Information on Transgenderism, Transsexualism and Intersexualism, by Lynn Conway [ Part IIa ]





חלק שני א'– תוכן העניינים:

לעשות מעבר מיגדרי מוקדם בחיים

המכשול הגדול ביותר לביצוע מעבר מיגדרי: האתגר להתמודד מול ולהתגבר על הפחד

הפחד מתעצם לעיתים קרובות עקב פעילות להט"ב-ית אשר מתארת את כל ה-TG-יות/ים וה-TS-יות/ים בתור "קורבנות"

אזהרה: וודאו שאתן רואות בבירור את הסכנות האמיתיות במעבר המיגדרי שלכן, ואת הגורמים שישפיעו על הצלחתו

הערכת סיכונים, קבלת החלטות, ונקיטת פעולות במהלך המעבר המיגדרי

כיצד יכולים משפחה, חברים, מורים ועמיתים לעבודה לעזור לאשה הטרנססקסואלית במעבר המיגדרי?

איך ניתן יהיה בעתיד, עם הבנה טובה יותר, לטפל בטרנססקסואליות?

סיפורי הצלחה TS : אתרים של נשים TS מנותחות מצליחות



לעשות מעבר מיגדרי מוקדם בחיים:

בחלק הקודם דנו בסוגיות העומדות בפני אלו העושות מעבר מיגדרי מאוחר בחיים. למרבה המזל, קיימות הזדמנויות הולכות וגדלות עבור נערות טרנסיות לעשות מעבר מיגדרי מוקדם בחיים. הקשיים הגלויים והברורים הניצבים בפני אלו העושות מעבר מיגדרי מאוחר צריכים להוות פעמון אזהרה גדול עבור נערות טרנססקסואליות צעירות, אשר חייבות לחפש עזרה וללמוד על כל האפשרויות למצוא פתרון למצבן בגיל המוקדם ביותר האפשרי (ראו את הדף של אנדריאה ג'יימס (Andrea James) לעשות מעבר מיגדרי מוקדם בחיים ).

את ההשפעות הנפלאות של מעבר מיגדרי בשנות העשרים שלכן או קודם לכן רואים בהרבה דפי אינטרנט המתעדים מעברים מיגדריים מוקדמים. כשתמונות אלו הוספו לכאן לראשונה, "קאטי" הייתה אשה TS צעירה באמצע שנות העשרים שלה, שלא מכבר עברה FFS, עשתה מעבר מיגדרי "במקום העבודה", והייתה במהלך ה-RLE שלה. מאז, היא השלימה את המעבר המיגדרי שלה והיא מצליחה מאד בחיים ובקריירה שלה, וסיפורה והאתר שלה נותנים המון תקווה לצעירות טרנססקסואליות אחרות. הנה לפניכן תקציר מצולם מהמעבר המיגדרי של קאטי.



מספר גדל והולך של צעירות טרנססקסואליות גם יכולות כיום לזכות בתמיכה של משפחותיהן. הרבה עושות מעבר מיגדרי בעודן לומדות במכללה / אוניברסיטה , ולחלק יש אפילו הזדמנות לעשות מעבר מיגדרי בביה"ס התיכון אם הוריהן מסכימים. מעבר מיגדרי מוקדם שכזה מעניק יתרונות שלא יאומנו לנערה TS, משום שהיא יכולה להימנע מהנזק הכבד לצורת גופה הנגרם על-ידי ההורמונים הגבריים במהלך שנות העשרה המאוחרות ושנות העשרים. הנהלים לטיפול, של מוסד הארי-בנג'מין לאי-הלימה מיגדרית - HBIGDA - מהדורה ששית אשר פורסמו לאחרונה, תומכים כיום בביצוע התערבויות רפואיות מוקדמות שכאלה במקרים של טרנססקסואליות MtF בעוצמה חזקה. על ידי התחלת נטילת אסטרוגנים ואנטי-אנדרוגנים באמצע שנות העשרה שלה, ניתן להפוך את התבגרותה המינית של הנערה הטרנססקסואלית למעבר מיגדרי אל-עבר הנשיות. אז יכול ה-SRS שלה להיעשות בגיל 18 או בסמוך לכך. נערה TS שכזאת יכולה להתחיל לצאת עם בני/ות זוג בגיל נורמאלי, וליטול חלק בכל ההתנסויות שמהן נהנות נערות אחרות בתיכון. לדוגמה מחממת לב, קראו את אמא – אני מוכרחה להיות ילדה , מאת "פשוט אוולין" ( "Just Evelyn" ), בהוצאת Walter Trook, 1998. ראו גם את המאמר באתר salon.com "טרנססקסואליות/ים בגיל העשרה: מתי יש לילדות/ים הזכות להחליט על המיגדר שלהן/ם?"


