LynnConway.com Web

כיצד יכולות מכללות ואוניברסיטאות

לשפר את האווירה בהן לטובת

סטודנטים TG/ TS

 

מאת לין קונווי

 

http://www.lynnconway.com/

Copyright @ 2002-7, Lynn Conway. All Rights Reserved.

[Version 9-21-07]

YFH :Translation: תרגום

Posted 1-08-08

Updated by LC 1-29-08

 

התוכן:

 

 הקדמה

 רקע אודות מעבר מיגדרי במהלך הלימודים במכללה / באוניברסיטה

 מצבים שונים של שונות מיגדרית ומעבר מיגדרי

 מה מספרם של הסטודנטים העושים כיום מעבר מיגדרי?

 מה ניתן לעשות בכדי לסייע לסטודנטים  TG/TS ?

 אילו משרדים צריכים להיות מעורבים בסיוע לסטודנטים  TG/TS ?

 רשימה של המלצות

 נספח:  דוא"ל מ"קלי" ( Kelly ) חושף אתגרים רבים בפניהם ניצבים הסטודנטים העושים מעבר מיגדרי באוניברסיטה של מישיגן, במיוחד במגעים עם  התוכנית המקפת לשירותים מיגדריים  ( CGSP ) הידועה לשמצה.

 

 


 

הקדמה:  

 דפי האינטרנט של לין קונווי בנושא  TG/TS/IS    מספקים מידע רקע אודות טרנסג'נדריות וטרנססקסואליות, לרבות דיון בנושא  מעברים מיגדריים  TG  ו- TS   . בדפים אלו למדנו כי לאלו הסובלים מאי-הלימה מיגדרית בעוצמה גבוהה יש יתרונות רבים  לעשות מעבר מיגדרי מוקדם בחיים , מאשר לחכות לגיל מבוגר יותר.

 

כתוצאה מנפוצות גדולה יותר של הידע על מצבים מיגדריים ונגישות טובה יותר לגורמים המטפלים, אנו רואים כיום מספרים גדלים והולכים של צעירים העושים מעבר מיגדרי, במיוחד בקרב א/נשים צעירים בגילאי תיכון ומכללה. (הערת המתרגמת: בישראל אלו א/נשים צעירים בגילאי תיכון, צבא ומכללה).

 

ביה"ס התיכון הינו עדיין תקופה קשה לשאת במשימה של מעבר מיגדרי, עקב לחץ חברתי קיצוני להיות "כמו כולם" והרמות המסוכנות של התנהגות טרנספובית בקרב זכרים חסרי ביטחון מבני הכיתה. לכן, מרבית בנות העשרה  הטרנסג'נדריות  (TG) ו הטרנססקסואליות  (TS) נותרות בארון בביה"ס התיכון, אפילו אם הן נוקטות בצעדים ראשוניים לעשות מעבר מיגדרי (הורמונים, אלקטרוליזה וכו') ואפילו אם יש להן תמיכה מההורים. ברגע שבת-עשרה TG או TS סיימה את ביה"ס התיכון, אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות מעבר מיגדרי היא להיכנס למכללה/אוניברסיטה ולבצע את המעבר המיגדרי בעודן שם – וזה הופך כיום למסלול נפוץ דרך המעבר המיגדרי.  

 

אם אדם צעיר כבר עבר, במשך שנה או יותר, טיפול הורמונאלי וטיפולים אחרים אשר משנים את מאפייני המין המשניים, הם עשויים להיות מסוגלים לעשות באופן חלק מעבר מיגדרי חברתי (TG) ולהתחיל לחיות במגדר החדש שלהם בעודם במכללה. בסיום הלימודים, הם יכולים לצאת לשוק העבודה עם זהות מבוססת במיגדר החדש שלהם, ועם תואר אקדמי ומסמכים מזהים חשובים אחרים בשמם החדש. הם יכולים אז להתחיל להשתכר ולזכות בהכנסה טובה, ולקחת על עצמם טיפולים רפואיים נוספים, כגון ניתוח לשינוי מין (לאלו הרוצים להשלים מעבר מיגדרי טרנססקסואלי (TS) ).

 

ואולם, מרבית המכללות והאוניברסיטאות עדיין אינן מודעות לכך שמספרים קטנים אך לא מבוטלים של סטודנטים לוקחים על עצמם מעברים מיגדריים מוקדמים שכאלה. לפיכך, סטודנטים העושים מעבר מיגדרי נאלצים לעיתים תכופות לעבור לגמרי לבדם מלחמות אישיות מפחידות עם "הבירוקרטיות" במוסדות הלימוד שלהם על מנת להשיג אף את הדברים הפשוטים ביותר – כגון עידכון הרשומות האקדמיות שלהם באופן נאות, או קבלת נגישות לשירותי בריאות בסיסיים – תוך שמירה על פרטיותם. במוסדות לימוד מעטים יש אנשי קשר על מנת לסייע לסטודנטים האלה באופן חלק, ולנווט בביטחה דרך מבוך הקשיים המעשיים שניצבים בפניהם.

 

במספר אוניברסיטאות בארה"ב כבר היו "מרפאות מיגדר" ו-"תוכניות מחקר" על טרנססקסואליות ( ג'ון הופקינס -  John's Hopkins   , אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת מינסוטה,  אוניברסיטת מישיגן  וכו'). ואולם, מרבית התוכניות ממין זה (שלעיתים קרובות משודכות לתיאוריות הדומות לאלו של  מוסד קלרק  (Clarke)  בטורונטו, קנדה  הידוע לשמצה) מעולם לא התחברו, בדרך כל שהיא, לצרכים המעשיים של הסטודנטים וחברי הסגל העושים מעבר מיגדרי. במקום זאת, הם התמקדו על (א) היותם שומרי סף (חסימת הנגישות לטיפולי מעבר מיגדרי) ו-(ב) על עשיית "מחקר" (כמו "למיין א/נשים טרנסג'נדריים", תוך כדי טויית תיאוריות פסיכולוגיות בלתי מבוססות המתייחסות ל"גורמים לטרנססקסואליות").

 

כאשר מתבקשות מרפאות שכאלה לחנך את האוניברסיטאות שלהן אודות טרנססקסואליות, הן דנות בדרכים למיין א/נשים טרנג'נדריים על פי "סוגים", ובהתנשאות מציגות תוך כדי התהליך דמויות נלעגות ומגוכחות של העושים/ות מעבר מיגדרי בתור משהו מאד נדיר, המצוי בשולי החברה, מעורער נפשית, סוטה מין מעורר רחמים, בו ניתן לפגוש רק בקבוצות שולים בחברה. וכך, לעולם לא יעלה על דעתן של מרפאות שכאלה להתייחס לא/נשים טרנסג'נדריים כלכאלו שהם למעשה "בקרבנו", סטודנטים או חברי סגל נורמליים למדי באוניברסיטה כלשהיא.

 

עקב הדעות הקדומות המיושנות הללו הידועות היטב, מרבית הסטודנטים וחברי הסגל העושים מעבר מיגדרי נמנעים שנים רבות מליפול תחת שליטתן של מרפאות שכאלה, בהותירם את המרפאות ללא כל מודעות למספרים של אלו עושים מעבר מיגדרי באוניברסיטאות שלנו. למרפאות האוניברסיטאיות הוותיקות הללו אין שמץ של מושג במיוחד על הרבים/ות שכבר עשו שם מעבר מיגדרי בהצלחה (ולעיתים רחוקות, אם בכלל, עברו דרך מרפאות שכאלה), כפי שמעידים עליהם הדפים של לין על נשים טרנססקסואליות מצליחות וגברים טרנססקסואלים מצליחים. בהיותן עיוורות למציאות עקב השקפותיהן המתנשאות והיהירות לגבי העושים מעבר מיגדרי, לפיהן אלו חולי נפש מעוררי רחמים, לא עולה על דעתן של מרפאות שכאלה שהרבה מאלו העושים/ות מעבר מיגדרי יכולים ואכן ממשיכים הלאה לחיות חיים מאושרים, יצירתיים, ונורמאליים לגמרי.

 

כתוצאה מההיסטוריה הזאת, המרפאות האוניברסיטאיות הוותיקות הללו כלל לא ראו את המכשולים המעשיים הרבים הניצבים שנים רבות בדרך לעשות מעברים מיגדריים בטוחים וחלקים באוניברסיטאות שלנו, ולעיתים רחוקות, אם בכלל, פנו למינהלני האוניברסיטאות בעניינם של סטודנטים וחברי סגל העושים/ות מעבר מיגדרי בהתייחס לבעיות האלו. לפיכך, אין פלא שלמינהלני האוניברסיטאות לא היה שמץ של מושג באשר לבעיות האלה או כיצד הם עשויים לעשותן נסבלות יותר. במקום זאת, הובאו האוניברסיטאות לתרדמת בערות וחוסר מעש על ידי עצם קיומן באוניברסיטה של תוכניות המחקר הארכאיות בנושא מיגדר ושל מרפאות המיגדר, משהניחו שהן מטפלות כראוי בעניינים הללו.

 

בדוח הנוכחי, אנו ניגשים הישר ללב הדברים שבהם נחוץ היה לטפל כבר לפני שנים רבות: אנו דנים באופן שבו מכללות ואוניברסיטאות יכולות לסייע טוב יותר, לסטודנטים TG/TS העושים מעבר מיגדרי, להתגבר על הרבה בעיות מעשיות קשות העומדות בבפניהם במהלך המעבר המיגדרי. מרבית ההמלצות אינן מעוררות מחלוקת, אלא נוגעות לסוגיות של הגיון בריא וגישה מעשית, שמוסדות לימוד צריכים להטמיע בחפץ לב, ברגע שיגיעו למודעות באשר לעד כמה חמורות הבעיות האלה עבור הסטודנטים העושים מעבר מיגדרי.   

