רקע אודות מעבר מיגדרי במהלך הלימודים במכללה / באוניברסיטה:

מעבר מיגדרי תוך כדי הלימודים באוניברסיטה הפך כיום לאחת הדרכים הטובות ביותר לעשות מעבר מיגדרי מוצלח, טרנסג'נדרי או טרנססקסואלי, מוקדם בחיים. זוהי, לדוגמה, דרך טובה בהרבה מאשר להיכנס ישירות לשוק העבודה במשרה ברמה התחלתית, ולנסות לעשות שם מעבר מיגדרי "במקום העבודה".

 

סטודנטים הינם אלמוניים מאד בעודם בהיותם באוניברסיטה (הרבה יותר מאשר בביה"ס התיכון או במשרה ברמה התחלתית), במיוחד אם האוניברסיטה היא אחת מהגדולות, ומרוחקת באופן סביר מעיר המוצא שלהם. חבריהם לכיתה של סטודנטים באוניברסיטה יהיו יותר בוגרים, פחות "רכלניים" ופחות מקפידים על היצמדות למוסכמות חברתיות יחסית למה שהיו חבריהם לכיתה בביה"ס התיכון. במרבית המכללות והאוניברסיטאות המודרניות, האווירה הינה מאד מקבלת וסובלנית לשונויות, וחברים מעטים לכיתה יהיו טרנספוביים, לפחות במכללות ואוניברסיטאות מודרניות בזרם המרכזי (בשונה ממוסדות לימוד דתיים או מאלה המצויים באזור הדרום השמרני של ארה"ב). בהרבה ערים אוניברסיטאיות ובסביבת המכללות והאוניברסיטאות, ימצאו הסטודנטים אזורים לקניות, מנוחה וחיי חברה שהינם בטוחים יחסית, ומקומות בילוי להסתובב בהם, אפילו בעודם באמצע תהליך המעבר המיגדרי.

 

הרבה סטודנטים מנקבה-לזכר (FtM) עושים כיום מעבר מיגדרי בגלוי בעודם באוניברסיטה. לעיתים קרובות יש רק מעט התנגדות לתהליך הזיכור שלהם, משום שבדרך כלל הם "עוברים" בתור לסביות ומתקבלים היטב בתור שכאלה על ידי חברי הסגל, העובדים וסטודנטים אחרים במהלך שלבי הביניים של המעבר המיגדרי, ואחר כך עוברים בקלות בתור "בחורים" ברגע שקולם מתעבה ושיער הפנים צומח. באופן כזה, הרבה סטודנטים FtM הינם "מחוץ לארון ופעילים" בחוגי הלהט"ב באוניברסיטה והם מקובלים מאד בחוגים אלו.

 

בניגוד להם, סטודנטים העושים מעבר מיגדרי מזכר לנקבה (MtF) חייבים בדרך כלל להיות הרבה יותר חשאיים, על מנת להימנע מהטרדה מתמדת וסכנות גופניות עקב הסטיגמות הקיצוניות המוצמדות לאלו העושים מעבר מיגדרי MtF. בניגוד עצום לאחיהם ה-FtM-ים, לרוב, הנערות ה-MtF-יות האלה עמוק בארון, ולעיתים רחוקות ניתן לראותן ברחבי האוניברסיטה. מעט מאד הן "מחוץ לארון" למישהו, למעט לחבריהן הקרובים ביותר. מרביתן לא יוצרות אף פעם קשר עם קבוצות הלהט"ב באוניברסיטה, עקב פחדן מפני הטרנספוביה כנגד MtF, שעדיין שוררת בהרבה חוגים הומולסביים ופמיניסטיים באקדמיה (שאריות של עשרות שנים של מאבקים אקדמיים כנגד נשים טרנססקסואליות מצד הדור היותר ישן של מנהיגי-חשיבה הומוסקסואלים ופמיניסטיות כדוגמת  ג'אניס ריימונד -  Janice Raymond    ו- ג'רמיין גרייר -  Germaine   ).

 

ואולם, באמצעות עבודה קשה במשרות חלקיות, יכולות סטודנטיות MtF להרוויח לעיתים קרובות את הכסף הנוסף הנחוץ לצורך הורמונים ואלקטרוליזה, ואז להגיע בנישוי הגופני מספיק רחוק בכדי לעשות לפתע ובהיחבא מעבר מיגדרי חברתי בזמן כלשהו במהלך שנותיהן באוניברסיטה. אם נערה טרנסית עושה מעבר מיגדרי חברתי ומחליפה את תעודת הזהות שלה במשך הקיץ (למשל בין השנה השלישית והרביעית, או בין סיום התואר ולימודי מוסמכים), היא יכולה לשוב ללימודים בסתיו שלאחר מכן מבלי שחבריה לכיתה יווכחו מי היא/הייתה – במיוחד בסביבה המאד אנונימית של אוניברסיטה גדולה. המעבר המיגדרי שלה יכול להיעשות אף יותר בהיחבא, אם היא עוברת לאוניברסיטה אחרת בסתיו שלאחר המעבר.