הולנד – בחזית הטיפול בבנות/י עשרה עם אי-הלימה מיגדרית ובמעברים מיגדריים מוקדמים:

הולנד הינה בחזית במתן איבחון וטיפול מוקדמים במקרים של אי-הלימה מיגדרית בעוצמה גבוהה בילדים ובנות/י עשרה. פרופ' ד"ר פגי-כהן-קטניס (Professor dr. Peggy Cohen-Kettenis - בקליניקה לפסיכולוגיה ופסיכותראפיה במרכז הרפואי באוניברסיטת פריג' – Vrije - שליד אמסטרדם) הינה תומכת חשובה בטיפול הומאני בילדות/ים ובהי/ות עשרה הסובלים מאי-הלימה מיגדרית בעוצמה גבוהה. בתוכנית מחקר מאומצת, היא פיתחה תוך כמה שנים את הנהלים החדשים לטיפול בבני/ות עשרה עם אי-הלימה מיגדרית. למידע נוסף אודות ד"ר כהן-קטניס, ראו את הקישורים הבאים: Nieuwsbrief april 2000 , Biosketch . במקרים כמו זה של ניקול, בהולנד, טיפולים הורמונאליים הניתנים לביטול יכולים להתחיל כיום מוקדם, כך שהם דוחים את ההתבגרות המינית, ואז ניתן להתחיל בהורמונים של המין הנגדי בגיל 16. אם כל הסימנים חיוביים, ניתן אז לבצע SRS בגיל 18.

ניקול, בגיל 13 (הסיפור שלה בהולנדית)

נערה טרנסית הולנדית יפה העושה כעת מעבר מיגדרי

עם תמיכה מלאה ממשפחתה ומהמערכת הרפואית.

כשתהיה ניקול בת 18, יהיה התיקון המיגדרי שלה מושלם, והיא תוכל אז לצפות לחיים מלאים ורגילים בתור אשה. עד אז, היא תבלה את שנות העשרה שלה בתור נערה, ובמהלך השנים הללו היא תוכל להשתלב, חברתית, בתור נערה רגילה. כל הייעוץ והטיפול הרפואי במקרים אלה מכוסה ע"י שירות הבריאות ההולנדי. התוצאות החיוביות הרבות הנובעות מנוהלי הטיפול של ד"ר כהן-קטניס נודעות כיום יותר ברחבי המערב. יש לקוות שיותר ויותר יועצים ילמדו תוצאות אלה בתשומת לב יתרה, וביותר ארצות יתחילו לשקול להכניס את הנהלים ההולנדיים לשימוש נרחב. ראו את הקישורים הבאים למידע נוסף אודות סיפורה של ניקול ולתרגומים של סיפורים אחרים אודות בנות-עשרה הולנדיות העושות מעבר-מיגדרי. הרבה מהמידע הזה מגיע מהאתר ההולנדי לאי-הלימה מיגדרית קבוצת-קשר ארצית לטרנסיות/ים ( LKG T&T ) . סיפורים אלה תורגמו לאנגלית על-ידי ברברה בלייק (Barbara Blake), שהיא עצמה אם לבת טרנסג'נדרית בגיל-העשרה:

ניילס נעשה ניקול:

"עכשיו אני יכולה להיות מי שאני באמת" : (עברית)

ההרצאה של ניקול לכיתתה : (עברית)

גוף לא נכון.... יש להן 'זין'

תמונות של ילדות טרנסיות הולנדיות

במאמר " גוף לא נכון " מאת אלן דה-ויסר (Ellen de Visser),

בירחון ' Volkskrant ' - ספטמבר 2003.