 

שימו לב גם לכך שב-26 באפריל 2004, פרסמה האוניברסיטה של מישיגן את  "דוח צוות המשימה על אווירת הקמפוס כלפי חברי סגל, עובדים וסטודנטים להט"בים באוניברסיטה" . הדוח ההוא נבנה על סמך, ואף כלל, הרבה מההמלצות שהתפרסמו כאן באתר של לין בשנת 2002, ומשמש כיום בתור מדריך לתכנון בכל הנוגע לסוגיות טרנסג'נדריות בהרבה אוניברסיטאות אחרות. תוכלו להוריד את את כל הדוח בן 64 העמודים כקובץ PDF (380KB)  בקישור הזה . נספח III של הדוח ההוא (החל בעמ' 41) הינו מבוא טוב במיוחד לסוגיות מיגדר עבור מינהלנים באוניברסיטה.

 

 
 
 

רקע אודות מעבר מיגדרי במהלך הלימודים במכללה / באוניברסיטה:

מעבר מיגדרי תוך כדי הלימודים באוניברסיטה הפך כיום לאחת הדרכים הטובות ביותר לעשות מעבר מיגדרי מוצלח, טרנסג'נדרי או טרנססקסואלי, מוקדם בחיים. זוהי, לדוגמה, דרך טובה בהרבה מאשר להיכנס ישירות לשוק העבודה במשרה ברמה התחלתית, ולנסות לעשות שם מעבר מיגדרי "במקום העבודה".

 

סטודנטים הינם אלמוניים מאד בעודם בהיותם באוניברסיטה (הרבה יותר מאשר בביה"ס התיכון או במשרה ברמה התחלתית), במיוחד אם האוניברסיטה היא אחת מהגדולות, ומרוחקת באופן סביר מעיר המוצא שלהם. חבריהם לכיתה של סטודנטים באוניברסיטה יהיו יותר בוגרים, פחות "רכלניים" ופחות מקפידים על היצמדות למוסכמות חברתיות יחסית למה שהיו חבריהם לכיתה בביה"ס התיכון. במרבית המכללות והאוניברסיטאות המודרניות, האווירה הינה מאד מקבלת וסובלנית לשונויות, וחברים מעטים לכיתה יהיו טרנספוביים, לפחות במכללות ואוניברסיטאות מודרניות בזרם המרכזי (בשונה ממוסדות לימוד דתיים או מאלה המצויים באזור הדרום השמרני של ארה"ב). בהרבה ערים אוניברסיטאיות ובסביבת המכללות והאוניברסיטאות, ימצאו הסטודנטים אזורים לקניות, מנוחה וחיי חברה שהינם בטוחים יחסית, ומקומות בילוי להסתובב בהם, אפילו בעודם באמצע תהליך המעבר המיגדרי.

 

הרבה סטודנטים מנקבה-לזכר (FtM) עושים כיום מעבר מיגדרי בגלוי בעודם באוניברסיטה. לעיתים קרובות יש רק מעט התנגדות לתהליך הזיכור שלהם, משום שבדרך כלל הם "עוברים" בתור לסביות ומתקבלים היטב בתור שכאלה על ידי חברי הסגל, העובדים וסטודנטים אחרים במהלך שלבי הביניים של המעבר המיגדרי, ואחר כך עוברים בקלות בתור "בחורים" ברגע שקולם מתעבה ושיער הפנים צומח. באופן כזה, הרבה סטודנטים FtM הינם "מחוץ לארון ופעילים" בחוגי הלהט"ב באוניברסיטה והם מקובלים מאד בחוגים אלו.

 

בניגוד להם, סטודנטים העושים מעבר מיגדרי מזכר לנקבה (MtF) חייבים בדרך כלל להיות הרבה יותר חשאיים, על מנת להימנע מהטרדה מתמדת וסכנות גופניות עקב הסטיגמות הקיצוניות המוצמדות לאלו העושים מעבר מיגדרי MtF. בניגוד עצום לאחיהם ה-FtM-ים, לרוב, הנערות ה-MtF-יות האלה עמוק בארון, ולעיתים רחוקות ניתן לראותן ברחבי האוניברסיטה. מעט מאד הן "מחוץ לארון" למישהו, למעט לחבריהן הקרובים ביותר. מרביתן לא יוצרות אף פעם קשר עם קבוצות הלהט"ב באוניברסיטה, עקב פחדן מפני הטרנספוביה כנגד MtF, שעדיין שוררת בהרבה חוגים הומולסביים ופמיניסטיים באקדמיה (שאריות של עשרות שנים של מאבקים אקדמיים כנגד נשים טרנססקסואליות מצד הדור היותר ישן של מנהיגי-חשיבה הומוסקסואלים ופמיניסטיות כדוגמת  ג'אניס ריימונד -  Janice Raymond    ו- ג'רמיין גרייר -  Germaine   ).

 

ואולם, באמצעות עבודה קשה במשרות חלקיות, יכולות סטודנטיות MtF להרוויח לעיתים קרובות את הכסף הנוסף הנחוץ לצורך הורמונים ואלקטרוליזה, ואז להגיע בנישוי הגופני מספיק רחוק בכדי לעשות לפתע ובהיחבא מעבר מיגדרי חברתי בזמן כלשהו במהלך שנותיהן באוניברסיטה. אם נערה טרנסית עושה מעבר מיגדרי חברתי ומחליפה את תעודת הזהות שלה במשך הקיץ (למשל בין השנה השלישית והרביעית, או בין סיום התואר ולימודי מוסמכים), היא יכולה לשוב ללימודים בסתיו שלאחר מכן מבלי שחבריה לכיתה יווכחו מי היא/הייתה – במיוחד בסביבה המאד אנונימית של אוניברסיטה גדולה. המעבר המיגדרי שלה יכול להיעשות אף יותר בהיחבא, אם היא עוברת לאוניברסיטה אחרת בסתיו שלאחר המעבר.

 

על ידי השלמת המעבר המיגדרי ההורמונאלי והחברתי בעודן באוניברסיטה, יכולות סטודנטיות העושות מעבר מיגדרי לקבל את התואר בשם ובזהות החדשים שלהן. הן יכולות אז למצוא תעסוקה יותר בקלות, ולהתחיל בקריירות שלהן מבלי שתצטרכנה לגלות את דבר המעבר המיגדרי שלהן (למעט, לדוגמה, לאנשי מחלקת משאבי אנוש בחברות החדשות בהן תעבודנה). כתוצאה מכל היתרונות האלה, זו הפכה לאחת הדרכים המעולות ביותר למעבר מיגדרי מוקדם.

 

לא יהיה נכון להגיד שמעבר מיגדרי בתקופת האוניברסיטה הינו קל לביצוע. זו יכולה להיות תקופה מפחידה במידה שלא תיאמן. למעט אוניברסיטאות ומכללות יש נוהל רשמי כלשהו או אנשים אליהם ניתן לפנות לצורך סיוע לסטודנטים העושים מעבר מיגדרי. אפילו דברים בסיסיים שכאלה כמו לשנות את תעודת הסטודנט ורשומות הציונים באופן מתואם בכל המקומות יכולים להוות לפעמים קושי עצום, במיוחד לסטודנטים במעבר מיגדרי MtF בעל הסטיגמות החזקות (אשר לעיתים קרובות ניצבים בפני הטרדה, עיכובים מכוונים, לעג ו'הוצאה מהארון' כאשר הם מנסים לקבל עידכונים שכאלה באמצעות מינהלות האוניברסיטה).   

 

לקראת המעבר המיגדרי החברתי שלה, חייבת הסטודנטית MtF לאזור אומץ וללכת לבקר במשרדי הרשומות השונים במוסד הלימוד שלה, ולאמר להם שהיא שינתה מיגדר ויש לה שם חדש. אם היא 'עוברת' או קיי במיגדר החדש שלה, מביעה את הבקשות האלה בשלווה, אינה מראה פחד רב מדי ויש ברשותה מסמכים מתאימים, חלק מהפקידים פשוט יקבלו את שינוי המין שלה פשוטו כמשמעו, וישנו את הרשומות שלה לשם החדש. ואולם, אם לרוע מזלה היא נתקלת בפקיד הלא נכון, יכולים להיות לה קשיים עצומים בשינוי הרשומות שלה. אם היא קורבן של הטרדה או תקיפה בקמפוס האוניברסיטה, היא עשוייה לחשוש לקרוא לאנשי הביטחון של האוניברסיטה, שמא תוטרד ואולי 'תוצא מהארון' על ידם. ואם היא נעשית חולה או נפצעת בתאונה, היא עשוייה לעמוד בפני קשיים עצומים מצד חברי הצוות הרפואי של שירותי הרפואה באוניברסיטה שלה, אשר בדרך כלל אינם מכירים את הנושא.    

  

 

 

לדוגמאות של אתגרים הניצבים בפני סטודנטים העושים מעבר מיגדרי,

ראו את  הדוא"ל  מ"קלי" – "Kelly" .

 

  

 

ואולם, אפילו בהינתן כל הבעיות (לרבות אלו המוזכרות למטה), הרבה יותר קל לעשות מעבר מיגדרי בתקופת האוניברסיטה מאשר ברוב התקופות והמקומות האחרים בחיים. חשיבות מיוחדת לכך שכאשר כן מתרחשים קשיים נוהליים ו'הוצאה מהארון' באוניברסיטה, הם נותרים תחומים בתוך סביבת מוסד הלימוד, ורק מעטים מחוצה לו יידעו על כך מאוחר יותר.