 

על ידי השלמת המעבר המיגדרי ההורמונאלי והחברתי בעודן באוניברסיטה, יכולות סטודנטיות העושות מעבר מיגדרי לקבל את התואר בשם ובזהות החדשים שלהן. הן יכולות אז למצוא תעסוקה יותר בקלות, ולהתחיל בקריירות שלהן מבלי שתצטרכנה לגלות את דבר המעבר המיגדרי שלהן (למעט, לדוגמה, לאנשי מחלקת משאבי אנוש בחברות החדשות בהן תעבודנה). כתוצאה מכל היתרונות האלה, זו הפכה לאחת הדרכים המעולות ביותר למעבר מיגדרי מוקדם.

 

לא יהיה נכון להגיד שמעבר מיגדרי בתקופת האוניברסיטה הינו קל לביצוע. זו יכולה להיות תקופה מפחידה במידה שלא תיאמן. למעט אוניברסיטאות ומכללות יש נוהל רשמי כלשהו או אנשים אליהם ניתן לפנות לצורך סיוע לסטודנטים העושים מעבר מיגדרי. אפילו דברים בסיסיים שכאלה כמו לשנות את תעודת הסטודנט ורשומות הציונים באופן מתואם בכל המקומות יכולים להוות לפעמים קושי עצום, במיוחד לסטודנטים במעבר מיגדרי MtF בעל הסטיגמות החזקות (אשר לעיתים קרובות ניצבים בפני הטרדה, עיכובים מכוונים, לעג ו'הוצאה מהארון' כאשר הם מנסים לקבל עידכונים שכאלה באמצעות מינהלות האוניברסיטה).   

 

לקראת המעבר המיגדרי החברתי שלה, חייבת הסטודנטית MtF לאזור אומץ וללכת לבקר במשרדי הרשומות השונים במוסד הלימוד שלה, ולאמר להם שהיא שינתה מיגדר ויש לה שם חדש. אם היא 'עוברת' או קיי במיגדר החדש שלה, מביעה את הבקשות האלה בשלווה, אינה מראה פחד רב מדי ויש ברשותה מסמכים מתאימים, חלק מהפקידים פשוט יקבלו את שינוי המין שלה פשוטו כמשמעו, וישנו את הרשומות שלה לשם החדש. ואולם, אם לרוע מזלה היא נתקלת בפקיד הלא נכון, יכולים להיות לה קשיים עצומים בשינוי הרשומות שלה. אם היא קורבן של הטרדה או תקיפה בקמפוס האוניברסיטה, היא עשוייה לחשוש לקרוא לאנשי הביטחון של האוניברסיטה, שמא תוטרד ואולי 'תוצא מהארון' על ידם. ואם היא נעשית חולה או נפצעת בתאונה, היא עשוייה לעמוד בפני קשיים עצומים מצד חברי הצוות הרפואי של שירותי הרפואה באוניברסיטה שלה, אשר בדרך כלל אינם מכירים את הנושא.    

  

 

  

 

ואולם, אפילו בהינתן כל הבעיות (לרבות אלו המוזכרות למטה), הרבה יותר קל לעשות מעבר מיגדרי בתקופת האוניברסיטה מאשר ברוב התקופות והמקומות האחרים בחיים. חשיבות מיוחדת לכך שכאשר כן מתרחשים קשיים נוהליים ו'הוצאה מהארון' באוניברסיטה, הם נותרים תחומים בתוך סביבת מוסד הלימוד, ורק מעטים מחוצה לו יידעו על כך מאוחר יותר.

 

למרבה המזל, מקדישות כיום כמה אוניברסיטאות גדולות, בשקט, תשומת לב מיוחדת לכך שסטודנטים/ות טרנסים/ות עושים/ות מעת לעת מעבר מיגדרי במוסדות הלימוד שלהם. על אף שמרבית מוסדות הלימוד עדיין לא ממש יודעים כיצד לנהוג עם המציאות הזאת, סטודנטים במעבר מיגדרי הנחושים בדעתם יכולים בדרך כלל להסתדר עם הפקידים במוסדות הלימוד שלהם ולזכות בסופו של דבר לכך שהרשומות שלהם ישונו באופן הנכון. ברגע שסטודנט/ית שעשה/תה מעבר מיגדרי מקבל/ת את התואר, הם יכולים אז להתחיל את חייהם החדשים עם האפשרות להחשות באשר לעברם, ובלי לדאוג לגבי שמועות ורכילות שיילכו אחריהם. ברגע שעובדים וחוסכים סכום נכבד, הם יוכלו אז להרשות לעצמם טיפולים רפואיים יקרים יותר כגון ניתוח לשינוי מין (SRS), ויוכלו להשלים את המעברים המיגדריים שלהם.

