצליחה בקנה מידה ענק. היא ניהלה את החברה הפרטית שלה לעיצוב פנים; הייתה עצמאית, מודרנית ויפה בצורה יוצאת מגדר הרגיל. הייתה לה מכונית מרצדס יוקרתית ביותר, בתים פרטיים במערב לונדון ובספרד, וחשבונות רכישה פתוחים בבוטיקים הכי נחשבים באזור גשר-קנסינגטון (Knightsbridge). השם שלה גרם לה להישמע כמו דמות בסדרה "שושלת" – והמראה החתולי שלה היה בהחלט מזכה אותה בתפקיד שכזה.

 

היא התחככה בנסיך הכתר של דובאי ודומיו, התרוצצה בחוג הסילון הבינלאומי במונטה קרלו ובקאן, וחלקה את יצועה עם מספר לא קטן של גברים עשירים באופן שלא ייאמן.

 

אבל משהו בתוכה של סמנתה שנא להיות אשה. היא מצאה את השיחה שיטחית ואת המין ליגה ב'. היא לא אהבה קניות, לא סבלה רכילות, והתרגזה על הטיפול בלא-סוף שהצטרכה להעניק לפניה ולגופה. בקיצור, סמנתה קיין התגעגעה באופן נואש לשוב ולהיות אחד מהבנים.

 

 

משום שסמנתה הייתה פעם סאם, מיליונר עם אימפריית רכוש, נשוי ואב לשני ילדים. בתור סאם האשימי, יליד עיראק, הוא תיווך בעסקות של מיליוני דולר עבור אנשי עסקים מהמזרח התיכון, וכיכב זמן קצר בעיתונים כאשר כשל בניסיון השתלטות על איחוד המפעלים בשפילד (Sheffield United FC).

 

בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה, התמוטטה אימפריית העסקים של סאם ונישואיו הגיעו לקיצם. בגיל 37, לכאורה לפתע פתאום, הוא החליט להפוך לאשה.

 

 

הוא עבר ניתוח לשינוי מין בדצמבר 1997 והוציא קרוב ל-60,000 לירות שטרלינג על ניתוחים, - לרבות 10,000 על ניתוח גניטליה ו-3,000 על שתלים בחזה.

 

בתוך ארבע שנים מהניתוח, הבין סאם ש'הוא' עשה שגיאה נוראית והחל בתהליך המכאיב של ביצוע ניתוחים נוספים לחזור ולהיות שוב לגבר!

 

הוא היה שוב בכותרות העיתונים, כשטען ששינוי המין שלו היה "פעולה כנגד הטבע". הוא הגיש תלונה על הרופא שלו, הפסיכיאטר היועץ ראסל רייד (Russell Reid) ... למועצה הרפואית העליונה, בטענה שנקט ב'גישה קלת-דעת' כאשר נתן לו המלצה שהוא מתאים לניתוח שינוי-מין. 

 

הוא שינה באופן רשמי את שמו לצ'ארלס לפני חודש, ברצותו ליצור הבדל רב ככל שיוכל בין סאם וסמנתה.

 

הוא נראה דמות מעוררת רחמים של גבר. צ'ארלס לבוש בחליפת פסים צמודה ועניבה ורודה – מיזוג של גבר ואישה. ידיו ענוגות וציפורניו עשויות בקפידה. הוא הולך ויושב כמו אשה, אבל משתמש בשירותי הגברים.

 

אין בפניו כל צימוח שיער, ורק מעט שרירים גבריים. הוא אומר שזה הצריך ארבע שנים של טיפול הורמונאלי וניתוח לעשות את גופו נשי לגמרי. זה יצריך שוב אותו פרק זמן להחזיר אותו לגבריותו. אבל צ'ארלס לא יהיה לעולם כפי שהיה סאם. אברי המין שלו ישוחזרו בעזרת ניתוח פלסטי. גופו לעולם לא ייצר טסטוסטרון באופן טבעי, והוא לעולם לא יצמיח שוב זקן.

 

צ'ארלס לא יכול לתת סיבה משכנעת לכך שהפך לאשה. הוא אומר שסבל מהתמוטטות עצבים בעת שהמליצו לו על שינוי מיגדרי ושהיה צריך להפנותו לטיפול פסיכולוגי ולא לניתוח.

 

'הייתי גבר טיפוסי. הייתי חזק וקשוח בעסקים והמפרנס של משפחתי. אשתי טרודי מעולם לא עבדה יום אחד בחייה. לקחתי על כתפי את מלוא האחריות הכספית עבורה ועבור הילדים' הוא אומר.