 

למרבה המזל, מקדישות כיום כמה אוניברסיטאות גדולות, בשקט, תשומת לב מיוחדת לכך שסטודנטים/ות טרנסים/ות עושים/ות מעת לעת מעבר מיגדרי במוסדות הלימוד שלהם. על אף שמרבית מוסדות הלימוד עדיין לא ממש יודעים כיצד לנהוג עם המציאות הזאת, סטודנטים במעבר מיגדרי הנחושים בדעתם יכולים בדרך כלל להסתדר עם הפקידים במוסדות הלימוד שלהם ולזכות בסופו של דבר לכך שהרשומות שלהם ישונו באופן הנכון. ברגע שסטודנט/ית שעשה/תה מעבר מיגדרי מקבל/ת את התואר, הם יכולים אז להתחיל את חייהם החדשים עם האפשרות להחשות באשר לעברם, ובלי לדאוג לגבי שמועות ורכילות שיילכו אחריהם. ברגע שעובדים וחוסכים סכום נכבד, הם יוכלו אז להרשות לעצמם טיפולים רפואיים יקרים יותר כגון ניתוח לשינוי מין (SRS), ויוכלו להשלים את המעברים המיגדריים שלהם.

 

  

שלבים שונים של שונות מיגדרית ומעבר מיגדרי:

חשוב לחברי הסגל באוניברסיטה ובמכללה לקלוט שסטודנטים TG/TS עשויים להופיע בכל מצב מהתחום הרחב של מצבי שונות מיגדרית או מעבר מיגדרי. חלק מהסטודנטים אולי טרם נקטו באף צעד לשנות את המיגדר שלהם או הופעתם המיגדרית, אבל מטילים אולי ספק רציני באם המיגדר שנקבע להם בלידתם הינו נכון בעבורם. חלק מהסטודנטים עשויים להופיע בתור "שונים מיגדרית" באופן נראה לעין, כדרך לביטוי התחושות המיגדריות המעורבות שלהם, ללא קשר להיותם הומוסקסואלים או לסביות. (כמובן שגם סטודנטים אחרים, שאינם TG/TS, עשויים להופיע בתור "שונים מיגדרית" באופן נראה לעין, כדרך מקובלת לאותת שהם הומוסקסואלים או לסביות, אבל מבלי שיהיו להם עצמם תחושות מיגדריות מעורבות). סטודנטים אחרים עשויים לעסוק בפועל במעבר מיגדרי, או שזה מקרוב עברו למיגדר החדש שלהם. אחרים עשויים אף להיות כאלו שכבר עשו מעבר מיגדרי לפני כמה שנים, וכבר התמזגו במיגדר החדש שלהם. אין דרך אחת או לוח זמנים אחד לעשות מעבר מיגדרי. כל אחד חייב לתור מה הטוב ביותר לעשות במצבו הייחודי, ולהמשיך בקצב הכי טוב בעבורו. יתר על כן, הרבה א/נשים אינם ממשיכים לאורך הדרך הזאת מעבר לשלב של "הטלת הספק", או היותם "שונים מיגדרית", נקודה בה מגיעים אולי למרחב הקלה אישית, ובה הם נשארים.         

 

 

שלבים של שונות מיגדרית ומעבר מיגדרי:

הטלת ספק  =>  הצגת שונות מיגדרית  =>  עשיית מעבר מיגדרי  =>  'טריים' במיגדר החדש  =>  התמזגות.

 

 

עבור סטודנטים TG/TS בשלבים המוקדמים, בצד ימין של הרשימה, נגישות למידע, לייעוץ ולהגנה מפני אפלייה והטרדה הינם הנושאים היותר לוחצים. עבור סטודנטים בשלבים המאוחרים יותר, בצד שמאל של הרשימה, שמירה על פרטיות וסודיות נעשים יותר ויותר חשובים, ומספר הקשיים וחומרתם גדל – לרבות קשיים בעדכון רשומות, נגישות למגורים, ונגישות לשירותים רפואיים.

  

אם חברי סגל האוניברסיטה פשוט יפנימו שקיימים שלבים שונים של מעבר מיגדרי, ושסטודנטים TG ניצבים בפני קשיים שונים כתלות בשלב שבו הם נמצאים, הם יצליחו לראות טוב יותר את בעיותיהם של הסטודנטים, ויהיו מוכנים טוב יותר לסייע להם.

 
 

כמה סטודנטים בימינו עושים מעבר מיגדרי?

למספרים אלה קשה להגיע, אבל באמצעות מידע מהקשרים של לין בהרבה אוניברסיטאות, עולה כנראה התמונה הכללית הבאה.

 

בהערכה גסה,  אחד/ת מכל 2000 א/נשים  בארה"ב, הן זכרים והן נקבות, משלימים כיום מעבר מיגדרי חברתי, הורמונאלי וניתוחי בעיתוי כלשהו במהלך חייהם. עוד יותר א/נשים משלימים מעבר מיגדרי חברתי והורמונאלי מבלי לעבור SRS. ומספר גדול הרבה יותר מתכנניםת ומנסים לעשות מעבר מיגדרי הורמונאלי וחברתי, אבל עוצרים בטרם השלימו זאת. בסך הכל, נראה סביר שבערך 1:500 או יותר א/נשים בארה"ב מנסים לעשות מעבר מיגדרי באיזו שהיא נקודה בחייהם.

 

חלק גדל והולך מכלל אלו המתכננים מעבר מיגדרי מנסים לעשות זאת מוקדם בחיים. אם כיום, אולי 1/4 מכל אלו העושים מעבר מיגדרי מנסים לעשות זאת במהלך שנות ביה"ס התיכון והאוניברסיטה, אזי באוניברסיטה ארצית גדולה של 20,000 סטודנטים עשויים להיות בכל עת לפחות 4-8 סטודנטים במהלך מעבר מיגדרי או לאחריו. לחלק מהסטודנטים העושים מעבר מיגדרי FtM תהיה ניראות די גבוהה, והם יהיו "מחוץ לארון" בחוגי הלהט"ב באוניברסיטה, בעוד שמרבית הסטודנטים MtF לא יעזו. (שימו לב שאלו הם "ערכי מינימום" ובכמה מוסדות לימוד עירוניים גדולים המספרים עשויים להיות גבוהים בהרבה). ואולם, לעיתים רחוקות אנשים שמים לב לסטודנטים העושים מעבר מיגדרי, משום שהם מנסים בכל כוחם "לעבור" ולפיכך הם נותרים "בלתי ניראים".

 

במוסד הלימוד בן 20,000 הסטודנטים יהיו גם מספרים גבוהים פי כמה של סטודנטים אשר מטילים ספק רציני בזהותם המיגדרית (ייתכן ש-0.3% או יותר, ולפיכך כ-60 סטודנטים), ו/או שהינם בעלי שונות מיגדרית בהופעתם כחלק מאיתות על נטייתם המינית (ייתכן ש-1% או יותר, או כ-200 סטודנטים). במוסד לימוד בגודל שכזה יהיו גם הרבה סטודנטים אשר (על אף שאינם טרנסג'נדרים) עוסקים מפעם לפעם, בפרטיות, ב'התלבשות' (ייתכן ש-2% או יותר, ולפיכך לפחות 400 סטודנטים).

 

חלק מהסטודנטים אשר מוצאים עצמם "מטילים ספק" בזהותם המיגדרית יבקשו סיוע מצוות הייעוץ הפסיכולוגי במוסדות הלימוד שלהם, ועשויים לבקש הפניות ליועצי מיגדר. חלק מהסטודנטים בעלי "השונות המיגדרית" ייעשו פעילים בחוגי הלהט"ב באוניברסיטה, ויזכו בתמיכה רגשית וחברתית דרך קבוצות שכאלה.

 

על אף שמספר העושים מעבר מיגדרי בקרב קבוצות הסטודנטים האלה הוא קטן, הקשיים האישיים והרגשיים בפניהם ניצבים אלו העושים מעבר מיגדרי הינם עצומים בהשוואה לאלו הניצבים בפני אלו "המטילים ספק" או הסטודנטים בעלי השונות המיגדרית, עקב כל הבעיות החברתיות, המשפטיות, הפקידותיות, הרפואיות, בעיות תעודה-מזהה ורשומות, ובעיות אחרות המתעוררות במהלך כל מעבר מיגדרי כשלעצמו.

 

תהליכים פקידותיים שגרתיים באוניברסיטה עלולים, כאשר חוברות אליהם תגובות טרנספוביות מצד אנשי צוות שונים, להרוס הרבה מסיכוייהם של אותם צעירים לעשות בהצלחה מעבר מיגדרי מוקדם, ועלולים בחלק מהמקרים להרוס כליל את חייהם. למרות שהסטודנטים בעלי השונות המיגדרית, שמספרם רב, אינם ניצבים בפני קשיים חמורים אלה של המעבר המיגדרי, אף הם נתקלים בהטרדה ואפלייה אשר עלולים לפגוע בהערכתם העצמית, לשבש את התקדמות לימודיהם, ובחלק מהמקומות אף להעמידם בסכנת תקיפות גופניות.

 

 
 

מה ניתן לעשות בכדי לסייע לסודנטים האלה?

 

דוברים למען הטרנסג'נדרים הפכו בשנים האחרונות יותר ויותר פעילים, והתקדמו המון בכך שהביאו להוספת הסעיפים הנוגעים ל-"זהות מיגדרית" ול-"התבטאות מיגדרית" למדיניות שוויון-ההזדמנות בהרבה חברות ובהרבה ערים ראשיות. כתוצאה מכך, משרדי הלהט"ב וקבוצות הפעילים בהרבה אוניברסיטאות החלו בהשתדלויות בקרב אנשי הפקידות בהן, להוסיף את סעיפי ה-"זהות מיגדרית" ו-"התבטאות מיגדרית" לכללי ההגנה על שוויון-ההזדמנות באוניברסיטאות שלהם.

 

אבל המאבק הזה נתקל בהתנגדות עקשנית. רק למספר צנוע של אוניברסיטאות יש כללי מדיניות המגינים על א/נשים טרנסג'נדרים, בניגוד משווע לחברות הגדולות ולערים הגדולות, מקומות בהם הגנות שכאלה נפוצות כיום למדי. יש כנראה בתרבות האוניברסיטה שמרנות עמוקה וגישה קרתנית בנוגע לענייני מיגדר, הניצבים בניגוד משווע לעמדות המוצהרות של האוניברסיטה בעניינים אחרים. נראה שבעניינים הנוגעים לזהות מיגדרית, הרבה מכללות ואוניברסיטאות מתנהגות במידה רבה כמו דתות ממסדיות: הן ממתינות עד לדקה האחרונה, כאשר לחץ מבחוץ, תקדימים ושינויים בחברה הנרחבת יותר כופים עליהן שינויים שכאלה.

