אזהרה לאלו השוקלות MtF SRS :
ומה אם את "הצלחת" להשלים מעבר מיגדרי TS ,
אבל עשית זאת מהסיבות הלא נכונות?
כן - קלטת את הרעיון!
זה המקום האחד שאליו את בהחלט לא רוצה להגיע!
English, Deutsch, Español, Português, Русский
תרגום: Translation: YFH
ברוב רובם של המקרים, מעבר מיגדרי טרנססקסואלי (TS) הוא הצלחה של ממש בטווח הארוך, כפי שראינו בסיפורים הרבים המתועדים בדף של לין נשים TS מצליחות , ( עברית ) . ואולם, בחלק מהמקרים, מעבר מיגדרי TS נכשל לחלוטין בתור מענה לציפיות שהיו מאד לא מציאותיות. האדם עשוי לקלוט מאוחר מדי שלעבור SRS הייתה שגיאה עצומה. בדפי המידע TS של לין נדונו כמה מהסיכונים החברתיים שבפניהם ניצבות/ים העושות/ים מעברים מיגדקיים TG ו TS . בדף המידע SRS נדונו כמה מהסיכונים שנובעים מהניתוח עצמו . כאן, בדף הזה, אנו נתמקד בסיכונים הקשורים בביצוע SRS במקרים שבהם מכלול ההנמקות לעשות מעבר מיגדרי ו/או ביצוע SRS מוטל בספק.
כמה דוגמאות של "סיבות לא נכונות" ומצבים לא נכונים לעשות SRS הינם (א) מאמצים להפוך למוקד תשומת הלב ולחיות "חיים סקסיים"; (ב) מחשבה שזה "יהפוך אותי אוטומטית לאשה" בעיני האחרים; (ג) החלטה להפוך לאשה בגחמת פתע (לדוגמה, בעיצומו של משבר גיל ה-40); (ד) עשיית הדבר לצורך "ריגושים מיניים עצמיים"; (ה) עשיית הדבר בעודנו סובלות ממצוקת נפש רצינית שהייתה קיימת קודם לכן, שאיננה קשורה ל- GID (דיכאון, תנודות דו קוטביות, ...); וכו'.
כנראה שחרטות וקשיי הסתגלות מתרחשים בתדירות גבוהה במיוחד במקרים של 'מתלבשים' בעוצמה גבוהה בגיל מבוגר, ושל פטישיסטים מיניים, שאצלם הדחף לעשות מעבר מיגדרי מתבסס בראש וראשונה על הרגלים ותחושות מיניות זכריות. בחלוף הזמן, יאבדו אנשים אלו בהדרגה את התגובות היצריות-מיניות הגבריות שלהם למראה גופם החדש, הנשי, לאחר שהוסרו אשכיהם ב- SRS . אובדן זה של תגמולי יצרי-מיני, במשולב בהצטברות של קשיים מעשיים, חברתיים ורגשיים בחיים שלאחר הניתוח, יכולים להוביל בטווח הארוך לקשיי הסתגלות חמורים אצל אלו ש"עשו את השגיאה". (השפעה זאת שונה בתכלית מזו שחוות הרבה נשים TS מנותחות אחרות, של התעצמות יצר המין הנשי ושיפורים ביכולת לתנות אהבים ). השורה התחתונה היא שמומלצת לכן זהירות מירבית באם אינכן בטוחות באשר למניעים שלכן לעבור SRS .
דוגמאות למקרים של "התחרטות":
לפניכן/ם כמה סיפורים של א/נשים שהתנסו בהתחרטות ושוחחו בפתיחות על ההתחרטות האישית שלהם/ן. אנו יכולות/ים ללמוד רבות ממקרים שכאלה, העוזרים להבהיר את המהות ואת התקיפות של האזהרה הרצינית הזאת:
דני בונטן ברי - Dani Bunten Berry
סנדרה מק'דוגאל - Sandra MacDougall
רנה ריצ'רדס
ראשית, בחנו את המקרה של רנה ריצ'רדס - Renée Richards שעשה מעבר מיגדרי ו- SRS בשנת 1975, בגיל 40, ושנחשף בהרחבה בשנה שלאחר מכן בתור "הטניסאית הטרנססקסואלית". סיפורה של רנה דווח בהרחבה בכלי התקשורת, ובהתחלה עשה המון שירות טוב בכך ששידר לדור חדש של נערות TS צעירות ש"שינוי מין זה דבר אפשרי", ממש כשם שעשה המקרה של כריסטין יורגנסן (Christine Jorgensen) באמצע שנות ה-1950'. בשנת 1983, המשיכה רנה וכתבה אוטוביאוגרפיה אודות המעבר המיגדרי שלה בשם "הגשה שניה" , שעוררה גל פרסום נוסף על מצבה ואודות טרנססקסואליות בכלל, במיוחד בנוגע לשאלה האם יש להרשות לנשים מנותחות להשתתף בתחרויות ספורט בתור נשים.