יסמין (Jasmijn), בגיל 9 מנון (Manon), בגיל 10 קריסטל (Kristel), בגיל 11 וילם (Willem), בגיל 12 ולנטין (Valentin), בגיל 13 ג'יימי (Jamie), בגיל 14

גרמניה מציבה תקדים חדש:

בפסיקה שהיא אבן דרך בגרמניה, ניתנה לנערה טרנססקסואלית בת 14 בשם יוהאנה (Johanna) רשות לקבל טיפול הורמונאלי כדי להתחיל את השינוי הגופני שלה מנער לנערה. בתמיכה מלאה של האם אנקה (Anke), גודלה יוהאנה בתור בת מגיל צעיר. או אז, שיכנעו אנקה ויוהאנה את הוועדה הגרמנית לענייני אתיקה להעניק רשות לביצוע מעבר מיגדרי מוקדם של יוהאנה, ובמירוץ כנגד הזמן הצליחו לההתערב ולמנוע זיכור גופני שלה על-ידי הטסטוסטרון. סיפורה הנפלא של אנקה אודות חייה של יוהאנה "בחירתה האמיצה של בתי" (עברית) , התפרסם באנגלית בחוברת של ה-14 ביוני, 2004 בירחון הבריטי Woman's Own .

היום, בתור יוהאנה (Johanna), בגיל 14 בתור יוהאנס (Johannes), בגיל 3

My Daughter’s Brave Choice (English), La valiente decisión de mi hija (Español),

Le courageux Choix de ma fille (Français), Die mutige Entscheidung meiner Tochter (Deutsch),

La scelta coraggiosa di mia figlia (Italiano), A lányom bátor választása (Magyar),

Wybór mojej córki (Polski), Смелое решение моей дочери (Russian)

המצב במקומות אחרים:

בינתיים, במרבית "הארצות המפותחות" האחרות המצב בהתייחס לאיבחון וטיפול מוקדם הוא מבולגן למדי. אותם שירותים יכולים להיות נגישים לאלה מההורים שלומדים על קיומם, ושהינם מלאי תובנה במידה מספקת ואמיצים במידה מספקת לעזור לילדם/תם בדרך הזאת. אבל רוב המשפחות לא תדענה על האפשרויות האלה, וגם אם כן – הן לא תקלוטנה את עד כמה חמורה המצוקה של בני/ות עשרה הנאנסות/ים להתבגר אל‑תוך המיגדר הלא נכון ונאלצות/ים – בתור מבוגרים/ות - לעשות את התיקון המיגדרי הקשה אף יותר.

לכן, הרבה נערות TS בגיל העשרה ניצבות מול ההחלטה הנואשת האם בכלל "לספר להורים" או לא. האם היא תזכה לקבל מהם עזרה לביצוע המעבר המיגדרי שלה? או האם "חד וחלק" היא תיזרק לרחובות? עשוי להיות שאין לה כל דרך לנחש את התשובה לשאלה זאת של חיים ומוות. זה עדיין נפוץ יותר מדי, בקרב משפחות, לדחות לחלוטין ולהתנתק מילד/ה TS היוצא/ת מהארון בפניהם ומבקש/ת מהם עזרה. לעיתים יותר קרובות, אפילו יחסית לילדים/ות הומוסקסואלים/לסביות, במקרים רבים ילדים/ות TG/TS פשוט "נזרקים החוצה" על-ידי הוריהן/ם: בהיותן/ם מסולקות/ים מבתיהן/ם, נגזר עליהן/ם לנסות בכוחות עצמם לעשות מעבר מיגדרי מוקדם בלא תמיכה, דבר המסתיים לעיתים קרובות בחיים בשולי החברה כיצאניות ברחובות מרכזי הערים ( כפי שנדון מקודם ).