 

אפילו כך, כאשר אנו מביטים על הבעיות הלוחצות ביותר הניצבות בפני סטודנטים העושים מעבר מיגדרי, אנו רואים שאלו הן בראש וראשונה בעיות בעלות אופי מעשי. אלו הם דברים כמו קשיים בתיקון הרשומות שלהם, על מנת לשקף שינויים בשם, קשיים בנגישות לטיפול רפואי וייעוץ, וקשיים בשמירה על פרטיות וסודיות בנוגע לשינויים המיגדריים.

 

פערים אלו בשירותים הניתנים ע"י האוניברסיטה יכולים לעיתים קרובות לבוא על תיקונם באמצעות פתרונות מעשיים, שאינם שנויים במחלוקת, מתוך תחושת הגינות כלפי הסטודנטים. פתרונות שכאלה אינם דורשים מכל אחד להסכים על "עניינים מוסריים עמוקים", ואף אינם דורשים את הקצאתם של משאבים נוספים. במקום זאת, המכשול הגדול שיש להתגבר עליו הוא פשוט להביא את אנשי המינהלה לראות את הבעיות האלה שטרם זכו להכרה, לראות עד כמה משפיעות בעיות אלה, באופן עמוק ולא הוגן, על חייהם של סטודנטים טרנסג'נדרים, ואז להביא אותם ליישם פתרונות מעשיים לבעיות הללו.

 

אוניברסיטאות יכולות ליישם פתרונות להרבה מאותן בעיות אפילו בהיעדר הגנות שוויון-ההזדמנות לאותם סטודנטים. אבל, עלול להיות מסובך ליישם פתרונות שכאלה במלואם, אם חברי סגל מינהלי חופשיים לפעול בגלוי להצמיד סטיגמות, להטריד ולהפלות כנגד סטודנטים TG/TS בלא כל חשש מפני צעדי ענישה.

 

משום כך, חייבות האוניברסיטאות לשנות את קווי מדיניות שוויון-ההזדמנות שלהן ולכלול בהם הגנות הנוגעות ל"זהות מיגדרית וביטוי מיגדרי", על מנת לספק אווירה שבתוכה אפשרי ליישם פתרונות לבעיות הניצבות בפני סטודנטים טרנסג'נדרים.

 

ואולם, סתם התקנה של הגנות שוויון-ההזדמנות איננה מספקת כשלעצמה – משום שההגנות האלו לבדן אינן פותרות את הבעיות המעשיות הרבות הניצבות בפני סטודנטים טרנסג'נדרים. חייבים לפתח פתרונות מעשיים להתמודד עם כל הבעיות הללו, ולהבטיח את יישומם על-ידי אכיפת הגנות יעילות של שוויון-ההזדמנות.

 

 
 

אילו משרדים צריכים להיות מעורבים בסיוע לסטודנטים TG/TS?

 

כאשר שומעים מנהלי אוניברסיטה אודות בעיותיהם של סטודנטים TG/TS ותוהים מה לעשות, הם כמעט באופן אוטומטי מגלגלים את הכדור למגרשו של "המשרד לענייני להט"ב", אם יש להם משרד או קבוצה שכזאת בתחומי האוניברסיטה.

 

מרבית אנשי המינהלה אינם מודעים לכך שלהיות טרנסג'נדר אינו קשור כלל ועיקר עם להיות הומו או לסבית, ושזהותו המיגדרית של אדם הינה מימד זהות בלתי תלוי בבחירתו את בן/ת זוגו לאהבה. ועדיין, הרבה אנשי מינהלה מניחים באופן אוטומאטי כי "להיות טרנסג'נדר" זו פשוט צורה קיצונית של "להיות הומוסקסואל",  מניחים, לפיכך, כי בעיות של טרנסג'נדרים יכולות להיות מטופלות ע"י משרדי הלהט"ב.

 

ואולם, הרבה משרדי להט"ב רק לאחרונה "הוסיפו את ה-ט" לשמם, מתוך תחושה של "להיות עדכניים" ו"להיות בסדר מבחינה פוליטית" (politically correct). אבל אין זה אומר שיש להם מגע של ממש עם סטודנטים TG/TS, או שהם מודעים לצרכים המיוחדים של סטודנטים אלה.

 

משרדי-להט"ב שכאלה, רובם עוסקים כמסורת בנושאים כמו (א) פעילות תמיכה בהומוסקסואלים ולסביות, (ב) יצירת סביבה חברתית שבה סטודנטים הומוסקסואלים ולסביות יכולים להיפגש ולהכיר. לעיתים קרובות יש למשרדים אלה רק מעט מאד מגע עם רוב הסטודנטים הטרנסג'נדרים, במיוחד סטודנטיות MtF. הרבה מהסטודנטים המסתובבים במשרדים האלו, הנראים טרנסג'נדרים, הם פשוט סטודנטים הומוסקסואלים ולסביות עם שונות מיגדרית, המשתמשים בהופעות בעלות שונות על מנת לאותת על העדפותיהם המיניות.

 

יתר על כן, בעוד שמשרדי להט"ב הם לעיתים קרובות מקומות טובים, עבור סטודנטים טרנסג'נדרים FtM, לצאת מהארון ולקבל תמיכה, לעיתים רחוקות משרדים שכאלה הם מקומות שבהם סטודנטיות MtF יחושו רצויות. זוהי תוצאת ההיסטוריה הארוכה של הצמדת סטיגמות לנשים טרנססקסואליות בידי מנהיגי מחשבה בולטים בקרב הדור הישן יותר של גברים הומוסקסואלים, לסביות ופמיניסטיות מסורתיות (א/נשים כמו  ג'ים  פוראט -  Jim Fouratt   ,  ג'אניס ריימונד -  Janice Raymond   ,  ג'רמיין גרייר -  Germaine Greer   , וכו'). סטודנטיות MtF העסוקות בהסתתרות "עמוק בארון" נמנעות לעיתים קרובות מהתרועעות עם קבוצות סטודנטים להט"ביים, מפחד היתקלות בחברים העשויים לפגוע ברגשותיהן או אפילו "להוציאן מהארון", עקב הטרנספוביה שעדיין שוררת בקרב הומוסקסואלים ולסביות.

 

כחלק מפעילויותיהם לקידום ענייני הקהילה, משרדי הלהט"ב עורכים לפעמים כינוסים ודיונים פומביים, היכן שהם הם מדברים למען "א/נשים טרנסג'נדרים" ומספרים על "אפליית טרנסג'נדרים". במקרה הטוב, משרדים אלו מקדמים בדרך כלל רק הוספת הגנות שוויון-ההזדמנות לעניין "זהות מיגדרית וביטוי מיגדרי" למדיניות האוניברסיטאות. ואולם, בלי השתתפותן של סטודנטיות MtF העושות מעבר מיגדרי או מגעים איתן, משרדים שכאלה אינם מודעים בדרך כלל לבעיות המעשיות הרבות שמולן עומדות הסטודנטיות האלו. לכן בדרך כלל המשרדים האלו אינם במצב בו יוכלו להמליץ על פתרונות מעשיים לבעיות המעשיות הניצבות בפני סטודנטים טרנסג'נדרים (ובמיוחד בפני סטודנטיות MtF).

 

לכן, חשוב שמשרדי האוניברסיטה, בנוסף למשרד הלהט"ב בקמפוס, יתאמו ביניהם התקנת פתרונות מעשיים לבעיות הניצבות בפני סטודנטים טרנסג'נדרים. חברי הסגל המינהלי בהרבה משרדים שונים באוניברסיטה, כגון השירותים הרפואיים, מעונות, ביטחון, וייעוץ פסיכולוגי, צריכים לעבוד יחדיו במאמץ הזה.

 

בהביאי בחשבון את הסוגיות שלעיל, לאחר שחקרתי את המצב במספר מכללות ואוניברסיטאות מובילות, ערכתי את הרשימה שמובאת בהמשך, המתארת את הקשיים והפערים בהם נתקלים סטודנטים TG/TS בשירותי האוניברסיטה, ונתתי המלצות לפתרונות מעשיים עבור כל אחת מהבעיות הללו.     

 


 

רשימת המלצות לשיפור אווירת האוניברסיטאות עבור סטודנטים TG/TS:

 

הרבה מהמלצותיה של לין שלהלן אומצו מלכתחילה בשנת 2002 לצורך הכללתן בדוח  "קבוצת העבודה בנושא זהות מיגדרית"  באוניברסיטה של מישיגן (UM). הוועדה ההיא נוסדה על ידי  סגן הנשיא לענייני סטודנטים  ב-UM, ללמוד את מצבם של סטודנטים טרנסג'נדרים באוניברסיטה, לזהות פערים בשירותים הניתנים לסטודנטים אלה, ולתת המלצות לאוניברסיטה על הדרכים לסגור את הפערים האלה. לין שירתה כיועצת לוועדה ההיא והכינה המלצות עבורה במהלך קיץ 2002. לין המשיכה הלאה לשרת בצוות-המשימה TBLG (טרנססקסואלים, ביסקסואלים, לסביות והומוסקסואלים) של סגן הנשיא לעניינים אקדמיים ב-UM, אשר חקר את האווירה הכוללת באוניברסיטה כלפי א/נשים טרנסג'נדרים.  דוח  TBLG    של צוות המשימה, שיצא לאור ב-26 באפריל, 2004, גם כלל הרבה מהמלצותיה של לין.