לרוע המזל, הפרסום הנרחב אודות "שינוי המין" של רנה, פרסום שאת רובו היא הביאה על עצמה, הביא להיווצרות תדמית ציבורית שלה בתור "טרנססקסואלית" במקום בתור אשה. נופך המסתורין שעטה המקרה שלה קידם בהרחבה את הדימוי שאחרי הכל, נשים מנותחות אינם נשים, אלא איזשהו דבר כמו "רנה ריצ'רדס".
חלק מהבעייה של רנה עם הקבלה בציבור, וייתכן שגם (אם כי באופן לא מודע) עם הקבלה העצמית הפנימית שלה, היה ללא ספק מבנה הפנים הבלתי רגיל שלה. היה לה גוף מאד נשי, מחוטב היטב ומושך, והיא בוודאי חשבה עצמה למישהי מאד יפה. היא חיפשה את תשומת הלב של אמצעי התקשורת על כל צעד ושעל, ותמונותיה הופצו בכל מקום. לרוע המזל, כנראה שהיא מעולם לא קלטה שיש לה גביני גבות גבריים בולטים, וסנטר ולסת גבריים גדולים. באותן שנות ה-1970' ו-1980', מעט נשים טרנססקסואליות היו מודעות לכך שמאפיינים שכאלה הסגירו קווים מיגדריים גבריים רבי עוצמה (מודעות זאת התפתחה הרבה יותר מאוחר, בשנות ה-1990', כשאנשים ראו את התוצאות הדראמטיות של לפני/אחרי, של ניתוחי נישוי הפנים החלוציים של דוגלאס אוסטרהאוט - Douglas Ousterhout).
תהיינה הסיבות אשר תהיינה, כולל הפרסום סביב שמה בגין הספורט – במשולב בתפוצה הגדולה של תמונותיה – כנראה שאנשים תמיד חשבו על רנה בתור "טרנססקסואלית" במקום בתור אשה. זה היה שונה מהמצב שעמד בפני נשים מנותחות מפורסמות אחרות, כמו קריסטין יורגנסן (Christine Jorgensen) ואפריל אשלי (April Ashley), אשר על-אף שנתקלו בבעיות אפלייה, בכל זאת מרבית החבר'ה התייחסו והגיבו אליהן בתור נשים לכל עניין ודבר, אפילו באותם זמנים מוקדמים.
לבסוף, זו הפכה כנראה להיות בעייה עצומה עבור רנה. או אולי משדעכה תשומת הלב של התקשורת, ואת מקומה תפסה ההכרה במציאות בנושאי חברה, יחסים, רגשות, ותווי הגוף והפנים, דעכו גם תקוותיה לחיים סקסיים ומרגשים עד אין קץ בתור מרכז תשומת הלב. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, המעבר המיגדרי שלה לא הצליח לעמוד אפילו בציפיות שלה עצמה, ורנה מודה כיום שהלוואי ולא הייתה עושה שינוי מין.
|
ייתכן שהיו סוגיות עמוקות עוד יותר במקרה של רנה, כפי שאנו לומדות מהאוטוביאוגרפיה שלה. שנים ארוכות הייתה רנה 'מתלבש' בעוצמה חזקה, והתלבטה הלוך ושוב באם לעשות מעבר מגדרי. באחד השלבים המוקדמים, היא החלה ליטול הורמונים. ואז, כשהחלו לעלות בה ספקות פנימיים, היא חזרה בה מהמעבר המיגדרי, חדלה ליטול הורמונים, ואף עברה ניתוח להסרת השדיים שלה!