 

'היא לא הצטרכה לחשוב כלל אם לצאת לקניות ולהוציא כמה אלפי לירות שטרלינג על שמלה. אני תמיד נהגתי לתהות איך זה יהיה להיות אשה, להיות בלא שמץ מהאחריות המוטלת עלי, לזכות שיפתחו בשבילי דלתות, וליהנות מכל זכויות היתר שיש כנראה לנשים.' עד להתמוטטות שלו, הוא היה הטרוסקסואלי לגמרי; איש עסקים רגיל, לבוש בחליפה אפורה, עם שיער שחור קצר, ושפם.

 

כיליד בגדד להורים ממעמד הביניים, הוא עבר בגיל 17 לאנגליה, היכן  שקיבל תעודת גמר ממשלתית בהנדסה ונשא את טרודי, מלכת יופי לשעבר, בגיל 23. הוא בנה אימפריית רכוש, תיווך בעסקות עבור אילי-הון ערבים, וניהל מועדון במאיפייר (Mayfair). בשלב מסויים, הוא אומר, היו לו שני מיליון לירות שרלינג בבנק.

 

'אני הייתי כמו כל גבר אחר,' הוא אומר. 'אני עבדתי קשה ועשיתי פחות או יותר את מה שאהבתי. נהניתי להעביר את הזמן עם גברים בשיחה על כדורגל, שוק המניות, וכמובן – נשים. אני חושב שיצר המין שלי היה מעל לממוצע. היו לי פרשיות אהבים במהלך נישואיי, אחת או שתיים...'"

 

 

=====================================

רשת  BBC1 , יום שלישי, 19 באוקטובר 2004, 10:35 בערב

=====================================
 

לאחר כשלון עסקיו ועזיבת אשתו וילדיו, קיבל סאם האשימי את ההחלטה הקיצונית לעבור ניתוח בכדי להפוך לאשה.

 

היה זה רק לאחר מעשה כשהמיליונר לשעבר קלט שהוא עשה שגיאה נוראית. בעודו מתכונן לשלב הסופי של ניתוח שינוי מין בחזרה, תוהה האשימי האם הוא יתקבל בתור גבר מושלם.

 

סרטי תעודה על א/נשים העוברים שינוי מין נפוצים ביותר בימינו אלה. אבל הסרט הזה הוא יצא דופן. הוא מלווה את סמנתה, יזמית נדל"ן עתירת הון בת 44, אשר נולדה גבר (ובתור סאם היה נשוי במשך עשר שנים והיו לו שני ילדים), אבל כזה שעבר לפני שבע שנים ניתוח שינוי מין.

 

עכשיו – וכאן מגיע הפרט המעניין – סמנתה רוצה להפוך לצ'ארלס, וכעת היא על הסף של מעבר ניתוח נוסף לשינוי מין, על מנת להפוך אותה בחזרה לזכר.

 

"שדדו ממני את גבריותי לכל כך הרבה שנים" מסביר סאם/סמנתה/צ'ארלס, בהתעלמו מהעובדה שהייתה זו ההחלטה שלו/שלה לעבור ניתוח.

 

בעוד צ'ארלס ממתין לקטע האחרון של ניתוח השיחזור, אנו רואים אותו נכנס למצב היסטרי בנוגע ליאכטה יקרה שהוא עסוק בקנייתה (ואשר, הוא מקווה, תסייע לו למצוא חברה). במידה מסויימת זוהי עוד דוגמה לאופן שבו הוא נחפז לעשות דברים בלא לחשוב על ההשלכות.

 

ברור שהוא טיפוס מורכב, שמבולבל במידה קיצונית בנוגע למה שהוא רוצה, אבל אתם עדיין תשבו פעורי פה לנוכח מישהו שמסוגל לקבל החלטות משנות-חיים באופן קיצוני, כמו זאת, בגחמת פתע.

 

========================================

 

 

למידע נוסף על המקרה הזה, ראו את האתרים הבאים:

http://www.transgenderzone.com/features/changemeback.htm

http://www.bbc.co.uk/health/tv_and_radio/onelife_prog3.shtml

 

לדיון נרחב יותר על מקרים של "התחרטויות", וגם על קבוצות של קנאים דתיים ומטיפים אנטי-להטב"ים, אשר עטים לפעמים על מקרים אלה – ומרעיפים עליהם תשומת לב כדי להניע אותם לעשות שינוי מיגדרי בחזרה, ואז להגיש תביעה כנגד כל מי שבטווח ראייה – ראו את הדף של  קריסטין באטי -  Christine Beatty    שכותרתו "טרנססקסואליות, התחרטויות ו"טיפול מתקן", באתר:

http://www.glamazon.net/transsexual-regrets.html

 