 

המלצות:

 

1.     הגנה בנושא זכויות האדם ושוויון ההזדמנויות 

2.     שירותים רפואיים 

3.     שירותי מעונות 

4.     עדכון רשומות של סטודנטים 

5.     יעוץ פסיכולוגי לסטודנטים 

6.     בטיחות אישית לסטודנטים 

7.     מניעת תקיפה מינית ומודעות לנושא 

8.     יעוץ בענייני קריירה 

9.     הכוונה לגבי המינהלות השונות בקמפוס 

10.   הבטחת פרטיותם של סטודנטים 

11.   המבנה של "נהלים מיטביים" שנמצאים כיום בתוקף בתעשייה בארה"ב 

12.   תיאום בין משרדים על מנת לענות לצרכים ייחודיים של סטודנטים 

 

 

1. הגנה בנושא זכויות האדם ושוויון ההזדמנויות:

 

לעיתים קרובות נופל הדבר על אנשים כהפתעה, לגלות שהגנות שוויון-ההזדמנות של האוניברסיטה או המכללה שלהם לעניין "נטייה מינית", המגינה על גברים הומוסקסואלים ולסביות מפני אפליה בהעסקה, דיור ושירותים אחרים, לא מגינה באותו אופן על סטודנטים וחברי סגל טרנסג'נדרים וטרנססקסואלים. הסיבות להתעלמות הזאת מורכבות, וכוללות "אי-נראות" של טרנסג'נדריות בעבר, ובלבול בינה ובין הומוסקסואליות. בעבר, הרבה אנשים פשוט הניחו שא/נשים טרנסג'נדרים הינם הומוסקסואליים. ואולם, להיותם טרנסג'נדרים אין כל קשר להיותם סטרייטים או הומוסקסואליים – לא במיגדר המקורי ואף לא במיגדר החדש שלהם.

 

מאחר שאין כל קשר בין להיות טרנסג'נדר לבין הנטיה המינית של א/נשים, הגנות שוויון-ההזדמנות התקפות לגבי הומוסקסואלים ולסביות אינן כוללות באופן אוטומאטי א/נשים טרנסג'נדריים במרבית רשויות השיפוט. לכן, חשוב להעניק הגנות שוויון-ההזדמנות מפורשות לסטודנטים טרנסג'נדרים. אחרת אין כל אמצעי לאכוף יישום נאות והוגן של המלצות להקל את נטל הקשיים מעל אותם סטודנטים.

 

המלצה:

 

1.1 עדיפות גבוהה ביותר צריכה להינתן לעדכון הגנות שוויון-ההזדמנות של המכללה והאוניברסיטה בכדי לכלול בהן "זהות מיגדרית" ו-"ביטוי מיגדרי".

 

 

 

2. שירותים רפואיים:

 

הרבה סטודנטים TG/TS מביעים דאגות לגבי קבלת טיפול רפואי בשירותים הרפואיים של האוניברסיטה. התפיסה שהצוות הרפואי אינו מכיר את הצרכים של מטופלים טרנסג'נדרים, ופחדים ממתן הסבר על מצבם לאנשי צוות רפואי שעלולים להיות טרנספוביים, הינם מחסומים רציניים לנגישות לשירותי טיפול רפואי. הרבה סטודנטים טרנסג'נדרים שהינם חולים מאד, או נזקקים לסיוע רפואי, אינם מבקשים את הסיוע הזה ובמקום זאת, סובלים בשקט, מתוך פחד שמא "יוצאו מהארון" באוניברסיטה ו/או ינהגו בהם בדרכים העלולות להשפיל או להביך אותם.    

 

המלצות:

 

2.1 שירותי הבריאות צריכים לבנות רשימה של "אנשי מרפאה ידידותיים לטרנסג'נדרים", והרשימה הזאת צריכה להיות זמינה לסטודנטים  TG/TSבאמצעות שירותי המידע של האוניברסיטה באינטרנט.

 

2.2 שירותי הבריאות צריכים לעשות כל מאמץ להפנות סטודנטים טרנסג'נדרים לאותם חברי סגל הידועים בהיותם "ידידותיים". חברי סגל שכאלה לא חייבים לדעת הרבה מאד על נושאים טרנסג'נדריים. במקום זאת, הם רק צריכים לחוש בנוח בסביבת סטודנטים שכאלה, ולהיות מסוגלים לשמור על ראש פתוח ולהקשיב לסטודנט באשר לבעיותיו הרפואיות, מתוך הכרה בכך שכאשר מטפלים בנושאים רפואיים שיותר ייחודיים לטרנסג'נדרים, הסטודנטים עשויים לדעת על הנושא יותר מאיתם. סטודנטים טרנסג'נדרים זקוקים לגישה חופשית לקבלת טיפול רפואי מידי אנשים שאינם בעלי דעות קדומות כנגדם. שום דבר אינו מפחיד יותר מאשר להיות חולה או פצוע, ואז להיתקל לפתע ב"נותני טיפול" שאינם ידידותיים לא/נשים טרנסג'נדרים, כשהם בהלם, כועסים ועויינים.

 

2.3 שירותי הבריאות צריכים לדאוג שייודע ברבים כי הם מעניקים כשיגרה שירותים רפואיים לסטודנטים טרנסג'נדרים מבלי לדרוש מהם להירשם כטרנסג'נדרים בתוכנית מיגדר מסויימת כלשהי. סטודנטים צריכים לחוש חופשיים לבקש ייעוץ מיגדרי מיוחד מגורם טיפולי על פי בחירתם. במיוחד צריכים שירותי הבריאות לא להכריח סטודנטים להירשם לאיזושהי "תוכנית מיגדר" אוניברסיטאית בעלת מיקוד מחקרי. תוכניות אוניברסיטאיות שכאלה ידועות לשימצה בכך שיש להן (א) התמקדות במבוגרים יותר העושים מעבר מיגדרי בקהילה היותר גדולה, ו-(ב) דפוסים קשיחים של "שומרי סף" לנסות לעצור בעד מבוגרים יותר העושים מעבר מיגדרי מפני עשייתו. לכן, תוכניות שכאלה הינן בלתי מתאימות לחלוטין לטיפול בסטודנטים צעירים העושים מעבר מיגדרי (  לדוגמה הממחישה את הקשיים, ראו את הדוא"ל של "קלי" בנספח המצורף*  ). חשוב גם שתישמר הסודיות של ענייני הטיפול הרפואי שלהם.

 

2.4 השירותים הרפואיים צריכים לבנות ולקיים רשימה של רופאים ויועצי מיגדר באזור האוניברסיטה, הידועים כידידותיים לטרנסג'נדרים (ואשר אינם דורשים מסטודנטים להיות תחת פיקוח של מרפאת-מיגדר אוניברסיטאית כלשהי). הרשימה צריכה לכלול כל מיני התמחויות, לרבות אנדוקרינולוגיה.

 

2.5 קווי המדיניות של האוניברסיטה בנושא ביטוח רפואי צריכים לכל הפחות לתת כיסוי לייעוץ מיגדרי לסטודנטים טרנסג'נדרים, ולמרשמים להורמונים ולבדיקות אנדוקרינולוגיות לאותם סטודנטים טרנסג'נדרים שגילם מעל 18 שנים.

 

 

 

3. שירותי מעונות:

 

מעונות הינו נושא רגיש מאד עבור סטודנטים טרנסג'נדרים. לסידורי המגורים שלהם יש השלכות עצומות על הצלחתם הכוללת בתור סטודנטים, על ההזדמנויות החברתיות שלהם, ועל בריאותם הריגשית. יכולתם ללמוד, להבטיח את פרטיותם, ולמצוא חברים וחיי חברה מושפעים כולם במידה עצומה מהמעונות שלהם.

 

סגל המעונות במרבית מוסדות הלימוד מקבל לעיתים רחוקות הכוונה כלשהי אודות סוגיות טרנסג'נדריות. אילו היתה לחברי הסגל מודעות בסיסית לגבי הבעיות הניצבות בפני סטודנטים TG/TS בתחומי המעונות, החיים היו יכולים להיעשות קלים יותר עבור אותם סטודנטים. יהיה זה רב ערך במיוחד אם יהיה לסטודנטים מישהו לפנות אליו בעניינים כמו הטרדה של סטודנטים טרנסג'נדרים, טיפול בעימותים עם עמיתים לחדר, פתרון בעיות בנושא גישה לשירותים, וכו'.

 

חברי סגל צריכים להיות מודעים לכך שמרבית הסטודנטים הטרנסג'נדרים אינם "מחוץ לארון", ואינם רוצים להסתכן ב"הוצאה מהארון". חברי הסגל צריכים להיות רגישים לפרטיותם של סטודנטים שכאלה, ולעזור להם תוך שמירה על סודיות – אלא אם הסטודנט מורה להם אחרת. פחד מפני "הוצאה מהארון" הינה בעיה מרכזית עבור הרבה סטודנטים טרנסג'נדרים, ומאמצים לסייע להם יכולים לפעמים רק להגביר את פחדם מפני "הוצאה מהארון". מצד שני, עבור חלק מהסטודנטים הטרנסג'נדרים הידיעה שקיים חבר סגל ידידותי הנמצא על מנת לעזור להם יכולה לשנות הרבה, ולהעניק לסטודנטים האלה מעט שלוות נפש, הנחוצה להם כל כך.

 

המלצות:

 

3.1 סגל המעונות צריך לקבל הדרכה בסיסית בהתייחס לבעיות ולצרכים של סטודנטים טרנסג'נדרים. הם צריכים ללמוד להיות רגישים במיוחד לקשיים בפניהם ניצבים סטודנטים עם שונות מיגדרית נראית לעין ואלו העושים שינוי מיגדרי, אשר עלולים להיות נתונים להטרדה בידי סטודנטים אחרים.