יתר על כן, רנה ריצ'רדס גם נפגשה עם כמה נשים מנותחות צעירות בפריס, וכולן הזהירו אותה שלא לעשות מעבר מיגדרי. נערות אלו אישרו שהן עצמן מאושרות להיות נשים מושלמות. ואולם, הן סיפרו לה שישנן "אחרות שהן לא כל כך בנות מזל". הן סיפרו לה על "אחת שלא הייתה מוכנה, שלא היה לה את הטבע הנשי האמיתי" ואשר "לאחר הניתוח יצאה מדעתה".
בספרה, אומרת רנה "בשעתו ידעתי שכל זה נעשה לטובתי", כלומר שהנערות האלו ניסו להזהיר אותה כנגד עשיית מעבר מיגדרי. ואולם, היא המשיכה לעשותו למרות הכל, והגיעה לבסוף לכך שהיו לה חרטות רציניות.
לרוע המזל, רנה מכלילה כיום מתוך ניסיונה האישי העגום, וטוענת כיום שלנשים בשנות ה-40 שלהן או מבוגרות יותר אסור לעשות מעבר מיגדרי. הקוראות/ים צריכות/ים לדעת שאין לריצ'רדס כל מגע עם הקהילה הגדולה של נשים מנותחות מצליחות, ואין לה שמץ מושג שהרבה נשים העושות מעבר מיגדרי מאוחר מצליחות למעשה יפה מאד. עצוב לראותה מכלילה באופן גורף זה לגבי כל העושות מעבר מיגדרי מאוחר, ועושה כך מתוך בורות לגבי ההצלחות הרבות בשטח.
ובכל זאת, המקרה של ריצ'רדס הינו אזהרה טובה, וראוי לעושות מעבר מיגדרי מאוחר לשקול אותה.
נוכל להעלות עוד השערות באשר למה שעשוי היה להשתבש במקרה של רנה, ולהמחיש טוב יותר אפשר לעשות שגיאות, באמצעות קריאה אודות מקרה יותר עכשווי של 'מתלבש' בעוצמה גבוהה שעשה מעבר מיגדרי טרנססקסואלי. עיינו בקפידה במאמר שלפניכם, מאת דני בונטן ברי (Dani Bunten Berry), מתכנן בולט של משחקי מחשב שעשה מעבר מיגדרי טרנססקסואלי בשנת 1992 בגיל 43.
דני בונטן ברי
המאמר שלפניכם, מאת דני נכלל ב אתר אינטרנט להנצחת הקריירה שלה והמעבר המיגדרי שעשתה . דני הייתה בחורה נהדרת שלקחה אחריות מלאה על מה שעשתה ולא האשימה אחרות/ים (על אף שפקפקה במניעיהם) במה שקרה לה. המאמר שלה כולל את מילותיה שלה, הכנות והבאות מהלב, של עצה לאחרות/ים שעלולות/ים לנטות לעבור SRS מהסיבות הלא נכונות, כפי שהיא עשתה.
דני הייתה מדענית מחשבים, והיתה החלוצה של משחקי מחשב מרובי-שחקנים. היא היתה ידועה מאד ומוערכת עד מאד בתור הממציאה הראשית בתחומה. משחקי מחשב מרובי שחקנים הפכו להיות נדבך יסודי למרבית הטכנולוגיה המודרנית של שיתוף-מחשבים, וכך היתה לעבודתה השפעה עצומה על עולם המיחשוב בכללותו. למידע נוסף על דני, ראו את המאמר אודותיה ועל עבודתה היצירתית במאמר מה-18 במרץ, 2003, ב- Salon.com .
על אף שהמעבר המיגדרי של דני הלך רחוק מדי במקרה שלה, לאחר מעשה היא הפיקה מכך באומץ לב את המיטב, ומצאה מידה מסויימת של שלווה. למרבה הצער, היא נפטרה מסרטן ריאות בשנת 1998 בגיל המוקדם של 49, ואיננה עוד עימנו לדבר איתנו ישירות. אנו חבות לדני חוב עצום על כך שהשאירה לנו את המאמר המאד חושפני והאישי ביותר הזה. בכך שהייתה כל כך פתוחה וישרה לגבי הקשיים שלה לאחר שעברה SRS , היא יכולה לדבר לאחרות/ים ולהעביר הלאה את מילות האזהרה שלה לשנים ארוכות בעתיד.
|
"הערה מיוחדת לאלו החושבות/ים על שינוי מין,
מאת דניאלה ברי
אל תעשו את זה! זו העצה שלי. זהו הדבר הנורא ביותר, היקר ביותר, הכואב ביותר וההרסני ביותר שתוכלו אי פעם לעשות. אל תעשו את זה אלא אם אין כל ברירה אחרת. אתן עשויות לחשוב שחייכן קשים, אבל אם לא מדובר בבחירה בין התאבדות ובין שינוי מין, זה רק ייעשה גרוע יותר. אתן מאבדות שליטה על חייכן, הופכות לאזרחיות מסוג ב', וכל זה רק כדי שתוכלו ללבוש בגדי נשים ולהרגיש יותר חמודות ממה שאתן חשות כיום. אל תעשו את זה – זה כל מה שיש לי לאמר.