ראו גם את המאמר של  ג'ואן הרמן -  Joanne Herman    "התחרטויות טרנססקסואליות", בעיתון  The Advocate , 13 במרץ, 2007, באתר:

http://www.advocate.com/exclusive_detail_ektid42890.asp

 

 


 

סיכום:

 

זה ברור שאת חייבת להיות מאד מאד כנה עם עצמך באשר לשאלה "מדוע" את צריכה לעשות מעבר מיגדרי, והאם שינוי מיגדרי  TS  (כולל  SRS  ) יענה בטווח הארוך לתקוותיך הפנימיות, לתשוקותיך ולציפיותיך. אף לא אחת מלבדך יכולה לדעת את תחושותיך הפנימיות באשר ל"מדוע את צריכה לעשות את זה", ואף לא אחת אחרת יכולה לצפות מראש עד כמה מוכשרת את עשוייה להיות בעשותך זאת. זה מאד חשוב להיות מציאותית עם עצמך עד כאב באשר למניעיך, יכולותיך וציפיותיך לפני שאת מחליטה לעשות מעבר מיגדרי טרנססקסואלי שלם. אז בבקשה – היי זהירה וחישבי ממושכות ובכל מאודך אודות האזהרות שלמעלה.

 

הקשיבי לליבך ולגופך, ואל תיתני ללחצים חברתיים שבהם את חשה לאנוס אותך לעשות משהו שעליו תתחרטי. אם את ממש נהנית מהמיניות הזכרית שלך כאשה לא מנותחת (ובמיוחד מדחפים גבריים של "עלייה, תקיעה וחדירה"), אז לא נראה שאת תפתחי מיניות נשית ותיהני ממנה לאחר מעבר מיגדרי  TS . במקום זאת, עשוי להיות שאת פשוט תתחרטי על אובדן המיניות הגברית שלך, וזה יהיה כזה אי-חשק שאת עלולה להפוך, מבחינה מינית, ל"קרה". אם את סבורה שזוהי אפשרות ממשית, את חייבת לשקול ברצינות לעשות מעבר מיגדרי חברתי  TG  מבלי לעבור  SRS .

 

יתר על כן, אלו הנמצאות בסיכון שיהיה להן מאד קשה לעשות מעבר מיגדרי חברתי חייבות להבין שבסופו של דבר,  SRS  כשלעצמו לא יצליח באורך פלא כלשהו "לעשותן לנשים בעיני אנשים אחרים". אחרי הכל, האנשים היחידים הרואים את אברי המין שלך הם אלו שעימם את ביחסי קירבה (וכן הרופאים שלך וכו') ולפיכך,  SRS  כשלעצמו לא ישפיע על תגובותיהם העיקריות של הסובבים אותך. במקרים שבהם ניתן לצפות לקשיים רציניים במעבר המיגדרי החברתי, ייתכן שתעשי בחוכמה אם תתני עדיפות ל- FFS  על  SRS , משום של- FFS  השפעה הרבה יותר מעמיקה על תגובות הזולת למעבר המיגדרי שלך.

 

רעיון גרוע במיוחד הוא לעשות לפתע מעבר מיגדרי ואז לעבור  SRS  בגחמת הרגע, ולא משנה כמה כסף, השפעה, או כח יש לכן/ם בכדי לגרום לכך שזה יקרה. במקום זאת - בקשו ייעוץ פסיכולוגי. לימדו על החלופות האפשריות. האיטו את זה. הקשיבו לעצתה של  דני ברי -  Dani Berry    והפיקו את הלקחים הראויים מהמקרה של  סמנתה קיין  Samantha Kane    שלמעלה.

 

ואולם, אם אתן מרגישות צורך עמוק עד מאד להיות אשה בגוף, במין כמו גם במיגדר החברתי, ובמיוחד אם אתן חשות צורך עמוק לבטא במלואה את חושניותכן הנשית ביחסי קירבה ותינוי אהבים, כי אז עשוי להיות שמעבר מיגדרי  TS  ו- SRS  מתאימים לכן.

 

לין קונווי

 

 ["SRS Warning" Version of 4-09-05; update of 3-16-07]

 


 

 [חזרה לדף של לין על  TS , חלק שני]  ,  [עברית] 

 [חזרה לדף ה- SRS  של לין]  ,  [עברית] 

 [ראו את הדף של לין "נשים  TS  מצליחות"]  ,  [עברית] 

 [דף הבית של לין]  ,  [עברית]