 

3.2 ההדרכות לסגל המעונות צריכות להבהיר שסטודנטים טרנסג'נדרים עשויים לעיתים לעשות שינוי מיגדרי בחשאי, בעודם מתגוררים במעונות. הסגל חייב ללמוד שמעברים מיגדריים שכאלה הינם פעולה "מאושרת" שמותר לסטודנטים לעשותה, ושמעברים מיגדריים אינם בשום אופן "בלתי-חוקיים" או סימני אי-שפיות, וכו'. אחר כך צריכים חברי הסגל ללמוד שלסטודנטים טרנסג'נדרים עשויים להיות כמה צרכים מיוחדים אשר לגביהם - חברי הסגל יכולים וצריכים לעזור. 

  

3.3 דפי המידע בנושא מעונות צריכים להביא לידיעתם של סטודנטים טרנסג'נדרים שאם נסיבות מיוחדות מצדיקות מתן חדר פרטי (למשל כאשר עוברים ניתוח SRS המצריך פרטיות להמון טיפולים "אחרי"), אזי הם יזכו לעדיפות מיוחדת לקבלת חדרים שכאלה.

 

3.4 צריך ליידע את העובדים בתוך המעונות שהגנה על הפרטיות הינה חשובה ביותר להרבה סטודנטים טרנסג'נדרים. סודיות הינה בעלת חשיבות עליונה, וחובתם לעולם לא להיות מעורבים ברכילות אודות סטודנטים טרנסג'נדרים או 'מתלבשים'.

 

 

 

4. עדכון רשומות של סטודנטים:

 

עדכון שמות על רשומות של סטודנט, בכדי לשקף את שינוי השם החוקי לא/נשים העושים שינוי מיגדרי, הינה בעיה מרכזית עבור סטודנטים באוניברסיטה. במרבית האוניברסיטאות יש חוסר מוחלט בנהלים שיטתיים ומתואמים כלשהם לצורך עדכון רשומות לסטודנטים שכאלה. בעיות אלו הינן רציניות. כיום חייבים מרבית הסטודנטים ללכת להרבה משרדים שונים בהם נשמרות הרשומות שלהם, ואז "להוציא עצמם מהארון" מחדש בכל משרד ומשרד, על מנת לנסות להסביר את מצבם ולהביא לידי שינוי הרשומות שלהם.

 

ההכרח המתמשך "להוציא את עצמו מהארון" בפני פקידים העלולים להיות בלתי-ידידותיים ואפילו עויינים מלחיץ באופן קיצוני, במיוחד תוך כדי תקופת ההסתגלות הקשה של מעבר מיגדרי. ואולם, סטודנטים עלולים להיות אנוסים להמשיך לנסות לעשות שינויים אלו ברשומות, שאם לא כן יגרמו השם והמגדר הישנים שלהם לאירועי "הוצאה מהארון" גרועים אף יותר, ויזיקו לחייהם שלאחר המעבר המיגדרי.

 

חשוב לזכור כי רשומות של סטודנט משפיעות על כל המשך חייהם. כשלים כלשהם בעדכון הרשומות עלולים להביא לתוצאות הרסניות עבור הסטודנטים האלה, בתקופה מאד פגיעה בחייהם.

 

המלצות:

 

זוהי בעיה מורכבת העוברת לרוחב כל פעילויות האוניברסיטה. יחידה כלשהי באוניברסיטה צריכה ליטול את ההנהגה בתיאום השיטה שתאפשר לסטודנטים שעשו מעבר מיגדרי להביא בחשאי לשינוי השם והמיגדר שלהם בכל הרשומות.

 

4.1 האוניברסיטה צריכה לקבוע צוות רב-משרדי קטן להמליץ על שיטות מתואמות לשינויים ברשומות מעת לעת עבור הסטודנט העושה מעבר מיגדרי.

 

4.2 יש ליידע סטודנטים טרנסג'נדרים בדבר קיומו של צוות זה לשינוי הרשומות; אולי באמצעות רשימות אינטרנט בכותרת "שירותי TG/TS" או באמצעות משרד הלהט"ב של האוניברסיטה.

 

4.3 כל הפקידים הבכירים במשרדים האחראים לטיפול ברשומות של סטודנטים צריכים לקבל הדרכה על כך ששינוי שם ומיגדר הינו דבר נאות ומאושר עבור אותם סטודנטים שכבר עברו שינוי מיגדרי חברתי וכבר קיבלו מסמכים חוקיים של שינוי שם.

 

4.4 ראיה כוללת נחוצה על מנת להבטיח שאין כשלים בשינויי הרשומות עבור סטודנטים שעשו מעבר מיגדרי ושרשומות ישנות לא ישובו ויצוצו על פני השטח. התהליך הזה לעשיית השינויים האלה חייב להיעשות בעוד מועד ובאופן מעמיק ומקיף. 

 

 

5. יעוץ פסיכולוגי לסטודנטים:

 

קיים פער גדול במודעות, בקרב הרבה שירותי יעוץ פסיכולוגי באוניברסיטה, בנוגע לצרכים של סטודנטים טרנסג'נדרים. להרבה יועצים באוניברסיטה אין כלל ידע אודות מצבים מיגדריים והם אפילו לא מודעים לקיומו של מקור מידע טוב בנוגע למצבים אלה. 

 

בהרבה מקרים, זקוקים סטודנטים טרנסג'נדרים לייעוץ בסיסי בכדי לעזור להם להתמודד עם בעיות במשפחה ובמערכות יחסים, בעיות להתמודד עם דיכאון, ובעיות של הטרדה מתמשכת בגלל הופעתם. נגישות מדי פעם ליועץ ידידותי המודע לסוגיות TG/TS והיכול לעזור בעניינים האלה תהווה עזרה עצומה לסטודנטים שכאלה.

 

המלצות:

 

5.1 יש לדאוג שכל יועצי האוניברסיטה יקבלו הדרכה בסיסית בנוגע לסוגיות TG/TS והבעיות המעשיות הרבות שבפניהם עומדים סטודנטים טרנסג'נדרים ובעלי שונות מיגדרית. לכל הפחות, הם צריכים לרכוש היכרות בסיסית עם סוגיות TG/TS באמצעות קריאה ולימוד של מאמר מבוא בנושא, כדוגמת  זהות מיגדרית  101 : ספר בסיסי על טרנסג'נדריות  (  עוד ,  more ,  more  ). הם צריכים גם להתוודע למגוון הגדול יותר של מקורות ספרות הזמינים  ברשימה של אתרי המידע על  TG/TS    (כפי שנדון בהמלצה מס. 5.6).

 

5.2 על שירותי היעוץ להכין רשימה קצרה של יועצים "ידידותיים לטרנסג'נדרים" מבין הסגל שלהם. רשימה זאת צריך לחלוק עם משרד הלהט"ב של מוסד הלימוד ועם שירותי הבריאות, כך שסטודנטים טרנסג'נדרים ואנשי סגל אחרים באוניברסיטה יוכלו לדעת מי הם אותם יועצים. לעיתים קרובות, הסטודנטים הטרנסג'נדרים המבקשים יעוץ אינם זקוקים ליועץ שהינו מומחה בעניינים טרנסג'נדריים. במקום זאת, הם זקוקים לעיתים קרובות רק לאפשרות לשוחח עם מישהו שהינו ידידותי ומקבל א/נשים טרנסג'נדרים, ומוכן להקשיב ולעזור להם למצוא פתרונות מעשיים לבעיות היום-יום שלהם. רשימה שכזאת תסייע לסטודנטים טרנסג'נדרים לחוש הרבה יותר נוח לגבי פנייה ליועץ לצורך עזרה, במקום לנסות להתמודד עם בעיות רציניות לבדם.

 

5.3 צריך לבנות נוהל שיאפשר הפנייה דיסקרטית של סטודנט, המזדהה בתור TG/TS או כמי שיש לו לבטים בענייני מיגדר, לחברי סגל הייעוץ הנמצאים ב"רשימת הידידותיים לטרנסג'נדרים" - ולצורך מקרים אלה - לחברי סגל הידועים כבעלי ידע בנושא מצבים מיגדריים. הדבר חשוב במיוחד כאשר "סטודנט המטיל ספק במיגדר שלו" בא לקבל ייעוץ. סטודנטים שכאלה הינם פגיעים במידה קיצונית לטיפול בלתי רגיש ו/או לא מבוסס על ידע בעת המפגש הראשון שלהם עם יועץ.

 

5.4 סגל היעוץ צריך לבנות ולעדכן רשימה של יועצי מיגדר מנוסים באזור וסביבותיו, אשר מוכנים לקבל כמטופלים סטודנטים טרנסג'נדרים. להכנת רשימה שכזאת, מקור מידע טוב להתחיל בו (בארה"ב) הינה   רשימת המטפלים הארצית של ד"ר בקי אליסון -  Becky Allison   .

 

5.5 סגל הייעוץ צריך לפרסם ברבים שהם מעניקים שירותי יעוץ רגילים לסטודנטים טרנסג'נדרים מבלי לדרוש מהם להרשם בתור טרנסג'נדרים אצל יועץ מיגדר מיוחד כלשהו שלא על פי בחירתם – ובמיוחד מבלי לדרוש מהם להשתתף ב"תוכנית-מיגדר" אוניברסיטאית שהינה "ממוקדת מחקר". תוכניות אוניברסיטאיות שכאלה ידועות לשמצה בהשערותיהן המיושנות הרואות בטרנססקסואליות מחלת נפש, בהתמקדותן בעיקר ב'מתלבשים' היותר מבוגרים ובאלה העושים מעבר מיגדרי מאוחר בקהילה היותר רחבה שבחוץ, ובדפוסים קשיחים של "שומרי-סף" לנסות לעצור בעד מבוגרים יותר העושים מעבר מיגדרי מפני עשייתו. לכן, תוכניות שכאלה הינן בלתי מתאימות לחלוטין לטיפול בסטודנטים צעירים העושים מעבר מיגדרי (  לדוגמה ראו את הדוא"ל שלמטה  ). 