זוהי העצה שהלוואי שמישהו היה נותן לי. עשיתי את שינוי המין, אני "עוברת" מצויין, הקריירה שלי טובה אבל לא תוכלו לדמיין את מספר הפעמים שאני מייחלת שהלוואי ויכולתי לסובב את הגלגל לאחור ולבדוק אם הייתה שם דרך אחרת. על אף שפעלתי על-פי הכללים, והייתי כנה ככל שיכולתי עם הצוותים הרפואיים בכל שלב ושלב, אף אחד לא עצר בעדי ואמר "האם את מוכנה להישבע באלוהים בכנות שאת בטוחה לחלוטין שזוהי הדרך היחידה בעבורך?" להיפך, הקולות כולם הביעו תמיכה צוהלת בהחלטה שלי. הייתי ברת מזל שהאינטרנט לא היה קיים בעותה תקופה – יש שם יותר מדי 'מעודדות' (cheerleaders) ארורות המוכנות לאשש עצמן בנוגע להחלטה שלהן עצמן על ידי הצגה לראווה של הניתוחים "המוצלחים" שלהן, ועידוד האחרות/ים.
אני יכולה לצטט את סיסמת החבורה הטרנסג'נדרית שהייתי אשה הלכודה בגוף זכר ואני זוכרת שחשתי כך מאז שהייתי בת 4. אבל, זה אף פעם לא כל כך פשוט אם תסתכלו על זה בכנות ובלי דיעות מוקדמות. תמיד קיימת השאלה שמא משבר גיל ה-40, גירושין וחשש מסרטן היו מעורבים בעניין לפחות בעיתוי שבו החלטתי על שינוי המין. להיות כנה לחלוטין בנקודת הזמן הנוכחית (3 שנים לאחר הניתוח) זה לא פשוט, ואולם, אינני בטוחה אם הייתי עושה זאת שוב. היום אני מודאגת שמא חלק גדול ממה שהחשבתי בתור אי-הלימה מיגדרית עלול היה להיות לא יותר מאשר התמכרות מינית חולנית. הייתי 'מתלבשת' כל ימי חיי המיניים ותמיד פינטזתי על הופעה בתור אשה בתור הגירוי המיני החזק ביותר. לעג הגורל הוא שכאשר התחלתי טיפול הורמונאלי, נעלם הדחף המיני שלי. אבל, בטעות החשבתי את השחרור ההוא מהתמכרות מינית בתור אישור לנכונות השינוי המיגדרי שלי. ואז, לקטע הסיום של לעג הגורל, אחרי הניתוח הגניטליה החדשה שלי הייתה בלתי אורזמית (כמו אצל 80% מהאחיות TG שלי).
וכך, אין מה לאמר, חיי בתור אשה אינם הגירוי המיני החזק ביותר. ובמה כל זה עלה? מעל 30,000 דולר, וכן אובדן כל מערכות היחסים שלי עם משפחה וחברים/ות. והמחיר טרם הסתיים. כל מערכת יחסים שאני בונה כיום ובעתיד מהווה פשרה עם שינוי המין. ואני לא היחידה שסובלת. אני שונאת את ההשלכה שתהייה לזה על ילדיי ועל עתידם.