 

  

שלבים שונים של שונות מיגדרית ומעבר מיגדרי:

חשוב לחברי הסגל באוניברסיטה ובמכללה לקלוט שסטודנטים TG/TS עשויים להופיע בכל מצב מהתחום הרחב של מצבי שונות מיגדרית או מעבר מיגדרי. חלק מהסטודנטים אולי טרם נקטו באף צעד לשנות את המיגדר שלהם או הופעתם המיגדרית, אבל מטילים אולי ספק רציני באם המיגדר שנקבע להם בלידתם הינו נכון בעבורם. חלק מהסטודנטים עשויים להופיע בתור "שונים מיגדרית" באופן נראה לעין, כדרך לביטוי התחושות המיגדריות המעורבות שלהם, ללא קשר להיותם הומוסקסואלים או לסביות. (כמובן שגם סטודנטים אחרים, שאינם TG/TS, עשויים להופיע בתור "שונים מיגדרית" באופן נראה לעין, כדרך מקובלת לאותת שהם הומוסקסואלים או לסביות, אבל מבלי שיהיו להם עצמם תחושות מיגדריות מעורבות). סטודנטים אחרים עשויים לעסוק בפועל במעבר מיגדרי, או שזה מקרוב עברו למיגדר החדש שלהם. אחרים עשויים אף להיות כאלו שכבר עשו מעבר מיגדרי לפני כמה שנים, וכבר התמזגו במיגדר החדש שלהם. אין דרך אחת או לוח זמנים אחד לעשות מעבר מיגדרי. כל אחד חייב לתור מה הטוב ביותר לעשות במצבו הייחודי, ולהמשיך בקצב הכי טוב בעבורו. יתר על כן, הרבה א/נשים אינם ממשיכים לאורך הדרך הזאת מעבר לשלב של "הטלת הספק", או היותם "שונים מיגדרית", נקודה בה מגיעים אולי למרחב הקלה אישית, ובה הם נשארים.         

 

 

 

 

עבור סטודנטים TG/TS בשלבים המוקדמים, בצד ימין של הרשימה, נגישות למידע, לייעוץ ולהגנה מפני אפלייה והטרדה הינם הנושאים היותר לוחצים. עבור סטודנטים בשלבים המאוחרים יותר, בצד שמאל של הרשימה, שמירה על פרטיות וסודיות נעשים יותר ויותר חשובים, ומספר הקשיים וחומרתם גדל – לרבות קשיים בעדכון רשומות, נגישות למגורים, ונגישות לשירותים רפואיים.

  

אם חברי סגל האוניברסיטה פשוט יפנימו שקיימים שלבים שונים של מעבר מיגדרי, ושסטודנטים TG ניצבים בפני קשיים שונים כתלות בשלב שבו הם נמצאים, הם יצליחו לראות טוב יותר את בעיותיהם של הסטודנטים, ויהיו מוכנים טוב יותר לסייע להם.

 

 

כמה סטודנטים בימינו עושים מעבר מיגדרי?

למספרים אלה קשה להגיע, אבל באמצעות מידע מהקשרים של לין בהרבה אוניברסיטאות, עולה כנראה התמונה הכללית הבאה.

 

בהערכה גסה,  אחד/ת מכל 2000 א/נשים  בארה"ב, הן זכרים והן נקבות, משלימים כיום מעבר מיגדרי חברתי, הורמונאלי וניתוחי בעיתוי כלשהו במהלך חייהם. עוד יותר א/נשים משלימים מעבר מיגדרי חברתי והורמונאלי מבלי לעבור SRS. ומספר גדול הרבה יותר מתכנניםת ומנסים לעשות מעבר מיגדרי הורמונאלי וחברתי, אבל עוצרים בטרם השלימו זאת. בסך הכל, נראה סביר שבערך 1:500 או יותר א/נשים בארה"ב מנסים לעשות מעבר מיגדרי באיזו שהיא נקודה בחייהם.