[הערה: מועיל לדעת ש בתאילנד יש מסורת ארוכה של קבלה חברתית של נשים טרנסגדריות (הידועות בתאילנד בתור 'קטוי' - 'katoey'), אשר יכולות 'להתלבש' ולחיות שם בגלוי בתור נשים. על-אף שאין להן זכויות חברתיות מלאות, ובכל זאת הן אינן צריכות לחיות בפחד ובמחסור כמו בהרבה ארצות אחרות. כך, הניראות הציבורית והמספר הידוע של נערות TG/TS בתאילנד גדולים במידה רבה מאד מאלו שבארצות המערב, שם הנערות הטרנסג'נדריות חייבות בדרך כלל 'לעבור' בתור נשים (ולהיות בלתי ניראות), או לחילופין – להישאר ניסתרות ועמוק בארון.] בתור חלופה עוד פחות יקרה, יכולות כיום נשים טרנססקסואליות לנצל נגישות קלה למדי (בארה"ב) (in the US) לניתוח אורכייקטומי (orchiectomy – סירוס), העולה בערך 1000 עד 2000 דולר, ושאינו מחייב את מלוא התהליך לקבלת "מכתבי רשות ל-SRS" (ראו קישורים לקליניקות ניתוח ב דף ה- SRS של לין). אחרי סירוס, גופה של נערה טרנסית לא יושחת עוד על-ידי הטסטוסטרון, וההשפעתו המנשה של האסטרוגן תיעשה הרבה יותר מורגשת (במיוחד בנערות צעירות). גישה זו יכולה לאפשר לנערות טרנסיות צעירות יותר להפוך במהירות ל'עוברות', וכך "לקנות זמן" כדי לחסוך כסף ל-SRS, בלי לחוש דחיפות כל כך איומה ונואשת. האתר של השחקנית הספרדיה קרלה אנטונלי - Carla Antonelli כולל דף תמונות של נערות TG/TS יפות שבו תוכלו לראות את התוצאות הנפלאות להן זכו הנערות מנישוי מוקדם בחיים. מוסר ההשכל מהסיפור הוא פשוט: אם נערה TS יודעת בוודאות שהיא חייבת באופן בלתי נמנע להיות לאשה, אז אסור לבזבז זמן. עליה להתערב כדי לעצור כל זיכור נוסף, ולהתחיל את הנישוי שלה מוקדם ככל האפשר – באמצע שנות העשרה אם היא יכולה. ככל שהחברה שלנו מתחילה להבין ולקבל טוב יותר מעבר מיגדרי בתור טיפול למצב טרנססקסואליות, יותר ויותר טרנססקסואליות/ים יוכלו לעשות מעבר מיגדרי בגילים יותר צעירים מאשר כיום. עשיית מעבר מיגדרי מוקדם בחיים, במיוחד בעודן/ם בשנות העשרה, מאפשרת לילדות/ים טרנססקסואליות/ים להימנע מלהתבגר אל תןך המיגדר השגוי ומאפשר להם לחיות חיים מלאים במיגדר הנכון שלהם. (ראו את המאמר בעיתון הבריטי Sunday Express אודות ילדים הרוצים לשנות מין, שכותרתו "אני לעולם לא אגדל להיות גבר, אמא, כאשר אגדל - זה יהיה בתור אשה" ). תנו מבט באושר על פניה של דבורה דיוויס - Deborah Davis , האשה האוסטרלית הצעירה והיפה בתמונות הבאות. בגיל הרגיש 17 היא הייתה לילדה TS האוסטרלית הצעירה ביותר שזכתה לעבור MtF SRS. סיפורה האמיץ הוצג ביום האשה האוסטרלית בשנת 1998. נסו לדמיין את החדווה שחשה דבורה עם השחרור המוקדם ממלכודת המיגדר שבתוכה מצאה את עצמה. נסו גם לדמיין מה עשוי היה להיות גורלה של דבורה אילו גדלה בסביבה פחות תומכת.

תמונות של דבורה דייויס (Deborah Davis), הזכויות שמורות ל-יום האשה האוסטרלית, 1998.
אחרי שהסתכלתן בתמונות שלמעלה, אנא שאלו את עצמכן: מה הייתן אתן עושות אילו הילד/ה שלכן היתה טרנססקסואלית? האם הייתן לוקחות אותה לפסיכיאטר ומנסות "לרפא" אותה מ"הסטייה המינית" "שלו" באמצעות "אילוף בהתנייה" או "ריפוי בהשפלה"? האם אתן הייתן מנסות כל דבר אפשרי למנוע ממנה לעשות מעבר מיגדרי עד שתהיה הרבה יותר מבוגרת, ובכך חורצות את גורלה להיות בעלת מראה שהושחת באופן נורא ועבר זיכור על-ידי טסוסטרון? האם אתן הייתן זורקות אותה לרחובות כפי שעשו כל כך הרבה הורים אחרים לילדיהם/ותיהם הטרנססקסואליים/ות? או שבתור הורים אוהבים הייתן קולטות את הילדה המפוחדת באופן נורא בתוך גופו של אותו ילד? והאם הייתן אוהבות אותה די לעזור לה להימלט מהמלכודת הזו על מנת שהיא תוכל להמשיך לחיים מלאים ונורמאליים, כפי שעשתה דבורה הצעירה?