בכל אופן, אני גורמת לזה להישמע נורא, וזה לא. קיימים כמה קוצים, אבל לא נראה לי שהדברים החשובים כמו להיות נינוחה עם עצמי ולמצוא אהבה אמיתית בחיים היו קשורים לשינוי המין. להיות "העצמיות האמיתית" שלי יכול היה לכלול את זה שיהיה לי פין ולכלול יותר נשיות בכל מיני אופנים הגיוניים אחרים. לא ידעתי את זה עד שהיה מאוחר מדי ועכשיו אני חייבת להוציא את המיטב מהחיים שתקעתי את עצמי לתוכם. אני רק מייחלת שהלוואי שהייתי מנסה עוד אפשרויות לפני שקפצתי משפת המצוק. אני מתגעגעת למפגשים קלים יותר שהיו לי עם הילדים שלי (שלא כמו הרבה TS-יות, בכל זאת לא איבדתי לגמרי את הזכות להתראות עימם), אני מתגעגעת למשפחה שלי ולידידים הקודמים שלי (אני יודעת שהם "לא היו צריכים" לזנוח אותי אבל להרבה חבר'ה אין ראש פתוח כמו ש"צריך להיות להם"... ועדיין – אני מתגעגעת אליהם) ולבסוף, אני שונאת את הניתוק מעברי (פשוט אין שום דרך למזג את שני פרקי החיים הכל-כך שונים). קיימות אינספור דרכים לבטא את המיגדר והמיניות שלך, והדרך היחידה שניסיתי הייתה הדרך המלאה. לעולם לא אדע אם הייתי יכולה למצוא פשרה שהייתה אולי עובדת הרבה יותר טוב מאשר שינוי המין על-פי "מידה אחת מתאימה לכולן". בבקשה מכן, בידקו זאת בעצמכן עד הסוף לפני שתעשו אותו הדבר." - דניאלה ברי - |
מה שאנו לומדות מהמאמר החושפני של דני הוא שגם היא גם יועציה התעלמו מסימני אזהרה חשובים ביותר, או היו בלתי מודעים לקיומם. היא איבדה את יצר המין (הגברי) שלה כשהתחילה ליטול אסטרוגן, בלא כל התעצמות של תחושות יצר מין נשי כלשהן. זה היה סימן מקדים לכך שהיא עלולה להפוך לאשה מנותחת בלתי אורגזמית. ההערות שלה, המתאימות למעבר מיגדרי CD/TG , "וכל זה רק כדי שתוכלו ללבוש בגדי נשים ולהרגיש יותר חמודות ממה שאתן חשות כיום" וכן "הייתי 'מתלבשת' כל ימי חיי המיניים ותמיד פינטזתי על הופעה בתור אשה בתור הגירוי המיני החזק ביותר" מגלות שהמניע שלה למעבר מיגדרי היה גירוי מיני CD גברי. אובדן יכולתה לחוות אורגזמה לאחר הניתוח היה, בלא ספק, תוצאה אכזרית במיוחד לחיפושיה אחר "הגירוי המיני החזק ביותר".
דני נותרה עם כל הקשיים הרגילים של מעבר מיגדרי, אך לא הרוויחה אף אחד מהיתרונות המהותיים שאותם חשות מרבית הנשים המנותחות. זוהי תוצאה יותר מדי רווחת בקרב הנשים אשר במבול הנוכחי של מעברים מיגדריים בגיל מאוחר. הניחוש של דני שכ-80% מהנשים CD/TG מסיימות את דרכן בלא יכולת לחוות אורגזמה אם הן עוברות SRS עלול להיות נכון למדי – בעוד שההיפך נכון כנראה לגבי אלו שהן TS בעוצמה גבוהה (בדיקות מעקב מראות שמרבית הנשים TS העושות מעבר מיגדרי מוקדם הן בעלות יכולת לחוות אורגזמה לאחר הניתוח).
לכן, היה הרבה יותר טוב לדני אילו השכילו יועצי-המיגדר שלה לייעץ לה לעבור FFS בכדי לתקן את מבנה הפנים המאד גברי שלה, ואז לבצע בשקט מעבר מיגדרי חברתי TG . היא הייתה יכולה לקחת הורמונים, לעבור אלקטרוליזה, לשנות את המיגדר החברתי שלה, את שמה ואת מסמכי הזיהוי שלה, ולחיות בתור אשה – אבל לא לעבור ניתוח לשינוי מין. היא הייתה אז בלא ספק הרבה יותר מאושרת, ובתור אשה יותר יפה הייתה יכולה לזכות בתגובות חברתיות טובות יותר לנוכח המעבר המיגדרי שלה. היא הייתה יכולה גם להמשיך ליהנות מההרגלים הגבריים הטרנסווסטיים שלה של גירוי-עצמי. זה כל כך טראגי שלא חשבו על האפשרות הזאת, ולא הציעו לה את זה בשנת 1992.