 

5.6 יש לדאוג לכך שכל היועצים יהיו מודעים לעובדה שקיימים באינטרנט הרבה אתרי-תמיכה TG/TS ארציים, מובילים ומוערכים מאד. אתרים אלה, כדוגמת האתרים שברשימה שלהלן, יכולים להיות לעזר רב כאשר נתקלים בסטודנטים המתחילים להטיל ספק בזהותם המיגדרית. אפשר לכוון סטודנטים לרשימה הזאת של מקורות לצורך חקר עצמי של התפתחותם, וחלק מהקישורים יכולים אף לשמש ליועץ בתור רקע נוסף כאשר הוא מטפל במצבים פרטניים של סטודנט. 

 

 

 

רשימה של אתרי מידע TG/TS באינטרנט:

http://ai.eecs.umich.edu/people/conway/TS/TGTSISLinks.html

 

 

 

6. בטיחות אישית לסטודנטים:

 

באופן היסטורי וכלל-ארצי, הרבה ארועי הטרדה ותקיפה של א/נשים טרנסג'נדרים נותרים בלתי מדווחים משום שלעיתים קרובות א/נשים טרנסג'נדרים מפחדים מאנשי החוק אף יותר משהם מפחדים מפני תוקפיהם.

 

המציאות היא שחלק ניכר מהתקיפות כנגד א/נשים טרנסג'נדרים בארה"ב נעשו בידי אנשי משטרה. הרבה א/נשים טרנסג'נדרים אחרים סופגים עלבונות מילוליים, "מוצאים מהארון" בפומבי, ועוברים הטרדות בדרכים אחרות בידי אנשי משטרה כשהם פונים לבקש עזרה, בתור קורבנות תקיפה או פשעים אחרים.

 

בהינתן הרקע ההיסטורי הזה, קיים פחד כללי מהמשטרה בקרב סטודנטים טרנסג'נדרים, אפילו מסגל ביטחון-הציבור של האוניברסיטה, ואי-נכונות כללית לפנות למשטרה או לאנשי ביטחון-הציבור לבקש עזרה או לדווח על אירועי תקיפה או הטרדה. זהו המצב על-אף שסטודנטים טרנסג'נדרים מועדים יותר מהסטודנט הממוצע לעבור הטרדה, תקיפה, או תקיפה-מינית. יתר על כן, פושעים מודעים לעיתים קרובות לפחדם של א/נשים טרנסג'נדרים מפני המשטרה, וחשים שעשוי להיות להם "טרף קל שלא יקרא לשוטרים". כתוצאה מכך, הרבה סטודנטים טרנסג'נדרים חשים מאד בלתי מוגנים ופגיעים בעליל להטרדות ולתקיפות.

 

המלצות:

 

6.1 סגל הביטחון של האוניברסיטה ואנשי המשטרה המקומית חייבים לקבל הדרכה על מנת שייעשו רגישים לצרכים ולבעיות של סטודנטים טרנסג'נדרים. הם צריכים להיות מודעים לסכנות הנוספות העומדות בפני סטודנטים שכאלה, וכן להיעשות מודעים לכך שסטודנטים טרנסג'נדרים עלולים לא לבטוח באנשי כוחות המשטרה ולפחד מפניהם.

 

6.2 תוכניות הביטחון האישי במעונות הסטודנטים צריכות למצוא דרכים להבטיח לסטודנטים טרנסג'נדרים שזה בטוח עבורם לדווח על אירועים של תקיפה או הטרדה, ולבקש סיוע מיידי משוטרי ביטחון-הציבור באוניברסיטה, בלא לחשוש מהטרדה מילולית או גופנית מצידם, או "הוצאה מהארון". 

 

 

 

7. מניעת תקיפה מינית ומודעות לנושא:

 

מאז ומעולם, אירועי תקיפה מינית כנגד סטודנטים טרנסג'נדרים מדווחים בתכיפות פחותה בהרבה מאשר כנגד כלל הסטודנטים, במיוחד תקיפות מסוג "אונס-ביציאה" ("date-rape") כנגד סטודנטיות MtF. סטודנטיות MtF כל כך פוחדות מפני "הוצאה מהארון" וכל כך חוששות מהטרדה בידי המשטרה, שהן כמעט לעולם לא מדווחות על תקיפות שכאלה. האם ניתן לעשות משהו בכדי לעזור במקרים שכאלה?

 

המלצה:

 

7.1 האוניברסיטה צריכה להכליל את חששותיהם של הסטודנטים TG ו-TS אל תוך התוכניות הקיימות של מניעת תקיפה מינית ומודעות לנושא, ותוכניות הפעולה שלהן בעניין.

 

 

8. ייעוץ בענייני קריירה:

 

סטודנטים טרנסג'נדרים שכבר עשו מעבר מיגדרי נתקלים לעיתים קרובות בקשיים לקבל המלצות ועידכון מסמכי הזהות שלהם, וזה עלול להשפיע לעיתים קרובות על סיכוייהם להתקבל לראיונות עבודה וכיוב'. לעיתים קרובות קיים חוסר מודעות בקרב הסגל לתכנון-קריירה לסטודנטים, לבעיות הייחודיות של סטודנטים טרנסג'נדרים, ולמידע הזמין לגבי אילו חברות מעניקות הגנות שוויון הזדמנויות לא/נשים טרנסג'נדרים.

 

המלצות:

 

8.1 משרדי השמה באוניברסיטה צריכים להיעשות מודעים ל"מדד השיוויוניות של חברות ותאגידים" (Corporate Equality Index) של הליגה לזכויות האדם בארה"ב (HRC), ובמיוחד לרשימת החברות המעניקות הגנות כנגד אפלייה לא/נשים טרנסג'נדרים. ידיעת הנתונים ההם תאפשר לסטודנטים טרנסג'נדרים להיות מודעים לאפשרויות טובות למצוא תעסוקה לאחר קבלת התואר.

 

8.2 כאשר סטודנט מגיש מועמדות לעבודה לאחר קבלת התואר, חשוב במיוחד שתהיינה בידיו רשומות ציונים מסודרות, מדוייקות ומעודכנות, משום שכל טעות עלולה להיות מזיקה ביותר באותה עת. צריך למנות מישהו במשרד ההשמה והקריירה לטפל באותם צרכים-מיוחדים מזדמנים של סטודנטים לאחר מעבר מיגדרי, במיוחד באשר להבטחת סודיות הרשומות ומכתבי ההמלצה שלהם כאשר הם מגישים מועמדות לעבודה ועוברים ראיונות. אותו אדם צריך להיות מתואם עם המשרד המעדכן את רשומות הסטודנטים, להבטיח שהכל מתאים.

 

 

 

9. הכוונה לגבי המינהלות השונות בקמפוס:

 

מרבית ההדרכות הראשוניות לסטודנט באוניברסיטה אינן מסיבות את שימת לב הסטודנטים הטרנסג'נדרים למקורות סיוע כלשהם אשר עשויים לסייע להם, ואף אינן מסיבות את שימת ליבם של כל שאר הסטודנטים לקבלה ולתמיכה הקיימות באוניברסיטה לגבי סטודנטים טרנסג'נדרים ובעלי שונות מיגדרית.

 

המלצה:

 

צריך להסב בדרך כלשהי את שימת ליבם של סטודנטים טרנסג'נדרים, המתחילים ללמוד באוניברסיטה, לכך שהצרכים שלהם מוכרים על ידי האוניברסיטה וניתן להם מענה באמצעות משרדים שונים, שירותי הבריאות, נציב הקבילות, וכיוב'. יש ליידע את כל שאר הסטודנטים המתחילים ללמוד לכך שסטודנטים טרנסג'נדרים ובעלי שונות מיגדרית מתקבלים בברכה באוניברסיטה, שייתכן שכמה עמיתים לכיתה יעשו שינוי מיגדרי בתקופת הלימודים, ושיש באוניברסיטה שלהם קבלה מלאה לשינויים מיגדריים שכאלה. תוספת של כמה שורות פה ושם במהלך דברי ההכוונה ישיגו את המטרה זאת.

 

 

 

10. הבטחת פרטיותם של סטודנטים ומעמדם הטרנסג'נדרי:

 

סטיגמות קשות מוצמדות למצבים של טרנסג'נדריות וטרנססקסואליות בחלקים נרחבים של החברה שלנו. מסיבה זאת, מרבית הא/נשים TG/TS עושים מאמץ עצום להסתיר את מצבם, במיוחד אם כבר עשו מעבר מיגדרי חברתי. על אף שמיעוט מבין הא/נשים הטרנסג'נדרים יחיו בגלוי או "מחוץ לארון", ואצל חלקם עשויה הטרנסג'נדריות להיות נראית לעין, מרביתם אינם כך, והם מודאגים ביותר לגבי כל פרט העשוי להשתרבב לרשומות שלהם אשר מזהה אותם בתור TG/TS. מצבו הטרנסג'נדרי של אדם חייב להיחשב, על ידי כל אנשי הפקידות, למידע רפואי חסוי, וכל הפרה של חיסיון זה צריכה להישפט ממש בחומרה. 

 

המלצות:

 

10.1 כל ההדרכות הניתנות לסגל העובדים צריכות לכלול איזכור מודגש של הצורך בסודיות המידע לגבי סטודנטים טרנסג'נדרים. חברי הסגל צריכים לקלוט שכל פגיעה רצינית בפרטיותו של סטודנט כלשהו לגבי מצבו הטרנסג'נדרי עלולה להביא לכך שכל הסטודנטים הטרנסג'נדרים יאבדו לתמיד את אמונם באותו משרד.

 

10.2 צוות אנשי הקשר המתאמים את הסיוע לסטודנטים טרנסג'נדרים צריכים לבנות לעצמם נהלים, תיקים ונתיבי תקשורת בדרכים המבטיחות חיסיון מוחלט למצבם הטרנסג'נדרי של סטודנטים – אפילו במקרים שבהם הסטודנטים פתוחים למדי בנוגע למצבם בעודם באוניברסיטה.