 

חלק גדל והולך מכלל אלו המתכננים מעבר מיגדרי מנסים לעשות זאת מוקדם בחיים. אם כיום, אולי 1/4 מכל אלו העושים מעבר מיגדרי מנסים לעשות זאת במהלך שנות ביה"ס התיכון והאוניברסיטה, אזי באוניברסיטה ארצית גדולה של 20,000 סטודנטים עשויים להיות בכל עת לפחות 4-8 סטודנטים במהלך מעבר מיגדרי או לאחריו. לחלק מהסטודנטים העושים מעבר מיגדרי FtM תהיה ניראות די גבוהה, והם יהיו "מחוץ לארון" בחוגי הלהט"ב באוניברסיטה, בעוד שמרבית הסטודנטים MtF לא יעזו. (שימו לב שאלו הם "ערכי מינימום" ובכמה מוסדות לימוד עירוניים גדולים המספרים עשויים להיות גבוהים בהרבה). ואולם, לעיתים רחוקות אנשים שמים לב לסטודנטים העושים מעבר מיגדרי, משום שהם מנסים בכל כוחם "לעבור" ולפיכך הם נותרים "בלתי ניראים".

 

במוסד הלימוד בן 20,000 הסטודנטים יהיו גם מספרים גבוהים פי כמה של סטודנטים אשר מטילים ספק רציני בזהותם המיגדרית (ייתכן ש-0.3% או יותר, ולפיכך כ-60 סטודנטים), ו/או שהינם בעלי שונות מיגדרית בהופעתם כחלק מאיתות על נטייתם המינית (ייתכן ש-1% או יותר, או כ-200 סטודנטים). במוסד לימוד בגודל שכזה יהיו גם הרבה סטודנטים אשר (על אף שאינם טרנסג'נדרים) עוסקים מפעם לפעם, בפרטיות, ב'התלבשות' (ייתכן ש-2% או יותר, ולפיכך לפחות 400 סטודנטים).

 

חלק מהסטודנטים אשר מוצאים עצמם "מטילים ספק" בזהותם המיגדרית יבקשו סיוע מצוות הייעוץ הפסיכולוגי במוסדות הלימוד שלהם, ועשויים לבקש הפניות ליועצי מיגדר. חלק מהסטודנטים בעלי "השונות המיגדרית" ייעשו פעילים בחוגי הלהט"ב באוניברסיטה, ויזכו בתמיכה רגשית וחברתית דרך קבוצות שכאלה.

 

על אף שמספר העושים מעבר מיגדרי בקרב קבוצות הסטודנטים האלה הוא קטן, הקשיים האישיים והרגשיים בפניהם ניצבים אלו העושים מעבר מיגדרי הינם עצומים בהשוואה לאלו הניצבים בפני אלו "המטילים ספק" או הסטודנטים בעלי השונות המיגדרית, עקב כל הבעיות החברתיות, המשפטיות, הפקידותיות, הרפואיות, בעיות תעודה-מזהה ורשומות, ובעיות אחרות המתעוררות במהלך כל מעבר מיגדרי כשלעצמו.

 

תהליכים פקידותיים שגרתיים באוניברסיטה עלולים, כאשר חוברות אליהם תגובות טרנספוביות מצד אנשי צוות שונים, להרוס הרבה מסיכוייהם של אותם צעירים לעשות בהצלחה מעבר מיגדרי מוקדם, ועלולים בחלק מהמקרים להרוס כליל את חייהם. למרות שהסטודנטים בעלי השונות המיגדרית, שמספרם רב, אינם ניצבים בפני קשיים חמורים אלה של המעבר המיגדרי, אף הם נתקלים בהטרדה ואפלייה אשר עלולים לפגוע בהערכתם העצמית, לשבש את התקדמות לימודיהם, ובחלק מהמקומות אף להעמידם בסכנת תקיפות גופניות.

 

 

 

מה ניתן לעשות בכדי לסייע לסודנטים האלה?

 

דוברים למען הטרנסג'נדרים הפכו בשנים האחרונות יותר ויותר פעילים, והתקדמו המון בכך שהביאו להוספת הסעיפים הנוגעים ל-"זהות מיגדרית" ול-"התבטאות מיגדרית" למדיניות שוויון-ההזדמנות בהרבה חברות ובהרבה ערים ראשיות. כתוצאה מכך, משרדי הלהט"ב וקבוצות הפעילים בהרבה אוניברסיטאות החלו בהשתדלויות בקרב אנשי הפקידות בהן, להוסיף את סעיפי ה-"זהות מיגדרית" ו-"התבטאות מיגדרית" לכללי ההגנה על שוויון-ההזדמנות באוניברסיטאות שלהם.

 

אבל המאבק הזה נתקל בהתנגדות עקשנית. רק למספר צנוע של אוניברסיטאות יש כללי מדיניות המגינים על א/נשים טרנסג'נדרים, בניגוד משווע לחברות הגדולות ולערים הגדולות, מקומות בהם הגנות שכאלה נפוצות כיום למדי. יש כנראה בתרבות האוניברסיטה שמרנות עמוקה וגישה קרתנית בנוגע לענייני מיגדר, הניצבים בניגוד משווע לעמדות המוצהרות של האוניברסיטה בעניינים אחרים. נראה שבעניי