זהו סיפורה של אשה אשר תרמה תרומה מדהימה לחברה, למרות שסבלה מניכור קשה ותוויות שליליות (סטיגמות), רק משום שניסתה להיות היא עצמה, וכיצד עשתה זאת ע"י כך שאימצה בחשאי זהות חדשה, וחייתה את חייה "עמוק בארון".

#

לין קונווי הינה חלוצה מפורסמת של תכנון השבב האלקטרוני. ההמצאות שלה בשנות ה-70 במרכז המחקר של חב' זירוקס (Xerox) בפאלו אלטו (PARC) הטביעו את חותמן על תכנון השבבים האלקטרוניים בעולם כולו. עבודתה הניחה את היסודות עליהם מתבססות חברות רבות בתחום ההיי-טק, ושיטות רבות בתחום המחשבים.

אלפי מתכנני שבבים למדו את אומנותם מתוך ספר הלימוד של לין "מבוא למערכות VLSI", אותו כתבה בשיתוף עם פרופ' Carver Mead מאוניברסיטת Caltech. אלפים נוספים ביצעו את הפרוייקטים הראשונים שלהם בתחום ה- VLSI תוך שימוש במערכת הממשלתית MOSIS, לתכנון אבות-טיפוס לשבבים, מערכת אשר מתבססת ישירות על עבודתה של לין ב-PARC. חלק ניכר מהמהפכה בתכנון המודרני של שבב הסיליקון מתבסס על עבודתה.

בהמשך דרכה זכתה לין בפרסים ובתוארי-כבוד רבים, לרבות בחירתה כחברה באקדמיה הלאומית להנדסה (ארה"ב), ההכרה המקצועית הגבוהה ביותר שמהנדס יכול לקבל.

#

מה שאיש לא ידע עד לאחרונה הוא שלין ביצעה מחקר חלוצי מוקדם יותר, בחברת IBM, בשנות ה-60. בעודה "טרייה" היישר מהדוקטורט, היא המציאה שיטה רבת-עוצמה להפקת פקודות מרובות שלא-על-פי-הסדר בכל סבב מכונה במחשבי-על. *   בפתרון שנתנה לבעייה זאת של ארכיטקטורת-מחשבים, כבר לפני שנים (1965), היא איפשרה את יצירת המחשב הראשון בתצורת-פעולה על-קווית אמיתית, והשתתפה בתכנונו בחברת IBM. לין כינתה את המצאתה "תזמון פקודות דינאמי" (DIS).

(* הקדימות להפקת הפקודות נקבעת על פי השפעתן על עיכוב הפקודות האחרות [הערת המתרגמת] ).

בשנות ה-90, שבבים הכילו די טרנזיסטורים כך שמחשבים על-קוויים יכלו להיבנות בשלמותם על-גבי שבב יחיד. בהמצאת ה- DIS של לין נעשה לפתע שימוש כמעט בכל השבבים רבי-העוצמה שבמחשבים-האישיים (PC), אשר נעשו חזקים בהרבה  מאשר ניתן היה בדרך אחרת. לעבודתה של לין היתה, בכך, השפעה רבה נוספת על המהפכה המודרנית של טכנולוגיית-המידע. 

מרבית מהנדסי המחשבים חשבו שה-DIS הינו תוצאה של עשרות שנות עבודה, ולא העלו בדעתם שהוא הומצא כבר ב-1965. בכאב לב ראתה לין כיצד המצאתה הנפלאה זוכה לשימוש כה נרחב, ומתוארת בכל ספרי הלימוד לארכיטקטורת-מחשבים, מבלי שמישהו ידע שהמצאה זו היתה הרעיון שלה.

#

כיצד יכולה היתה להתרחש התעלמות שכזאת? מדוע החרישה לין, מעל שלושים שנה, לגבי עבודתה בחב' IBM?

התשובה היא שנשים כמו לין, במיוחד בעבר, נאלצו לחיות בתוך שואה של דיעות קדומות (סטיגמות), רדיפה ואלימות. הן לא יכלו לחשוף את עברן מבלי להסתכן בסכנה פיזית לעצמן, וכן בנזק כבד לקריירה שלהן, ואף למערכות היחסים בהן נמצאו.