סנדרה מק'דוגאל
הסיפורים של רנה ודני אינם מקרים בודדים. בשנים האחרונות היו כבר הרבה כשלונות של מעבר מיגדרי TS . מספר גדל והולך של CD –ים בעוצמה חזקה העושים/ות מעבר מיגדרי מאוחר, וכאלו המגדירים את עצמם בתור "אוטוגנופיליים" ("autogynephiles") מקבלים מיועצי-מיגדר חסרי זהירות מכתבי אישור ואז, בחוסר תבונה, עוברים SRS בלא שהם מוכנים עד הסוף לחיות בתור נשים ובלא שיש להם מידע ברור על האפשרויות האחרות העומדות לרשותם.
לדוגמה, ראו את סיפור החדשות מה-28/4/2002 באתר
Scotsman.com
אודות סנדרה(יאן) מק'דוגאל (49) -
Sandra
(Ian) MacDougall ,
שכותרתו "העינוי
של חייל שינוי-מין הלכוד בגוף של אשה"
( עוד ) .
סנדרה (יאן) מק'דוגאל - Sandra (Ian) MacDougall

|
"מי שהייתה פעם חייל במשמר הסקוטי (משמר המלכה באנגליה – הערת המתרגמת) אומרת שהיא סבלה התעללות מילולית וגופנית מאז ניתוח החלפת המין שלה לפני כמעט ארבע שנים, ומייחלת שאפשר היה להחליף זאת בחזרה.
אבל מק'דוגאל מוצאת עצמה כיום לכודה בגוף של אשה, לאחר שנועצה ברופאים ונאמר לה שלעולם לא יהיה ניתן לעשות את הניתוח בחזרה.
מק'דוגאל, שלא הייתה לה מערכת יחסים מאז שעברה תחת סכין המנתחים, וצופה שמעתה תיאלץ להתנזר ממין כל ימי חייה, החליטה עתה להוציא את המיטב מהמיגדר שלה שהשיגה במחיר כבד. היא אמרה: מאז שעברתי את הניתוח הפכו חיי לאומללים, בידי אנשים הצוחקים ממני בכל פעם שאני יוצאת מהבית."
|
מתוכן המאמר, נראה בבירור שסנדרה הינה CD בעוצמה גבוהה (יש לה "יותר מ-80 שמלות, תיקים ואיפור, וארון שלם מלא נעליים"). ברור גם שהיא (א) לא הייתה מוכנה נפשית למעבר המיגדרי החברתי, (ב) לא היה לה מושג איך יגיבו אליה אנשים לאחר מכן בהינתן היותה בלתי מוכנה, ו-(ג) כנראה שבאופן כלשהו היא חשבה שלעבור SRS עתיד לעשות באופן פלא את מה שהיא עדיין לא עשתה באמצעים אחרים – כלומר, לשנות את האישיות החברתית שלה ותדמית המיגדר החברתי שלה - לנקבה.
כתוצאה מכך, חייה היו אומללים לגמרי מאז שעברה SRS . היא לא 'עוברת' וכל אחד בקהילה שלה עושה ממנה צחוק. מעולם לא היו לה יחסי מין, ולעולם כבר לא יהיו לה. היא מייחלת נואשות ש"תוכל ללכת בחזרה", אבל אין כל דרך להפוך את הניתוח.
האפשרות הטובה ביותר עבור סנדרה במצב הזה היא לעשות מעבר מיגדרי חזרה, חברתי והורמונאלי (לחזור לתפקיד הגברי ולחיים עם טסטוסטרון), אבל כנראה שהיא גם לא מודעת לאפשרות הזאת. סוג זה של כשלונות מוחלטים של מעבר מיגדרי צריכים לשמש כאותות אזהרה חמורים ביותר עבור 'מתלבשים' פטישיסטיים בעוצמה גבוהה (ועבור אלו המגדירים את עצמם בתור "אוטוגינופיליים", כלומר אלו הנמשכים מינית לעצמם, על-פי רופאי הנפש שלהם) אשר שוקלים לעבור SRS .
סמנטה קיין - Samantha Kane
אחר כך יש לנו את אלה אשר "עושים שינוי מין" בגחמת פתע, ויש להם את האמצעים הכספיים לעשות זאת, ולאחר מכן מתחרטים ומגישים תביעות כנגד כל מי שבטווח ראייתם על כך "שעשו להם את זה" - מבלי לקחת שמץ אחריות מכל סוג שהוא למעשים שלהם עצמם.