עבור נערות TS צעירות שאינן יכולות להשיג את תמיכת הוריהן, קיימים עדיין הרבה דרכים לעשות מעבר מיגדרי מוקדם. כמובן, אצל חלק מהנערות הדחף לעשות מעבר מיגדרי הוא כה עצום, שהן פשוט בורחות לערים הגדולות ויוצאות לרחובות בגפן. אחרות מתאמצות לחכות בסבלנות עד שתגמורנה את ביה"ס התיכון ותוכלנה להסתלק מהבית ולהיות ברשות עצמן – או לעבוד ולהשתכר כסף, או ללכת למכללה/אוניברסיטה – ואז להתחיל את המעבר המיגדרי שלהן.

כיום, ילדות הבורחות לערים הגדולות, כמו העיר ניו-יורק, סן-פרנסיסקו, או לוס-אנג'לס יכולות לקבל מעט עזרה. בדרך כלל הן יכולות לאתר ילדות אחרות כמותן וכך, לפחות, לרכוש כמה ידידות לתמיכה חברתית. לכמה ערים גדולות, כמו סן-פרנסיסקו, יש מרפאות ללא-תשלום בהן יכולות/ים ילדות/ים TG/TS לקבל סיוע במעבר המיגדרי, להתחיל בנטילת הורמונים, ולמצוא משרות שאינן דורשות ניסיון, במיגדר החדש שלהן/ם. ואולם, כפי שראינו כבר בחלק הראשון, רבות/ים מהילדות/ים האלה מגיעים לבסוף לתעשיית המין, עם כל סכנותיה וסיכוני ההידרדרות לסמים, איידס, ניצול מיני ואלימות טרנספובית.

לילדות שמצליחות להחזיק מעמד, ולחכות עד שתסיימנה את ביה"ס התיכון יש סיכוי הרבה יותר טוב להצליח. הרבה מתחילות לעבוד על המעבר המיגדרי בחשאי, כשהן עדיין בתיכון, באמצעות לימוד כל מה שהן יכולות מהאינטרנט, ועל-ידי התחלת תכנון מראש כיצד לבצע את המעבר המיגדרי. חלקן מוצאות דרכים, בלי שאף אחד יודע, להתחיל בנטילת הורמונים - אסטרוגן ואנטי-אנדרוגן – כשהן עדיין בתיכון, וזה יכול לשפר במידה עצומה את הצלחת המעבר המיגדרי שלהן בטווח הארוך.

חינוך כמפתח למעבר מיגדרי מוקדם יותר, קל יותר, ומוצלח:

לא משנה מה עוד הן/ם עושות/ים, לין ממליצה מאד לילדות/ים TS ללמוד הכי טוב שניתן בעודן/ם בביה"ס התיכון, לקבל את הציונים הכי טובים שהן/ם יכולות/ים, ואז לנסות להתקבל למכללה/אוניברסיטה טובה. לעשות מעבר מיגדרי בתקופת המכללה/אוניברסיטה נעשה בימינו לאחת הדרכים הטובות והקלות ביותר למעבר מיגדרי מוקדם ומוצלח, וזו דרך טובה יותר אפילו מסתם ללכת במישרין לעבוד, במשרה בדרגה התחלתית, ולנסות לעשות שם מעבר מיגדרי במקום העבודה.

סטודנטים הם מאד אנונימיים בעודם במכללה/אוניברסיטה, הרבה יותר מאשר בביה"ס התיכון, במיוחד אם המכללה/אוניברסיטה רחוקים במידה סבירה מעיר מגוריהם. במכללה/אוניברסיטה, החברים לכיתה של נערה TS יהיו הרבה יותר בוגרים, הרבה פחות "רכלנים", ועוד הרבה פחות יתעקשו על התנהגות על פי כללים מקובלים בחברה מאשר חבריה לכיתה בביה"ס התיכון. האווירה במרבית המכללות ובאוניברסיטאות

יסמין (Jasmijn), בגיל 9	מנון (Manon), בגיל 10	קריסטל (Kristel), בגיל 11
וילם (Willem), בגיל 12	ולנטין (Valentin), בגיל 13	ג'יימי (Jamie), בגיל 14