העניין הוא זה: לין נולדה וגודלה בתור בן. זו הייתה טעות נוראית, משום שללין היו מבנה-מוח וזהות מגדרית של בת. אבל, בעבר, בשנות ה-40 וה-50, לא היה קיים כל ידע על דברים שכאלה, ולין נאנסה לגדול בתור בן. היא עשתה את הטוב ביותר שיכלה לעשות במצב זה, אך סבלה נוראות מכל המתרחש. היא הייתה עדיין "בן", עם שם של בן, כאשר עבדה בחב' IBM.  

אחרי שנים רבות של ניסיונות למצוא עזרה, היא יצרה לבסוף קשר עם הרופא החלוץ ד"ר הרי בנג'מין (Harry Benjamin, M.D), בשנת 1966, זמן קצר לאחר שפירסם את  ספרו המוביל "התופעה הטרנססקסואלית" (The Transsexual Phenomenon). בספר תוארו, בפעם הראשונה, טבעה האמיתי של המצוקה המיגדרית ממנה סבלה לין, והפתרונות הרפואיים עבורה.

בעזרתו של ד"ר הרי בנג'מין, החלה לין בשנת 1967 בטיפולים רפואיים. היא הפכה לאחת הנשים הטרנססקסואליות הראשונות שעברו שינוי מין הורמונלי וניתוחי, אשר שינה את גופה לחלוטין מזה של "בן" לגוף של אשה. למרבה הצער, זמן קצר לפני הניתוח של לין לשינוי מין, בשנת 1968, היא פוטרה מחב' IBM עקב היותה טרנססקסואלית, ונותקה מכל קשר לעבודתה החשובה שם.

#

המקרה של לין היה הראשון מסוגו בחב' IBM. הרעיון שאדם מקצועי יבקש לעבור "שינוי מין" הכה את הנהלת IBM בתדהמה מוחלטת. מרבית הנשים הטרנססקסואליות שביקשו עזרה באותם ימים היו מקרב אלו שעבדו בתור מלכות דראג או כיצאניות. רק אלו שהיו בטוחות שיוכלו "לעבור" בהצלחה בתור נשים, שהיו נואשות לחלוטין ושלא היה להן דבר להפסיד, העיזו לעבור שינוי מין באותם ימים. כאשר למדו בהנהלה הבכירה של IBM מה לין "מעוללת", היא פוטרה בסערה של עויינות ובוז. קרוב לודאי שההחלטה נעשתה ע"י טי ג'יי ווטסון ג'וניור בעצמו *.

(* נשיא החברה ובנו של מייסדה, טי ג'יי ווטסון [הערת המתרגמת])

לין הצליחה לקבץ כמה פיסות רעועות של תמיכה וסיוע ממשפחתה ומחבריה. אבל כאשר IBM פיטרו אותה, כולם איבדו את אמונם במה שהיא החליטה לעשות, וכל מערך התמיכה שלה התמוטט. לין נסעה לניתוח שלה אל מחוץ לארה"ב, לגמרי לבד. היא איבדה לא רק את הקריירה ואת המוניטין המקצועי שלה, אלא גם את המשפחה, הקרובים, החברים והעמיתים שלה. היא ניצבה לנוכח עתיד בלתי בטוח להחריד, בלא נפש חיה לעזור לה, מלבד רופאיה.

#

כאשר שבה לין לארה"ב, היא עשתה את שינוי-המין הרשמי, ונטלה לעצמה שם חדש. היא החלה את הקריירה שלה שוב, מהתחלה, בתור מתכנתת זוטרה, "בלי ניסיון", בלי עבר... בתור ניצולה עתירת צלקות, הסתגלותה לאורח החיים החדש היתה מנוגדת לכל התחזיות הקודרות מצד מנהלי IBM, המשפחה והחברים אשר נטשו אותה קודם לכן. לגמרי לבדה היא פסעה אל תוך העולם, רכשה מעט חברים, ועמלה קשות להצליח בחייה החדשים. 