 

 

 

11. המבנה של "נהלים מיטביים" שנמצאים כיום בתוקף בתעשייה בארה"ב:

 

פקידי אוניברסיטה מעטים בלבד מודעים לעובדה שהרבה תאגידי-על בארה"ב לא רק מעניקים הגנות שיוויון הזדמנויות לא/נשים TG/TS, אלא גם קבעו נהלים לסייע לאותם מועסקים המבצעים מעבר מיגדרי "במקום העבודה". בשנים האחרונות, הרבה חברות חשובות כללו באופן רשמי את נושא ה-"זהות מיגדרית" בקווי מדיניות האי-אפלייה שלהן, ומקבלות לשורותיהן מועסקים העושים מעבר מיגדרי. דוגמאות מרשימת הליגה לזכויות האדם הינן  אינטל ,  לוסנט ,  אפל , קסרוקס,  אמריקן-איירלינס ,  J. P. Morgan ,  AETNA , איסטמן-קודק, נייק, ותעשיות PPG. עד סוף שנת 2005,  העניקו הגנות שכאלה 73 מבין  Fortune 500  - 500 החברות הגדולות בעולם .

 

"הנהלים המיטביים" בקרב חברות שכאלה מעוצבים לעיתים קרובות על פי קובץ הנהלים  "הנחיות לגבי מועסקים טרנסג'נדרים במקום העבודה"  שאומץ לראשונה על ידי חברת לוסנט (Lucent). ההנחיות עוסקות בהרבה סוגיות מעשיות של מעבר מיגדרי "במקום העבודה", וההנחיות מתייחסות לאחריות המוטלת על כל הגורמים המעורבים – לרבות נושאים ייחודיים שבאחריותם של העושים מעבר מיגדרי עצמם.

 

המלצה:

 

11.1 אנשי מפתח בסגל האוניברסיטה האחראים על תכנון ויישום שינויי מדיניות ותוכניות תמיכה כלשהם הנוגעים לסטודנטים TG/TS צריכים ללמוד את   "הנחיות לגבי מועסקים טרנסג'נדרים במקום העבודה"  של לוסנט, על מנת לראות טוב יותר את מרחב הבעיות שבהן הם צריכים לטפל, ולגבש טוב יותר פתרונות מעשיים לבעיות מעשיות שונות.

 

אוניברסיטאות צריכות גם לעקוב בתשומת לב אחר ההתפתחות של "נהלים מיטביים" בהתייחס לטיפול בא/נשים טרנסג'נדרים, בין אם מדובר במועסקים בתעשיה ו/או סטודנטים באוניברסיטאות אחרות, על מנת לפתח ולשפר בהתמדה את הנהלים המקומיים שלהן. ( ראו בקישור זה רשימה של אוניברסיטאות המעניקות כיום הגנות שוויון הזדמנויות לאנשים טרנסג'נדרים

 

 

 

12. תיאום בין משרדים על מנת לענות לצרכים ייחודיים של סטודנטים:

 

סטודנטים TG/TS העומדים לבצע מעבר מיגדרי במהלך הלימודים נמצאים תחת לחץ עצום "לספר" לאנשים מסויימים על המעבר המיגדרי שהם מתכננים. הם מודאגים לגבי עידכון הרשומות הרבות והשונות שלהם באוניברסיטה, אך אינם יודעים לבטח מי באמת צריך לדעת, כלומר – "למי לספר". הם עלולים לדאוג לגבי הצורך לספר למנחים ולמעסיקים שלהם כסטודנטים, ולהרבה אנשים אחרים באוניברסיטה עימם הם בקשר. כל סטודנט מוצא דרך משלו לעשות זאת. חלקם עושים זאת בשקט, מאדם לאדם. חלקם יותר בגלוי, לעיתים תוך שימוש באתר אינטרנט המסביר את העניין, או באמצעות שליחת דואר-אלקטרוני לרשימת "לכל מי שהעניין נוגע לו".

 

הסוגיה של "להודיע על מעבר מיגדרי" לאלו שצריכים לדעת, ובאותו זמן לצמצם למינימום "הוצאה מהארון" ורכילות, מהווה התלבטות קשה לכל סטודנט העושה מעבר מיגדרי. אוניברסיטאות הן מקומות עם פיזור סמכויות כה גדול כך שהסטודנטים העושים מעבר מיגדרי ניצבים בפני הסיוט של צורך אפשרי "לספר" לעשרות אנשים, כשכל אחד מהם עלול לגרום להם נזק בדרך כלשהי. כשסטודנטים כבר "מספרים" לאנשים שונים בקרב הפקידות שהם עושים מעבר מיגדרי (בכדי לבקש שינוי ברשומות שלהם, או בכדי לספר למנחה או למעסיק, וכו') הם צריכים כיום לעשות זאת כשהם לגמרי לבדם, ולעיתים קרובות נתקלים בדחיה ו/או בליגלוג, והמון שאלות בנוגע להצדקה, למוסריות ולחוקיות של מה שהם עושים.  

 

המלצות:

 

12.1 צריך למנות את נציב התלונות או איש קשר מיוחד אחר לתת ייעוץ לסטודנטים TG/TS בשאלה למי להודיע ואיך לעשות זאת באופן חסוי ככל האפשר – כלומר לעזור להם להודיע רק לאלו שממש צריכים לדעת – עם מינימום של "הוצאות מהארון" כתוצאה מרכילות.

 

12.2 איש קשר זה יכול גם לסייע לסטודנט ביידוע אנשי הסגל הנוגעים לעניין על כך שהאוניברסיטה מכירה בהצדקה של מה שהסטודנט עושה – ובדרישה מהם לשמור על פרטיותו של הסטודנט עד כמה שרק אפשר.

 

12.3 יש להכין רשימת "אנשי קשר" לסטודנטים טרנסג'נדרים, העוסקים בעניינים שונים (שירותי בריאות, רשומות, מעונות, ענייני להט"ב, וכו'), כך שתהיינה לסטודנטים טרנסג'נדרים אפשרויות להיכן לפנות כאשר הם מקיימים את המגע הראשון שלהם עם "המערכת".

 

12.4 יש לדאוג, באמצעות האינטרנט ובדפי מידע, לזמינות ולניראות גבוהה של רשימת "אנשי הקשר" לסטודנטים טרנסג'נדרים במשרדים השונים.

 

12.5 לסטודנטים טרנסג'נדרים מסוימים יש צרכים ייחודיים מהשירותים וממערכות התמיכה האקדמית, על פי השלב במעבר המיגדרי, שנת הלימודים, וסוג ההכשרה האקדמית אותה הם מקבלים באוניברסיטה והחוגים הנלווים לה. לעיתים קרובות יש צורך "לתפור" שרותים בכדי לענות לצורך הייחודי של סטודנט מסוים. לדוגמה, לשירותי הבריאות באוניברסיטה, למעונות האוניברסיטה, ולשירותי הייעוץ הפסיכולוגי עשויות להיות גישות שונות בכדי לענות על הצרכים השונים של כל סטודנט וסטודנט.

 

מודל התמיכה של "ניהול כל מקרה לגופו" עשוי להיות המתאים ביותר לצרכים היחידניים של סטודנטים טרנסג'נדרים בעודם מתאמצים להיעזר בשירותי האוניברסיטה ובתוכניותיה. רשת מצומצמת של עובדים מזוהים, ממשרדים נבחרים ברחבי האוניברסיטה, יוכלו לשמש כמסייעים ראשיים למתן עזרה לסטודנטים בעודם מתאמצים לטפל בצרכיהם המיוחדים בנושאי תוכנית הלימודים ושירותים בתוככי האוניברסיטה. באופן אידאלי, סטודנטים העוברים דרך המערכת ייעזרו על ידי מסייע או מנחה, אשר יהיו אחראים להעביר את הסטודנט שלהם דרך המערכת, ולחבר את הסטודנט עם המסייעים המסויימים במשרדים השונים. סטודנטים חדשים ירוויחו במיוחד מסוג זה של גישה. בראשית דרכם באוניברסיטה, הם יוכלו לזכות במסייע שיוצמד להם, אשר יעזור להם במאמציהם לעבור את אינספור השירותים והמשרדים בתוככי האוניברסיטה.  

 

המודל הזה יוכל לטפל במספרים הקטנים יחסית של סטודנטים שבהם מדובר בכל שנה, ויוכל להבטיח שצרכיו של כל סטודנט וסטודנט זוכים לטיפול, שלא מתרחשות תקלות במונחים של מתן שירות ושל רגישות, ושהצרכים הייחודיים של כל סטודנט זוכים לטיפול מלא.

 

 


עדכון מה-26 באפריל, 2004:

 

ב-26 באפריל 2004, פירסמה האוניברסיטה של מישיגן את  "הדוח של צוות המשימה על אווירת הקמפוס עבור סטודנטים, חברי סגל ועובדים להט"בים באוניברסיטה" . דוח הלהט"ב מתבסס על הבעיות וההמלצות שהתפרסמו במקור בדף האינטרנט הזה כבר בשנת 2002, וכולל הרבה מאותן המלצות. הדוח ההוא מומלץ ביותר בתור מודל לדיון ולתכנון באוניברסיטאות אחרות בהתייחס לסוגיות טרנסג'נדריות. תוכלו להוריד את מלוא דו"ח הלהט"ב בן 64 העמודים כקובץ PDF (380KB)  בקישור הזה .

 

 

עדכון מה-21 בספטמבר, 2007:

 

ביום הזה, דיווח העיתון של מישיגן Michigan Daily:  "חבר הנאמנים מאשר הוספת סעיף - אחרי ארבע שנים, השינוי מגיע בקולות חצויים" . סוף סוף, אימצה האוניברסיטה של מישיגן הגנות לזהות מיגדרית ולביטוי מיגדרי.

 


LynnConway.com > TS Information > College Transition Issues