באופן מפתיע, לין הפכה מאד מאושרת, וכה מלאת חיים ותקווה לאחר המהפך בחייה, שהקריירה שלה המריאה ונסקה כמו טיל. היא התקדמה תוך כמה מעברים מחברה לחברה, ונחתה לבסוף במשרת ארכיטקטורת מחשבים, בחב' ממורקס (Memorex) בשנת 1971. בשנת 1973 היא גוייסה ע"י מרכז המחקר החדש והמלהיב של חב' זירוקס (Xerox) בפאלו אלטו, אשר היה עדיין בהתהוות.

בשנת 1978, עשר שנים לאחר המעבר המיגדרי שלה, לין כבר הייתה על סף פרסום בינלאומי בשדה המחקר שלה, בגין המצאותיה בתחום ה-VLSI. באותה עת, היא כבר עסקה בכתיבת ספר הלימוד המוביל בתחום זה, ושמה פעמיה לכיוון אוניברסיטת MIT ללמד את הקורס הראשון מסוגו על מערכות VLSI.

בתוך שנתיים, אוניברסיטאות בכל רחבי העולם אימצו את ספר-הלימוד שלה לקורסים דומים. מחלקת ההגנה של ממשלת ארה"ב החלה בתוכנית מרכזית חדשה, למימון המחקר להמשיך ולהרחיב את עבודתה. שפע חברות הזנק (startup) החלו להופיע ולצמוח על מנת למסחר את הידע הזה. כל זה התרחש מבלי שאנשים הצליחו לקשר את הנעשה לעברה החשאי של לין. היא לעולם לא הייתה שורדת ומצליחה בעשייתה אילו הצליחו.

#

בשנות ה-80 וה-90, לין המשיכה ליהנות מקריירה רחבת-מימדים ועתירת השפעה, ומחיים אישיים נפלאים ומאתגרים, מספקים ומאושרים. היא כיום פרופסור הן להנדסת אלקטרוניקה והן למדעי המחשב, אמריטה, וממשיכה בעבודתה במעמד מיוחד (לאחר גיל פרישה) באוניברסיטת מישיגן באן-ארבור בארה"ב, שם היא כיהנה גם, במשך שנים מספר, כדיקנית-משנה להנדסה. היא מתגוררת כעת בנחלה כפרית בפאתי מישיגן, עם בעלה צ'רלי. הם חיים יחדיו מאז 1987.   

אבל, במשך 31 שנים אחרי המעבר המיגדרי, לין נזהרה להישאר "עמוק בארון". רק חבריה הקרובים ביותר ידעו על עברה. לין ידעה אודות נשים טרנססקסואליות אחרות, שעברו נידוי וחרם חברתי, שעברו מכות ואונס קבוצתי, שנרצחו או נדחפו להתאבדות, כאשר "נחשפו" או כאשר התבררה זהותן ע"י אנשים מלאי שינאה ואלימים.

במשך שנים חייתה לין בתחושה מתמדת של סכנה, בפחד שמא החשיפה של עברה עלולה לגרום לה לאבד את זכויות האזרח שלה, את זכויותיה החוקיות ואת זכויותיה בעבודה, ולסבול שוב את היותה מורחקת מקשריה המקצועיים והחברתיים.

#

בשנת 1999, היסטוריונים של נושא המחשבים נתקלו לבסוף בעבודתה המוקדמת של לין בחב' IBM. הם הצליחו לקשר זאת אליה, ועברה התגלה לכל עמיתיה. היא הייתה מבוהלת בהתחלה, אך הבינה בהדרגה שייתכן שהזמנים השתנו במידה מספקת כך שהיא איננה צריכה עתה לחשוש להיות "מחוץ לארון". בהחלט אין לה במה להתבייש, והיא בעצם מאד גאה על ההצלחות, הן בחייה האישיים והן בחייה המקצועיים.

באותה עת, ראתה לין בכאב כיצד נשים טרנססקסואליות עדיין מקבלות יחס כה בלתי-אנושי מצד הוריהן, קרוביהן, מעסיקיהן, המערכת המשפטית והחברה בכללותה. טראגית במיוחד הייתה הדחייה המוחלטת של נערות-בהתהוות - מתבגרות טרנסג'נדריות וטרנססקסואלית - ע"י משפחותיהן: לעיתים קרובות, הדחייה הזאת באה בדיוק כאשר המתבגרות קוראות לראשונה לעזרה, והיא עלולה לדון אותן לשנים ארוכות של חיים בשולי החברה.

לין החלה לחשוב שהסיפור שלה יכול לעזור באופן כלשהו. השקפות חברתיות רווחות הן בחלקן בעייה של תקשורת. התדמית של טרנססקסואליות משקפת, כשיגרה, סיפורים של "מעבר-מיגדרי". זוהי הזדמנות בה העיתונות יכולה להתמקד על המאפיינים המביכים, הוולגריים והמזעזעים של שינוי המיגדר של מישהו/י. על פני השטח הסיפורים נראים אוהדים, אך לעיתים קרובות מציגים תדמית עגומה ועלובה. הקוראים מרחמים על "היצורים העלובים", ו"בוודאי שלא ירצו שדבר כזה יקרה אצלם במשפחה!".

מה שלא מועבר בסיפורים אלה הוא האירוע המופלא, של חוויית ההשתחררות ממלכודת הגוף הגברי, אותה חווה הנערה הטרנססקסואלית, והאושר שהיא מוצאת בחייה כאשה לאחר מכן. הציבור מעולם לא למד על רבבות הנשים המנותחות החיות בקירבנו, אשר מצליחות מאד, ומקובלות באופן מלא כנשים רגילות. הציבור פשוט מעולם לא ראה הצלחות אלה.

מדוע? משום שכמעט כל הנשים האלה חיות "עמוק בארון", כמו שעשתה לין, וחוששות מה עלול לקרות אם העבר שלהן יתגלה. ובינתיים, רבבות צעירות טרנססקסואליות שטרם-נותחו חיות בפחד ובספק לגבי עתידן. לעיתים קרובות, ברגע שהן מזהות את בעייתן ומבקשות עזרה רפואית - הן מורחקות מקשר עם משפחותיהן, ומאבדות את משרותיהן, ממש כמו שאירע ללין.

לין הינה הראשונה לקום ולספר את סיפורה - סיפור-הצלחה של ממש - לאחר שנים רבות שהייתה "עמוק בארון". הסיפור הזה נועד להעניק תקווה לצעירות טרנססקסואליות. הוא נועד לעזור להורים לראות, עבור הבת-לעתיד, את האפשרות שתהייה מאושרת, במיוחד אם הם אמורים לתמוך במאמצים של ילדתם להמיר גוף של "נער" ולהפוך לאשה בשלב מספיק מוקדם בחיים. הוא נועד גם להעניק למעסיקים אתנחתא למחשבה לפני שהם מפטרים מישהי/ו – רק בגין הטרנססקסואליות שלה/ו.

יום יבוא, בו המעבר המיגדרי לא ייראה עוד כאירוע עצוב, מביש כלשהו וטראגי, אלא  כאירוע מופלא של הענקת חיים נהדרת, עבור אלה שגורלם הקשה הוא שנולדו לתוך אי-הלימה מיגדרית. לין מייחלת לראות בבוא היום.

למידע רקע על סוגיות של טרנסג'נדריוּת, טרנססקסואליוּת ואינטרסקס, ראו את הדף TG/TS/IS Info באתר של לין.

למידע נוסף על ההישגים המקצועיים של לין, ראו את הדף BioSketch.

למידע נוסף על סיפורה של לין, ראו את הדף Retrospective וכן את

דף-הבית שלה:  (עברית) Lynn's Homepage

סיפור מרכזי אודות לין קונווי, בעיתון A Los Angeles Times Sunday Magazine ניתן למצוא בקישור:

Through the Gender Labyrinth.pdf